איש העסקים עופר ינאי, הבעלים של חברת האנרגיה הסולארית "נופר אנרגיה", הודיע בשבוע שעבר על כוונתו להקים חוות שרתים ל-AI על שטח של 37 דונם סמוך לשוהם. כמעט בדרך אגב, הוא ציין שצריכת האנרגיה של החווה תעמוד על 100 מגה-ואט.
"זו בערך צריכת החשמל של גבעתיים", מתפלץ גורם במשק האנרגיה. "מבחינת משק החשמל זה כמו להנחית עוד גבעתיים ליד שוהם. לך תספק להם את כל החשמל הזה. חוות השרתים זה אירוע מטורף".
איש העסקים עופר ינאי הודיע בשבוע שעבר על כוונתו להקים חוות שרתים ל-AI, וכמעט דרך אגב ציין שצריכת האנרגיה שלה תעמוד על 100 מגה-ואט. במשק האנרגיה התפלצו: "זו בערך צריכת החשמל של גבעתיים"
ואכן, ישראל נמצאת בעיצומו של מגה-אירוע, תרתי משמע. היא משתתפת במרוץ העולמי אחר חוות השרתים, ומנסה לפרוש בפני ענקיות הטכנולוגיה שטיח אדום בתקווה שייאותו למקם כאן את החוות שלהן. הבעיה היא שכל זה קורה כשבכלל לא ברור אם ישראל ערוכה לספק כל כך הרבה חשמל מסביב לשעון.
"אופי צריכת החשמל של חוות שרתים יציב 24/7", אומר גורם במשק החשמל. "מצד אחד זה נוח למנהלי המערכת, אבל יש לחוות שרתים אפס סובלנות לתקלות באספקת החשמל.
"על פי החוזים שלהן הן צריכות לפעול כל הזמן ולשמור על אמינות אספקה של 99.99%. כל חווה שנפתחת בישראל מבקשת שני חיבורים לרשת החשמל כדי שיהיה לה גיבוי, ובנוסף כשמסתכלים בתצ"א, למשל על חוות השרתים במושב בני ציון שבשרון, רואים שכל הגג מלא בגנרטורים. חירום על חירום על חירום".
השאלה היא מאיפה ישראל תביא כל כך הרבה חשמל. למעשה, השאלה הזו מעסיקה היום את העולם כולו. הזינוק הטכנולוגי של הבינה המלאכותית הוא גם זינוק מטאורי בצריכת החשמל. יחס צריכת האנרגיה בין שאלה לצ'אט ג'יפיטי לחיפוש בגוגל עומד על כמעט 30 ל-1.
חברת "נגה", מנהלת משק החשמל, הציגה לאחרונה בכנסת מספר תרחישים לגבי צריכת החשמל בישראל לנוכח הלבלוב של חוות השרתים והבינה המלאכותית. בתרחיש הביניים, קצב הגידול השנתי בצריכת החשמל בישראל יעלה בחומש הקרוב מכ-2.8% ל-5.2%, כמעט הכפלה לעומת התחזית המקורית. ויש תרחישים קיצוניים יותר, מה עוד שמדובר בתרחיש שבו לא משוקלל שינוי האקלים והעלייה במספר גלי החום שתורמים לגידול בצריכת החשמל.
השאלה היא מאיפה ישראל תביא כל כך הרבה חשמל. למעשה, השאלה הזו מעסיקה היום את העולם כולו. בתרחיש הביניים, קצב הגידול השנתי בצריכת החשמל בישראל כמעט יוכפל לנוכח הלבלוב של חוות השרתים
"כיום יש בארץ חוות שרתים בהיקף חיבור של כ–250 מגה-ואט", הסביר ד"ר משה קלנר, נציג נגה, בדיון בוועדה לענייני בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות. "אנחנו צופים שב–2030 היקף החיבור יאפשר לחוות שרתים לצרוך עד 1,080 מגה-ואט. אנחנו כבר רואים את התופעה הזו בארצות הברית. במשך 15 שנה הצמיחה בצריכת החשמל עמדה שם על 0.1% בשנה ועכשיו היא כ-1.7%".
מדובר בגידול עצום שדורש היערכות לייצור הרבה יותר חשמל, וכרגע אין סימנים שהמערכת עומדת בקצב. "הפער בין צמיחת הבינה המלאכותית לבין קצב קבלת ההחלטות שלנו הוא אסטרונומי", סיכמה יו"ר הוועדה ח"כ אורית פרקש-הכהן (לשעבר יו"ר רשות החשמל). "אי שקלול של הביקושים העצומים הצפויים של כוח המחשוב בתחזיות החשמל והגז הלאומיות הוא מעשה חמור המנותק לחלוטין מהמציאות".
