קריסת יצוא הנפט דוחקת את איראן לפשרה אפשרית מול ארצות הברית

המאמצים הקדחתניים שמשקיעות המתווכות בין ארצות הברית לאיראן סובבים בשבוע האחרון בעיקר סביב כסף. הצדדים דנים עכשיו באפשרות שאיראן תקבל חלק מהכספים המוקפאים שלה (כ-6 מיליארד דולר) תמורת ויתורים בפרויקט הגרעין. הדרישה האמריקאית היא פתיחה מיידית של חלק מהאתרים לפיקוח של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.

הדיווחים הללו מעידים על גמישות פתאומית של המשטר, וכנראה לא בכדי. אחד ההסברים הוא הקושי של הכלכלה האיראנית להתמודד עם המחסור ההולך ומחמיר במזומנים, לנוכח הסגר הימי האמריקאי, שלא מאפשר ייצוא נפט איראני מהמפרץ לשווקים במזרח הרחוק.

"הוול סטריט ג'ורנל" סיפק אתמול (חמישי) פרטים חדשים על המורד התלול שבו נמצאת הכלכלה האיראנית. מתברר שהמשטר בטהרן העריך מבעוד מועד שארצות הברית תסגור בשלב מסוים את מצר הורמוז לייצוא הסחורות מאיראן – נפט ומוצרים פטרוכימיים.

לכן, כחלק ממהלך מקדים, טהרן הוציאה מחוץ למפרץ עשרות מכליות מלאות של "צי הצללים" והחזיקה אותן באוקיינוס ההודי כמצבורים צפים. מדובר בצי ספינות שמחזיקה איראן תחת רישומים זרים ובעלויות משורשרות, כדי להימנע מהסנקציות האמריקאיות ולהקשות על איתור מקור הנפט.

הנפט במכליות הללו נמכר במהלך השבועות האחרונים במנות קצובות לסין, וכך הצליחה איראן לשמור על זרם מזומנים קבוע לקופה הלאומית המידלדלת. אלא שבשבוע האחרון הנפט הזה אזל, ואיראן ניצבת בפני משבר

הנפט במכליות הללו נמכר במהלך השבועות האחרונים במנות קצובות לסין, וכך הצליחה איראן לשמור על זרם מזומנים קבוע לקופה הלאומית המידלדלת. אלא שבשבוע האחרון הנפט הזה אזל, ואיראן ניצבת עכשיו בפני משבר כלכלי משמעותי – יש שיגידו הקרוב ביותר לקריסה.

משחתת הטילים האמריקאית רפאל פראלטה (USS Rafael Peralta) מסדרת ארלי ברק מטילה סגר ימי על מכלית הנפט הגולמי "הרבי", הנושאת דגל איראן, בעת שניסתה להפליג לעבר נמל איראני. 8 במאי 2026 (צילום: US NAVY / AFP)

זה יכול להסביר את הגמישות הפתאומית של טהרן מול המתווכות. נזכיר: עד כה איראן לא הסכימה לדון כלל בנושאי הגרעין, ודרשה כתנאי מוקדם לכל התקדמות במשא ומתן פתיחה מיידית של מצר הורמוז לייצוא נפט.

ההערכה היא שהנפט במאגרי הספינות הכניס לקופה הלאומית האיראנית כ-24 מיליארד דולר בחודש. אין ספק שאם אלה המספרים (והם דומים מאוד להערכה הקודמת שדיברה על הכנסה של חצי מיליארד דולר ביום לקופה האיראנית, בזמן שמצר הורמוז היה פתוח), מדובר בסכום משמעותי שנגרע מהכלכלה האיראנית ומלחיץ מאוד את המשטר.

סימן נוסף למשבר המתרחש ובא אפשר היה לראות כבר בתחילת החודש, כאשר שר הנפט האיראני מוחסן פאכנז'אד התפטר. ההסבר של השר היה כי מדובר בנסיבות אישיות, אבל לכולם ברור כי הוא חזה את המשבר הנוכחי והעדיף להפעיל את כיסא המפלט.

סימן נוסף למשבר המתרחש ובא אפשר היה לראות כבר בתחילת החודש, כאשר שר הנפט האיראני התפטר. ההסבר של השר היה כי מדובר בנסיבות אישיות, אבל לכולם ברור כי הוא חזה את המשבר הנוכחי

נתון מדאיג נוסף, שנובע ישירות מהידלדלות יתרות המט"ח באיראן, הוא הפגיעה ביכולת הממשלתית לסבסד ייבוא חיוני של תרופות ומוצרי יסוד. שלשום הודיע נגיד הבנק המרכזי של איראן כי הוא מקצה למחצית השנה הקרובה סכום של 27 מיליארד דולר לרכש החיוני הזה.

שר הנפט האיראני מוחסן פאכנז'אד בכנס של פורום המדינות המייצאות נפט (GECF) בדוחה. 23 באוקטובר 2025 (צילום: Karim JAAFAR / AFP)

לצורך השוואה, בשנה שעברה עמד גובה הסבסוד על 40 מיליארד דולר; כלומר, מדובר בירידה של 30% ביכולת ההוצאה הממשלתית על צורכי יסוד.

ההערכה של קרן המטבע הבינלאומית היא כי האינפלציה השנתית באיראן תתקרב ל-85% ואולי אף יותר אם הסגר האמריקאי יימשך ואיראן לא תמצא לעצמה מקורות הכנסה חדשים למטבע זר.

מבחינת ארצות הברית, מדובר בתהליך חיובי שלוחץ מאוד את המשטר, אבל יחד עם זאת גורם לעוני מעמיק של הציבור האיראני. על פי כל ההערכות, לוושינגטון אין סבלנות לתת למשטר לגווע לאט, ולכן התקבלה החלטה עקרונית ללכת למערכה שלישית.

מערכה כזו עשויה להאיץ אחד משני תהליכים חלופיים: קריסה של המשטר, שתגיע מלחץ צבאי ישראלי-אמריקאי וממחאה אזרחית שתחזור לרחובות; או התגמשות משמעותית של המחנה השמרני

מערכה כזו עשויה להאיץ אחד משני תהליכים חלופיים: קריסה של המשטר, שתגיע מלחץ צבאי ישראלי-אמריקאי וממחאה אזרחית שתחזור לרחובות; או התגמשות משמעותית של המחנה השמרני ברוח "כוס התרעלה" של ח'ומייני – אותה החלטה בסוף מלחמת איראן–עיראק לקבל את הסכם הפסקת האש (הסכם משפיל מבחינת איראן), ולו רק כדי להימנע מקריסת המדינה ומאובדן השלטון.