ועידת האקלים של האו"ם נתפסה עד לאחרונה כאירוע סביבתי – מרבית הנציגים היו שרים ובכירים ממשרדי איכות הסביבה במדינות השונות, ארגונים סביבתיים וארגונים בינלאומיים בדגש סביבתי.

אבל בשנה האחרונה יש שינוי – יותר ויותר כלכלנים צועדים בחליפות בין חדרי הישיבות בוועידה, כלכלניות בכירות מתכנסות בשולחנות עגולים ודנות בכובד ראש בתנאים הנדרשים להתאמת המגזר הפיננסי לאקלים המשתנה, והפעם התכנסו לראשונה בתולדות הוועידה שרי אוצר ובכירים אחרים ממשרדים כלכליים של מדינות שונות במסגרת הקואליציה של שרי אוצר לפעולה אקלימית.

עו"ד תמי גנות רוזנשטריך מנהלת מדיניות ואסטרטגיה באדם טבע ודין גרה בגבעת אולגה עם בן זוגה, שתי בנות ושתי כלבות. חובבת סדרות פשע בריטיות ואוהדת הפועל תל אביב

מול אקלים הולך ומקצין, אורח חיים בזבזני ודורסני אסונות הטבע שהולכים ומתממשים לנגד עינינו – הגיעה העת להכיר במותה של קלישאת "המבוגר האחראי".

אנחנו המבוגרים התנהלנו וממשיכים להתנהל באופן חסר אחריות לחלוטין, מכלים את משאבי הטבע והורסים את כדור הארץ –  כשאת המחיר המלא ישלמו הילדים שלנו וילדיהם. הילדים שיגדלו לתוך עולם שאינו מאפשר חיים ראויים ויחוו את הקטסטרופות המתדפקות על הדלתות כבר בשנים הקרובות.

אנחנו המבוגרים מתנהלים בחוסר אחריות גמור, מכלים את משאבי הטבע והורסים את כדור הארץ. את המחיר ישלמו ילדינו וילדיהם, שיגדלו לתוך עולם שאינו מאפשר חיים ראויים ויחוו את הקטסטרופות המתדפקות

יש קונצנזוס מדעי חד משמעי בשנים האחרונות על תרומת האדם לשינוי האקלים והשלכות ההתחממות, זה כמעט בלתי נתפש עד כמה לא היינו אחראים. עד כמה אנחנו עדיין מסרבים לקחת אחריות, וזאת כשהנתונים מראים בבירור שקצב ההתחממות מואץ ושהשינויים הרסניים עוד יותר ממה שהערכנו. העולם מתחמם וההפקרות חוגגת.

אבל בתוך העשן הקודר האופף אותנו, יש נקודת אור משמעותית שנותנת תקווה אמיתית – את האדישות וחוסר המסוגלות של העולם הבוגר מאתגרים ילדים ובני נוער מרחבי העולם.

את הוואקום של המבוגר האחראי תפסה נערה עם שתי צמות.

גרטה טונברג, בת ה- 16 משוודיה פרצה לחיינו כהוריקן והיא סוחפת אחריה בסערה את העולם. היא מסרבת לקבל את האדישות של מנהיגי העולם, ודורשת לא רק מילים אלא התגייסות אמיתית מלאה ומיידית לכלכלה מעוטת פחמן שתאפשר למתן את שינוי האקלים ולהשאיר אחרינו כדור ארץ שניתן לחיות בו.

באוגוסט 2018 יזמה הפגנה נגד יחס העולם המערבי למשבר האקלים ליד בניין הפרלמנט השוודי, בנובמבר 2018 נשאה דברים בוועידת TED בסטוקהולם, בדצמבר נאמה בפסגת האו"ם בנושא שינויי האקלים, ובינואר 2019 הוזמנה לשוחח עם משתתפי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס.

אבל בתוך העשן הקודר האופף אותנו, יש נקודת אור משמעותית – את האדישות וחוסר המסוגלות של העולם הבוגר מאתגרים ילדים ובני נוער מרחבי העולם. את הוואקום של המבוגר האחראי תפסה נערה עם שתי צמות

עכשיו היא מעוררת מהומה בעצרת האו"ם בניו יורק (אליה הגיעה בספינה קטנה, כי היא מסרבת לטוס כדי לא לתרום לזיהום האוויר שנגרם על ידי המטוסים).

גרטה לא לבד. מיליוני בני נוער מרחבי העולם הצטרפו אליה בדרישה מממשלות העולם להפסיק את ההתנהלות השערורייתית ולהתחיל לקחת אחריות על האקלים ועל העתיד של ילדינו.

ברחבי העולם מוגשות תביעות של בני נוער נגד ממשלותיהם בשל מחדליהן האקלימיים. גם בישראל יותר ויותר בני נוער קמים ודורשים שינוי, במסגרת תנועת Strike for Future Israel שהוקמה בהשראתה, ובהתארגנויות נוספות.

המאבק הנחוש של הצעירים במערכות המדינתיות, הבינלאומיות, הכלכליות המסואבות מעורר השראה ותקווה. אולי הנוער כן יצליח לתקן את שקלקלנו. אבל ההתגייסות הזו לא פוטרת אותנו מאחריות – ההפך הוא הנכון.

אל מול זעקת בני ובנות הנוער, אנחנו חייבים להתייצב עם תשובות מספקות. אנחנו חייבים להשפיע מבפנים ומבחוץ על אותן המערכות ולדרוש שינוי – ברחוב, בכנסת, מול משרדי ממשלה, בבית המשפט ובקלפי. משבר האקלים הוא שעת חירום עולמית, והאיומים על ישראל גדולים במיוחד.

גרטה לא לבד. מיליוני בני נוער מרחבי העולם הצטרפו אליה. ברחבי העולם מוגשות תביעות של בני נוער נגד ממשלותיהם בשל מחדליהן האקלימיים. גם בישראל יותר ויותר בני נוער קמים ודורשים שינוי

סכנת המידבור, התדלדלות ופגיעה באיכות מקורות המים, קריסת מערכת הבריאות, היעלמות גידולים חקלאיים, מזיקים ומחלות חדשים, שיטפונות, שריפות, וגם סכנה ביטחונית אסטרטגית בשל החרפת חוסר היציבות באזור ורבבות פליטי אקלים עתידיים. מול סכנות אלו מדינת ישראל מתנהלת כמעט באדישות, עם יעדים ותכניות פעולה תבוסתניים, שאף בהם איננו עומדים.

עלינו לדרוש מראש הממשלה הבא, מהממשלה הבאה, לאמץ באופן מידי יעדי הפחתה שאפתניים, תכניות פעולה מידיות ותכניות היערכות למזעור נזקי האקלים שאנו כבר חווים.

אחרת, איך נוכל להסתכל לילדינו בעיניים?

עו"ד תמי גנות רוזנשטריך מנהלת מדיניות ואסטרטגיה באדם טבע ודין גרה בגבעת אולגה עם בן זוגה, שתי בנות ושתי כלבות. חובבת סדרות פשע בריטיות ואוהדת הפועל תל אביב

"רק חמור לא משנה את דעתו" – קבע משה דיין. ואכן, תמורות ואף מהפכים בדעותינו עשויים להעיד על פתיחות והיעדר פנאטיות, על נכונות לשמוע גם יריבים ובני פלוגתה, על צבירת ידע וניסיון חיים, על ספיגת השפעות והתייחסות לשינויים בארץ ובעולם. ולעתים מקורם גם בהתפכחות ובהתנערות מאשליות.

אבל מדי פעם נראה שהמבצעים תפנית חדה בדעותיהם, חציית גדר ושינוי כיוון של 180 מעלות, לא עושים כך על בסיס מחשבה שעיקרה עניינית. לעתים יש לחפש מניעים אחרים להתנהלותם: אולי אינטרסים אישיים, שמא משבר בחייהם הגורר נקמנות והתחשבנות עם מי שפגעו בהם, אולי מאמץ להיות פופוליסטי, לא לפגר אחר רוח הזמן. אולי הצורך להתריס ולהתגרות בסביבתם הקרובה. ולעתים דחף בלתי נלאה להתבלט ולהתפרסם.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

כמה פעמים אמרתם לעצמכם "רק עוד דקה אחת" – ואז מצאתם את עצמכם אחרי שעה גוללים בלי הפסקה בין פוסטים, לייקים והודעות? זה לא מקרי. זו לא רק התמכרות אישית, אלא מערכת שתוכננה בקפידה כדי לשמר את תשומת הלב שלנו.

האלגוריתמים שמפעילים את המדיה החברתית אינם רק שורת קוד, הם כלים שמעצבים רגשות, מחשבות ודימוי עצמי. וזה משפיע על כולם. עלינו, על החברים שלנו, על הילדים שלנו. אבל עבור בני הנוער, ההשפעה היא החמורה ביותר.

לילי שירה יעקב לומדת תקשורת ומנהל עסקים ברייכמן. אחות וטרינרית ומסייעת לנוער במצוקה ברשתות החברתיות כבר 12 שנה. הצילה ילדים שהיו ממש רגע מהתאבדות אחרי כמה ניסיונות.