צה"ל פועל בימים האחרונים כדי להפציץ ולהוציא מכלל שימוש את כל הגשרים מעל נהר הליטני בלבנון, ובכך למעשה לבודד את דרום לבנון משאר המדינה. זאת לצד התרעות פינוי שנתנו לתושבי דרום לבנון שנקראו להתפנות לחלקה הצפוני של המדינה, דבר שנעשה יותר ויותר קשה נוכח הפצצת הגשרים.

כוחות צה"ל עושים בלבנון עבודה חשובה. את איום חזבאללה חובה לנטרל וסוף סוף להשיב את השקט לצפון. חשוב שמדינת ישראל תעשה כל שניתן כדי לסלק את האיום מתושבי הצפון, אחת ולתמיד. אבל בנוסף לפעילות הצבאית חייבת להיות אסטרטגיה להעצמת ממשלת לבנון ולחיזוק האינטרסים המשותפים איתה.

בישיבת סיעתו השבוע, אמר שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', כי "הליטני חייב להיות הגבול החדש שלנו עם מדינת לבנון, כמו הקו הצהוב בעזה וכמו החיץ וכתר החרמון בסוריה". 

חשוב שמדינת ישראל תעשה כל שניתן כדי לסלק את האיום מתושבי הצפון, אחת ולתמיד. אבל בנוסף לפעילות הצבאית חייבת להיות אסטרטגיה להעצמת ממשלת לבנון ולחיזוק האינטרסים המשותפים איתה

האמירה הזו, ששר הביטחון ישראל כ"ץ חזר למחרת על עקרונותיה, משקפת מדיניות שממשלת ישראל הנוכחית בוחרת בה בכל הזירות – מדיניות של שימוש בכוח ובכיבוש בלבד, ככלי להשגת ביטחון, מדיניות שנכשלה פעם אחר פעם, גם כאן וגם בעולם.

צה"ל שהה ברצועת הביטחון בלבנון מ-1985 ועד שנת 2000, 559 חיילים שילמו בחייהם את מחיר השהות ההרסנית של צה"ל בלבנון. בסופו של דבר, לא רק שצה"ל נסוג, אלא ש-20 שנה לאחר מכן, הכירה המדינה בתקופה הזו כאחת ממערכות ישראל – החלטה שנותנת כבוד ללוחמים ולנופלים, אך מדגישה שוב עד כמה עמוק ורווי דם היה עבורנו הבוץ הלבנוני.

כעת מבקשים שרי הממשלה, לחזור ולהקים את אותה "רצועת ביטחון", שוכחים את המציאות המדממת ששררה בשנות קיומה של רצועת הביטחון הקודמת. את מבצעי "ענבי זעם" ו"דין וחשבון" ואת ירי הרקטות שגם אז לא הפסיק וכעת כמעט ולא יופרע, נוכח טווחי הירי של הרקטות שבידי חזבאללה. ארגון שגם במלחמה הזו כבר הוכיח שביכולתו לשגר ירי מדויק מלבנון ועד עמק האלה, כ-250 ק"מ מהגבול.

אם יש לקח שהיינו צריכים כבר ללמוד מזמן, זה שחיסול חזבאללה לא ייעשה רק באמצעות הפעלת כוח. ניסינו את זה כל כך הרבה פעמים, וכולן הסתיימו בעוד סבב, בעוד מבצע, בעוד חזרה למציאות המדממת. מעגל דמים שמזין את עצמו.

אם יש לקח שהיינו צריכים כבר ללמוד מזמן, זה שחיסול חזבאללה לא ייעשה רק באמצעות הפעלת כוח. ניסינו זאת הרבה פעמים, וכולן הסתיימו בעוד סבב, בעוד מבצע, בעוד חזרה למציאות המדממת. מעגל דמים שמזין עצמו

צה"ל צריך להמשיך ולרדוף את מחבלי חזבאללה, את מאגרי הנשק שלהם, את המפקדות ואת כל שלל התשתיות שלהם, אבל המלחמה שלנו חייבת להיות נגד חזבאללה, לא נגד העם הלבנוני ולא נגד מדינת לבנון.

ההנהגה הלבנונית בהובלת הנשיא ג'וזף עאון וראש הממשלה נוואף סלאם, רוצה ויכולה היום, יותר מאי פעם בעבר, לשתף פעולה בהבסת חזבאללה ובשחרורה של המדינה מההשפעה האיראנית. הרצון הזה אף קיבל בימים אלה ביטוי מעשי חשוב בהחלטה לגרש מלבנון את השגריר האיראני.

אבל כשישראל מתמקדת ביעדים אזרחיים, במקום בתשתיות חזבאללה, זה רק מקשה על ממשלת לבנון ומחייב אותה לעמוד מול ישראל, במקום להיות זו שמובילה את המאבק בחזבאללה.

במקום להפציץ גשרים, על ישראל לבנות גשרים לעולם הערבי כולו וללבנון בפרט. עלינו לפעול בתיאום עם האמריקאים, עם הצרפתים שהשפעתם בלבנון עדיין רבה, עם הסעודים ועם ציר מדינות ערב המתונות, כדי לקדם פעולה משותפת לייבוש מקורות הכוח הכלכליים והפוליטיים של חזבאללה ולנטרל את יכולותיו הצבאיות.

כשבשאר אסד בפנסיה מוקדמת בגלות המוסקבאית וכשאיראן חלשה מתמיד, חזבאללה פגיע יותר מאי פעם. אבל אם ישראל תמשיך לקדש את הכוח, ללא רגל מדינית, ללא שיתוף פעולה עם הממשלה הלבנונית ועם בעלות בריתה ובריתנו, כל ניצחון יהיה זמני בלבד.

ההנהגה הלבנונית רוצה לשתף פעולה בהבסת חזבאללה. אך כשישראל מתמקדת ביעדים אזרחיים, במקום בתשתיות חזבאללה, זה מקשה עליה ומחייבה לעמוד מול ישראל, במקום להוביל את המאבק בחזבאללה

אם נמשיך לקדש את הכוח בלבד, כל ניצחון יהיה רק מעט אוויר עד הסבב הבא, כפי שהיה בכל העשורים הקודמים. 

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.