לקראת הדיון בבג״ץ היום:

מהומה רבה על לא דבר

ראיון התרגשות רבה ניכרת לקראת הדיון היום בעתירה הדורשת מבג״ץ להכריע האם הנשיא יכול להעניק לנאשם בפלילים את המנדט להרכיב ממשלה ● עו״ד שחר בן מאיר, מהעותרים הבולטים לבג״ץ בשנים האחרונות, מאמין שהתקשורת לא מבינה את מטרת הדיון היום ואילו לנתניהו עצמו יש אינטרס לנפח את הסיפור כדי להצטייר כקורבן ● "עשו מזה יותר מדי בלאגן", הוא אומר ומשוכנע שלא תתקבל שום החלטה מכרעת לכאן או לכאן

עו״ד שחר בן מאיר בבית המשפט העליון, 2017 (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הדס פרוש/פלאש90
עו״ד שחר בן מאיר בבית המשפט העליון, 2017

עו"ד שחר בן מאיר, מהעותרים הבולטים לבג"ץ בשנים האחרונות בנושאים ציבוריים, סבור שההתרגשות לקראת הדיון היום (שלישי) בבית המשפט העליון – סביב השאלה האם ניתן להטיל על בנימין נתניהו להרכיב ממשלה או לא – מוגזמת.

לדבריו, התקשורת לא פירשה נכון את החלטת שופט בית המשפט העליון עופר גרוסקופף בעתירה, ולנתניהו עצמו יש אינטרס לנפח את הסיפור כדי להצטייר כקורבן ולהרתיע את בג"ץ גם בעתיד.

בעתירה, שהגישה עו"ד דפנה הולץ-לכנר בשם 67 בכירים מתחומים שונים, הועלו שלוש בקשות: לקבל צו הצהרתי של בג"ץ נגד האפשרות להטיל מנדט על נאשם בפלילים; לבטל את החלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שלא להגיש חוות דעת בנושא, בעילת אי סבירות קיצונית; וחלופה לבקשה השנייה: הוראה של בג"ץ למנדלבליט להגיש חוות דעת בתוך 24 שעות.

"עשו מזה יותר מדי בלאגן, כאילו שגרוסקופף כבר הכריח את מנדלבליט לתת חוות דעת", אומר בן מאיר לזמן ישראל. בפועל, גרוסקופף הנחה את היועמ"ש להשיב אם יש בכוונתו לכתוב חוות דעת; אם כן, אז מתי; והאם הוא מעוניין שבג"ץ ידון בסוגיה. "מנדלבליט ענה, ויש היגיון בזה: 'אני לא אתן את הסעד עוד לפני שדנתם בסוגיה'".

בן מאיר, כאמור, מנוסה מאוד בעתירות. עתירה שהגיש לפני כשלוש שנים לבג"ץ הביאה לכך שנתניהו משלם מסים מזה שנתיים על חלק מהוצאות ביתו הפרטי בקיסריה. עתירה אחרת, לוועדת הבחירות המרכזית, גרמה למשרד החינוך לבטל בשנה שעברה קמפיין מטעה על "מתווה בנט" להקטנת כיתות הלימוד, שהיווה תעמולה אסורה.

"עשו מזה יותר מדי בלאגן, כאילו שגרוסקופף כבר הכריח את מנדלבליט לתת חוות דעת. מנדלבליט ענה, ויש היגיון בזה: 'אני לא אתן את הסעד עוד לפני שדנתם בסוגיה'"

עתירה נוספת, בדרישה לחשוף את תאריכי הפגישות בין נתניהו לשאול אלוביץ', הביאה את נתניהו לטעון לקשר חברי של שני עשורים עם בעלי בזק לשעבר, מה שעמד בסתירה מוחלטת לתצהיר ניגוד העניינים שנתן כשר התקשורת, בו נטען כי ההיכרות אינה מהותית. על שני המסמכים הסותרים היה חתום מקורבו של נתניהו עו"ד דוד שמרון.

באוגוסט 2017 עתר בן מאיר נגד המשך כהונתו של עו״ד יצחק מולכו כשליח מדיני מטעם ראש הממשלה, בעקבות מעורבותו של עורך הדין בפרשת הצוללות. חודשיים וחצי לאחר מכן, ויום לפני שהמדינה היתה אמורה להשיב לעתירה, הודיע מולכו כי הוא עוזב את התפקיד מיזמתו.

לפני שמונה חודשים, לאחר בחירות אפריל, הגיש בן מאיר עתירה כמעט זהה לזו שידונו בה היום שופטי בג"ץ. יחד עם עו"ד יובל יועז, שייצג את התנועה לטוהר המידות, ביקש בן מאיר לבטל את החלטת נשיא המדינה ראובן ריבלין להטיל את המנדט להרכבת הממשלה על נתניהו, שהיה אז במעמד נאשם בכפוף לשימוע. הנימוק היה שההחלטה "אינה חוקתית, ופוגעת בגרעין הקשה של שלטון החוק במדינת ישראל".

עו״ד שחר בן מאיר בבית המשפט העליון, 2017 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
עו״ד שחר בן מאיר בבית המשפט העליון, 2017 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

העתירה נדונה בפני שלושה שופטים: דפנה ברק ארז, יוסף אלרון וגרוסקופף, שכתב את פסק הדין הקצר. בפסק הדין הסכים גרוסקופף שאף שהנשיא נהנה מחסינות, במקרים חריגים אפשר לפסול את החלטותיו, אך סיכם שזה אינו המקרה, משום שריבלין פעל במסגרת שיקול הדעת המוקנה לו, והעניק את המנדט לח"כ בעל הסיכויים הגבוהים ביותר להרכבת ממשלה, מתוקף מספר הח״כים שהמליצו עליו.

"ההנמקות שלו הן לא כאלה שמאפשרות להגיד 'תראו, אז זה היה על כתב חשדות ועכשיו זה כתב אישום, לכן ההנמקות כבר לא תופסות'", אומר בן מאיר במבט לאחור. "זה לא משהו שאתה יכול להסיק. אני חושב אחרת, בגלל זה הגשתי את העתירה, אבל אני מכבד את ההחלטה ואני גם מבין אותה".

בן מאיר סבור שהדיון היום יתקיים אך ורק בשאלה האם מנדלבליט מחויב לפרסם חוות דעת, בעוד שופטי בג"ץ ינסו לחמוק מהשאלה המהותית: "כל בית משפט חוקתי – באנגליה, בארה"ב – כשהוא יכול להתחמק מסוגיות חוקתיות שיש להן מעורבות פוליטית חזקה, הוא יעשה כל דבר אפשרי כדי להתחמק מהכרעה. אני לא חושב שבית המשפט שלנו שונה בעניין הזה".

"כל בית משפט חוקתי – באנגליה, בארה"ב – כשהוא יכול להתחמק מסוגיות חוקתיות שיש להן מעורבות פוליטית חזקה, הוא יעשה כל דבר אפשרי כדי להתחמק מהכרעה. אני לא חושב שבית המשפט שלנו שונה בעניין הזה"

הדיון על מנדלבליט יכול להסתיים בדחיית העתירה ובשחרורו מהחובה לכתוב כעת את חוות הדעת. החלטה רשמית יכולה להתפרסם כמה ימים לאחר הדיון, ואותה, אומר בן מאיר, השופטים עשויים לתבל באמירות ערכיות או במעין המלצות לא מחייבות לנשיא.

חלופה אחרת היא שהשופטים יוציאו למנדלבליט צו על תנאי, המחייב אותו להסביר מדוע הוא מתנגד לחוות הדעת. על ההסבר יתקיים דיון, שאחריו או שנימוקי היועץ יתקבלו והעתירה תידחה, או שהם יידחו והצו על תנאי יהפוך לקבוע, מה שיחייב את היועמ"ש להגיש את חוות הדעת.

גם בגרסת המקסימום אין לבן מאיר ציפיות רבות: "נגיד שהם יאמרו למנדלבליט 'אתה חייב לתת חוות דעת'. הרי הם לא יכתבו לו אותה. אז הוא יכתוב, וכמו שאנחנו מכירים אותו, הוא יגיד 'יש פנים לכאן ולכאן, אפשר לשקול, וצריך זה, והנשיא יש לו את השיקולים שלו'. הוא ייתן איזו חוות דעת שלא אומרת שום דבר, ואז העותרים ירוצו לבית המשפט ויגידו רגע רגע, חוות הדעת שלו לא מספיק חד-משמעית?"

