היו בטהרן שחשבו שהבלגת האמריקאים על מתקפת הטילים של משמרות המהפכה על בסיסי ארה"ב בעיראק, היא בגדר צפירת הרגעה לסבב המהלומות הנוכחי. אלא ששלטון האייתולות לא הביא בחשבון פרט אחד חשוב: באמריקה, זה הכול כסף, כלכלה וכוח. והתרסקותו של מטוס בואינג 737 ללא סיבה מוצדקת הוא איום על ארצות הברית לא פחות ממתקפת טרור או מטר טילים.
חברת בואינג האמריקאית פיטרה לפני כחודש את מנכ"ל החברה, דניס מולנברג, בעקבות משבר מטוס הבואינג 737 MAX. כל המטוסים מהדגם הזה, בכל העולם, מקורקעים בשל בעיית תוכנה בטייס האוטומטי, שגרמה להתרסקות שני מטוסים ולמותם של 346 בני אדם. בשנה האחרונה חברת בואינג מדממת וזה מלחיץ מאד את מקבלי ההחלטות בוושינגטון.
בואינג מעסיקה קרוב ל-150 אלף עובדים בארצות הברית, ועוד עשרות אלפי ספקים עובדים עמה באופן ישיר ועקיף. פגיעה בבואינג משמעה פגיעה בכלכלה האמריקאית, והתחזקות איירבאס האירופית בשוק מטוסי הנוסעים. פיטורי עובדים בקרב מעמד הצווארון הכחול, הם הדבר האחרון שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ צריך בשנת בחירות.
לכן, מבחינת ארצות הברית, מעבר למשמעות של "איראן הרצחנית שמפילה מטוס נוסעים והורגת חפים מפשע", היה חשוב מאד להוכיח שמטוס הבואינג 737-800 של Ukrainian Airlines הופל ולא התרסק כתוצאה מתקלה טכנית.
כשג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה – אשר 56 מאזרחיו נהרגו בהתרסקות המטוס מעל טהרן – אומר שגורמי מודיעין מערביים מחזיקים בהוכחות שהמטוס נפגע מטיל איראני, הוא יודע על מה הוא מדבר. כך גם הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי.
מבחינת ארצות הברית, מעבר למשמעות של "איראן הרצחנית שמפילה מטוס נוסעים והורגת חפים מפשע", היה חשוב מאד להוכיח שמטוס הבואינג 737-800 האוקראיני הופל ולא התרסק כתוצאה מתקלה טכנית
זה לא סוד שהזרקור המודיעיני האמריקאי ממוקד כיום על איראן. כל המערכות האמריקאיות להתראה מפני טילים מכסות את האזור, כולל רשת לויינים צפופה שמכסה כל נקודה על כדור הארץ. טיל שמתרומם באיראן מופיע מייד על מסכים אמריקאים. מעבר לכך, אינפורמציה רבה נאספת מסביב לשעון מהענן האלקטרוני של סוכנות האיסוף המרכזית, ה-NSA.
האיראנים הבינו שהפעם לא רק ארצות הברית סוגרת עליהם, אלא גם קנדה, אוקראינה, ורבות ממדינות האיחוד האירופי שאסרו על טיסות לטהרן עד להודעה חדשה. עם הגב לקיר, למפקד חיל האוויר של משמרות המהפכה לא הייתה ברירה אלא להודות שההגנה האווירית שלו שיגרה טיל רוסי TOR SA-15, לעבר המטוס האוקראיני.
ההסבר האיראני בשבת בבוקר היה כי מדובר בטעות בזיהוי וכי האחראים ייענשו. מעניין, אבל לא בהכרח מספק את קנדה, אוקראינה ושוודיה, שאזרחיהן היו על המטוס. כרגע העולם עסוק בהפלת המטוס, אבל כשהאבק ישקע, איראן תאלץ להתמודד במערכה חדשה, קשוחה הרבה, מול חזית, לא בודדים.
גם אם לא התכוונה לכך, איראן יצרה במו ידיה את הקואליציה נגדה – עוד קודם להפלת המטוס האוקראיני, בהתנערות מהסכם הגרעין. גרמניה, בריטניה וצרפת התייצבו באופן אוטומטי מאחורי ארצות הברית. סין ורוסיה כרגע יושבות על הגדר, אבל סביר להניח שריצה של איראן ליכולת גרעינית, לא תשאיר אותן אדישות.
בנוסף ללחץ העולמי, ההמונים שוב יוצאים לרחובות טהרן ומפגינים נגד שלטון האייתולות בעקבות יירוט המטוס. אחרי הכל, גם 82 אזרחים איראניים נהרגו בהתרסקות, השלטון שיקר במשך שלושה ימים, ואתמול נאלץ להודות בכך.
בנוסף ללחץ העולמי, ההמונים שוב יוצאים לרחובות טהרן ומפגינים נגד שלטון האייתולות. אחרי הכל, גם 82 אזרחים איראניים נהרגו בהתרסקות, השלטון שיקר במשך שלושה ימים, ואתמול נאלץ להודות בכך
להמונים, הממורמרים גם כך מעליית מחירי הדלק, האבטלה והשחיתות השלטונית, זו סיבה מצוינת למחאה. השלטון נתפס בקלקלתו דווקא בשעה שהוא מבקש לשדר כלפי פנים עוצמה, רציפות שלטונית וכושר עמידה בלחצים, אחרי חיסולו של קאסם סולימאני. את הרוגי המטוס אי אפשר להסתיר ואת המשפחות שלהם אי אפשר להשתיק. הפעם יש להם, להרוגים, שמות ופרצופים – שלא כמו מאות ההרוגים בגל ההפגנות האחרון, אשר נקברו באישון לילה ועד היום משפחותיהן נמצאות תחת עינן הפקוחה וידן הקפוצה של משמרות המהפכה.
מדיווחים שהגיעו אמש מטהרן, מתברר שחלק גדול מהמפגינים הם סטודנטים ואנשי המעמד הבינוני. אלה נשארו בגל ההפגנות האחרון מחוץ למאבק והשאירו את הבמה למעמד הנמוך, בעיקר בפריפריה.
הצטרפות של מעמד הביניים והמשכילים להפגנות הוא איום ממשי על השלטון. זה היה הקטליזטור העיקרי ב"מהפכה הירוקה" ב-2009, זו שאיחדה את השורות וכמעט הפילה את השלטון. מאז, האגרוף החברתי הזה לא איחד שורות ואיפשר לאגרוף הברזל של משמרות המהפכה (בעזרת מיליציה אזרחית – כוחות הבאסיג') לגדוע באיבו כל ניסיון מחאה.
השאלה היא האם הפעם זה יגיע לכדי מסה קריטית? אם זה יקרה, שלטון האייתולות יכול לנקוט במהלך מסוכן של ייאוש, אולי עד כדי מלחמה כוללת במזרח התיכון – כזו שתאלץ את האיראנים להתייצב מאחורי האייתולות.
השורה התחתונה של סוף השבוע הדרמטי הזה היא כי שלטון טהרן בלחץ – לחץ פנימי חברתי/כלכלי/תאולוגי; ולחץ חיצוני, על סף עימות צבאי עם ארצות הברית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו