איראן איבדה את היתרון בהורמוז

בשבוע האחרון ארה"ב משדרת עסקים כרגיל במצר הורמוז. עסקים כרגיל משמעם שמכליות הנפט חזרו להפליג במצר. הצצה מהירה במחירי הנפט מאששת את ההכרזה האמריקאית. נכון לסוף השבוע, המחירים עדיין נעים סביב 88 דולר לחבית – רחוק מאוד מהמחיר בשיא המתיחות, כאשר בחודש אפריל, לפני הפסקת האש, נע המחיר סביב 125 דולר לחבית.

ההכרזה במהלך סוף השבוע של מפקד פיקוד המרכז האמריקאי כי צבא ארה"ב ניקה את המצר לחלוטין מהמוקשים האיראניים, הייתה נדבך נוסף במסר האמריקאי שלפיו מנוף הלחץ האיראני, בדמות סגירת המצר, נוטרל.

איתות נוסף לזרימה המחודשת של נפט מהמפרץ לשווקים בעולם הגיע עם פרסום דוח פנימי של בנק ההשקעות גולדמן זקס, שקבע כי בשבועות האחרונים עוברות במצר הורמוז כ־15 מיליון חביות ביום, כשני שלישים מהכמות שעברה בו לפני המלחמה.

האמריקאים בעניין הזה מחזיקים את הקלפים קרוב מאוד לחזה. הם אינם מפרטים מהו הנתיב שבו הם משתמשים, אלא מדגישים אך ורק את העובדה שהוא פתוח ומאובטח על ידם

על רקע ההצהרות האלה, המשטר האיראני ממשיך במאמץ לשדר עוצמה. במהלך השבת הוא הכריז כי הוא שולט לחלוטין בתנועה במצר. ההכרזה הזו מתעלמת לחלוטין מההסכמה שדווחה בין איראן לעומאן בנוגע לשליטה בהורמוז. העומאנים לא הגיבו להצהרה האיראנית, ובפועל תנועת המכליות בחסות אמריקאית עוברת בנתיב הנמצא קרוב לחוף שלהם.

האמריקאים בעניין הזה מחזיקים את הקלפים קרוב מאוד לחזה. הם אינם מפרטים מהו הנתיב שבו הם משתמשים, אלא מדגישים אך ורק את העובדה שהוא פתוח ומאובטח על ידם. ההערכה היא שהתנועה נעשית בעיקר בלילות, כשמכשירי הניווט כבויים ותוך שימוש במכליות קטנות יותר.

כלי שיט עוגנים במצר הורמוז, מול בנדר עבאס שבדרום איראן, 4 במאי 2026 (צילום: Amirhossein KHORGOOEI / ISNA / AFP)

מכליות הענק, שמובילות כשני מיליון חביות, גדולות, איטיות וקלות לאיתור, בעוד שמכליות קטנות יותר, בעלות קיבולת של כחצי מיליון חביות, מהירות יותר. מייד לאחר המעבר במצר הן מעבירות את מטענן למכליות גדולות יותר הממתינות בים הערבי.

התנועה הזו אינה נעלמת מעיני האיראנים. הם מנסים לצוד את המכליות הללו, אם כי מתקשים בכך לאחר שארה"ב השמידה את רוב מתקני המכ"ם ותחנות המעקב באזור הורמוז. בשבוע האחרון האיראנים פגעו בסך הכול בשלוש ספינות: שתיים שנעו בהורמוז ואחת בים האדום.

הפגיעה במכלית בים האדום חריגה משום שאיראן כמעט אינה פועלת שם. יעד התקיפה היה נפט שיצא מנמל ינבוע, מסוף הנפט הסעודי בים האדום המשמש נתיב עוקף למצר הורמוז. התפוקה של ינבוע כמעט הוכפלה מאז תחילת המשבר בהורמוז. לא מן הנמנע שטהרן רצתה לאותת לסעודים כי לא תהסס לפגוע במתקנים ובספינות בים האדום.

בינתיים, ככל שהסגר האמריקאי בהורמוז נמשך, מצבה הכלכלי של איראן ממשיך להתדרדר. המשטר עושה הכול כדי להימנע מפגיעה בסבסוד הדלק שהוא מעניק לאזרחים, אף שמדובר בעול עצום על התקציב הממשלתי

לא ברור אם את התקיפה נגד המכלית הסעודית ביצעה איראן בעזרת מערכות מכ"ם ומל"טים המוצבים באזור שבשליטת החות'ים בתימן. היכולת הזו קיימת באזור זה של הים האדום; השאלה היא מי הפעיל אותה – צנעא או טהרן?

בינתיים, ככל שהסגר האמריקאי בהורמוז נמשך, מצבה הכלכלי של איראן ממשיך להתדרדר. המשטר עושה הכול כדי להימנע מפגיעה בסבסוד הדלק שהוא מעניק לאזרחים, אף שמדובר בעול עצום על התקציב הממשלתי.

בכל פעם שהנשיא מסעוד פזשכיאן ניסה לדבר על קיצוץ בסבסוד הדלק, הוא הושתק מייד בידי גורמים במחנה השמרני.

עובדים בשדה הנפט א־זובייר, שפעילותו צומצמה מאז תחילת מלחמת איראן, סמוך לבצרה, עיראק, 28 במרץ 2026 (צילום: AP Photo/Leo Correa)

אלא שהבהלה של הימים האחרונים באיראן סביב הדלק אינה נובעת מסוגיית הסבסוד הממשלתי, אלא מחשש אמיתי של האזרחים ממחסור מתמשך ומעמיק. איראן, אף שהיא מחזיקה במאגר הנפט השלישי בגודלו בעולם, אינה מצליחה לספק את הצריכה הפנימית היומית, העומדת על 135 מיליון ליטר.

הסיבה לכך היא שמתקני השאיבה והזיקוק מיושנים, וחלקם נפגעו במלחמה. כתוצאה מכך נוצר מחסור יומי מצטבר של 15 מיליון ליטר.

ככל שחולף הזמן, המאגרים מתרוקנים ופחות דלק זמין בתחנות. בעבר סגרה איראן את הפער באמצעות ייבוא נפט ממדינות אחרות במפרץ, אבל כעת, בשל המצור האמריקאי, דלק חיצוני אינו מגיע לאיראן.

מצוקת הדלק גוברת, ואיתה גם התסכול בציבור. בינתיים הוא ממשיך לסבול, עדיין מבלי לצאת לרחובות, בשל החשש מידו הקשה של המשטר. הדלק הוא רק סימפטום אחד של המשבר הכלכלי, אבל הוא מדד חשוב

מצוקת הדלק גוברת, ואיתה גם התסכול בציבור. בינתיים הוא ממשיך לסבול, עדיין מבלי לצאת לרחובות, בשל החשש מידו הקשה של המשטר. בשבועות האחרונים הגבירה איראן באופן משמעותי את קצב ההוצאות להורג של עצורים מהמחאה ההמונית של ינואר 2026, במטרה ליצור הרתעה ופחד ברחוב.

הדלק הוא רק סימפטום אחד של המשבר הכלכלי, אבל הוא מדד חשוב. המחסור בו פוגע באופן רוחבי, כלומר גם בשכבה השלטת, אם כי במידה פחותה מאשר בציבור הרחב.

שלט חוצות בטהרן המתאר את נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מתחת למים על רקע פיצוצים, עם הכיתוב "ניצחון גדול! מצר הורמוז", איראן, 24 באוגוסט 2026 (צילום: AP/Vahid Salemi)

אם המצב הזה יימשך, המשטר יתקשה לאורך זמן להתמודד עם הלחץ שיגיע מלמטה. הדבר בהחלט עשוי להתפתח בהמשך להפגנות, משום שהדלק הוא מרכיב חשוב בחיי היום־יום באיראן. לא בכדי איש אינו מעז לגעת בסבסוד הדלק.