ועידת האקלים של האו"ם נתפסה עד לאחרונה כאירוע סביבתי – מרבית הנציגים היו שרים ובכירים ממשרדי איכות הסביבה במדינות השונות, ארגונים סביבתיים וארגונים בינלאומיים בדגש סביבתי.

אבל בשנה האחרונה יש שינוי – יותר ויותר כלכלנים צועדים בחליפות בין חדרי הישיבות בוועידה, כלכלניות בכירות מתכנסות בשולחנות עגולים ודנות בכובד ראש בתנאים הנדרשים להתאמת המגזר הפיננסי לאקלים המשתנה, והפעם התכנסו לראשונה בתולדות הוועידה שרי אוצר ובכירים אחרים ממשרדים כלכליים של מדינות שונות במסגרת הקואליציה של שרי אוצר לפעולה אקלימית.

ועידת האקלים של האו"ם נתפסה עד לאחרונה כאירוע סביבתי – עם נציגים ממשרדי איכות הסביבה וארגונים סביבתיים. זה השתנה בשנה האחרונה – יותר ויותר כלכלנים בחליפות, והפעם גם שרי אוצר ובכירי משרדים כלכליים

"הקואליציה של שרי אוצר לפעולות אקלים" הוקמה באפריל השנה, וכבר חברות בה יותר מ- 51 מדינות (החל ממדינות אירופה כמו פינלנד, יוון ובריטניה, ועד לצ'ילה, אינדונזיה, קניה ועוד).

51 שרי אוצר שמחויבים לקדם מדיניות אקלים אחראית באמצעות השקעות, מימון, תשתיות ועוד. שר האוצר של ישראל אינו שותף להצהרה, או למחוייבות, וישראל עדיין מתנהלת כאילו משבר האקלים נשאר נחלתם של אקטיביסטים בלבד.

השינוי בשיח, כניסתו של המגזר הפיננסי באופן מסיבי לדיוני האקלים, לא נוצר בחלל ריק והוא אינו נשען על סיבות אידאולוגיות, אהבת עצים או דובי קוטב.

51 שרי אוצר התחייבו לקדם מדיניות אקלים אחראית בהשקעות, מימון, תשתיות ועוד. שר האוצר של ישראל אינו שותף להצהרה, או למחוייבות, וישראל עדיין מתנהלת כאילו משבר האקלים הוא נחלת האקטיביסטים

בשנים האחרונות תמונת המצב המדעית מתבהרת ומציירת עתיד קודר ממש מעבר לפינה, השלכות אקלים שכבר מורגשות וגובות מחיר כלכלי כבד, וסכנה אמיתית ליציבות הפיננסית ולאורח החיים המוכר לנו.

המערכת הכלכלית בנויה על תכנון, יציבות ותרחישים ארוכי טווח, והטלטלה המתרגשת עלינו מזעזעת את המוסדות הפיננסיים ואת בכירי המערכת. המדע, הוא זה שמכניס את המערכת הכלכלית להילוך גבוה, והוא זה שמוציא את שינוי האקלים מהמעמד הנישתי-סביבתי שהיה לנו כל כך נוח לייחס לו.

כותרות העיתונים הבוקר מזהירות מפני מחיקת שווי של חברות בשיעור של 2.3 טריליון דולר בשל חקיקה סביבתית חדשה. מי שהסתפק בקריאת הכותרת יכול היה לחשוב שהנה הכלכלה עומדת לקרוס בשל ההתעקשות המוזרה הזו על חקיקה סביבתית, אלא שמחיקת השווי לא תהיה תוצר של החקיקה, אלא תוצר של מצב החירום האקלימי, ולמעשה – תוצר בלתי נמנע של השינוי של הכלכלה והמשק בעקבות שינוי האקלים.

בשנים האחרונות תמונת המצב המדעית מתבהרת ומציירת עתיד קודר ממש מעבר לפינה, השלכות אקלים שכבר מורגשות וגובות מחיר כלכלי כבד, וסכנה אמיתית ליציבות הפיננסית ולאורח החיים המוכר לנו

כמאמר שורת המחץ ההיא מהקמפיין של ביל קלינטון לנשיאות – זו הכלכלה, טמבל. זו הכלכלה, וזה המדע. הכלכלה נבנתה על שימוש מסיבי ובלתי מרוסן בשריפת דלקים מאובנים, ועתה כדי לשרוד ואף לשגשג מחדש, עליה להשתנות ולהגדיר את עצמה מחדש.

כן, השינויים האלו יטלטלו את המערכת הכלכלית שאנחנו מכירים – הם יהפכו את הסדר ויגדירו מחדש את המנצחים ואת המפסידים בשוק הפיננסי – חברות שנשענות על דלקים מאובנים וזיהום סביבתית יאבדו טריליונים מערכן וחלקן יעלמו, מאידך חברות שמתבססות על טכנולוגיה נקיה ואנרגיה מתחדש יצמחו וישגשגו.

כמו שאומר כל דובר ודובר בוועידה היום – שרי אוצר, שרי הגנת הסביבה, שרי אנרגיה, מומחים עולמיים וגם הכלכלנים הבכירים בעולם: אנחנו נמצאים מול משבר אקלים שמחייב פעולה מדינתית דרסטית בגיבוי המערכת הכלכלית.

זו הכלכלה, טמבל. זו הכלכלה, וזה המדע. הכלכלה נבנתה על שימוש מסיבי ובלתי מרוסן בשריפת דלקים מאובנים, ועתה כדי לשרוד ואף לשגשג מחדש, עליה להשתנות ולהגדיר את עצמה מחדש

המטרה של השינוי היא להבטיח שרידות של המערכת הפיננסית לנוכח המשבר שנמצא בפתח. בדיונים בין מנהלים בבנקים בינלאומיים להשקעות, קרנות פנסיה ופרופסורים לכלכלה, עולה קריאה מאד ברורה לממשלות העולם – המגזר הפיננסי מבקש מהממשלות את התנאים שיאפשרו לשוק ההון לתמוך בכלכלה אחראית מבחינה אקלימית.

בין היתר נדרש: לקבוע יעדים מחייבים שאפתניים וארוכי טווח, לגבות אותם באסטרטגיה יישומית ברורה שתאפשר סיגנלינג לשוק הפרטי, לחייב חברות בדיווח מלא ושקוף על כלל השפעות האקלים שלהן וכן על חשיפתן לסיכונים, לקדם מוצרים פיננסיים סביבתיים ולהפוך אותם למיינסטרים (אג"ח ירוק, מדדים סביבתיים וכו'), ולקבוע מחיר פחמן גבוה מספיק כדי להשפיע במישרין על קבלת ההחלטות.

את הקריאה הזו עלינו להפנות גם כלפי הבית שלנו, ישראל. המערכת הפיננסית שלנו טרם הפנימה את העלויות למשק ולאדם בהמשך שריפת דלקים מאובנים ותפקידה של החברה האזרחית הוא לדרוש משר האוצר הבא  לקחת דוגמא מכל שרי האוצר המודאגים הלוקחים חלק בוועידת מדריד.

לפי כל ההערכות, אם לא נפעל באופן נחוש בכיוון הזה ובקצב מהיר הרבה יותר מהנוכחי – נעמוד מול קטסטרופה כלכלית גדולה בהרבה מהמתואר בדוח, קטסטרופה שמאיימת לא רק על הכלכלה אלא על החיים עצמם.

עו"ד תמי גנות רוזנשטריך מנהלת מדיניות ואסטרטגיה באדם טבע ודין גרה בגבעת אולגה עם בן זוגה, שתי בנות ושתי כלבות. חובבת סדרות פשע בריטיות ואוהדת הפועל תל אביב