כשם שהלילה מגיע אחרי היום, כך מגיעים גם הגינויים נגד ישראל על הפרת המשפט הבינלאומי בעקבות כל שימוש בכוח מזוין. המבצע המשותף של ישראל וארצות הברית נגד איראן, שהחל לפני שבוע, אינו יוצא דופן – ובעקבותיו הגיע שיטפון של טענות לפיהן התקיפות בלתי חוקיות ובלתי מוצדקות.

תוך ציטוט האיסור של אמנת האו"ם על שימוש בכוח נגד מדינות אחרות, מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש גינה את התקיפות הצבאיות הנרחבות של ארצות הברית וישראל נגד איראן, בדיון של מועצת הביטחון של האו"ם במוצאי שבת שעברה.

באותו דיון, נציג איראן כינה את התקיפות "חסרות בסיס מבחינה משפטית, מוסרית ופוליטית", ביקורת שהדהדה גם בקרב כמה מדינות אחרות. חוקרי משפט בולטים, ובהם העורך הראשי של פורום ובלוג המשפט המוביל Just Security ("ביטחון צודק"), האשימו גם הם את ישראל ואת ארה"ב בהפרת המשפט הבינלאומי.

ירושלים וושינגטון כאחת הצדיקו את התקיפות כהכרחיות לנוכח האיום שמציב המשטר האיראני, כולל בניית מאגר הטילים הבליסטיים שלו והחתירה להעשרת גרעין, וכן תמיכתו במיליציות טרור ברחבי האזור.

חוקרים הטילו ספק אם איזה מהתנאים לשימוש בכוח מקדים – כמוצא אחרון לסיכול מתקפה קרובה – כפי שהם מובנים במסגרת קריאה נוקשה ומחמירה של המשפט הבינלאומי, מולאו על ידי ישראל וארה"ב

במקביל, חוקרים הטילו ספק אם איזה מהתנאים לשימוש בכוח מקדים – כמוצא אחרון לסיכול מתקפה קרובה – כפי שהם מובנים במסגרת קריאה נוקשה ומחמירה של המשפט הבינלאומי, מולאו על ידי ישראל וארה"ב.

הפגנה נגד המלחמה באיראן מול בניין העירייה בלוס אנג'לס, קליפורניה, 2 במרץ 2026 (צילום: Frederic J. Brown / AFP)

אך כמה דמויות בולטות טענו בתוקף כי המשפט הבינלאומי עלול להיכשל כאשר דרישותיו אוסרות על פעולות המתחייבות מתוך מוסר.

התובע הכללי של ממשלת הצללים בבריטניה, דייוויד וולפסון, טען בשבוע שעבר כי אם המשפט הבינלאומי "לא מסוגל לרסן את הטרור והרצח ההמוני האיראני", הרי שהוא נכשל והופך למערכת בלתי מוסרית.

"החוק לא תמיד משקף מוסר", אומר לזמן ישראל פרופ' יובל שני, ראש הקתדרה למשפט בינלאומי פומבי באוניברסיטה העברית. "מדינות סוררות התומכות בטרור, מהוות איום ארוך טווח על שכנותיהן והן מדכאות את בני עמן. לכן, יש הצדקה מוסרית לומר שניתן להתערב ולסכל את התנהלותן".

"החוק לא תמיד משקף מוסר. מדינות סוררות התומכות בטרור, מהוות איום ארוך טווח על שכנותיהן והן מדכאות את בני עמן. לכן, יש הצדקה מוסרית לומר שניתן להתערב ולסכל את התנהלותן"

לוחמה חוקית

אחד מעקרונות היסוד של הסדר הבינלאומי שלאחר מלחמת העולם השנייה, המסדיר את השימוש בכוח, הוא סעיף 2 לאמנת האו"ם, הקובע כי על המדינות החברות "להימנע" משימוש בכוח "נגד שלמותה הטריטוריאלית או עצמאותה הפוליטית של כל מדינה".

דיון חרום במועצת הביטחון של האו"ם בעקבות תחילת המתקפות של ישראל וארצות הברית על איראן, 28 בפברואר 2026 (צילום: CHARLY TRIBALLEAU / AFP)

הגנה עצמית מותרת במפורש לפי סעיף 51 של האמנה לאחר שמדינה אחת הותקפה על ידי מדינה אחרת. אפילו מתקפות מנע – או באופן טכני יותר "צופות פני עתיד" – מותרות על פי המשפט הבינלאומי, אם כי צעדים אלו כפופים למספר תנאים:

• שמתקפת המנע תהיה הכרחית לחלוטין כדי לעצור את המדינה העוינת מלפתוח בהתקפה שלה תחילה;
• שהמתקפה של המדינה העוינת תהיה קרובה ומיידית;
• ושיהיו לה היכולת והכוונה לבצע את התקיפה.

התערבות הומניטרית למניעת זוועות יכולה גם היא להיות חוקית, אך לרוב רק באישור מועצת הביטחון של האו"ם.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ איים בתחילה לתקוף את איראן כדי להגן על מפגינים שנטבחו על ידי המשטר במהלך מחאות עממיות שפרצו בינואר. אך במהלך השבועות שלאחר מכן, הממשל שלו ציין גם את תוכנית הגרעין של הרפובליקה האסלאמית, את מאגרי הטילים הבליסטיים ההולכים וגדלים שלה ואת תמיכתה בשלוחות טרור כמו חזבאללה, כהצדקה ליציאה למלחמה.

רוביו אמר כי ארה"ב פתחה במתקפות נגד איראן לאחר שקיבלה מודיעין שלפיו נכסים אמריקאיים באזור יותקפו בתגובה לתקיפה ישראלית. עם זאת, הוא גם ציין כי התקיפה המשותפת הייתה מתבצעת בכל מקרה

ביום שלישי שעבר, מזכיר המדינה מרקו רוביו אמר כי ארה"ב פתחה במתקפות נגד איראן לאחר שקיבלה מודיעין שלפיו נכסים אמריקאיים באזור יותקפו בתגובה לתקיפה ישראלית. עם זאת, הוא גם ציין כי התקיפה המשותפת על איראן הייתה מתבצעת בכל מקרה.

שר החוץ של ארצות הברית מרקו רוביו מדבר עם עיתונאים בגבעת הקפיטול בוושינגטון הבירה, 2 במרץ 2026 (צילום: Brendan SMIALOWSKI / AFP)

בישראל, אשר רואה בתוכנית הגרעין של איראן איום קיומי, אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי תקיפה נגד איראן הייתה נחוצה בדחיפות. זאת, לדבריו, משום שאיראן בנתה אתרים תת-קרקעיים חדשים כדי להגן על תוכניות הטילים והגרעין שלה מפני התקפות. "אם לא הייתה ננקטת פעולה כעת, לא ניתן יהיה לנקוט בשום פעולה בעתיד", אמר.

אין ספק שאיראן מהווה מקור לאלימות קשה ולטרור ברחבי המזרח התיכון מזה עשרות שנים, אם לא מאז הקמתה של הרפובליקה האסלאמית. איראן חימשה ומימנה ארגוני ג'יהאד רצחניים ברחבי האזור, אשר תקפו שוב ושוב את ישראל.

טהרן פיתחה תוכנית מתקדמת להעשרת גרעין שאין לה כל יישום אזרחי; בנתה ארסנל עצום של טילים בליסטיים; ואף השתמשה בפועל בטילים אלו כדי לתקוף את ישראל עוד לפני המלחמה בשנה שעברה. בנוסף, היא ניהלה רטוריקה רצחנית חוזרת ונשנית נגד ישראל.

עם זאת, ולמרות רמת הפעילות הזדונית, חוקרי משפט טענו כי לא היה כל צורך במתקפות נוספות. זאת, במיוחד בעקבות מלחמת 12 הימים ביוני 2025, שבה הפציצו ישראל וארה"ב את אתרי הגרעין של איראן והשמידו חלק מיכולותיה הצבאיות.

למרות רמת הפעילות הזדונית, חוקרי משפט טענו כי לא היה כל צורך במתקפות נוספות. זאת, במיוחד בעקבות מלחמת 12 הימים, שבה הפציצו ישראל וארה"ב את אתרי הגרעין של איראן והשמידו חלק מיכולותיה הצבאיות

כמו כן, לא הייתה כל אינדיקציה לכך שאיראן מתכוונת לפתוח במתקפה בטווח הקרוב.

מטוסי קרב של חיל האוויר בדרך לתקיפה באיראן, יוני 2025 (צילום: דובר צה"ל)

"אפילו הדוקטרינה של [איום] מיידי לשימוש בכוח היא שנויה מאוד במחלוקת", אמרה המומחית הבריטית למשפט סוזן ברו לעיתון "הגרדיאן". "האקדמאים חלוקים בשאלה מה זה אומר בפועל. אבל במקרה הזה, נראה שאין שום ראיה לאיום מיידי מצד איראן".

חוקרי המשפט האוסטרלים שאנון ברינקט וחואן זהיר נרנחו קסרס ציינו באתר The Conversation כי ההצדקה של ישראל, שלפיה היה עליה לפתוח במלחמה כדי למנוע סכסוך עתידי, גם היא אינה מהווה הגנה משפטית. "למלחמת מנע אין כל בסיס חוקי תחת המשפט הבינלאומי", הם כתבו.

חוקרי משפט אוסטרלים ציינו כי ההצדקה של ישראל, שלפיה היה עליה לפתוח במלחמה כדי למנוע סכסוך עתידי, גם היא אינה מהווה הגנה משפטית. "למלחמת מנע אין כל בסיס חוקי תחת המשפט הבינלאומי"

במאמר שפורסם ב-Just Security שבוע לפני שישראל פתחה בתקיפות, מומחים הצהירו בביטחון כי "פשוט אין כל עילה להצדיק מתקפה נגד איראן על בסיס של הגנה עצמית מקדימה מצידה של ארצות הברית".

חוקי זה לא תמיד מוסרי

בראיון לזמן ישראל, הודה שני כי קריאה פשוטה של החוק אכן מקשה על הצדקת המתקפות הנוכחיות נגד איראן.

הסכמי הפסקת אש היו בתוקף מול שלוחותיה של איראן, חמאס וחזבאללה, אמר שני. לדבריו, עובדה זו מקהה את הטענות שלפיהן ישראל הייתה בעיצומו של סכסוך מזוין מתמשך עם איראן בזמן התקיפות שהחלו בשבת שעברה.

אזרחים אבלים בטהרן על מותו של המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי. 1 במרץ 2026 (צילום: Atta KENARE / AFP)

הטענה של ישראל כי איראן נדרשה לעצור את תוכניות הגרעין והטילים שלה לאחר סיום המלחמה ביוני 2025, לא העניקה לה את הזכות "לאכוף באופן חד-צדדי" קביעות מסוג זה, גם אם הן היו נכונות, הוא הוסיף.

עם זאת, שני ומומחים משפטיים נוספים מותחים ביקורת על גישה נוקשה ודוגמטית מדי לחוק. הם טוענים שגישה זו למעשה מאפשרת לאיראן להתמיד בטקטיקות התחום האפור שלה בכל הנוגע לקידום תוכנית הגרעין.

שני ומומחים משפטיים נוספים מותחים ביקורת על גישה נוקשה ודוגמטית מדי לחוק. הם טוענים שגישה זו למעשה מאפשרת לאיראן להתמיד בטקטיקות התחום האפור שלה בכל הנוגע לקידום תוכנית הגרעין

כמו כן, היא מאפשרת לה להמשיך לפעול ליצירת ארסנל עצום של טילים בליסטיים ולהמשיך לערער את השלום והיציבות במזרח התיכון, באמצעות רשת שלוחות הטרור האלימות שלה.

או כפי שניסח זאת מר באמבל בספר "אוליבר טוויסט": "אם החוק מניח זאת – החוק הוא חמור – אידיוט".

לדברי שני, בעשורים האחרונים הועלו טיעונים המבוססים על מוסר, ולא על המשפט הבינלאומי, כדי להצדיק התערבות בקוסובו, בלוב ובסוריה.

