כ"ילד יהודי קטן" שגדל בבריטניה שלאחר מלחמה העולם השנייה, סר סיימון שאמה אומר שמעולם לא חש חוסר ביטחון פיזי כשהלך ברחוב וחבש כיפה. הוא גם מציין שמעולם לא הוצבו דרך קבע מאבטחים בפתח בית הכנסת המקומי שלו.
אולם, כך קובע ההיסטוריון הנודע, זו אינה החוויה של ילדים יהודים בבריטניה של ימינו. למעשה, לדבריו, זוהי התקופה הקשה ביותר שבה יכולים ילדים יהודים לגדול בה מאז תום מלחמת העולם השנייה.
"זה באמת כואב שילדים קטנים, למשל תלמידים בבית הספר 'חשמונאים' או ב-Jewish Free School, נאלצים להסתיר את המדים שלהם", אומר שאמה בריאיון לזמן ישראל.
"ישנה תחושה של אובדן מפחיד, לא רק של כבוד עצמי, אלא של זכויות אזרח בסיסיות. הרי אף אחד לא מסתובב ותולש חיג'אבים מנשים מוסלמיות, ואני שמח מאוד שלא עושים את זה. אבל זו תקופה נוראה בכל הנוגע לתחושה שיש לך זכויות שוות לאלו של שאר האוכלוסייה הרב-תרבותית במדינה".
"ישנה תחושה של אובדן מפחיד של זכויות אזרח בסיסיות. הרי אף אחד לא מסתובב ותולש חיג'אבים מנשים מוסלמיות, ואני שמח מאוד שלא עושים את זה. אבל זו תקופה נוראה בכל הנוגע לתחושה שיש לך זכויות שוות"
שאמה טוען שחלקים ברובע הווסט אנד, הממוקם במרכז לונדון, הפכו ל"אזורים אסורים" ("no-go areas"), שבהם יהודים שחובשים כיפה או עונדים מגן דוד מסתכנים בכך ש"יצעקו עליהם".
דבריו של שאמה נאמרו במהלך שבוע שבו הקהילה היהודית בבריטניה, שכבר חווה מספרי שיא של תקריות אנטישמיות, הזדעזעה עמוקות בעקבות הצתת ארבעה אמבולנסים. רכבי ההצלה השתייכו לארגון מתנדבים יהודי וחנו בשכונת גולדרס גרין שבצפון לונדון, אזור המאוכלס בקהילה יהודית גדולה.
שאמה – היסטוריון אמנות נודע וכן חוקר של ההיסטוריה הבריטית, הצרפתית והיהודית – נרתע בבירור מתערוכה אנטי-ישראלית שהוצגה בעיר מרגייט, השוכנת בחוף הדרומי של אנגליה, ואשר עלתה באותו השבוע לכותרות.
"קריקטורות מגעילות, נוראיות, מטורפות, ממש מן הסוג של יוליוס שטרייכר (עורך העיתון "דר שטירמר" ומראשי המשטר הנאצי; ר"פ), שמציגות יהודים אוכלים תינוקות", מתאר שאמה. "הדבר המדאיג באמת הוא כמובן עד כמה הדברים הקיצוניים, הרצחניים והגרוטסקיים האלו הפכו ממש לחלק שגור מחילופי הדברים של דור ה-Z".
קריקטורות מגעילות, נוראיות, שמציגות יהודים אוכלים תינוקות. הדבר המדאיג באמת הוא כמובן עד כמה הדברים הקיצוניים, הרצחניים והגרוטסקיים האלו הפכו ממש לחלק שגור מחילופי הדברים של דור ה-Z"
המציאות הזו רחוקה מאוד מהעולם שבו גדל שאמה.
"אבא שלי חשב שאחרי השואה אין יותר ממה לחשוש בבריטניה", הוא נזכר. "שני הוריי, בני הדור שלהם, וגם בני הדור שלי כשגדלנו, חשבו איכשהו שהחיים הבריטיים והחיים היהודיים מהווים כמעט התאמה תרבותית מושלמת".
