טראמפ מכין את השטח, ובישראל מעלים כוננות

קצת יותר משבועיים נותרו עד לבחירות האמצע בארצות הברית, ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ נערך בכל הזירות האפשריות.

מבחינה צבאית, ארצות הברית עדיין מחזיקה כוח צבאי משמעותי במזרח התיכון הכולל שתי נושאות מטוסים, כוח אמפיבי ומטוסי תדלוק הנמצאים במרחק שעות טיסה בודדות מישראל. כלומר, אם וכאשר תתקבל החלטה, ארצות הברית יכולה לחזור בתוך זמן קצר לתקיפה משמעותית באיראן. זו, פחות או יותר, תמונת מראה של המתרחש בצד הישראלי.

גורם ישראלי בכיר מדמה את המצב לרכבת הרים שנעה בין ירידות לעליות, כאשר כרגע, בהיבט הכוננות מול איראן, המערכת נמצאת בנקודה גבוהה יחסית.

מכאן עולה השאלה המתבקשת: מדוע דווקא עכשיו? מה השתנה בשבועיים האחרונים? את התשובה אפשר לייחס לשני משתנים.

המשתנה הראשון הוא המשא ומתן התקוע בין ארצות הברית לאיראן. בסוף השבוע כינה שגריר ארצות הברית באו"ם מייק וולץ את ההצעה האיראנית "זבל שהנשיא טראמפ לא מתכוון לקבל"

המשתנה הראשון הוא המשא ומתן התקוע בין ארצות הברית לאיראן. בסוף השבוע כינה שגריר ארצות הברית באו"ם מייק וולץ את ההצעה האיראנית "זבל שהנשיא טראמפ לא מתכוון לקבל".

שגריר ארה"ב באו"ם מייק וולץ נואם לפני הגעתו של הנשיא דונלד טראמפ למכללת המלחמה של צבא ארה"ב בקרלייל, פנסילבניה, במהלך פסגת ההגנה והחדשנות של פנסילבניה. 15 ביולי 2026 (צילום: AP Photo/Matt Rourke)

זהו דפוס פעולה קבוע של הבית הלבן: בכל פעם שהמצב נקלע למבוי סתום, ארצות הברית שולפת דרך הצהרות הנשיא את איום התקיפה, במקביל להזזת כוחות לאזור ובתוכו. האיראנים מזהים את צירוף הדברים הזה ונדרכים.

כאן נכנס לתמונה המשתנה השני – חשש ממיס-קלקולציה (הערכת חסר) של האיראנים.

הנחת המוצא בישראל היא כי איראן לא תרצה להיות מופתעת פעם שלישית במכת פתיחה צבאית קשה, ולכן, ולו רק כדי לבסס את נרטיב העמידה האיתנה, היא עשויה לתקוף ראשונה. בישראל לוקחים את האפשרות הזו ברצינות רבה על כל משמעויותיה, ומכאן נובעת הכוננות של הימים האחרונים.

לתבשיל ההולך ומקדיח הזה ניתן להוסיף גם את מרכיב החשדנות כלפי הדרג המדיני בישראל, ואת החשש הכללי כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יבקש ליזום מהלך צבאי כלשהו כדי לטרוף את הקלפים, לנוכח חוסר ההכרעה בסקרים.

האיראנים, כמו האמריקאים, עוקבים בדריכות, ואפשר לומר שגם במערכת הפוליטית הישראלית יש מי שעוקב אחר החלטות הדרג המדיני בימים שעוד נותרו "כדי לוודא שהן ענייניות", כפי שהגדיר זאת גורם עלום שם

האיראנים, כמו האמריקאים, עוקבים בדריכות, ואפשר לומר שגם במערכת הפוליטית הישראלית יש מי שעוקב אחר החלטות הדרג המדיני בימים שעוד נותרו "כדי לוודא שהן ענייניות", כפי שהגדיר זאת גורם שביקש להישאר בעילום שם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בבסיס חיל הים באשדוד, 4 באוקטובר 2026 (צילום: דוברות ראש הממשלה)

ההערכה בישראל בשבוע האחרון היא כי למרות המתיחות העולה, משמרות המהפכה (כגורם המקבל את ההחלטות בצמרת האיראנית) מורתעים מתקיפת ישראל. בראייתם, אומר גורם ביטחוני, מדובר בברירה אחרונה, משום שהם מבינים היטב את עוצמת תגובת הנגד ומשמעויותיה – כל שכן במצב פנימי כה רגיש באיראן.

בינתיים נראה שהאיראנים מסתפקים כרגיל בהצהרות לוחמניות, ובפועל יושבים על הגדר. הנשק הטוב ביותר שלהם במצב הדברים הנוכחי הוא מחיר הנפט. הלחימה בין ערב הסעודית לחות'ים היא כלי שהם שולטים בו באופן מסוים.

עד כה לפחות, החות'ים לא שמו על הכוונת את תשתית הנפט הסעודית, אבל כולם מבינים שהם יכולים להסב לה נזק משמעותי – בדיוק כפי שאירע בתקיפה ביולי 2019 ששיתקה מחצית מיכולת הפקת הנפט של ריאד וגרעה בבת אחת 5% מתצרוכת הנפט העולמית. את הנשק הזה החות'ים עדיין לא שלפו, ולא בטוח שהנצרה אינה נשלטת בחלקה על ידי האיראנים.

בהקשר זה של איום על תעבורת הנפט העולמית, נראה שהנשיא טראמפ קורא את המפה נכון. האיראנים אינם צריכים לעשות הרבה: די בתקיפה של מתקני הנפט הסעודיים (בין אם באופן ישיר ובין אם על ידי שליח) ימים אחדים לפני בחירות האמצע בארצות הברית, כדי להקפיץ את מחיר החבית ל-125 דולר (שיא המחיר מתחילת השנה) ואולי אף ליותר.

האיראנים אינם צריכים לעשות הרבה: די בתקיפה של מתקני הנפט הסעודיים (בין אם באופן ישיר ובין אם על ידי שליח) ימים אחדים לפני בחירות האמצע בארצות הברית, כדי להקפיץ את מחיר החבית ל-125 דולר

עשן שחור ולהבות מיתמרים ממתקן נפט באזור תעשייה בדרום ריאד, ערב הסעודית. 3 באוקטובר 2026 (צילום: AP Photo)

זו עלולה להיות מכה אנושה לקמפיין של טראמפ. הוא מבין זאת היטב, ולכן מכין את הקרקע. זו הסיבה להסרת הסנקציות האמריקאיות למשך חצי שנה על יצוא נפט רוסי – טראמפ מכין לשווקים עתודות נפט כדי לשמור על מחיר חבית נמוך. זהו גם ההיגיון מאחורי המאמץ שלו להביא להסכמה בין רוסיה לאוקראינה על הימנעות הדדית מתקיפת תשתיות אנרגיה.

בסופו של דבר, טראמפ הוא איש עסקים שרוצה להבטיח ששום דבר לא יסכל עבורו עסקה טובה.