האם רוסיה תתקוף את אירופה בקרוב?

ארבע שנים וחצי למלחמה באוקראינה, והקרמלין ניצב מול פרדוקס מוכר מן ההיסטוריה הצבאית. צבא שנשחק בחזית אחת זקוק דווקא עכשיו להצגת עוצמה בחזית אחרת.

מלחמת ההתשה אינה מספקת לוולדימיר פוטין את ההכרעה שהבטיח לציבור הרוסי, והשאלה בבירות אירופה אינה עוד אם רוסיה תאתגר את המערב, אלא היכן ובאיזו צורה.

שמונה שעות במוסקבה: סימן האזהרה הברור ביותר לא הגיע מבריסל אלא מוושינגטון. בסוף אוגוסט טס ראש ה־CIA ג'ון רטקליף למוסקבה, נפגש עם עמיתיו הרוסים ועזב את אדמת רוסיה לאחר שמונה שעות בלבד. על פי CNN, רטקליף הגיע עם אזהרה לרוסיה שלא לבצע מתקפה בשטח נאט"ו, ובמקביל דחק בה לנתק את התמיכה הכלכלית והצבאית באיראן.

מלחמת ההתשה באוקראינה אינה מספקת לפוטין את ההכרעה שהבטיח לציבור הרוסי. השאלה בבירות אירופה אינה עוד אם רוסיה תאתגר את המערב, אלא היכן ובאיזו צורה, והיא הוזהרה לא לבצע מתקפה בשטח נאט"ו

הרקע לביקור חשוב לא פחות מתוכנו. גורמי המודיעין האמריקאי העריכו כי מצבה ההולך ונחלש של רוסיה במלחמה עלול לדחוף אותה לפעולה צבאית נגד נאט"ו, במטרה להעלות את מחיר התמיכה באוקראינה ולכפות הסדר נוח למוסקבה – אסטרטגיה המכונה "הסלמה לשם הרגעה". זו בדיוק השאלה שאירופה שואלת את עצמה, והתשובה האמריקאית מובהקת: המיקוח באמצעות הסלמה אינו השערה אלא תרחיש עבודה.

התקדים ההיסטורי מטריד. הביקור הקודם של ראש ה־CIA במוסקבה היה ב־2021, כאשר ויליאם ברנס הזהיר את פוטין מפני פלישה לאוקראינה, והפלישה החלה שלושה חודשים לאחר מכן.

הנשיא דונלד טראמפ תיאר את הביקור כ"חצי שגרתי", אך ראש סוכנות ביון אינו חוצה אוקיינוס לשמונה שעות לצורך שגרה. יתרה מזו, על פי "ניו יורק טיימס", רטקליף הציג בפני ראש ה־FSB הערכה קודרת של מצב המלחמה ודחק ברוסיה להגיע להסדר לפני שמצבה יחמיר.

לקורא הישראלי, ראוי לשים לב לרובד נוסף: רטקליף העלה גם את סוגיית איראן והזהיר מפני סנקציות נוספות אם מצר הורמוז לא ייפתח מחדש לשיט. הציר מוסקבה-טהרן מונח על אותו שולחן.

היכולות – פער בין רטוריקה למציאות: צבא היבשה הרוסי שקוע בעומק השטח האוקראיני ומתקשה להשיג פריצות מבצעיות. לרוסיה אין גבול יבשתי עם דרום אירופה, צי הים השחור נדחק מזרחה, ונפילת משטר אסד ערערה את אחיזתה בטרטוס. אולם העוצמה הרוסית אינה נמדדת רק בשריון. מזכ"ל נאט"ו מארק רוטה הזהיר כי טיל רוסי מהדור החדש מגיע מווילנה לוולנסיה בתוך חמש דקות. הריחוק הגאוגרפי אינו מגן עוד.

גורמי המודיעין האמריקאי העריכו כי מצבה ההולך ונחלש של רוסיה במלחמה עלול לדחוף אותה לפעולה צבאית נגד נאט"ו, כדי להעלות את מחיר התמיכה באוקראינה ולכפות הסדר נוח למוסקבה – אסטרטגיית "הסלמה לשם הרגעה"

החזית המרכזית היא חזית הסף. אף שלא היה מודיעין ספציפי על מתקפה מיידית, שורת התרעות הצביעה על אפשרות של הגברת חבלה, מתקפות סייבר ורחפנים, ואף תפיסת שטח באירופה.

הערכות אמריקאיות עדכניות מצביעות על כך שחשבון הסיכונים של פוטין משתנה, וכי הוא עשוי לאשר פעולות פרובוקטיביות נגד חברות נאט"ו, ובהן פעולות היברידיות וצעדים שניתן להכחישם מתחת לסף הצבאי הקונוונציונלי, כדי לבחון את נחישות הברית ואת ממשל טראמפ.

כאן מתברר כי השאלה אם מדובר במיקוח או בבחינת נאט"ו היא דיכוטומיה מדומה. כל פרובוקציה מחושבת משרתת את שני היעדים גם יחד. היא מעמיקה את הסדק בין מזרח היבשת המאוים לדרומה הרחוק והמהסס, ובה בעת בודקת אם סעיף 5, שלפיו התקפה חמושה על אחת או יותר מ-32 המדינות החברות בנאט"ו תיחשב כהתקפה על כולן, הוא התחייבות או הצהרה.

לסיכום, יש להבחין בין שלושה תרחישים.

1. מתקפה קונוונציונלית על דרום אירופה – סבירותה נמוכה בטווח הנראה לעין: היכולת חסרה והגאוגרפיה אינה מאפשרת.
2. בדיקה צבאית מוגבלת באגף המזרחי, בבלטיות או בפרוזדור סובאלקי, סבירותה בינונית ועולה, וביקורו של רטקליף מעיד שוושינגטון מתייחסת אליה ברצינות.
3. הסלמה היברידית, גם בדרום, סבירותה גבוהה והיא כבר מתרחשת.

לפי הערכות אמריקאיות עדכניות, חשבון הסיכונים של פוטין משתנה, והוא עשוי לאשר פעולות פרובוקטיביות נגד חברות נאט"ו, בהן פעולות היברידיות וצעדים שניתן להכחיש, כדי לבחון את נחישות הברית ואת ממשל טראמפ

המבחן האמיתי של דרום אירופה לא יגיע דרך תקיפה ישירה, אלא ביום שבו אירוע במזרח יחייב את רומא, מדריד ואתונה להכריע אם הן מפעילות את סעיף 5. שם תיקבע לכידות הברית. ישראל, שלמדה על בשרה שתוקפן שאינו משלם מחיר חוזר תמיד לבדוק שוב, צריכה לעקוב אחר ההכרעה הזאת מקרוב.

סטיב בלחסן הוא סא"ל (במיל'), מתמחה בניתוח סוגיות גיאופוליטיות וביטחוניות. בעל תואר MBA בניהול משברים ובניית חוסן, עם התמחות בחיבור שבין אסטרטגיה צבאית לחוסן לאומי ואזרחי.