למרות שאשמח לראות את גדי איזנקוט בראשות הממשלה, אצביע לרשימה אחרת, "הדמוקרטים". זאת כלקח מהבחירות ב-2009 – לא חייבים להצביע עבור מי שמסתמנת כמפלגה הגדולה בגוש המועדף.

ב-2009, "קדימה" בראשות ציפי לבני הייתה הסיעה הגדולה ביותר. אלא שבנימין נתניהו גיבש גוש חוסם של 65 ח"כים, ובסופו של דבר הוא זה שקיבל מהנשיא שמעון פרס את המנדט להרכיב ממשלה.

בשורה התחתונה, בשיטת בחירות פרלמנטרית כפי שנוהגת בישראל, היכולת לגייס תומכים בכנסת היא שקובעת, לא החלוקה הפנימית ביניהם.

כלקח מהבחירות ב-2009 – הבנתי שלא חובה להצביע למי שמסתמנת כמפלגה הגדולה בגוש המועדף. בשיטת בחירות פרלמנטרית כפי שנוהגת בישראל, היכולת לגייס תומכים בכנסת היא שקובעת, לא החלוקה הפנימית ביניהם

לאור זאת, השאלה היא לא רק מי יעמוד בראש הממשלה, אלא איזו קואליציה תקום. כדי להשפיע על מדיניות הממשלה העתידית והכיוון אליו תוביל את המדינה, המצביע מתבקש להחליט מי מהרשימות שצפויות לעבור את אחוז החסימה היא שמשקפת את דעותיו בצורה המיטבית, ומה לדעתו הנושא הכי חשוב או דחוף לטיפול.

לא חסרות מחלוקות עמוקות, ובהן היחס למגזר החרדי, שהפך ליותר מרכזי מאז 7 באוקטובר. לטעמי, מכל האתגרים, נכון להתמקד ראשית בעתיד השטחים. זהו נושא אשר משפיע על סדר היום בתחומים רבים ומגוונים כמעט 60 שנה, כלומר יותר משלושה רבעים משנות קיום המדינה.

"הדמוקרטים" דוגלים ביוזמה מדינית, שתוביל בסופו של תהליך לשתי מדינות. העמדות של "ישר!" מתמקדות בהסדרים ביטחוניים. בתמצית – פתרון הסכסוך מול ניהולו. ראינו לאן הביאה אותנו הקונספציה של ניהול הסכסוך, ואפשר להסתכן בהערכה לאן עוד היא עתידה להוביל אותנו, בכל הנוגע להקצאת משאבים, השלכות בינלאומיות, מה לא.

ברור שאין ליחסינו עם הפלסטינים פתרונות פלא, וכל דרך כרוכה בסיכונים. לכן ההחלטה הנדרשת ממני היא, האם לתמוך במדיניות עמומה, כפי שהתרגלנו, או להצביע בעד חיזוק עמדה ברורה.

"הדמוקרטים" דוגלים ביוזמה מדינית, שתוביל בסוף לשתי מדינות. העמדות של "ישר!" מתמקדות בהסדרים ביטחוניים. בתמצית – פתרון הסכסוך מול ניהולו. וכבר ראינו לאן הביאה אותנו קונספציית ניהול הסכסוך

לצד העניין הזה, יש עוד שני היבטים חשובים שמייחדים את מפלגת "הדמוקרטים" מיתר המרכיבים של מה שמכונה "גוש השינוי". גם בגינם אתן לה את קולי.

ראשית, גישת "הדמוקרטים" למי עוד יהיה בקואליציה. ליתר דיוק – הגישה לגבי מי לא יהיה. מעבר לשאלה אודות התבונה הפוליטית בפסילת המפלגות הערביות, קרי הקושי להקים קואליציה בלעדיהן, לטעמי העמדה בה נוקטות רוב המפלגות גם פגומה מוסרית.

כיהודייה ששורשיה הגיאוגרפיים והנפשיים באפליה וברדיפות, כמו של רבים מאיתנו, לפעמים אני עושה תרגיל מחשבתי ומחליפה את המילה "ערבי" ב"יהודי". קל לדמיין את התגובות בארץ ובעולם, ולא רק בקרב ארגונים יהודיים, אילו מנהיג במדינה שמזדהה כדמוקרטית היה מזעיק את בוחריו מהבית בטענה (שהתבררה כשקרית) ש"המצביעים היהודים נעים בכמויות אדירות לקלפי", כפי שקרה כאן ב-2015, כאשר התעורר חשש להמשך האחיזה בשלטון.

מכל המפלגות, רק "הדמוקרטים" לא משתפים פעולה עם השיח שהנחיל מנהיג שלימים חיזר אחרי מנסור עבאס, לא נענה, ושכח שהאות "למד" בסמליל של מפלגתו מייצגת "ליברלים".

ולבסוף – מי ומי ברשימות. השמות שאיזנקוט הציג עד כה מרשימים. אבל לא ידוע מי יהיו מספר 20 או 25 שלו, וכיצד ינהגו כשיגיעו לעמדת כוח. בפריימריז של "הדמוקרטים" מתמודדים מחוקקים מצוינים, וכן פעילים שהניעו תהליכים ותנועות והוכיחו נאמנות לעקרונות ויכולת ביצוע. הכנסת והמדינה יתברכו בהם, בחירתם לא תמנע חילופי שלטון, ולא תמנע מאיזנקוט את הבכורה.

מכל המפלגות, רק "הדמוקרטים" לא משתפים פעולה עם השיח שהנחיל מנהיג שלימים חיזר אחרי מנסור עבאס, לא נענה, ושכח שהאות "למד" בסמליל של מפלגתו מייצגת "ליברלים"

כדי להשפיע לא רק על זהות העומד בראש הממשלה אלא גם על אופייה ומדיניותה, בגילי המופלג התפקדתי לראשונה למפלגה. בתקווה שלא רק יתקיימו בחירות – גם בסוריה וברוסיה יש – אלא שהן יהיו חופשיות והוגנות, שתוצאותיהן יכובדו, וישראל תוכל להתחיל בתהליך ארוך, קשה וחיוני של ריפוי.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.