מאחורי הקלעים ניטש בימים אלה מאבק עז על האסטרטגיה של ישראל בכל הנוגע לחוות שרתים. "אנחנו במאני טיים שבו המדינה מגבשת את אסטרטגיית ההתמודדות שלה עם האירוע הזה", אומר גורם ממשלתי.
מספר שחקנים בזירה הממשלתית דוחפים את ישראל להשתתף בכל הכוח במרוץ הגלובאלי אחרי החוות, בראשם מטה הבינה המלאכותית שהוקם במשרד ראש הממשלה בראשות תא"ל במילואים ארז אסקל, רשות החדשנות ופרופסור אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו. זו גם היתה רוח ההמלצות של הוועדה בראשות פרופסור יעקב נגל, שמונתה לבחון את האצת הבינה המלאכותית בישראל.
מאחורי הקלעים ניטש בימים אלה מאבק עז על האסטרטגיה של ישראל בכל הנוגע לחוות שרתים. "אנחנו במאני טיים שבו המדינה מגבשת את אסטרטגיית ההתמודדות שלה עם האירוע הזה", אומר גורם ממשלתי
הנחת העבודה של הדוגלים בהסתערות של המדינה על חוות השרתים היא ש"ריבונות דיגיטלית" תהיה נכס אסטרטגי ראשון במעלה בשנים הבאות, ושקשר הדוק עם ענקיות הטכנולוגיה – למשל "אנבידיה", שמיקמה בישראל את הבסיס השני שלה בגודלו אחרי ארצות הברית – פירושו עוצמה וחיבור למקורות הכוח הגדולים בעולם.
"כשנתניהו נוסע לבית הלבן או למאר-א-לגו", אומר גורם בתחום, "הוא נפגש עם אילון מאסק ועם מנכ"ל אנבידיה שמסביר לטראמפ כמה ישראל חשובה". בכל הנוגע לחוות שרתים של AI (להבדיל מחוות לאחסון מידע), יש למיקום שלהן בישראל ערך גם בגלל הממשק עם סטארט אפים רבים בתחום הבינה המלאכותית שפועלים כאן וזקוקים להן.
![מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מציג את פלטפורמת העל לבינה מלאכותית NVIDIA Rubin במסיבת עיתונאים לקראת תערוכת CES בלאס וגאס, 5 בינואר 2026 (צילום: AP Photo/John Locher)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2026/02/AP26005836492626-1024x640.jpg "מייסד ומנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, מציג את פלטפורמת העל לבינה מלאכותית NVIDIA Rubin במסיבת עיתונאים לקראת תערוכת CES בלאס וגאס, 5 בינואר 2026 (צילום: AP Photo/John Locher)")
אבל למרוץ הזה יש מחיר כבד, ולא כולם משוכנעים שכדאי או שבכלל אפשר לשלם את כולו. חוות שרתים הן למעשה עסק של אנרגיה: זו דרך שבה ישראל תייצא כמויות גדולות של גז בזול (המחיר הנמוך יחסית של החשמל בארץ הוא אחת הסיבות שהתאגידים הגדולים נמשכים לכאן), מעבר לחוזה הייצוא הגדול שכבר נחתם עם מצרים.
זה ייצוא בלי לקרוא לזה ייצוא, והוא יבוא על חשבון הצרכים של המשק הישראלי כבר בעוד 15–20 שנה. וכמובן, לשרוף גז לטובת AI זה המון זיהום. למכור את המשאבים שלנו בזול תוך הגברה של זיהום האוויר – זה כבר מריח כמו עולם שלישי, לא כמו מעצמת טכנולוגיה עולמית.
חוות שרתים הן למעשה עסק של אנרגיה: זו דרך שבה ישראל תייצא כמויות גדולות של גז בזול. למכור את המשאבים שלנו בזול תוך הגברה של זיהום האוויר – זה כבר מריח כמו עולם שלישי, לא כמו מעצמת טכנולוגיה עולמית
ההסתייגויות האלה באו לידי ביטוי בנייר עמדה שהגיש "לובי 99" לוועדה בכנסת. ב"לובי 99" חוששים שישראל ממהרת לחסל את מלאי הגז שלה, מה שיוביל לעלייה חדה במחיר החשמל.
"על חוות שרתים שיוקמו בישראל להסתמך במלואן על אנרגיות מתחדשות ואגירה על מנת שלא להימצא מול שוקת שבורה בעת שמחירי הגז יעלו", נכתב במסמך, ואף מובאות שורה של דוגמאות מהעולם – למשל "אפל", שחוות השרתים שלה מתבססות על אנרגיות מתחדשות כבר יותר מעשור, או חברת "Edge Centers" האוסטרלית, שמקימה חוות שרתים שפועלות על אנרגיה סולארית עם אגירה שמספיקה ל-48 שעות.
בדרג המקצועי של משרדי האוצר והאנרגיה יש מי שמסכימים עם החשש מעליית מחירי החשמל בעקבות העלייה בביקושים, ומצביעים על מקומות בעולם שבהם זה כבר קרה. ובכל זאת, נראה שבדרג הממשלתי ההכרעה נפלה: ישראל רוצה חוות שרתים, ובגדול.
יש מי שמסכימים עם החשש מעליית מחירי החשמל בעקבות העלייה בביקושים, ובכל זאת, נראה שבדרג הממשלתי ההכרעה נפלה: ישראל רוצה חוות שרתים, ובגדול
סוגייה מהותית שעדיין נמצאת במחלוקת היא המיקום של החוות. ליזמים ולתאגידי הענק יש עניין להקים את החוות במרכז. זה יותר נוח לעובדים, יותר קרוב לצרכנים, וההבדל במחיר הקרקע זניח יחסית לרווחים הדמיוניים שעל הפרק. "כשאתה מסתכל על ההכנסות של החוות האלה", אומר גורם בתחום, "עוד 100 או 200 מיליון שקל על הפער בקרקע בין גוש דן לדימונה לא באמת עושים את ההבדל".
אלא שמבחינת משק החשמל יש הבדל עצום. במרכז הארץ מצטופפים רוב הביקושים לחשמל, יש מחסור גדול בקווי הולכה וכבר היום מרחפים סימני שאלה סביב יכולתה של המערכת לספק מספיק חשמל לתל אביב ולמרכז בשנים הקרובות.
בצפון ובדרום, לעומת זאת, יש שפע אנרגיה סולארית והרבה פחות צרכנים. מבחינת משק החשמל, חוות שרתים בנגב הן ברכה: תוספת משמעותית של צריכה במקום שבו אפשר לייצר עוד הרבה חשמל מבלי להוליך אותו למרחקים.
אבל איך גורמים לחוות להתמקם בפריפריה? לפי חוק החשמל, המדינה חייבת לספק חשמל לכל צרכן בכל מקום. והכוונה לכל צרכן – דירה חדשה בבת ים, מפעל גדול או חוות שרתים. כלומר, המדינה לא יכולה לסרב לחבר לחשמל חוות שרתים שמתמקמת במרכז הארץ רק כי זה מכביד עליה.
בניסיון לתמרץ בכל זאת את חוות השרתים לנוע לפריפריה בכלל ודרומה בפרט, ביקשו גורמי מקצוע במשרדי האנרגיה והאוצר להכניס לחוק ההסדרים פטור מהבירוקרטיה ומסלול אישור מהיר לחוות שרתים בפריפריה
בניסיון לתמרץ בכל זאת את חוות השרתים לנוע לפריפריה בכלל ודרומה בפרט, ביקשו גורמי מקצוע במשרדי האנרגיה והאוצר להכניס לחוק ההסדרים סעיף מפתה: חוות שרתים שתתמקם בפריפריה תקבל פטור מהתהליכים המייגעים של תכנון ובנייה, תוגדר תשתית לאומית ותאושר במסלול מהיר בות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות).
מי שיתעקש להקים חוות שרתים במרכז יוכל לשכוח מהפריווילגיה הזו, וייאלץ לכתת רגליו במשך שנים במוסדות התכנון ה"רגילים".
סעיף כזה, שמציע מסלול ירוק לכל חוות שרתים בכל מקום נכלל בנוסח המקורי של חוק ההסדרים, אבל בסופו של דבר הוצא ממנו.
עתה, ככל הידוע, מתבשלת החלטת ממשלה נפרדת שתסיר כל מכשול בדרכן של חוות השרתים לישראל, כולל במרכז. אם שר האנרגיה אלי כהן יתמוך, היא כנראה תתקבל.
סעיף שמציע מסלול ירוק לכל חוות שרתים בכל מקום נכלל בנוסח המקורי של חוק ההסדרים, אך הוצא ממנו. עתה, ככל הידוע, מתבשלת החלטת ממשלה נפרדת שתסיר כל מכשול בדרכן של חוות השרתים לישראל, כולל במרכז
"כרגע אנחנו רצים לארח שוק שאין לנו את התשתית לארח אותו", אומר גורם במשק האנרגיה. "עושים את זה מתוך אמונה ותקווה שחשוב שנהיה הראשונים בהייטק ולא נאבד את הדבר הבא, אבל מבחינת משק החשמל זו צרה צרורה. קצב הגידול של הדרישה לחשמל יהיה מטורף, והקצב שבו המערכת יודעת לספק את החשמל הזה הרבה יותר איטי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם