מדברים השבוע הרבה על ארצות הברית בעקבות מתווה טראמפ והפגישות של נתניהו וגנץ איתו, אז זו הזדמנות לדבר על אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית ועברו הארכיאולוגי.

מדע הארכיאולוגיה החל להתפתח אי שם באמצע המאה ה–17. כמובן שאף אחד לא רואה בנסיונות לאתר ממצאים קדומים על פני השטח לפני 300 שנה -ארכיאולוגיה, אבל זוהי בהחלט הנקודה בה נעוצים שורשיו של המדע הזה.

הדעות חלוקות על מה היתה החפירה הראשונה בהיסטוריה, וחלק אפילו רואים בחפירות של נבונאיד המלך הבבלי – סוג של חפירה ארכיאולוגית. אבל נראה שאת הכבוד להיקרא החפירה המדעית השיטתית הראשונה בהיסטוריה יש להעניק לחפירותיו של תומס ג'פרסון. קראתם נכון, ממש אותו ג'פרסון שהיה נשיאה השלישי של ארצות הברית והאיש שחיבר וניסח את הכרזת העצמאות האמריקאית.

 נראה שאת הכבוד להיקרא החפירה הארכיאולוגית המדעית השיטתית הראשונה בהיסטוריה יש להעניק לחפירות תומס ג'פרסון, נשיאה ה-3 של ארה"ב ומחבר הכרזת העצמאות האמריקאית

בעקבות שאלות שעלו אצל ג'פרסון לגבי התלים המלאכותיים שראה סביב ביתו באחוזת מונטיצ'לו, הסמוכה לשארלוטסוויל, וירג'יניה, שבהארצות הברית, החליט ג'פרסון לנסות ולערוך חפירה באחד התלים הללו. תלים מסוג זה ניתן למצוא לא מעט ברחבי מזרח ארצות הברית, ובשנת 1784 החל ג'פרסון לחפור תעלה לאורך אחד התלים ששכן ממש בשטח האחוזה שלו בווירג'יניה, שבשלב זה כבר הוגדר כתל קבורה עתיק.

ההשערה הרווחת באותה תקופה לגבי תילי הקבורה הללו היתה כי הם לא נבנו על ידי ילידי היבשת האמריקאית, אלא על ידי עם עתיק של בוני תלים שנעלם מעל דפי ההיסטוריה (הבריחה למיסטי ולבלתי מוסבר היתה כנראה תמיד טבועה בנפש האדם).

אבל ג'פרסון הבין בעצם כי התשובה לשאלה "מי בנה את התלים האלו?" לא נמצאת בתיאוריות מיסטיות, אלא במקום הרבה יותר פשוט, מתחת לאדמה. אי לכך הוא החליט לעמת את התיאוריה עם העובדות על ידי חפירה ובירור מקור התלים.

ההשערה הרווחת באותה תקופה לגבי תילי הקבורה הללו היתה כי הם לא נבנו על ידי ילידי היבשת האמריקאית, אלא על ידי עם עתיק של בוני תלים שנעלם מעל דפי ההיסטוריה

ג'פרסון ערך חפירה איטית, מבוקרת וזהירה, והזהירות הזו היא שהביאה לכך שהוא הצליח להבחין בקיומן של שכבות שונות בתעלה אותה חפר לאורך אותו תל קבורה. לא רק זה, ג'פרסון גם שם לב שמבין עצמות האדם הרבות שמצא בתעלה, אלו שנמצאו בשכבות הנמוכות היו במצב השתמרות פחות טוב מאלו שנמצאו בשכבות העליונות יותר.

מהי המשמעות של השכבות לארכיאולוגיה? שכבות הן שיטת תיארוך יחסי, כלומר שכבה שנמצאת מתחת לשכבה אחרת בהכרח קדומה לה. החוכמה והאתגר בחפירה ארכיאולוגית היא לדעת להפריד ולהבדיל בין השכבות הללו, ואת זה ג'פרסון הצליח לעשות כבר בשנת 1784.

אז מה הבין ג'פרסון מהחפירה שלו? הוא הסיק שהאתר, שבמרכזו אותו תל קבורה, למעשה שימש בתור אתר קבורה אליו חזרו, כך הניח, אותם אנשים, כדי לקבור בו מתים שוב ושוב לאורך השנים.

אז מה הבין ג'פרסון מהחפירה שלו? הוא הסיק שהאתר, שבמרכזו אותו תל קבורה, למעשה שימש בתור אתר קבורה אליו חזרו, כך הניח, אותם אנשים, כדי לקבור בו מתים שוב ושוב לאורך השנים

ג'פרסון הקדים את זמנו מבחינת צורת החפירה, בזה אין ספק, השיטות בהן השתמש לא שונות בהרבה מהצורה הבסיסית של כל חפירה מדעית שמתקיימת בימינו. מכאן עולה השאלה האם יש קשר בין חשיבתו המתקדמת של ג'פרסון לגבי חפירות ארכיאולוגיות וחשיבתו המתתקדמת לגבי שלטון ודמוקרטיה?

הרי בסך הכל, כפי שכבר הזכרתי לעיל, ג'פרסון הוא אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית, אנשים שעשו מהפכה של ממש, קמו כנגד בית המלכוה הבריטי, ובאיזשהו מקום החזירו לעולם את הדמוקרטיה אחרי 1000 שנה בה לא היתה ממש קיימת.

נראה סביר להסיק שאדם שיש לו יכולות חשיבה כלכך מתקדמות לגבי חקר העבר, יפתח חשיבה כזו והבנה עמוקה לגבי מערכות היחסים בין בני האדם והצורך בשלטון מכיל שדואג לאנשים ולא רודה בהם.

ג'פרסון הקדים את זמנו מבחינת צורת החפירה. מכאן עולה השאלה האם יש קשר בין חשיבתו המתקדמת של ג'פרסון לגבי חפירות ארכיאולוגיות וחשיבתו המתקדמת לגבי שלטון ודמוקרטיה?

ואולי פה טמונה הבעיה במדינת ישראל, ריבוי הגנרלים. זה די ברור לעין כל שכנסת ישראל מלאה בנבחרי ציבור שרובם אנשי צבא לשעבר בדרגה גבוהה, עובדה שהם גם בוחרים להדגיש בכל הזדמנות.

כמות אנשי הרוח בממשלות ישראל היא קטנה אם היא בכלל קיימת, ויש לזה בהחלט השלכות. הרי לא ניתן לצפות שמערכת אזרחית תתנהל כמערכת צבאית, ומספר האנשים שמצטרפים לפוליטיקה בישראל (לא משנה מאיזה צד של הסקאלה הפוליטית) ממערכות אזרחיות הוא זעיר.

זה נכון שגם וושינגטון היה איש צבא, ואין כאן טענה שאין צורך באנשי צבא בשלטון (גם אני אעדיף איש צבא בתפקיד שר בטחון, אבל לא בתפקיד שר רווחה, לדוגמא), אבל וושינגטון ידע להקיף עצמו גם באנשי רוח ממגוון אסכולות.

זה נכון שגם וושינגטון היה איש צבא, ואין כאן טענה שאין צורך באנשי צבא בשלטון (גם אני אעדיף איש צבא בתפקיד שר בטחון, אבל לא בתפקיד שר רווחה, לדוגמא), אבל וושינגטון ידע להקיף עצמו גם באנשי רוח ממגוון אסכולות

ג'פרסון הוא רק אחד מהם, ובכך אולי היה כוחו הגדול. לא יזיק לשלטון בישראל ללמוד מכך.

Renfrew, C., Bahn, P. 2000, Archaeology. Theories, Method and Practice. New York.

גלי ב. יפה היא ארכיאולוגית והיסטוריונית, בעלת תואר ראשון ושני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב ומעל 15 שנות ניסיון ארכיאולוגי בשטח. בעברה עבדה בתור ארכיאולוגית ומנהלת חפירות ברשות העתיקות ואוניברסיטאות בישראל. מרצה לקהל הרחב במגוון נושאים ארכיאולוגיים והיסטוריים עם דגש על הנגשת הארכיאולוגיה לציבור ובחינת ההווה דרך העבר. כיום מרצה אונליין ומתפעלת את מיזם #ארכיאולוגיה_אונליין בו היא מנגישה מידע ארכיאולוגי באופן יום יומי ברשתות החברתיות השונות. לאחרונה יצאה מהארון בתור טרנסג'נדרית ומקדמת במקביל נושאים בתחום השוויון המגדרי עם דגש על חקר העבר של טרנסג'נדרים בעולם.