רכבת אוירית מגיעה לישראל
כל כמה דקות נוחתים בנתב"ג מבחר שועי תבל.
על הקרקע מחכה להם משמר כבוד ומכונית שרד
יש היום מסיבה שמחה בגלל שחרור אושוויץ והעם היהודי ששרד.
מחווה לאודים המוצלים מאש המשרפות
למי שנשארו זיכרון יחיד מקהילות וממשפחות
למי שחוו שנים של רדיפה, עינויים, רעב וגהינום עלי אדמות.
לכבוד כל אלו מגיעים אלינו מלכים ומנהיגי מדינות.
רכבת אוירית מגיעה לישראל/ בנתב"ג נוחתים מבחר שועי תבל/ על הקרקע מחכה להם משמר כבוד ומכונית שרד/ יש מסיבה שמחה בגלל שחרור אושוויץ והעם היהודי ששרד
בירושלים ההתרגשות עולה כמפלס הכינרת בחורף 2020
בעיר בירתנו הנצחית אוהבים לארח שליטי עולם וגבירים
זה מגביר את ההכנסות מתיירות ושירותים נלווים
כי צריך לפנק לפנק לפנק את האורחים כמו שהם אוהבים
יש להם דרישות מיוחדות לעצמם ולפמלייה המלווה
וכולנו רוצים לספק להם תחושת כבוד ואהבה
לכן גדודי הארוח יחצו אוקינוסים ויהפכו את העולם
כדי שארוע השחרור של אושוויץ יהיה מושלם.
לפני 75 שנים דהרו רכבות דחוסות בבני אדם ילדים ותינוקות.
מתוך הרכבת הסגורה עלו בכיות וצעקות
לאחר שעות וימים גם הקולות האלו נדמו ודעכו,
רק כשהרכבת הגיעה לרציף באושוויץ-בירקנאו הדלתות נפתחו.
בעיר בירתנו הנצחית אוהבים לארח שליטי עולם וגבירים/ זה מגביר את ההכנסות מתיירות ושירותים נלווים/ כי צריך לפנק לפנק לפנק את האורחים כמו שהם אוהבים
שם חיכו להם מי שהחליטו:
למוות או לחיים במחסור, עינויים רעב ואימה,
הבכיות וצרחות הזוועה של אמהות שילדיהן נקרעו מזרועותיהן
לא נגעו בנוכחים אפילו לא בנימה
מארובת הקרמטוריום עשן לבן הסתלסל והיתמר,
מתחתית השאול אל השמיים,
שם האל הרחום היה עסוק במשהו אחר
ולא הקדיש לענין הזה אפילו דקה או שתיים.
תוך שעות ספורות, קהילה אחר קהילה הושמדה ונעלמה,
משפחות שלמות נמחקו מעל פני האדמה
מארובת הקרמטוריום עשן לבן הסתלסל והיתמר/ מתחתית השאול אל השמיים/ שם האל הרחום היה עסוק במשהו אחר/ ולא הקדיש לענין הזה אפילו דקה או שתיים
בסוף התהליך נחתם הדו"ח והוגש לתיוק
עוד יום עבר והמפקד הגדול סימן בסיפוק
שהמשימה הושלמה.
בנאליות של רוע אכזריות ורשעות
שיצרו בני אדם שייצגו את התרבות.
והיום יום שמח בו חוגגים את שיחרור מחנה ההשמדה,
שועי העולם ומנהיגיו נהנים כרגע מיופי של סעודה,
של נתחי בשר צלויים מעושנים ומשובחים טובלים ביין ורטבים,
פרחי ירק ומעדנים וכל מה שמייצג את החיים הטובים.
והיום יום שמח בו חוגגים את שיחרור מחנה ההשמדה/ שועי העולם ומנהיגיו נהנים כרגע מיופי של סעודה/ של נתחי בשר צלויים מעושנים ומשובחים טובלים ביין ורטבים/ פרחי ירק ומעדנים וכל מה שמייצג את החיים הטובים
השולחנות ערוכים לעילא, הנברשות נוצצות באור יקרות
האורחים צועדים על השטיח האדום לבושי מחלצות ושמלות מפוארות
הם נהנים מכל רגע ומתחושת הניצחון על הרוע המוחלט
מחברה משובחת של אנשים ממקומות רחוקים
לא מכאן
כמעט כמו טקס פרס האוסקר או פסטיבל הסרטים בקאן.
ובבתים אחרים ברחבי ישראל
יושבים ניצולי שואה שגורלם התמזל
או התגלגל
להישאר בחיים ולשאת כל חייהם את הסיוט שלעולם לא יעלם מזכרונם
שרודף אותם כל יום מחייהם, כל דקה ושעה. גם בשנתם.
חלקם רעבים לאוכל סביר שאי אפשר לרכוש בקיצבה המעליבה
חברי הקרן המטפלת בפיצויים טרם יצאו מהישיבה
שנערכת כבר שנים בארוחות בוקר מפוארות ובלובי של בתי מלון יקרים
שם יחליטו אם הכספים שנערמו בחשבונות אכן יכולים להגיע לנותרים.
חלקם רעבים לאוכל סביר שאי אפשר לרכוש בקיצבה המעליבה/ חברי הקרן המטפלת בפיצויים טרם יצאו מהישיבה/ שנערכת כבר שנים בארוחות בוקר מפוארות ובלובי בתי מלון יקרים/ שם יחליטו אם הכספים שנערמו בחשבונות יגיעו לנותרים
חלקם של השורדים רועדים מקור בחורף ובקיץ מחפשים מפלט לצנן בו את גופם
מי שאלו חייהם הבינו שזה לא יגמר לעולם
אלא רק במותם.
הם רקע נפלא להצטלם עימם ביום השואה או לביקור אשת הוד רוממותו,
כשרוצים להוכיח שהיא עושה משהו בחייה והיא לא רק אשתו.
הם חומר שיווקי נפלא לגיוס תרומות, לעורר רגשות אשמה ואת חיבת הקהל
כלפי מי שמתפעלים ארגוני חמלה שלא ברור מה קורה בהם בכלל.
בקיצור טוב שיש לנו ניצולי שואה זה קלף פוליטי שתמיד עובד,
רק מה עושים שכל הזקנים האלו ישתקו ויפסיקו לנדנד?
הם חומר שיווקי נפלא לגיוס תרומות, רגשות אשמה וחיבת קהל/ כלפי מפעילי ארגוני חמלה שלא ברור מה קורה בהם בכלל/ בקיצור, טוב שיש לנו ניצולי שואה, קלף פוליטי שתמיד עובד/ רק מה עושים כדי שהזקנים האלה ישתקו ויפסיקו לנדנד?
לארוע השואה החגיגי
אין כניסה לכל מיני מטרידים.
הגיע הזמן שיבינו שיש הבדל
בין אורחים מכובדים
לסתם ניצולי שואה יהודים.
גילה לבני זמיר היא חיפאית, יועצת תקשורת ופובליציסטית, מנכלי"ת המרכז הישראלי - דרוזי, מייסדת ושותפה בתכנית "האקווריום-הכשרה פוליטית דמוקרטית". הובילה מאבקים סביבתיים וחברתיים. בוגרת התכנית למנהיגות חברתית במרכז מנדל צפון. בעלת BA בתקשורת, רוח וחברה ועיצוב תקשורת חזותית. נשואה, אם ל-3 וסבתא ל-4.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני קורא ובוכה…מה אומר…1.200.000 מבני עמנו עלו בעשן המשרפות באוושביץ…ופה חוגגים "פסטיבל שואה"…מסיבות קוקטיילים…כאשר אלפי ניצולי שואה סובלים…זה אמור היה להיות יום זיכרון מכובד לזכרם של הקורבנות…הפכו אותו לפסטיבל…וחבל
חבורת זונות בחליפות. סליחה, לא זונות, תואר מכובד מידי. ערימה של צואה אנושית פסאודו יהודים בחליפות יוקרה שאנחנו מממנים. יימח שמו של הצורר מבית עם השחורדינית המחורבנת שלו והצרצר הקטן. שייתבעו אותי. אמן. שייקברו אותם יחד עם כל הכסף שלהם.
ולאחר שפרקתי תיסכולים: גילה, כל הכבוד ! אבל הקרב על המנטליות נגמר ואנחנו הפסדנו. מדינת ברברים מזרח תיכונית.