הוא ציין כי למרות הביקורת מצד האו"ם וכמה מדינות נוספות כמו טורקיה, רוסיה וקוריאה הצפונית נגד התקיפות של ארה"ב וישראל, התגובה עד כה הייתה "מאופקת יחסית".

פרופ' עמוס שני (צילום: באדיבות המצולם)

כמה מדינות מערביות, כמו קנדה ואוסטרליה, אף תומכות באופן פומבי בתקיפות. זאת, בשל התפיסה שלפיה "שימוש בכוח נגד מדינה כמו איראן הוא עמדה צודקת מבחינה פוליטית ומוסרית", הוסיף שני.

למרות שסוגיות מסוג זה אמורות להיות מטופלות במועצת הביטחון של האו"ם ולא בשדה הקרב, הגוף הזה כל כך לא מתפקד עד שהוא אינו מסוגל לטפל בסוגיות הללו כראוי, הוא אמר.

"זה לא מקום בריא למערכות משפט להימצא בו", אמר שני על הפער שבין המשפט הבינלאומי לבין פעולה מוסרית. "מערכות משפט צריכות להיות מתואמות עם המוסר".

שני תיאר חלק מהדיון המשפטי הנוגע למתקפות על איראן בתור "גישה דוגמטית ופונדמנטליסטית למשפט הבינלאומי".

חלק מאלו שמאמצים את הקו הזה אפילו לא מוכנים להכיר בכך שהדבר מותיר אותם ללא כל דרך להתמודד עם משטרים כמו אלה שבאיראן ובוונצואלה, "אשר מדכאים באופן שיטתי את בני עמם, מונעים שינוי דמוקרטי ומהווים איומים קיומיים על שכנותיהן", הוא הוסיף.

בפוסט ארוך שפרסם ברשת X, וולפסון – חבר בית הלורדים בבריטניה המשמש כתובע הכללי של ממשלת הצללים מטעם המפלגה השמרנית עבור אנגליה וווילס – התעקש כי מערכת משפט שמסכלת מאמצים להתמודד עם משטר דכאני כמו זה של איראן, לא יכולה להיות מוסרית.

וולפסון – חבר בית הלורדים המשמש כתובע הכללי של ממשלת הצללים מטעם המפלגה השמרנית – התעקש כי מערכת משפט שמסכלת מאמצים להתמודד עם משטר דכאני כמו זה של איראן, לא יכולה להיות מוסרית

"המשפט הבינלאומי חייב לספק מנגנון כדי לרסן ובמידת הצורך אף לשים סוף למשטרים רודניים ועריצים כמו זה שבאיראן", הוא כתב.

I disagree with Lord Hermer KC, the Attorney General. I don't accept that international law requires our Prime Minister to deliver a pusillanimous statement setting out the UK's position whose first point is "We did not participate".

I've set out the gist of my approach below.…

— David Wolfson (@DXW_KC) March 1, 2026

וולפסון פרסם את הפוסט שלו בתגובה לקביעתו של התובע הכללי של בריטניה, הלורד הרמר, שלפיה בריטניה לא תוכל להשתתף בתקיפות הראשוניות נגד איראן. הוא דחה את הטענות שלפיהן התקיפות היו בלתי חוקיות, והצביע על סוגיה השונים של הפעילות הזדונית שמבצעת איראן.

הוא לעג למי שתיאר כ"פרשני המשפט הבינלאומי", שלדבריו יותר מדי מהם "מקדמים בשלווה ניתוח שבסופו של דבר מספק הגנה לעריצים".

"אם הדוקטרינות של המשפט הבינלאומי יתבררו ככאלו שאינן מסוגלות לרסן את הטרור והרצח ההמוני מצד איראן, ויקשרו את ידיהן של הדמוקרטיות תוך שהן מאלצות אותן לעמוד מהצד ולצפות בזוועות האיראניות, הרי שהמשפט הבינלאומי ייכשל", הוא כתב.

"הוא יהפוך למערכת משפט בלתי מוסרית מיסודה, כזו שהיא גרועה וחסרת כל ערך בעולם המודרני".