שנים ארוכות של עצימת עיניים, שעליהן נוספה בשנים האחרונות שורה של אירועים מכוננים, הביאו את ישראל למצב שבו היא עומדת בפני סיכון ממשי של חורבן. לא בגלל אויב מבחוץ, אלא בגלל תהליך פנימי שהולך ומשנה את אופייה.

החופש, הדמוקרטיה והליברליות שאפיינו את ישראל המשגשגת נתונים כיום תחת איום של קיצוניות דתית, שעלולה להכחיד את הישגיה של המדינה ולסכן את עצם קיומה.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

בקצרה: 

• הייצוג הגבוה ביותר לנשים במפלגות המתמודדות בבחירות נמצא בדמוקרטים, ביחד וישר! שבהן הנשים הן קרוב לחצי מהמועמדים
• ברשימת הליכוד הנשים הן רק כשישית מהמועמדים. בש"ס וביהדות התורה אין נשים בכלל.
• אחרי הבחירות, חשוב שהנשים יהיו מיוצגות היטב בקואליציה, משום שהקואליציה משפיעה הרבה יותר על החקיקה, המדיניות והתקציבים.
• אם נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, הנשים צפויות להיות פחות מחמישית מהקואליציה; אם איזנקוט ירכיב אותה הן צפויות להיות קרוב למחצית.
• נשים הן יותר ממחצית מאוכלוסיית ישראל, אבל חברות הכנסת הנוכחית הן כ־26% בלבד מהכנסת ורק 16% מהקואליציה. בממשלה מכהנים 24 שרים גברים ורק חמש שרות.

ברשימות לכנסת הבאה של מפלגות הגוש בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו (הליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ש"ס ויהדות התורה) יש הרבה מאוד מועמדים ורק מעט מאוד מועמדות. ברשימות של מפלגות האופוזיציה ("גוש השינוי": ביחד, הדמוקרטים, ישראל ביתנו וישר!) חלק גדול מהמועמדים הן נשים.

אורי טל טנא עובד 25 שנים בחברת פינטק מובילה, עם התמחות מתמטית ופיננסית. בעל טור בעיתון "כלכליסט" מאז היווסדו. כותב בעיקר בתחום שוק ההון. בוגר תואר שני בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב.

בקצרה

• בממשלה ה-37 כיהנו שש שרות בלבד לאורך הקדנציה, ואף אישה לא כיהנה כשרת הביטחון או האוצר.
• בכנסת ה-25 נבחרו 29 נשים בלבד – כ-24.2% מחברי הבית.
• מאז הכנסת ה-20, ב-2015, שיעור הנשים בכנסת לא עלה מעל רבע מהח"כים.
• ייצוג הנשים בכנסת הבאה צפוי לגדול, בזכות גידול במספר הנשים ברשימות האופוזיציה; אבל מספר הנשים ברשימות הקואליציה עדיין נמוך מאוד.
• המפלגות ש"ס ויהדות התורה אינן מעמידות אף מועמדת, כחלק ממדיניות מוצהרת.
• ישראל מדורגת מתחת לממוצע המדינות המפותחות בייצוג נשים בפרלמנט.

כמה נשים מכהנות בכנסת?

ייצוג הנשים בכנסת עלה בעקביות עד הכנסת ה-19, שנבחרה ב-2013, ומאז הוא נתקע סביב רבע מהמושבים.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

בקצרה: 

• חוק יסוד: לימוד תורה אושר בכנסת ב-13 ביולי.
• הנוסח שהתקבל מכיל סעיף אחד בלבד: "לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". סעיף "מאזני צדק" שהיה בהצעת החוק הוסר.
• הייעוץ המשפטי של הממשלה והכנסת התנגדו לחוק לפני ההצבעה, וטענו שמטרתו לא הובררה ושהליך חקיקתו פגום.
• התנועה לאיכות השלטון עתרה נגד החוק לבג"ץ. בג"ץ טרם הכריע בעתירה. לפי תקדים ביטול עילת הסבירות, לבג"ץ יש יכולת שיפוטית לבטל חוק יסוד.
• יוזמי החוק קשרו אותו לפטור מעשי מגיוס, לא רק לערך לימוד התורה. הגדרת "לומד תורה" בחוק לא ברורה, ועשויה להחריג לומדים שאינם חרדים.

מהו חוק יסוד לימוד תורה?

חוק יסוד: לימוד תורה מכיל סעיף בודד, שנראה לכאורה הצהרתי בלבד.

אדוה לוטן היא יועצת אסטרטגיה וארכיטקטורה עסקית במקצועה, מתמחה באדפטציה של ארגונים לעידן הדיגיטלי, מרצה ומנחה. בעבר מנכ"לית ויו"ר עמותת "מדעת – למען בריאות מושכלת", העוסקת בקידום קבלת החלטות בריאותיות על בסיס מידע אמין

ב-2025 נספרו בישראל כ-60 אלף גברים שהיו חייבים בהתייצבות לגיוס לצה"ל ולא התייצבו. כ-50 אלף מהם – כ-83% – הם חרדים. כך עולה ממסמך שהגישה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לבית המשפט העליון לפני כשבועיים, במסגרת המעקב אחר יישום פסק הדין בעניין גיוס בני ישיבות.

לפי המסמך, מתוך 348 כתבי אישום שהוגשו מתחילת השנה נגד משתמטים משירות, רק 34 הוגשו נגד חייבי גיוס חרדים. הפער בין מי שלא מתגייס לבין מי שהחוק נאכף לגביו בפועל הוא הסיפור שמסתתר מאחורי הנתון היבש.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הטענה ל"רוב יהודי אמוני" של כ-70%, שאמור להבטיח למחנה הימין-דתי רוב פוליטי קבוע, אינה עומדת במבחן המנדטים. אילו 70% מהיהודים היו גוש הצבעה אחד, היה מדובר בכ-76 מנדטים מתוך המושבים "היהודיים" בכנסת. בפועל, המפלגות הדתיות והחרדיות קיבלו בשלוש מערכות הבחירות האחרונות בין 22 ל-32 מנדטים בלבד. הפער הזה הוא כל הסיפור.

עיקרי הממצאים

• בתרגום למנדטים, אמונה כללית באלוהים של 70% מהיהודים שווה כ-76 מנדטים היפותטיים. לעומת זאת, ודאות מלאה בקיום אלוהים, הקיימת אצל 50% מהיהודים, שווה כ-54 מנדטים. המפלגות הדתיות והחרדיות עצמן קיבלו 22 עד 32 מנדטים בפועל.
• לפי סקר Pew על מחויבות דתית בישראל, רק 50% מהיהודים בטוחים בקיום האל בוודאות מוחלטת, לעומת אמונה כללית של 70% עד 80% בסקרים אחרים.
• בשלוש מערכות הבחירות האחרונות (2020, 2021, 2022) הגוש הדתי-חרדי נע בין 22 ל-32 מנדטים.
• הליבה החרדית יציבה (16 עד 18 מנדטים), בעוד הרכיב הדתי-לאומי תנודתי במיוחד, כולל התפרקות מפלגת ימינה וחברותה בממשלת השינוי.
• לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, המסורתיים מפוצלים בהצבעתם: 48% למחנה נתניהו מול 37% ליריביו בבחירות 2021.

כמה מנדטים שווה "רוב אמוני של 70%"?

הטענה מתרגמת אמונה פרטית לכוח פוליטי, ובנקודה הזו היא נשברת. בסיס החישוב מניח כ-10 עד 15 מנדטים למפלגות הערביות, וכ-105 עד 110 מנדטים לשאר.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

בכל תקציב, בכל הצבעה גורלית ובכל משא ומתן קואליציוני מאז 2022, חוזר אותו דפוס: הליכוד זקוק לקולות של ש"ס ויהדות התורה כדי לשרוד, והמפלגות החרדיות מנצלות את מעמדן כלשון המאזניים כדי לגבות מחיר הולך וגדל – תקציבי ענק, פטור מגיוס והקפאת חוק שירות ביטחון.

המבקרים מכנים את התוצאה "ממשלת שבטים": קואליציה שמחזיקה מעמד לא על בסיס תפיסת עולם משותפת, אלא על חלוקת משאבים בין מגזרים, כשכל "שבט" דואג לעצמו ולנאמניו.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית