שנות כהונתו הרבות מדי של הפושע לכאורה נתניהו לימדו אותנו להכיר על פה את כל התעלולים, הטריקים והשטיקים הזולים, המיותרים והילדותיים שלו. הבנו כבר מזמן עם מי יש לנו עסק, קלטנו מזמן מי האדם העומד מולנו ואנחנו מזהים מתוך שינה כל שטות ושקר שלו.

יותר מזה, שנותיו הרבות מדי בשלטון לימדו אותנו לזהות מבעוד מועד את התעלול הבא, את הטריק הבא. הפושע לכאורה נתניהו הפך לשקוף בכל הקשור לתגובותיו הצפויות והידועות מראש.

אנחנו יודעים כל זאת ועדיין מרשים לו להתל בנו ולהכתיב את סדר היום כרצונו. מדוע? האם אנחנו מפיקים הנאה מכך? לא, אז מדוע אנחנו ממשיכים לתת לו זכות קיום ציבורית על אף שאנחנו יודעים מראש את תגובותיו ושקריו?

אנחנו מכירים אותו ועדיין מרשים לו להתל בנו ולהכתיב את סדר היום כרצונו. מדוע? האם אנחנו מפיקים הנאה מכך? לא, אז מדוע אנחנו ממשיכים לתת לו זכות קיום ציבורית על אף שאנחנו יודעים מראש את תגובותיו ושקריו?

אילו היינו חברה חזקה ובטוחה בעצמה עם תקשורת חופשית ועצמאית מזמן היינו מקיאים מתוכנו את הפגע הרע הזה. אבל במקום להדירו אנחנו בוחרים במודע או שלא במודע לשתף פעולה עם סדר היום החולני הזה שמכתיב לנו הפושע לכאורה נתניהו, ואנחנו מגיבים, נגררים אחרי כל שטות שלו – ובכך רק מעצימים אותו.

אלא שיותר מדי שנות נתניהו בשלטון נותנות את אותותיהן ומשפיעות עלינו, על כולנו, ימין ושמאל, בין שנרצה ובין שלא נרצה. ומכיוון שנתניהו לא אדם טיפש, להפך, הוא חכם ואינטליגנטי מאוד, הוא יודע וקולט זאת, והוא מנצל את המצב לטובתו האישית. אילו ניצל את חוכמתו לעשיית טוב ולשיפור חיי האזרחים, מצבנו היה נפלא. אבל הוא בחר לנצל אותה לרעה ולעשיית נזקים והרס.

את נתניהו לא נוכל לשנות, זה הוא. נוכל רק לשנות את עצמנו ואת יחסנו אליו. לכן הגיע הזמן שנפעל אחרת. הגיע הזמן שנגיב בצורה שונה. הגיע הזמן שנלמד להתעלם מכל התעלולים השיווקיים הילדותיים שלו ובמקום להיגרר אחריו כהלומי קרב מהופנטים נאלץ אותו לסגת ולהיגרר אחרינו עד לתבוסתו.

אילו היינו חברה חזקה ובטוחה בעצמה עם תקשורת חופשית ועצמאית מזמן היינו מקיאים מתוכנו את הפגע הרע הזה. אבל במקום להדירו אנחנו בוחרים במודע או שלא במודע לשתף פעולה עם סדר היום החולני הזה

הדברים נכונים גם לעניין בנו יאיר. במקום לפרסם כל שטות של הבן הילדותי ולהיכנס איתו לעימותים, נלמד להתעלם מנוכחותו המיותרת ברשתות החברתיות עד שיתאדה מהן.

יבוא הקורא ויאמר: בין שנרצה בין שלא נרצה, נתניהו עדיין משמש ראש ממשלת ישראל ואי אפשר להתעלם מכך או ממנו. ותשובתי: נכון, ועדיין אפשר וצריך להתעלם ממנו, כפי שהוא מתעלם מאיתנו. מתי בפעם האחרונה נתן בתקשורת ריאיון רציני ומעמיק, שלא בתקופת בחירות? מתי ענה על שאלות קשות ונתן דין וחשבון אמיתי לציבור? עלינו לפעול בגישת יחס גורר יחס: אתה מתעלם – מתעלמים ממך. אתה מזלזל – מזלזלים בך.

ובעיקר עלינו להפסיק לתת במה לכל שטות שהוא פולט, עלינו להפסיק להדהד את חדשות הכזב והתעלולים שלו ולהתחיל לדבר על הדברים החשובים באמת, על הבעיות המהותיות של ישראל, ולא על נתניהו והתעלול היומי שלו.

יבוא הקורא ויאמר: נתניהו עדיין משמש רה"מ ואי אפשר להתעלם מכך או ממנו. ותשובתי: נכון, ועדיין אפשר וצריך להתעלם, כפי שהוא מתעלם מאיתנו. מתי לאחרונה נתן בתקשורת ריאיון רציני ומעמיק, שלא בתקופת בחירות?

ביום שנלמד כולנו, לרבות התקשורת שהפושע לכאורה נתניהו פגע בה קשות, להתעלם מכל שטות וקשקוש שהוא מפרסם ברשתות החברתיות, מסרטונים ילדותיים ומ"מסיבות עיתונאים" מזויפות, באותו היום נוכל לומר שהתגברנו עליו ואנחנו מובילים את ישראל לסוף תקופת נתניהו, אל עבר עתיד טוב יותר לנו ולילדינו.

יאיר בן־חור הוא עורך ספרות, עורך לשון, נקדן, עורך שירה ומשורר. פרסם עד כה חמישה ספרי שירה פרי עטו וספר מאמרים פילוסופיים, וערך וניקד מאות ספרים אחרים.

אתמול התקיימה ישיבה סגורה של הליכוד, בה בין היתר אמורים היו לדון על העברת הכספים הקואליציוניים כמתוכנן. בתוך הכספים הקואליציוניים שהועברו יש לא מעט סעיפים מעוררי פליאה.

אחד הסעיפים מעוררי הפליאה הוא העברה של 400 מיליון ש"ח לטובת חלוקת תווי מזון של משרד הפנים לבעלי הכנסות נמוכות.

שירן טייב אלמקיאס, חוקרת עוני ומדיניות חברתית בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית בירושלים. בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר שני במדיניות ציבורית וממשל.

לפני שנגמרה הפוגת האש והמו"מ נקטע, פרסמה המדינה את רשימת האסירים שהיא מציעה לשחרר בפעימה הרביעית של עסקת חילופי החטופים. הרשימה כללה, באופן חסר תקדים, 21 אזרחיות ישראל, ערביות שנעצרו מאז תחילת המלחמה, לא הועמדו לדין וודאי שלא הורשעו.

הצעה זו של המדינה הפרה את החוזה בין המדינה לבין אזרחיה. המדינה שכבר שנים דואגת לסמן את האזרחים הערבים כאויב מבפנים, והממשלה שניצלה כל רגע מאז תחילת המלחמה כדי לחזק זאת, פוגעת באזרחיה, ערבים ויהודים מעצם נכונותה להחליף אזרחים באזרחים בעסקה.

חולוד אדריס היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. בעבר ניהלה באגודה לזכויות האזרח את תחום החינוך לזכויות אדם ונגד גזענות בחברה הערבית. לפני כן הייתה המנכ”לית הערבייה השותפה הראשונה בעמותת מהפך-תג’ייר, שם פיתחה את החזון לחברה משותפת ואת המודל לניהול המשותף. היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ומשאבי אנוש ותואר שני בלימודי מגדר מאונ' בר אילן, וכן יועצת ארגונית ומנחת קבוצות דיאלוג לחינוך לזכויות אדם ונגד גזענות.

יעלה מזור היא מנהלת שותפה של המחלקה לחברה משותפת בעמותת סיכוי-אופוק. מובילה את תחום החינוך לחיים משותפים, במסגרתו הובילה מהלכי שינוי מדיניות, קמפיינים ציבוריים ובניית וריכוז של קואליציות רבות משתתפים. יעלה מנחה קבוצות בנושאים של שינוי חברתי, זכויות אדם וניהול דיונים קונפליקטואליים בכיתה בארגונים כמו מרכז רוסינג לחינוך ודיאלוג, המרכז לחינוך הומניסטי בלוחמי הגטאות, ICCI ועוד. היא בעלת תואר שני בחברה ואמנויות ותואר ראשון בערבית ומקרא מהאוניברסיטה העברית, וחיה בירושלים עם בן זוגה ושלושת ילדיהם.