"נגיד שהם יאמרו למנדלבליט 'אתה חייב לתת חוות דעת'. הרי הם לא יכתבו לו אותה. אז הוא יכתוב, וכמו שאנחנו מכירים אותו, הוא יגיד 'יש פנים לכאן ולכאן'. הוא ייתן איזו חוות דעת שלא אומרת שום דבר"

אתה מסכים שהכל תיאורטי כל עוד אין לנתניהו 61 ממליצים?
"זה לא רק ה-61. העותרים אומרים, תנו לנו פסק דין הצהרתי – שגם הוא יוצא דופן – שחשוד בפלילים לא יכול לקבל מנדט. אז יגידו השופטים בצדק: יש לנו סיטואציה שעומדים לתת לחשוד מנדט? לא, עוד אין בחירות, מה אתם רצים. חכו לאחרי הבחירות".

ובכל זאת ישנה הטענה שהבוחרים צריכים לדעת אם הם מצביעים למועמד ריאלי.
"אם הייתי שואל את העותרים, הייתי אומר: תראו, יש ח"כ שעומד בראש רשימה ויש לו מחלה. לא יודעים מה תוחלת החיים שלו. האם לכם העותרים יש זכות להכריח את היועץ המשפטי לפרסם את כל התיק הרפואי שלו, כדי שהבוחרים יידעו אם הוא יחיה ארבע שנים או לא?

"במילים אחרות, אלה החיים. פעם הם ככה ופעם ככה. אנחנו צריכים מראש לתת לכם קארט בלאנש שהמועמד הזה, גם אם יוגש נגדו כתב אישום, יוכל לכהן או לא יוכל לכהן?".

אתה אומר: הבוחרים צריכים לדעת שהם לוקחים סיכון וזה מספיק.
"המצביעים תמיד לוקחים סיכון".

"אם יש ח"כ שעומד בראש רשימה ויש לו מחלה. לא יודעים מה תוחלת החיים שלו. האם לכם העותרים יש זכות להכריח את היועץ לפרסם את התיק הרפואי שלו, כדי שהבוחרים יידעו אם הוא יחיה ארבע שנים או לא?"

ובכל זאת, יש משהו עקום בלחכות לרגע שבו כבר יש 61 ממליצים כדי לפסול.
"בוא נניח שזה ככה. הבחירות בישראל הן לא ישירות, הן לרשימות מועמדים. אז אוקיי, מספר 1 לא יכול להיות? יטילו על מספר 2 או מספר 3 להרכיב את הממשלה. הרי מספר המנדטים לא ישתנה".

זה יעורר זעם ציבורי.
"נו בסדר, עזוב אותך, זה גם חירטוט, כל הקשקושים האלה והאיומים של מיליונים ברחובות. מיליון תולעים יש להם".

עוד 1,033 מילים
כל הזמן // יום שישי, 3 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הממשלה הכריזה על בני ברק כ"אזור מוגבל"

ימינה: ״לא נהיה עלה תאנה בממשלה, מכרת את כל עקרונות הימין״ ● על פי עדויות: שר הבריאות שנדבק בקורונה הפר את ההנחיות של משרדו ● 4,500 קשישים בבני ברק יועברו לבידוד במלוניות כדי להגן עליהם מהדבקה ● דיון בממשלה: הידוק ההסגר בבני ברק והחמרת ההגבלות ● מנכ"ל מכבי מעריך שבבני ברק יש 75 אלף חולי קורונה ● אבי ניסנקורן יקבל את תיק המשפטים, רגב את התיק לבטחון פנים

עוד 56 עדכונים

אזהרה אחרונה לפני שתשובה (שוב) נעלם עם כספי הפנסיות שלנו

קריסתו של הטייקון יצחק תשובה היא עובדה מוגמרת, ו״דלק קבוצה״, החברה שמחזיקה במונופול הגז, מתמוטטת לנגד עינינו. מי שכנראה עדיין לא שמו לב לכך הם מנהלי הפנסיות שלנו, אחרת אין הסבר לנמנום שהם מפגינים בזמן שתשובה נעלם עם הכסף.

כדי ללמוד על חומרת המצב אפשר להסתכל על הפעולה החריגה שנקט הבנק הזר סיטיבנק, שעל פי פרסומים בתקשורת מימש במהירות ובזול נכסים של החברה לכיסוי חובותיה. לעומת זאת, הגופים המוסדיים, כלומר מנהלי קרנות הפנסיה שלנו, אלה שאחראים על כספי החיסכון שלנו ושבחרו להלוות את כספנו לחברות של תשובה, ממשיכים לשבת על הגדר ולא עושים את המינימום הנדרש על מנת להבטיח את האינטרס של החוסכים.

קריסת הטייקון יצחק תשובה היא עובדה מוגמרת, ו״דלק קבוצה״, החברה שמחזיקה במונופול הגז, מתמוטטת לנגד עינינו. אז למה מנהלי הפנסיות שלנו מנמנמים בזמן שתשובה נעלם עם הכסף?

לאחרונה מתרבות האינדיקציות לכך שקבוצת דלק, הכוללת את חברת האם ואת חברות הבת שלה, צועדת לעבר הסדר חוב. זה מתבטא בירידה קיצונית של שווי נכסי הקבוצה, ובהגעת אגרות החוב שלה ל"תשואת זבל", דבר המגלם תרחיש קרוב לוודאי של הגעת החברה לכלל חדלות פירעון.

הקריסה הצפויה של תשובה מתבטאת בדירוגים האחרונים שבהם זכתה קבוצת דלק. כך לדוגמא, בדירוג האשראי של חברת "מעלות" הוכנס דירוג האשראי של דלק לרשימת המעקב תחת השלכות שליליות, לאור אי הוודאות הקיימת באשר למקורות שמהם החברה תוכל לפרוע את התחייבויותיה. מההכרזה על שינוי הדירוג עולה גם שקיימת אי וודאות באשר ליכולת החברה למחזר קווי אשראי או לממש פעולות אחרות שבכוונתה לבצע.

בעוד שבחברת "מעלות" שוקלים להוריד בהמשך עוד יותר את דירוג קבוצת דלק, אם מגמת אי הוודאות באשר ליכולתו של תשובה לפרוע את התחייבויותיו בטווח הבינוני תימשך, בחברת הדירוג "מידרוג" כבר הורידו את דירוג האג"ח שהנפיקה קבוצת דלק מדירוג השקעה בינוני-גבוה (A2.il) לדירוג ספקולטיבי נמוך במידה רבה מאוד (Ca.il).

כל ניתוח פיננסי של שוק ההון מצייר תמונת מצב ברורה – קבוצת דלק צועדת לכיוון הסדר חוב. בהנחה שאכן הסדר כזה יתממש, על חלוקת נכסי החברה להיעשות באופן שלא יהווה העדפת נושים, ובוודאי לא להעדיף קבוצה אחת על פני אחרת. אך בזמן שחולף, קבוצת דלק מחלקת את יתרות המזומן שלה ומקטינה את יתרת הנכסים לחלוקה במקרה של הסדר חוב.

על הגופים המוסדיים, המחזיקים מספר סדרות אגרות חוב או מניות באותה חברה, מוטלת החובה לפעול להשאת התשואה לכלל התיק המנוהל, ולא לדאוג רק לתשואתו האישית של יצחק תשובה. לכן, על הגופים לבסס את החלטותיהם בכפוף לגודל החשיפה הפרטנית של התיק המנוהל לכל אחת מסדרות האג"ח והמניות.

גופי הפנסיה התרשלו כשהעמידו לתשובה אשראי עצום ללא פיקדונות ראויים להחזר ההלוואות, במיוחד לאור הרפתקאותיו ההיסטוריות של תשובה, אשר הביא בשנת 2012 לתספורת של 1.4 מיליארד ₪ מכספי הפנסיות של הציבור.

גופי הפנסיה התרשלו כשהעמידו לתשובה אשראי עצום ללא פיקדונות ראויים להחזר ההלוואות, במיוחד לאור הרפתקאותיו ההיסטוריות, שהביאו ב-2012 לתספורת של 1.4 מיליארד ₪ מכספי הפנסיות שלנו

עדות נוספת לרשלנות הגופים המוסדיים ניתן למצוא בעסקות שעשה תשובה בנכסים שהיו אמורים להבטיח את פירעון ההלוואות. אם כל זה לא מספיק, כעת הגופים המוסדיים יושבים מן צד ולא עושים דבר בכדי לחלץ את מה שנותר מכספם של מאות אלפי החוסכים לפנסיה בישראל, שבימים אלו גם ככה נפגעים חסכונותיהם בגלל משבר הקורונה.

בדיוק בשביל זה צריך פיקוח רגולטורי הדוק, וזהו תפקידו של המפקח על שוק ההון ד"ר משה ברקת. על ברקת להורות לגופים המוסדיים לדאוג לכספי המבוטחים באמצעות פניה לאלתר לבית המשפט בעילה של העדפת נושים.

בשל כך, פנינו ב"לובי 99", יחד עם שותפינו מעמותת "צדק פיננסי", אל הממונה על שוק ההון כדי שיתערב בנושא בדחיפות. על ברקת להורות מיידית לקרנות הפנסיה להתנגד בבית המשפט לניסיון של תשובה להותיר אותם עם פירורים מהחוב. בנוסף, על ברקת להוביל מהלך של תיקון הכשלים שאפשרו לתשובה לבצע מהלכים פיננסיים מתוחכמים מלכתחילה, באופן שאפשרו לו לרוקן מתוכן את הערבויות שנתן לפנסיות שלנו.

עו”ד לינור דויטש, היא מנכ"לית לובי 99 והלוביסטית הציבורית הראשונה. יועצת משפטית מומחית לרגולציה ולייעוץ פוליטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 579 מילים

מדי שעה, ישראלי נוסף עובר אירוע מסכן חיים - אך חושש להגיע לבי"ח

חולים קשים לא פונים לחדר מיון ונשארים בבית - לעתים עד אבדן הכרה - מחשש להידבק בנגיף הקורונה ● התופעה כבר גרמה לכמה מקרי מוות בודדים בישראל, וההערכה היא שהמספרים האמיתיים גבוהים בהרבה ● רופאים בכירים מזהירים: ביטול בדיקות וטיפולים יחמיר את מצבם של רבים, ויגרום למספר עצום של מקרי מוות ונכות ● מעקב זמן ישראל

עוד 1,527 מילים

גננת מבית נקופה ביקשה לפתוח משפחתון לילדי עובדי מערכת הבריאות וענפים חיוניים נוספים ● הצו שניתן לפני שבועיים איפשר לפתוח פעוטונים בכפוף להיתר בכתב, אז הגננת פנתה לקבלתו - וטורטרה ללא תשובה בין משרדי הממשלה ● בינתיים שונו הנהלים, כך שהצורך באישור התייתר - אבל הפקידים לא סיפרו על כך לגננת ● והילדים? הם בינתיים בבית ● סיפור קטן על מצוקה גדולה

עוד 619 מילים

המשבר העולמי ״ברוסיה מעדיפים להעלים את החולה מהעיניים, כאילו שזה גם יעלים את הנגיף"

התפרצות הקורונה ברוסיה צריכה להדאיג את כל העולם ● מעדויות שהגיעו לזמן ישראל עולה כי אין שם הפרדה בין חולי קורונה לחולי ריאות אחרים, וכי מרגע התפרצות המגיפה הופנו כל מאמצי הרשויות כדי להסתיר את המחדל המתמשך והטיפול הלקוי ● "לא רק שהם משקרים בכל הנוגע לנגיף, הם גם פועלים בצורה לא אחראית וממשיכים להפיץ אותו במקום לעצור אותו", אומרת יו"ר איגוד הרופאים ברוסיה ● אירה טולצ׳ין אימרגליק עוקבת בדאגה אחר הנעשה בארץ הולדתה ומביאה תמונת מצב מאד מטרידה

עוד 1,619 מילים

תגובות אחרונות

בניכוי נתניהו ובאב"ד - מצבנו במשבר הכלכלי הנוכחי מצוין

 

"בניכוי החרדים והערבים, מצבנו מצוין" (נתניהו, 2012)

בהתאמה להיום, נתניהו יכול לומר על המשבר הכלכלי בעקבות הקורונה: בניכוי המובטלים והעצמאיים, הפרילנסרים ובעלי העסקים הקטנים והבינוניים – מצבנו מצויין.

כדאי לראות ולהקשיב לראיון של דנה וייס עם בנימין נתניהו בחדשות 12 ב-21 למרץ. בראיון שאלה וויס את נתניהו על חבילת הסיוע הקמצנית של ממשלת ישראל לנפגעי הקורונה. נתניהו השיב כך (דקה 45):

"כדי שנוכל לתת, צריך קודם כל להזהר, יש אדם שדיבר עלי טובות – קוראים לו מילטון פרידמן, חתן פרס נובל האגדי. הוא אמר דבר פשוט – אם יש לך הרבה כסף שרודף אחרי מעט סחורות, אתה מקבל היפר אינפלציה, וזה מסוכן מאוד".

אלא שהמשפט הזה אינו נכון תמיד. יש מצבים בהם הזרקת כסף לשוק תביא לאינפלציה, ויש מצבים בהם אי-הזרקת כסף לשוק תביא למיתון עמוק.

להקשיב ולא להאמין, חזרנו לכלכלה של המשבר הגדול של 1929. נתניהו מפחד מאינפלציה בעיצומו של משבר הקורונה הנוכחי שאין לו תקדים. נתניהו אינו רואה, או שהוא מתעלם, מהאבטלה המתקרבת במהירות לשיא של עשרות אחוזים מכלל העובדים. הוא מתעלם מרבבות עסקים קטנים ובינוניים, מעצמאיים ושכירים – העומדים בפני פשיטת רגל. הוא מתעלם מפנסיונרים שהגיעו לחיים על פת לחם, ומארגונים חברתיים ועמותות סיוע הזועקים לעזרה דחופה. כל אלה על פי תהום, ואילו הוא מפחד מאינפלציה.

להקשיב ולא להאמין. נתניהו מפחד מאינפלציה בעיצומו של משבר הקורונה. מתעלם משיאי האבטלה, מרבבות העסקים הקטנים והבינוניים, העצמאיים והשכירים שעל סף פשיטת רגל, ומהפנסיונרים שהגיעו לפת לחם

מה שכן, שי באב״ד, מנכ״ל משרד האוצר, דואג לבנקים. מתוך ראיון של שאול אמסטרדמסקי עם שי באב״ד.

אמסטרדמסקי: "אז אשאל ספציפית בעניין הזה עוד שאלה אחת: האם אתם מתכננים התערבות כלשהי בעניין שכר הדירה? ערבות ממשלה לשכר דירה, התערבות בתחום החוזים (ראינו ידיעה אתמול על כך שהוקמה ועדה במשרד המשפטים) או כל התערבות אחרת?"
באב"ד: "אנחנו בוחנים כל כלי שיכול לעזור, כלי שכר הדירה נבחן גם כן. עם זאת, כלי זה יכול לסכן את המערכת הפיננסית לאור החשיפה של המערכת הבנקאית לנדל״ן, וככל שההקפאה תשתרשר זה עשוי להגיע לבנקים".

להקשיב ולא להאמין. מובטלים, מפוטרים, חל"תניקים, בעלי עסקים קורסים ופנסיונרים רעבים – כל אלו לא יודעים איך יעברו את המשבר ועלולים להגיע למצב בו אין להם כסף לאוכל, לשכר דירה, לארנונה, לחשמל, למים, לתשלומי משכנתה ולהחזרי הלוואות – ואילו באב"ד דואג לבנקים.

אדבר במונחים כלכליים של באב"ד, ולא במונחים אנושיים. את הבנקים צריך להציל כדי שהמשק יוכל לפעול. למקרה שבאב"ד לא יודע, לממשלה קל מאוד לחלץ את הבנקים. אם הוא לא יודע שילמד מנורבגיה:
בנורבגיה, בסוף 1991 התברר כי הפסדי ענק מהלוואות כושלות מחקו את כל הון המניות של שניים משלושת הבנקים הגדולים. הם הוכרחו ע"י הממשלה לגלות זאת במאזנים שלהם. הממשלה הנורבגית הזרימה אז כסף לבנקים אלו כדי להציל אותם מהתמוטטות וכדי למנוע קריסה מוחלטת של המגזר הבנקאי הנורבגי, וכך הפכה לבעלים הבלעדי של שני הבנקים ולמעשה הלאימה אותם.

הממשלה הנורבגית הזרימה אז כסף לבנקים אלו כדי להציל אותם מהתמוטטות וכדי למנוע קריסה מוחלטת של המגזר הבנקאי הנורבגי, וכך הפכה לבעלים הבלעדי של שני הבנקים ולמעשה הלאימה אותם

בארץ יש מספר קטן של בנקים, ואם אחד מהם או כולם יקלעו לקשיים או למצב של חדלות פרעון (פשיטת רגל) אפשר לטפל בבנקים בקלות יחסית, להזרים להם כסף ולחלצם מהמשבר. אבל יהיה כמעט בלתי אפשרי להציל את המשק אם רוב אלו שנפגעו מהמשבר יפשטו את הרגל. יהיה קשה מאוד, כמעט בלתי אפשרי לטפל במאות אלפי עסקים שיסגרו או שיפשטו את הרגל.

נראה לי שבניכוי נתניהו ובאב"ד מצבנו במגפת הקורונה ובמשבר הכלכלי של הקורונה יהיה מצוין.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 535 מילים
עודכן לפני שעתיים

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מועדון הבכירים ממשיך לסדר לעצמו מיליונים בחברות הציבוריות

בדיקת זמן ישראל בזמן שהמשק הישראלי מתמודד עם זוועה כלכלית, חברי מועדון מצומצם ממשיכים להרוויח מיליונים כשכירים בחברות ציבוריות ● בניגוד לתחזיות המוקדמות, המוסדות הפיננסים לא קרסו בגלל הגבלות השכר, והצליחו למצוא מנהלים גם בשכר הצנוע שהוגבל ל-3.5 מיליון שקל ● אבל בשאר הענפים חגיגת השכר נמשכת כסדרה ● יקום מקביל, קווים לדמותו

עוד 2,118 מילים ו-1 תגובות

תחקיר זמן ישראל טיסות הקורונה - הסיפור האמיתי

בעקבות התפרצות הקורונה בקהילה החרדית בניו יורק, מאות תלמידי ישיבה עם אזרחות ישראלית ביקשו לחזור במהרה לארץ ● משרד הבריאות חשש כי פוטנציאל ההידבקות וההדבקה שלהם גבוה, אך רבים מהם עלו לכמה טיסות אל על, והעמידו בסכנה את שאר הנוסעים - שלא ידעו על כך דבר ● עשרות מתלמידי הישיבה התגלו כנשאי הנגיף, ושאר הנוסעים המבוהלים רוצים לדעת מי החליט להסתיר מהם את האמת

עוד 3,019 מילים ו-1 תגובות

מעגלים פינות ניגודי עניינים לא מעניינים את איילת שקד

לאיילת שקד יש חברה טובה: נשיאת NSO ● ל-NSO יש בעיית תדמית ויחסי ציבור ● אבל בשביל מה יש חברים טובים אם לא כדי לעזור ברגעי משבר? ואיזה מסע יחסי ציבור יכול להיות יעיל יותר משיתוף פעולה עם משרד הביטחון? ● איזה מזל ששקד במקרה קשורה גם לשר הביטחון ● ניגודי עניינים זה לחלשים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,086 מילים ו-1 תגובות

בעקבות חשיפת אי סדרים במיליונים בתלמה ילין: מנהל התיכון יוצא לשבתון

פרסום ראשון משה פילוסוף, מנהל בית הספר התיכון תלמה ילין בגבעתיים, הודיע במפתיע על יציאתו לשנת שבתון מניהול בית הספר ● זאת, אחרי חשיפת זמן ישראל כי גירעון של 2 מיליון שקל וגביית יתר של אלפי שקלים הביאו הורים ובוגרים לשגר למשרד החינוך עצומה הקוראת להחליף את הנהלת המוסד, "שכשלה בכל מובן" ● ועד הפעולה של תלמה ילין: "יקשה עליו לשוב לניהול בית הספר בשנה שלאחר מכן"

עוד 724 מילים ו-1 תגובות

המגפה בשטחים המשק הפלסטיני בסכנת קריסה בגלל משבר הקורונה

המובטלים החדשים בשטחי הרשות הפלסטינית מתקשים להביא אוכל הביתה ● בעלי העסקים נקרעים בין האחריות לעובדים לבין הדאגה לילדיהם ● התיירות מרוסקת ● הבנקים עשויים להיות הבאים בתור ● כולם תוהים איך ומתי יוחמרו מגבלות התנועה, וכיצד יעבור עליהם החג המתקרב ● וכולם מודאגים מהמצב בישראל ● "כשהכלכלה בישראל נפגעת, זה משפיע עלינו, והיכולות שלנו נעשות מוגבלות עוד יותר" ● "בסוף, יש לנו כאן אינטרס משותף"

עוד 1,610 מילים

בסביבת כחול-לבן שומעים וקוראים את הביקורות הקשות נגד בני גנץ ומתפוצצים ● האוזר והנדל אשמים, אומרים שם, הם השאירו אותנו ללא קלפים ● מקורב לגנץ בראיון לזמן ישראל: הוא לא בונה על כך שנתניהו יפנה את מקומו בזמן, גבי אשכנזי לא הטיל וטו על ממשלת מיעוט, יאיר לפיד לעולם לא יהיה ראש ממשלה, הציבור לא מבין את משמעות המהלך, וגם יובל דיסקין - שתקף את גנץ ברשתות החברתיות - לא מבין כלום

עוד 1,213 מילים ו-2 תגובות

יום הכיפורים של מערכת הבריאות

תחקיר שומרים ציוד חירום פג תוקף ● מחסור בתרופות ובחיסונים ● העדר תוכניות מגירה או חשיבה לטווח הארוך ● וכמובן, מחסור מתמשך בתקציבים ● בשלושה דוחות שנפרסו על פני 13 שנים, התריע מבקר המדינה שוב ושוב על הליקויים שעכשיו נראים במערכת הבריאות - אך רובם ככולם לא תוקנו ● בכיר במערכת: "חוסר המוכנות כל-כך רחב, שרק עם הסתכלות כוללת ניתן יהיה להתחיל בתיקון" ● חיים שדמי, בסיוע שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה, יצא למסע בין הדוחות המאובקים לצוותים הרפואיים שמתמודדים כעת עם המחדלים

עוד 3,681 מילים

נתניהו: הגבלות תנועה בבני ברק, חובת מסיכה ומענקים של 500 שקל

משמר הדמוקרטיה ליועמ"ש: לפתוח בחקירה נגד איילת שקד בעניין NSO ● שקד בתגובה: אמירה בוועדת כנסת לא דורשת גילוי נאות, יובל יועז עוסק בהמצאות ● רוה"מ מבטיח 500 שקל לקשישים ועבור כל ילד במשפחה ● חוזרים מחו"ל יבודדו במלונית ● כ"ל: גנץ יתגורר בביתו בראש העין עד שיהיה ר"מ ● בנט דורש: להעביר את ניהול משבר קורונה למשרד הבטחון

עוד 42 עדכונים

צרות בליכוד: נתניהו הסתבך עם מחנה אדלשטיין

יולי אדלשטיין רוצה לחזור לכס יו״ר הכנסת, אך כחול-לבן הטילו וטו על המינוי ● עכשיו מתברר שהסיפור של אדלשטיין הופך לאחת הסוגיות הקשות במו״מ הקואליציוני, ואנשיו של אדלשטיין פגועים מנתניהו ● לטענתם, אין משרה שתפצה את היו״ר לשעבר, גם לא שר בכיר בממשלה ● והם מאיימים: "אם יעלה החוק שאסור לראש ממשלה לכהן עם כתבי אישום, נעבור אחד אחד בליכוד כדי שיתמכו בזה" ● פרשנות

עוד 710 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
מֶמְשָׁלָה

"אנחנו נכנסים לתקופה שלאזרחים לא יהיה בה עבודה ולא יהיה בה רווחה, ולכן חיוני מתמיד לפצל את שני המשרדים, להפקיד עליהם שני שרים שונים, כך שלאחד מהם תהיה עבודה ולשני רווחה" ● במהדורה מיוחדת של אוצר מילים, אמיר בן-דוד מביא ראיון ראשון ובלעדי עם יועצו של נתניהו לענייני הפיכת לימונים ללימונדה, תחמן בר מינוי טוב

עוד 1,073 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה