חודש וחצי לאחר תחילת המלחמה, ומתווה הפיצויים לעסקים עדיין לא סגור והכסף מבושש להגיע. למרות הדרישה לקיים דיון דחוף בוועדת הכספים במהלך חול המועד, הקואליציה התנהלה בעצלתיים, והדיון מתכנס רק השבוע. מה בוער? בסך הכול מאות אלפי בתי עסק במגזר הפרטי עברו את החג עם פער גדול בין הכנסות להוצאות, שהמשיכו להיערם.
הפגיעה האנושה היא בענפי התיירות, הבידור, האומנות והפנאי, שקיוו להתאושש מהקריסה בהכנסות בעקבות "חרבות ברזל", וכעת מתמודדים מחדש עם הלחץ להשאיר את העסק בחיים. העסקים בצפון עדיין מושבתים, ואחרים מנסים להתניע מחדש הודות להפסקת האש.
מתווה הפיצויים שהציעה הממשלה רזה במיוחד, ומרחב התמרון מצטמצם נוכח הבטחות למיליארדים להתנחלויות ולציבור החרדי.
"אנחנו כבר חודש וחצי אחרי, ועדיין אפס שקלים נכנסו לחשבונות הבנק של בעלי העסקים. היה אפשר לתת מקדמות, ואני הולך לדרוש שיהפכו את זה לתקנות קבע שייכנסו לתוקף מייד עם הכרזה על מצב חירום במשק"
"אני מתבייש בשם כל אזרחי מדינת ישראל שאנחנו מ־2006 למודי מלחמות ומבצעים ולמרות זאת ב־1 במרץ לא היה שום מתווה פיצויים", אומר רועי כהן, נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל. הוא מתכוון לומר את הדברים גם בוועדת הכספים השבוע, ועתיד להיפגש קודם לכן עם יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד, כדי להציג לו את עיקרי הדרישות.
חודש וחצי בלי הכנסות
לפני הכול, הוא ואחרים מתקשים להבין כיצד, בחלוף שני עשורים של סבבי לחימה, עדיין אין מתווה שניתן להפעיל באופן אוטומטי במסגרת משק לשעת חירום. "אנחנו כבר חודש וחצי אחרי, ועדיין אפס שקלים נכנסו לחשבונות הבנק של בעלי העסקים. היה אפשר לתת מקדמות, ואני הולך לדרוש שיהפכו את זה לתקנות קבע שייכנסו לתוקף מייד עם הכרזה על מצב חירום במשק.
"הגיע הזמן שנפסיק להיות כמו עניים ואזרחים סוג ב' שצריכים לחזר על הפתחים. זו הדרישה העיקרית: קודם כל צריך לייצר ודאות. אנחנו עוד לא יודעים מה יהיה, ושומעים שהפסקת האש שברירית ויכול להיות שניכנס לעוד סבב – ומה אז? עוד פעם נצטרך לחכות עד שיכריזו על המתווה? צריך שיהיה נוהל קבוע שנכנס לתוקף בלחיצת כפתור".
נכון לעכשיו, המתווה מציע מענק חד־פעמי של עד 15 אלף שקלים לעסקים עם הכנסות של עד 300 אלף שקל. כמו כן, עסקים שהראו ירידה של 25% בהכנסות יקבלו פיצוי על המשך העסקת העובדים בשיעור של 75% מהעלות, לעומת פיצוי מלא במגזר הציבורי. נוסף על כך, מוצע להם כיסוי של 22% מההוצאות הקבועות.
"יש ענפים שלמים שכרגע מתקשים לחזור לשגרה, כמו הפקות ואירועים, תערוכות וכנסים, תיירות ותרבות, ולכן אנחנו מבקשים לתת להם פיצוי על הנזקים העקיפים לשלושה חודשים קדימה"
הפערים בין ההצעה הזו לבין דרישות נציגי העסקים גדולים למדי, כפי שמפרט נשיא להב: "התקרות לעסקים צריכות לעלות בצורה משמעותית מעל 300 אלף שקלים, ונדרוש תיקון לסכומי הפיצוי, שהם מגוחכים למדי. כמו כן, הם חיברו את החודשים מרץ ואפריל, וזה פוגע בכל אלה שיש להם דיווח חד־חודשי ומונע מהם לקבל פיצוי אמת על הירידה האמיתית בכל חודש.
"יש ענפים שלמים שכרגע מתקשים לחזור לשגרה, כמו הפקות ואירועים, תערוכות וכנסים, תיירות ותרבות, ולכן אנחנו מבקשים לתת להם פיצוי על הנזקים העקיפים לשלושה חודשים קדימה. בנוסף, יש עיוות שחוזר על עצמו פעם אחר פעם בעסקים גדולים עם הכנסות של מעל 400 מיליון שקלים, שנמנע מהם לקבל פיצוי על עובדים והוצאות.
"זה משליך ומשתרשר לעובדים שלהם וגם לעסקים ולספקים שעובדים מולם, ונוצר כאן צוואר בקבוק – וגם זה עיוות שצריך לתקן. נבקש לדייק היבטים נוספים, כמו עסקים עונתיים (שעיקר הכנסתם הייתה אמורה להיות בחגים פורים ופסח, ע"ש), וכן שמחזורי ההשוואה הרלוונטיים יהיו לפי מרץ 2023 ולא לפי מרץ 2025, כלומר לא לפי שנת המלחמה, שבה לא הייתה עבודה ופעילות".
מה לגבי האפליה מול המגזר הציבורי בפיצוי של 75% בלבד משכר החל"ת?
"מתווה החל"ת כבר נסגר, אבל גם זה נמצא בשיח מול משרד ראש הממשלה, כדי לפתור את העיוות של אותם חמישה ימים שבהם המעסיק אינו מחויב לשלם והמדינה אינה מפצה, ולכן מי שנפגע הוא העובד, ששכרו פחת בכרבע".
"אנשים במגזר הפרטי שנמנע מהם להגיע כתוצאה מהוראות פיקוד העורף אינם זכאים לפיצוי מאף גורם, וזו סוגיה שנמצאת בדין ודברים מול משרד ראש הממשלה"
"זו אפליה שלא ניתנת להבנה, כאשר עובד במגזר הציבורי מקבל את הפיצוי מהיום הראשון, כולל עובד שנתקע בחו"ל.
"לעומת זאת, אנשים במגזר הפרטי שנמנע מהם להגיע כתוצאה מהוראות פיקוד העורף אינם זכאים לפיצוי מאף גורם, וזו סוגיה שנמצאת בדין ודברים מול משרד ראש הממשלה. ייתכן שהפתרון יגיע באמצעות מתווה הפיצויים, שיעלה את הרף מ־75% ל־90% מעלות השכר – וזה אחד הפתרונות שנשקלים, כך שייווצר תמריץ למגזר הפרטי לשלם את אותם חמישה ימים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם