חברי הכנסת החרדים בישלו משבר פוליטי זמני, בן 48 שעות. מאז שהושבעה הממשלה ה־37, אחת לכמה חודשים מאיימים חברי הכנסת החרדים במשבר פוליטי, משגרים אולטימטום – ומתקפלים כעבור זמן קצר.

כבר בהסכם הקואליציוני שולב סעיף שדרש את הסדרת מעמדם של לומדי תורה באמצעות חוק יסוד, שאמור היה לעבור לפני תקציב המדינה לשנת 2023. אלא שאז הכריז שר המשפטים החדש, יריב לוין, על "רפורמה" משפטית לשינוי המבנה החוקתי של מדינת ישראל; המונים יצאו לרחובות להפגין, וההתחייבות של בנימין נתניהו כלפי המפלגות החרדיות הייתה הראשונה להיזרק מן החלון.

מאז ינואר 2023, בכל צומת משמעותי ובכל הצבעה תקציבית, יו"ר אגודת ישראל ח"כ יצחק גולדקנופף, יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני ויו"ר ש"ס אריה דרעי הציבו אולטימטום ואיום – ומייד התקפלו. ההטבות שיש למפלגות החרדיות מהישארות בתוך הקואליציה עולות על היתרונות שבבחירות מוקדמות. אפילו מי שעזבה את הקואליציה, כמו מפלגת דגל התורה, נשארה בפועל בתוכה.

ההטבות שיש למפלגות החרדיות מהישארות בתוך הקואליציה עולות על היתרונות שבבחירות מוקדמות. אפילו מי שעזבה את הקואליציה, כמו מפלגת דגל התורה, נשארה בפועל בתוכה

נראה שכך אירע גם אתמול. אגודת ישראל היא המפלגה היחידה שתצביע מחר (רביעי) בקריאה ראשונה נגד תקציב המדינה. אם לא תתרחש דרמה נוספת, דגל התורה וש"ס יתמכו בהעברת התקציב, ומאזן הח"כים בהצבעה אמור להיות 64 בעד התקציב ו־56 נגדו. המשמעות עבור המפלגות החרדיות היא המשך הישיבה בקואליציה לחודשיים נוספים, אף שאין בידיהן חקיקת פטור מגיוס.

אתמול הפיצה היועצת המשפטית של ועדת חוץ וביטחון, עו"ד מירי פרנקל־שור, את המלצותיה החלקיות בנוגע לסעיפים שאמורים לעלות על שולחן הוועדה היום. אחת מהמלצותיה היא לחוקק את החוק הנוכחי במתכונת זמנית לחמש שנים, ולהוסיף מנגנון הקובע כי אם לא תהיה עמידה ביעדי החוק במשך שלוש שנים רצופות, "יפקעו הוראות החוק ויחולו הוראות חוק שירות ביטחון".

ח"כ מאיר פרוש משוחח עם תא"ל שי טייב במהלך דיון של ועדת החוץ והביטחון, 14 בדצמבר 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

במילים אחרות, מאחר שמדי ערב מתפרסמות ב"ערוץ 12" על ידי הכתב אלי הירשמן הקלטות של הרבנים דוב לנדו, משה הלל הירש ובני ביתם, שבהן הם אומרים במפורש שמדובר בחוק של מריחת זמן ושאף אחד לא ילך לצה"ל, ההצעה היא להתייחס לחוק כאל חוק זמני ולשלב בו מנגנון הפיך, אוטומטי, שישב כחרב מאיימת מעל להליכי הגיוס.

נקודה נוספת בחוות דעתה של עו"ד פרנקל־שור נוגעת למעמדן ולשילובן של נשים בשירות הביטחון. בסעיפי הצעת החוק שהניח בעבר יו"ר הוועדה הקודם, ח"כ יולי אדלשטיין, נכללו סעיפים שנועדו לפקח על אי פגיעה בחיילות, כמו גם סעיף כללי בדבר אי שינוי במעמדן. סעיפים אלה נמחקו בנוסח שהגיש יו"ר הוועדה הנוכחי, ח"כ בועז ביסמוט, ופרנקל־שור מציינת בחוות הדעת המשפטית כי על הוועדה לקיים דיון נוסף בנושא.