In Margate. My cheeks are red. I am shaking. I popped into an exhibition that turned out to be the insane fever dream of an artist called Matthew Collins: 'Drawings Against Genocide.' The exhibition is described as 'drawings… raising consciousness about hell…. Israel is the… pic.twitter.com/CO8Ee8eYLG
— Zoe Strimpel (@realzoestrimpel) March 21, 2026
למרות שהיה תומך מושבע של מפלגת הלייבור, בדומה ליהודים בריטים רבים באותה התקופה, אביו של שאמה "העריץ את צ'רצ'יל גם כציוני וגם בזכות פועלו במלחמה", הוא מציין.
שאמה נזכר בגאווה שבה סיפר לו אביו לימים על נאומו ההיסטורי של ויליאם טמפל, הארכיבישוף מקנטרברי, שנישא בבית הלורדים במרץ 1943. בנאום זה גינה הארכיבישוף את הסחבת וחוסר המעש של בעלות הברית לנוכח הטבח ההמוני שביצעו הנאצים ביהדות אירופה. "אנחנו ניצבים בפני בית הדין של ההיסטוריה, האנושות ואלוהים", הכריז טמפל.
"אבא שלי התרגש מזה מאוד. התחושה שראש הכנסייה האנגליקנית יעמוד ויאמר 'אל תסיטו מבט, אל תשבו בחיבוק ידיים', נחרטה בו כסימן לטוב הלב ולהתאמה המושלמת שבין ההיסטוריה הבריטית להיסטוריה היהודית"
"אבא שלי התרגש מזה מאוד", אומר שאמה. "התחושה שראש הכנסייה האנגליקנית יהיה האדם היחיד שיעמוד ויאמר 'אל תסיטו מבט, אל תשבו בחיבוק ידיים', נחרטה בו כסימן לטוב הלב ולהתאמה המושלמת שבין ההיסטוריה הבריטית להיסטוריה היהודית".
שאמה, שעובד בימים אלו על הכרך השלישי בטרילוגיה שלו "סיפורם של היהודים" (The Story of the Jews), דוחה בתוקף את הרעיון שליהודים אין עתיד ארוך-טווח בבריטניה, כמו גם את ההשוואות החוזרות לשנות ה-30 של המאה הקודמת.
לדבריו, אין כאן "אנטישמיות עממית נוראה, מאיימת ומטורפת" שמגובה ומקבלת עידוד ממוסדות המדינה, כפי שהיה בגרמניה הנאצית.
בנוסף, הוא טוען כי ממשיכים לצוץ גם "רגעים של תקווה נפלאה" עבור הקהילה היהודית. למרבה הצירוף מקרים, באותו היום ממש שבו הוצתו האמבולנסים בגולדרס גרין, הוכרז כי המלך צ'ארלס יהפוך לפטרון הרשמי של ארגון ה-Community Security Trust (CST) – הגוף שעוקב אחר מקרי אנטישמיות ומאבטח בתי כנסת, בתי ספר ומוסדות יהודיים נוספים.
"זה היה דבר מדהים שהמלך הסכים לקבל את הפטרונות על ה-CST; זה בדיוק מה שהקהילה הייתה צריכה כרגע", אומר שאמה.
שאמה, המכיר את המלך באופן אישי מזה שנים רבות, מרעיף עליו שבחים. צ'ארלס, לדבריו, הוא "ידיד אמת של היהודים. הוא אינו מסוג האנשים שפשוט מוצאים ביהודים שעשוע אינטלקטואלי מעניין – הוא באמת ובתמים מחבב יהודים כבני אדם".
לעומת זאת, שאמה נראה פחות נלהב מתפקודה של ההנהגה הפוליטית במדינה, והוא לועג בעדינות להבטחות החוזרות ונשנות "לעמוד לצד הקהילה היהודית" אל מול גל האנטישמיות. "אנחנו עומדים לצידכם, רק אולי ממרחק של איזה מאה מטר", הוא מתבדח.
המלך צ'ארלס, לדבריו, הוא "ידיד אמת של היהודים. הוא אינו מסוג האנשים שפשוט מוצאים ביהודים שעשוע אינטלקטואלי מעניין – הוא באמת ובתמים מחבב יהודים כבני אדם"
"ההצהרות הרטוריות" שמשמיעים הפוליטיקאים היו אכן "למופת", מודה ההיסטוריון, אך לעיתים קרובות קיים "כשל של ממש בתרגום מאותן הצהרות רטוריות של יראת כבוד למעשים בפועל נגד אנטישמיות בנסיבות מסוימות", בייחוד ברמה המקומית.
המשטרה, הוא מציין כדוגמה, אומנם ביקרה בתערוכה המדוברת במרגייט, אך מיהרה לקבוע כי מדובר בביקורת לגיטימית על מדינת ישראל ולא במיצג אנטישמי.
שאמה מבהיר כי הוא אינו מעביר ביקורת על "שני השוטרים המתוקים והנחמדים בעליל" שביקרו בגלריה – שהרי אי אפשר באמת לצפות משוטרי סיור פשוטים להכיר את "כל תולדות החיים היהודיים לאורך 3,000 שנה", הוא מתלוצץ – אך בכל זאת הוא חש תסכול עמוק מהמצב.
"צריך לחכות עד שקורה משהו מחריד באמת, כמו ההצתה בגולדרס גרין או פיגוע הטרור האסלאמיסטי שבוצע ביום כיפור במנצ'סטר, רק כדי שהמשטרה סוף סוף תגיד: 'מדובר בסיוט, ואנחנו באמת מתכוונים לעשות עם זה משהו'".
ניחוחות של האינקוויזיציה הספרדית
שאמה חריף מאוד ביחסו הן כלפי השמאל הקיצוני והן כלפי הימין הקיצוני. הוא מגנה בתוקף את "מסדר זיהוי היהודים האידיאולוגי, המחלק בין 'יהודים טובים' ל'יהודים רעים'", אשר מקודם כיום על ידי השמאל הפרוגרסיבי.
"הדרישה שלהם היא שתעבור מעין תהליך פומבי של גינוי והתכחשות לזכותה של מדינת ישראל להתקיים. רק לאחר מכן, תתקבל בברכה אל תוך עולם הפרוגרסיביות. זה פשוט מזעזע לחלוטין"
"הדרישה שלהם היא שתעבור מעין תהליך פומבי של גינוי והתכחשות לזכותה של מדינת ישראל להתקיים. רק לאחר מכן, תתקבל בברכה אל תוך עולם הפרוגרסיביות. זה פשוט מזעזע לחלוטין", הוא אומר.
שאמה מוצא בגישה הזו משהו ש"מזכיר מאוד" את היחס שהופנה כלפי ה"קונברסוס" (האנוסים) היהודים בתקופת האינקוויזיציה הספרדית.
"לא היה מספיק רק לעזוב את הדת שלך", הוא מסביר. "היית צריך ממש להוכיח לנו שאתה מוכן למות כקדוש מעונה נוצרי טוב; שאתה מוכן להיות אינקוויזיטור בעצמך, [או] שאתה מוכן לנסות לשרוף את התלמוד בכיכר העיר בפומבי. היית חייב לבטל לחלוטין כל סממן או זכר שהפך אותך ליהודי".
בנוסף, שאמה סבור שהחלטתו של ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני לבטל את הגדרת האנטישמיות הרשמית של "הברית הבינלאומית לזיכרון השואה" (IHRA) כבר ביומו הראשון בתפקיד הייתה "החלטה פוגענית עמוקות".
"הוא אומנם ניהל קמפיין בחירות מבריק, אבל זה היה צעד טיפשי ובלתי מוסרי בצורה יוצאת דופן", שאמה אומר. מבחינתו, הקשר שבין ציונות לאנטישמיות הוא ברור וחד-משמעי: "הציונות היא תוצר שנגרם כתוצאה מאנטישמיות; היא בשום אופן אינה הגורם לאנטישמיות".
שאמה מציין כי "הזדעזע" עמוקות מהתגובה העולמית לשבעה באוקטובר. הוא משווה את החוויה ל"הרמת שטיח שחושפת את כל מה שדמיינו בנאיביות שכבר חלף מזמן – ביצה מוגלתית ובלתי נגמרת של דה-הומניזציה"
שאמה מציין כי "הזדעזע" עמוקות מהתגובה העולמית לפלישת חמאס לדרום ישראל ב-7 באוקטובר 2023. הוא משווה את החוויה ל"הרמת שטיח שחושפת את כל מה שדמיינו בנאיביות שכבר חלף מן העולם מזמן – ביצה טובענית ומוגלתית ובלתי נגמרת של דה-הומניזציה".
שאמה, שכיהן כפרופסור להיסטוריה ולהיסטוריה של האמנות באוניברסיטת קולומביה היוקרתית במשך כמעט שני עשורים, מודה כי נותר "נדהם" נוכח תגובת עמיתיו האקדמאים לאירועי השבעה באוקטובר.
"אחד הדברים המטרידים ביותר היה המהירות שבה, כביכול, השימוש בלשון נקייה ומכובסת השתלט על השיח", הוא אומר. כדוגמה, הוא מצטט מכתב פומבי שעליו חתמו רבים מעמיתיו, אשר טען כי אפשר לראות במתקפות אלו "פעולה צבאית" לגיטימית וכן "מימוש הזכות להתנגד" לכיבוש. "זה היה מזעזע, מרושע ופשוט מרושע להלבין בלשון נקייה טבח סדיסטי שכזה", אומר שאמה.
לדבריו, מכתב זה משקף נאמנה את האופן שבו הטענה לפיה ישראל היא חברה קולוניאלית "הפכה לנורמה אקדמית של ממש". הוא מצביע על האירוניה העמוקה הטמונה בהשלכת "אשמה קולוניאלית" על יהודים דווקא.
"המתיישבים-הקולוניאליסטים האמיתיים הם האוסטרלים, הקנדים והאמריקאים", הוא אומר. "לנו [היהודים] יש קשר אורגני ממשי, עתיק ואמיתי לשפת היסוד שלנו, קשר שמעולם לא נקטע".
"המתיישבים-הקולוניאליסטים האמיתיים הם האוסטרלים, הקנדים והאמריקאים", הוא אומר. "ליהודים יש קשר אורגני ממשי, עתיק ואמיתי לשפת היסוד שלנו, קשר שמעולם לא נקטע"
"תזת המתיישבים-הקולוניאליסטים" – שאמה מהסס להשתמש במילה "תזה" עבור מה שהוא מחשיב כקשקוש היסטורי מוחלט – הופיעה במקביל ל"קמפיין תעמולה ארוך-טווח ומוצלח בצורה בלתי רגילה, שגרם לדורות הצעירים להאמין שהיהודים משתמשים (weaponize) בשואה רק כדי שיעלימו עין מהמתרחש בעזה ובגדה המערבית".
שאמה מתחקה אחר שורשי התופעה הזו ומייחס אותם עד לוועידת מכחישי השואה הידועה לשמצה שאירח נשיא איראן דאז, מחמוד אחמדינג'אד, בטהרן לפני כ-20 שנה.
האמת ההיסטורית על השואה מותקפת גם מכיוון אחר, מצד מה ששאמה מכנה "הזחילה המצמררת והמסוכנת במיוחד" של פעילי ימין קיצוני ברשת, דוגמת האמריקאי ניק פואנטס.
הדבר מונע, לדבריו, על ידי "הפרפור של ההעזה… מעין היי אדרנליני של מה שהם אוהבים לכנות 'שיבוש' (disruption). הרעיון הוא שככל שאתה יכול להיות יותר מזעזע, וככל שאתה יכול לכוון את הפרובוקציה הזו היישר אל עבר גבולות הקדושה ויראת הכבוד שמקיפים את השואה, כך זה הופך עבורם למהנה יותר, וכך גם נוצר להם יותר קליקבייט ברשת".
"ככל שאתה יותר מזעזע, וככל שאתה יכול לכוון את הפרובוקציה הזו היישר אל עבר גבולות הקדושה ויראת הכבוד שמקיפים את השואה, כך זה הופך עבורם למהנה יותר, וכך גם נוצר להם יותר קליקבייט ברשת"
בנרטיב המעוות הזה, "הרייך השלישי הוא מין דבר סקסי ומגניב, והיהודים, ששולטים בכל מאחורי הקלעים, שוב יתחילו להתבכיין ולהתלונן וישלפו את קלף 'אושוויץ' פעם נוספת", שאמה מסביר.
שאמה מותח ביקורת נוקבת במיוחד גם על מנחה רשת "פוקס ניוז" לשעבר, טאקר קרלסון, אשר אירח בסתיו האחרון את פואנטס לריאיון מלטף ואוהד בפודקאסט הפופולרי שלו.
הגיע הזמן "לאתחל מחדש את האנטנות שלנו"
לצד כל זאת, כדי לציין 80 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, שידר בשנה שעברה ה-BBC את סרטו התיעודי והעוצמתי של שאמה, "הדרך לאושוויץ". ההיסטוריון בחר לתחום את הסרט של מריאן טורסקי, ניצול שואה שהזהיר בנאום לרגל 75 שנה לשואה ב-2020: "אושוויץ לא נפל מהשמיים ביום בהיר אחד. הרוע מגיע צעד אחר צעד".
אך האם עדיין נותרה לנו היכולת לזהות את הצעדים המסוכנים הללו ולהתנגד אליהם בזמן? שאמה סבור שכן, אך מדגיש כי עלינו "לאתחל מחדש את האנטנות שלנו".
"מובן מאליו שאין שום היגיון להגיד סתם כך 'הנה, הרייך השלישי קם לתחייה שוב'", הוא אומר. לדבריו, אין טעם להמשיך לחפש ברחובות "מגפיים צבאיים מסומרים, את יוליוס שטרייכר או את היינריך הימלר".
תהליך ה"דה-הומניזציה" כיום לובש צורות אחרות לחלוטין, הוא מסביר, ומציין באופן חד וברור שחלק מזה הוא לראות "ילדים שלא יכולים אפילו ללבוש את מדי בית הספר היהודי שלהם במרחב הציבורי".
תהליך ה"דה-הומניזציה" כיום לובש צורות אחרות לחלוטין, הוא מסביר, ומציין באופן חד וברור שחלק מזה הוא לראות "ילדים שלא יכולים אפילו ללבוש את מדי בית הספר היהודי שלהם במרחב הציבורי"
שאמה מודה בגילוי לב שכתיבת הכרך השלישי של ספרו "סיפורם של היהודים" דווקא ברגע כה קשה ומטלטל בהיסטוריה היא לעיתים משימה "כואבת מאוד". עם זאת, הוא נחוש שלא לאפשר להיסטוריה היהודית להפוך ל"עצת ייאוש מוחלטת".
בספרו החדש יופיעו פרקים על המלחין אירווינג ברלין ועל סמטת מחבתות הפח, והספר עצמו אף נפתח – שלא כמצופה – לא בקונגרס הציוני, אלא ב"גילוי, כביכול" של הקהילה היהודית האתיופית בשנת 1903 על ידי יעקב פייטלוביץ', המכונה "אבי הפלאשים".
"אני ממש לא רוצה שכל הספר הזה יהיה פשוט עוד כביש מהיר שמוביל לאושוויץ. כמובן, אני בשום אופן לא מתכוון למחוק את זה, למזער את חלקו של האירוע או לקפח אותו בגוף הטקסט", הוא מבהיר.
"אני ממש לא רוצה שכל הספר הזה יהיה פשוט עוד כביש מהיר שמוביל לאושוויץ. כמובן, אני בשום אופן לא מתכוון למחוק את זה, למזער את חלקו של האירוע או לקפח אותו בטקסט"
אבל, הוא מוסיף לסיכום, "אני כן רוצה להעשיר את הספר גם ברגעים של יופי ותקווה… אני מניח שזה סוג של מחווה להוריי ולעולם האבוד והיפה ההוא של הכרת תודה ואושר, של מציאת מקום שבו פשוט השתלבת בפסיפס התרבותי הכללי ללא שום קושי מיוחד".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הציבור היהודי קודם כל חייב בעצמו לדעת את העובדות על ישראל , הדרך של הערבים בעזה ובכלל היא למתג עצמם כמסכנים ובעצם הם המתקיפים ,הנאצים המודרנים, ואילו אנחנו ממתגים עצמנו כחזקים ומעצמה ,כאשר בעצם אנחנו מותקפים על בסיס יומי .קולניאליזם. זה נושא שצריך לדרוש ממערכת החינוך ומהאוניברסיטאות להוציא את ישראל מהכללתה בכך, תוך הוכחות ברורות על הקולוניאליזם הערבי שניכס את הארץ שהיתה חלק מהותי מהם היהודי אליו במסגרת הקולוניאליזם הערבי, המושג המומצא פלסטיני שהם בעצם בכל היבט ערבים ממדינות ערב.ואת העובדה ש1000000 יהודים ברחו יצאו או גורשו ממדינות ערב למרות אזרחותם וחייהם במשך מאות ואלפי שנים במקביל ורכושם נשדד. במקביל לבריחת פלסטינים למדינות האם האורגינליות שלהם. כשאתה מדבר אחד לאחד עם אירופאים הם לא יודעים כלום. המאבק צריך להיות כלפי האירופאים והאמריקאים.מי שעזר לערבים מעזה להפוך לפלסטינים ולמתג אותם כלוחמי חופש כביכול ומסכנים היו הרוסים. הגיע הזמן שנברר בדיוק מה הבעיה ,מי מפיץ אותה וניישם מלחמה עקבית ארוכה לצורך זה. כפי שהערבים והרוסים עמלו על התהליך הרבה שנים.
מאז ומעולם האנטישמיות שררה בכל פינה כולל בישראל.
יש יהודים כופרים שהצטרפו לחגיגה נגד היהדות והיהודי שבפיהם נקרא משיחי…
(יהודי שאינו מחכה למשיח אינו יהודי)
עלו ארצה חזקו את המדינה נגרש את שונאי ישראל ונמשיך להילחם כי על חרבנו נחיה עד גואל צדק
The Jews in the Diaspora are to some extent responsible for the process, most of them vote for the "liberal" parties and ignore the fact that they have become anti-Semitic parties. Many Jewish schools teach more religious fundamentals than the history of Israel, so they do not know how to respond. Jews do not organize to defend themselves and do not allow anti-Semitic representations, to unite in support of Israel, and do not support criticism of the state of Israel, but rather go on the attack, on Arab and European colonialism, the hypocrisy regarding wars in the world that are not covered, on Qatar's financial control of the media, companies, and on and on, without apologies.
ציפורלה התקליט השחוק של אין הסברה ישראלית ממשלתית כבר מעייפת וטרחנית.למי את רוצה להסביר ומה? למהגרים מוסלמים שראשם עמוק בחוקי השרעייה, שכוונתם להשתלט על אירופה, היהודים זה בכלל מגשול קטן בדרך חמטרה להסביר להם מה? קורס מזורז ביהדות שלא אכלנו השנה מצות מדם ילד מעזה? שטופי מח רדיקלים מי יכול להסביר להם? את?
כידוע זה מתחיל ביהודים וההמשך מי ישורנו ,
המוסלמים בבריטניה המלך מעניין אותם כקליפת השום ,
עניין של זמן וחוקי השריעה יהיו חוק מקביל לחוק הבריטי, חוק שישרת רק מוסלמים . וההמשך ? איסור מכירת אלכוהול בפאבים וההמשך …..המלך מודח וחליף מקבל את הכהונה ,
דימיוני ? ממש לא !
ורק להזכיר את גירוש אנגליה בשנת 1290….