בפוסט הקודם שלי בעקבות פרשת הנערים והאונס לכאורה בקפריסין, כתבתי על הגישה הישראלית כלפי נשים, המוכרת לנו מימי החבר'ה הנוסטלגיים – יבוא לך דינה יבוא לך,  גישה זו השתנתה במעט אולם לא לחלוטין. לא בהלימה למתחולל בחלקי העולם המתקדמים.

גם בממסד השיפוטי עדיין מתקיים יחס מאשים וחשדני כלפי נאנסות וכלפי נשים שהותקפו מינית, בצד היחס המלטף והמחבק כלפי הגברים. יש בו כאלו הרואים בנשים המתלוננות נצלניות ואופרטוניסטיות. היחס הזה מגיע לא רק מגברים אלא גם מנשים הנמצאות במוסד זה.

גם בממסד השיפוטי עדיין מתקיים יחס מאשים וחשדני כלפי נאנסות וכלפי נשים שהותקפו מינית, בצד היחס המלטף והמחבק כלפי הגברים. יש בו כאלו הרואים בנשים המתלוננות נצלניות ואופרטוניסטיות

מערכת המשפט בקפריסין אמרה את שלה. לא אני זו המוסמכת לשפוט מה טיבה של מערכת זו שאיני מכירה אותה, אולם התחושה היא, שתפיסת עולם מאוד מסויימת כלפי נשים וגברים והגדרת המותר והאסור בחלוקה למגדרים – בזירה המינית, הובילה את אופן החקירה והמשפט.

לא ברור כמה שנים יעברו ומה עוד צריך לקרות כדי להבין עד כמה התפיסה השוביניסטית והמחפצנת את הנשים עדיין מושרשת בחברה האנושית, אולי כמעט ברמה של דת.

סוגיית ההפלות ובעלות האשה על גופה, היא סוגיה הנידונה עדיין בלהט ומטעם הממסד הפוליטי, בדרך כלל על ידי סמכויות גבריות, כשמעולם לא נשאל אם לגבר יש בעלות מוחלטת על גופו ואם הוא יכול לעשות בו ככל שירצה, כמו לפזר את זרעו כאשר חפץ, פעמים רבות בכפייה או בשימוש בנשים מוחלשות, להשאיר צאצאים ברחבי תבל, ולא להיות חייב להם דבר וחצי דבר. אם האשה תירצה להפטר מהריון לא רצוי כזה, היא הופכת לפושעת גם בארצות הכי מערביות. מה שנכפה עליה ללא רצונה, ממשיך להיות באחריותה הבלעדית.

מערכת המשפט בקפריסין אמרה את שלה. לא אני המוסמכת לשפוט מערכת זו שאינני מכירה, אולם התחושה היא, שתפיסת עולם מסויימת כלפי נשים וגברים, והגדרת המותר והאסור בחלוקה למגדרים – בזירה המינית, הובילה את אופן החקירה והמשפט

תהליך ה-me too פתח תיבת פנדורה שהיתה סגורה פחות או יותר מתחילת ימי האנושות, אולם מה שנחשף בינתיים הוא ברמת הסלבריטאיות והנשים שיכולות להרשות לעצמן להתמודד עם חשיפה כזו.

לזכותו של ה- me too ייאמר כי גרם לגברים לחשוש לפני שהם שולחים בקלות רבה את ידיהם לעבר נשים או שולפים הערה שלא במקומה. אולם משם הדרך לבלימה מוחלטת של מימוש יצר הבעלות על נשים – עדיין רחוק.

ג'והן לנון שר על נשים: Woman is the nigger of the world  Woman is the slave to the slave.

ההקבלה תופסת גם כיום. לכאורה, גם כלפי שחורים וגם כלפי נשים התחולל מהפך חברתי, העדפה מתקנת, יש מודלים רבים של ניצחון, למרות הגדרות של גזע ומגדר. אולם גם לאחר הניצחונות הללו, עדיין שחורים ונשים אינם משתווים באופן טבעי למי שבראש ההיררכיה: גברים, ובעיקר גברים לבנים.

גם כלפי שחורים וגם כלפי נשים התחולל מהפך חברתי, העדפה מתקנת, ויש מודלים של ניצחון, למרות הגדרות גזע ומגדר. אולם גם לאחר הניצחונות, עדיין שחורים ונשים אינם משתווים באופן טבעי למי שבראש ההיררכיה

בראש ארצות הברית בה פרצה מהפכת ה-me too, עומד הנציג היותר בעייתי של הגמוניית הגברים הלבנים, שרואים בנשים חפץ נאה ושימושי. כל מה שתועד ונחשף, כמעשיו הנלוזים וכדרכו להביך, להשפיל ולהשתמש בנשים באופן פוגעני – לא פעל לרעתו. אולי להפך. הציבור לא רואה בכך בעיה, אלא אולי הוכחה לגבריותו ועוצמתו.

שותפות להגנה זו גם לא מעט נשים שאימצו את דפוס האשמת נשים במצבן,  כשהן מחוייבות לשמירת הסדר החברתי השמרני בו נשים ידעו את מקומן וגברים יכלו להתפרחח בלי הפרעה. הנשים המסוכנות הללו משמשות סוכנות של התפיסה השמרנית/דתית/מיזוגנית שכנשיותן מהווה להן אליבי.

כשרק פרצה השערוריה בקפריסין, נשלח אל הנערים רב ללוות ולתמוך בהם. רב הוא סמכות דתית המייצגת את המוסר הנשגב בשם אלוהים. התגייסות של סמכות דתית לטובת צעירים, אשר כנגדם תלויות ועומדות חשדות כאלו, היא תולדה של המנטליות שרוב האנושות עדיין לוקה בה: סינגור מיידי על גברים כאשר מדובר באונס נשים או פגיעה בהן.

כשרק פרצה השערוריה בקפריסין, נשלח אל הנערים רב ללוות ולתמוך בהם. רב הוא סמכות דתית המייצגת את המוסר הנשגב בשם אלוהים. את ההתגייסות הזו לא ראינו מעולם כלפי נשים

את ההתגייסות הזו לא ראינו מעולם כלפי נשים. את מי שמתגייסות לטובת נשים מכנים פמיניסטיות זועמות/נשים ממורמרות וכדומה. לא מן הנמנע שרוח זו עדיין שורה במקומות בעלי אופי שמרני ובמערכת המשפט שלהם, המעדיפה לעבוד מתחת לפנס וגם שם, לא תמיד לתת למימצאים ולעובדות לבלבל אותם.

גילה לבני זמיר היא חיפאית, יועצת תקשורת ופובליציסטית, מנכלי"ת המרכז הישראלי - דרוזי, מייסדת ושותפה בתכנית "האקווריום-הכשרה פוליטית דמוקרטית". הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים. בוגרת התכנית למנהיגות חברתית במרכז מנדל צפון. בעלת BA בתקשורת, רוח וחברה ועיצוב תקשורת חזותית. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-4.