הייעוץ המשפטי שהופץ אתמול נוגע רק לסעיפים מסוימים שאמורים להיכלל בדיוני הוועדה היום, אך בשבועות האחרונים שלחה פרנקל־שור מספר רב של דפי עמדה גם בנוגע לסעיפים אחרים. הפערים בין האופן שבו היא סבורה שיש להתקדם עם החוק לבין מה שהחרדים מקווים להשיג – גדולים.

העובדה שדגל התורה וש"ס מתכוונות לתמוך בחוק התקציב בקריאה ראשונה ביום רביעי אינה מקדמת אותן לשינוי הסטטוס בנושא חובת הגיוס לצה"ל

וגם אם הוועדה תעמוד בכל דרישות הייעוץ של פרנקל־שור, אין ודאות שבג"ץ יסכים לחקיקת חוק בלתי שוויוני. תקדימים לביטול חוקי גיוס יש למכביר. בג"ץ עשוי להוציא צו מיידי להשעיית החוק עד לדיון בו, ובמצב דברים זה חוק שירות ביטחון הרגיל יישאר בתוקף, והממשלה – בדיוק כפי שהמצב כיום – תימצא בהפרה חמורה של החלת חובת הגיוס.

דהיינו, העובדה שדגל התורה וש"ס מתכוונות לתמוך בחוק התקציב בקריאה ראשונה ביום רביעי אינה מקדמת אותן לשינוי הסטטוס בנושא חובת הגיוס לצה"ל. הן מבקשות פתרונות מראש הממשלה נתניהו, והמשבר המדומה עלה אתמול לטונים גבוהים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כעס על כך שלוקחים את חוק התקציב כערובה פוליטית, והחרדים כעסו על כך שהוא כועס.

ח"כ משה גפני ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' במליאת הכנסת, 3 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כאמור, המשבר לא הסתיים אתמול בלילה, אך מן הצדדים יצאו מסרים מרגיעים שלפיהם חוק התקציב יעבור. אולם, אם לא תתקיים מחר הצבעה בקריאה ראשונה על חוק התקציב, תתקשה הקואליציה להשלים את החקיקה.

לפי חוות דעת של היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, דרושים לפחות 60 יום בין הקריאה הראשונה לקריאות השנייה והשלישית. את החוק כולו יש להשלים עד ל־31 במרץ 2026; אחרת הכנסת ה־25 תתפזר באופן אוטומטי.

גם אם הממשלה תתפזר עכשיו, יהיה זה בגלל הוויכוח על הגיוס בין החרדים לשאר המדינה – ולא בשל הטבח הקשה והמלחמה שבאה בעקבותיו. צדק פוליטי אין כאן

כלומר, אם לא תתקיים השבוע הצבעה בקריאה ראשונה, המצב הפוליטי ייכנס לסחרור שממנו כבר יהיה קשה מאוד לצאת. שר האוצר סמוטריץ' נתן לכך ביטוי אתמול בכינוס הבהול של נתניהו ושאר גורמי הקואליציה. "סיימתי להיות יו־יו. אין תקציב? נלך לבחירות", הוא אמר.

הקואליציה הזו הייתה צריכה להתפזר מזמן. מייד אחרי 7 באוקטובר המדינה כמעט התפרקה, והאמון בממשלה צנח. אבל היא שרדה בזכות פוליטיקה ואומנות התחזוק הפוליטי של נתניהו. גם אם תתפזר עכשיו, בשלב המאוחר הנוכחי, יהיה זה בגלל הוויכוח על הגיוס בין החרדים לשאר המדינה – ולא בשל הטבח הקשה והמלחמה שבאה בעקבותיו. צדק פוליטי אין כאן.