JavaScript is required for our website accessibility to work properly. מיכל גרינברג כורך: קורת גג היא זכות או עסק? סוגיה שהפכה מרכזית בבחירות בספרד | זמן ישראל

קורת גג היא זכות או עסק? סוגיה שהפכה מרכזית בבחירות בספרד

מחאה דיור במדריד, ספרד, לזכר מריה כרמן אבסקל, אוקטובר 2026 (צילום: AP Photo/Manu Fernandez)
AP Photo/Manu Fernandez
מחאה דיור במדריד, ספרד, לזכר מריה כרמן אבסקל, אוקטובר 2026

מותה של מרי כרמן אבסקל, אישה בת 87 ממדריד, הגיע לאחרונה לכותרות עיתונים בכל רחבי העולם. איך זה קרה? שבועיים קודם פונתה אבסקל, לאחר מאבק של שנים, מדירתה שבה התגוררה כשבעים שנה.

היה זה חוזה שעליו חתם אביה, וחודש עם אמה. בזכות אותו חוזה ייחודי היא המשיכה לשלם שכירות של 500 יורו גם כאשר האזור הפך ליוקרתי ונרכש על ידי חברת נדל"ן ספרדית, להשקעה.

המבצר
תיעוד המלחמה שהכריזה ממשלת נתניהו על הדמוקרטיה הישראלית
345
אירועים מתועדים
75
תיקים
19,469
מקורות מקושרים

שנים נאבקה אבסקל נגד הפינוי ולוותה על ידי רבים. עד אותו בוקר שבו פונתה, ומדינה שלמה רעשה בראותה אישה בת 87 נאלצת לעזוב את כל מה שהכירה, כי למישהו זה לא השתלם כלכלית.

שנים נאבקה אבסקל נגד הפינוי ולוותה על ידי רבים. עד אותו בוקר בו פונתה, ומדינה שלמה רעשה בראותה אישה בת 87 נאלצת לעזוב את כל מה שהכירה, כי למישהו זה לא השתלם כלכלית. היא פונתה לבית חולים שבו נפטרה

היא פונתה לבית חולים במדריד, בו נפטרה. בינתיים זכתה לראות מיליוני אנשים בכל רחבי ספרד יוצאים לרחובות, מקימים מאהלי מחאה במרכזי הערים, היא זכתה לדעת שלפינוי שלה הייתה משמעות.

פדרו סנצ'ס, ראש ממשלת ספרד, שעתיד היה להתמודד עם בחירות בשנת 2027, החליט להמר. הוא הביא לאישור הפרלמנט שני צווי חירום להגנה על דיירים. הצווים כללו השעיית פינויים במקרים מסוימים, הארכת חוזים והגבלות על רכישות נדל"ן. אך הפרלמנט לא אשרר אותם. כך מייד יכול היה להשחיר סנצ'ס את המתנגדים, וללכת למהלך הבא – הודעה על בחירות ב-29 בנובמבר, והפיכת סוגיית הדיור לנושא הבחירות – יש מי שיאמר משאל עם.

בתוך כך, מותה של מרי כרמן הפך מייד לשאלה פוליטית. יו"ר האופוזיציה הזהיר מפני שימוש פוליטי במקרה, ומפלגת הימין הקיצוני ווקס רמזה למעורבות ראש הממשלה במותה לצורכי תעמולה. אבל גם בלי לקבוע קשר בין הפינוי למותה, מחקרים מראים את המחיר שמשלמים אנשים שחיים תחת איום של אובדן הבית. לא אשכח את האם בישראל שסיפרה לי ששיערו של בנה הלבין ביום לאחר שנאלצו לפנות את דירתם ולעבור לאחרת.

מחקר בגרנדה, שבדק 205 אנשים בהליכי פינוי, מצא כי 95.1% דיווחו על פחד, חוסר אונים או אימה, ו־72.5% עמדו בקריטריונים התסמיניים להפרעת דחק פוסט-טראומטית. סקירה של מחקרים מספרד מצביעה על חרדה, דיכאון ותסמיני פוסט-טראומה, לצד החמרה במחלות כרוניות, שיבושים בשינה ופגיעה ביחסים המשפחתיים. מחקר בקרב 1,202 תושבים בשכונת הורטה בברצלונה מצא קשר בין לחץ כלכלי בדיור או סכנת עזיבה כפויה לבין בריאות נפשית וכללית גרועה יותר.

גם בלי לקבוע קשר בין הפינוי למותה, מחקרים מראים את המחיר שמשלמים אנשים שחיים תחת איום של אובדן הבית. לא אשכח אם בישראל שסיפרה לי ששיער בנה הלבין תוך יום לאחר שנאלצו לפנות את דירתם

למי שירחיקו איתי לישראל של שנת 2012, אזכיר כי שנה לאחר פרוץ מאהל המחאה ברוטשילד, בפריפריות של המאבק אצל אלו שבאמת נזקקו לדיור, דיור ציבורי, משה סילמן הצית את עצמו בגיל 57, לאחר שנותר ללא דיור, ונפטר מפצעיו כעבור מספר ימים.

בישראל יצאו רק אלפים לרחובות. הייתי ביניהם. בעקבות המקרה הוכרזה הקפאה זמנית של פינויים בדיור הציבורי עד אחרי החגים, והופעל נוהל "אורות אדומים" במשרד הרווחה ובביטוח הלאומי. ההקפאה הסתיימה; כעבור שלושה חודשים הודיע משרד הרווחה על חזרה לשגרה, אף שטען שהנוהל נותר בתוקף.

בינואר 2013 נכנס לתוקף חוק הדיור הציבורי, שנחקק ב-1998 ותחילתו נדחתה שוב ושוב. הוא אפשר לדיירים זכאים לרכוש בהנחה את הדירות שבהן חיו, כשההכנסות נועדו גם לרכישת דירות למאגר.

לפי מבקר המדינה, בשנים 2014–2022 נמכרו לדיירים זכאים כ-12,900 דירות, ואילו משרד הבינוי והשיכון רכש כ-3,100 דירות למאגר. בקיצור, אנשים זכו לרכוש, אך המלאי ירד.

בישראל, לעומת ספרד, מעולם הדיור לא היה בלב העימות הפוליטי. מחיר דירת שיכון ביפו ד' משול בספרד לדירת ארבעה חדרים בעיירה מקסימה. השכירויות בארץ מטורפות, ועדיין, הדיור מעולם לא היה סוגיה מרכזית בשום מערכת בחירות. סוגיות מעמדיות לא צולחות את השיח.

שנה לאחר פרוץ מחאת  רוטשילד, בפריפריות של המאבק, אצל מי שבאמת נזקקו לדיור ציבורי, משה סילמן הצית עצמו בגיל 57, לאחר שנותר ללא דיור, ונפטר מפצעיו כעבור ימים. בישראל זה הוציא רק אלפים לרחובות

סנצ'ס לא הסתפק בהודעה על בחירות. אחרי שהפרלמנט דחה את צווי הדיור, הממשלה אישרה אותם מחדש בנוסח מעט שונה. בשל פיזור הפרלמנט, ההצבעה תתקיים בגוף מצומצם יותר, ה־Diputación Permanente, שבו צפוי לצו הדיור המרכזי רוב של 35 מתוך 69 חברים.

לכן צו הדיור צפוי לעבור למרות הדחייה במליאה. הצו מאפשר, בתנאים שנקבעו, לעכב פינוי של דיירים פגיעים שאין להם חלופת מגורים, ולבקש הארכה של חוזי שכירות מסוימים עד שנתיים. צו נפרד משנה לעומק את נושא חוזי השכירות, אך בו לא צפויה תמיכה.

בצווים עצמם יש הבחנה בין סוגי בעלי הנכסים – לא כל בעל קורת גג הוא כריש נדל"ן. כשמדובר בגוף שרכש דירות או תיקי חובות במחיר נמוך משמעותית משווי השוק, אפשר להשעות עד סוף 2030 פינוי של דייר במצוקה שאין לו חלופת מגורים. במקרים אחרים ההשעיה תלויה גם בכך שהרשות לא הציעה לו דיור חלופי, היא מוגבלת לשלוש שנים ונבחנת מדי שנה.

בעל דירה פרטי שמחזיק עד שתי דירות מקבל הגנה מפורשת: בדיון על השעיית פינוי לא רק מצוקת השוכר לבדה תעמוד בשיקולי הדין או תכריע לטובתו. בנפרד, הצו מאפשר בתנאים מסוימים למשכיר לסרב להארכה מסוימת של חוזה אם הוא זקוק לדירה לעצמו או לבני משפחתו.

צו הדיור צפוי לעבור למרות הדחייה במליאה. הצו מאפשר, בתנאים שנקבעו, לעכב פינוי של דיירים פגיעים שאין להם חלופת מגורים, ולבקש הארכה של חוזי שכירות מסוימים עד שנתיים

אם כך, אולי המבחן של סנצ'ס, שישראל לא הצליחה לצלוח, הוא חיבור בין המעמדות. להצליח להבהיר כי בעלי דירה אחת או שתיים אינם האויב, ולהבהיר מתי נדל"ן הופך לעסק באמת, כזה שמישהו אורב למשבר כדי לרכוש אותו בזול.

מיכל גרינברג כורך, ילידת ירושלים, כיום מתגוררת בעיירה קטנה סמוכה לברצלונה, יזמית ב"הפואנטה", מגזין שמנגיש חדשות בספרד בעברית, ומבקש לאפשר חיבור לקהילה ולמקום.

הוסיפו את זמן ישראל כמקור מועדף בגוגל
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 847 מילים
כל הזמן // יום שני, 12 באוקטובר 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.