גלעד בצלאל יפה
הזמן של
גלעד בצלאל יפה

היסטוריון וארכיאולוג, מרצה מעל ארבע שנים לקהל הרחב בעמותות ותיקים, חוגי בית ומרכזיים קהיליתיים, במגוון נושאים ארכיאולגיים והיסטוריים. שם דגש על הנגשת הארכיאולוגיה לציבור ובחינת ההווה דרך העבר. בעל תואר ראשון ושני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב ומעל 15 שנות נסיון ארכיאולוגי בשטח

על חשיבות החקלאות מאז 11,000 שנה לפנה"ס

העיסוק בחקלאות בחסותה של איילת שקד לאחרונה הזכיר לי את ההרצאה שהעברתי פעם על התפתחות החקלאות. המקורות של החקלאות בה עוסקים בני האדם עד היום נעוצים בתהליכים חברתיים גלובליים רחבים.

עד לפני 11,000 שנה בערך האדם חי חיי נוודות, כאשר הכלכלה שלו התבססה על ציד ולקט של מזון. כנראה כתוצאה ממספר דברים שקרו במקביל, כמו הפשרת שלגים ועלייה בצפיפות האוכלוסין, הפסיקו בני האדם לחיות חיי נוודים ועברו לצורת חיים של התיישבות קבע (אין מספיק מידע על מנת להכריע מה הסיבה המדויקת).

השינוי זה היווה את הזרז העיקרי לתחילת העיסוק של בני האדם לחקלאות, התהליך עצמו די פשוט, אם בתחילת שלב ההתיישבות המשיכו בני האדם לחיות מציד ולקט, הרי שבשלב מסוים נגמרו המשאבים ואז ניצבו בני האדם בפני שתי אפשרויות, לחזור לנדוד או להתחיל לגדל את המזון, ומכיוון שבני האדם לא רצו להמשיך לנדוד, הם החלו לגדל מזון.

כל מה שמתואר לעיל לא קרה כמובן ביום אחד, זה היה תהליך ארוך שבו האדם פעל בצורה של ניסוי וטעייה עד לשלב שבו בויתו הצמחים ובעלי החיים הראשונים. מחפירות ארכיאולוגיות במסופוטמיה ומצרים אפשר בהחלט לקבוע שהגידולים הראשונים שגידלו בני האדם היו, חומוס, פול ושעורה.

הראשון לזהות (כמו שאומרים אצלנו) את התהליכים האלו היה הארכיאולוג הבריטי ויר גורדון צ'יילד, והוא גם האיש שהגה את הביטוי "המהפכה החקלאית", מהפכה זו ידועה גם בשם "המהפכה הניאוליתית", כי התרחשה בתקופת הניאולית (אבן חדשה ביוונית), סוף תקופת האבן. השימוש של צ'יילד במילה מהפכה מוצדק בהחלט, זה ללא ספק היה שינוי קיצוני בצורת החיים של בני האדם, שינוי שמשפיע עלינו ועד דרך החיים שלנו עד היום.

עם התפתחות החקלאות הופיעו גם "שיכלולים טכנולוגיים", שהתבטאו בעיקר בעליה באיכות ובסוג כלי הצור. החקלאות היא זו שהביאה לעולם את להב המגל, אחד הכלים החשובים שפותחו על ידי בני האדם בתקופת הניאולית.

להבי מגל מהאתר בייסמון, (צילום: רשות העתיקות)
להבי מגל מהאתר בייסמון, (צילום: רשות העתיקות)

כשמו כן הוא, להב המגל הוא הכלי איתו קצרו את התבואה. ממצא זה הוא אחד הנפוצים בחפירות פרהיסטוריות, אבל משך השימוש בלהב המגל נמשך עמוק לתוך תקופות הברונזה והברזל.

אבל צ'יילד גם עמד על שינוי נוסף בעקבות המהפכה החקלאית. הוא זיהה מהפכה נוספת, "מהפכת המוצרים המשניים". מהפכת המוצרים המשניים מתייחסת לניצול המקסימלי של בני האדם את המוצרים שסביבם. אם ניקח לדוגמא עז, הרי שאפשר גם לחלוב ממנה חלב, ואחר כך גם לשחוט אותה ולאכול את הבשר, מהעור אפשר לעשות בגדים ומהעצמות כלים. ניצול זה מבטיח ביזבוז מינימלי של מצרכים ומשאבים, ואולי הכי פשוט לקרוא לזה קיימות בת 10,000 שנה.

האתר בייסמון ושטח החפירה (צילום: רשות העתיקות)
האתר בייסמון ושטח החפירה (צילום: רשות העתיקות)

בסופו של דבר התפשטה המהפכה החקלאית בכל העולם. גם תהליך זה לקח הרבה זמן, האתרים הניאוליתיים שחפר גורדון צ'יילד בצפון אנגליה, ובהם זיהה את המהפכות השונות שהוזכרו לעיל, מתוארכים לטווח השנים שבין 5000-4,500 לפנה"ס, בשנים האלו למשל ארץ ישראל כבר נמצאת בתקופה שנקראת התקופה הכלקוליתית, התקופה בה החלו בני האדם פעם ראשונה לעבד מתכות, וספציפית בתקופה זו, את הנחושת, דוגמא לכלי נחושת כאלו אפשר למצוא במטמון הנחושת ממערת נחל משמר.

אם ניקח לדוגמא עז, הרי שאפשר לחלוב ממנה חלב, ואח"כ לשחוט אותה ולאכול את הבשר, מהעור אפשר לעשות בגדים ומהעצמות כלים. ניצול זה מבטיח ביזבוז מינימלי של מצרכים ומשאבים, ואולי הכי פשוט לקרוא לזה קיימות בת 10,000 שנה

השפעתה של המהפכה החקלאית לא מסתיים רק בייצור מזון, יש לה השלכות חברתיות חשובות ומשמעותיות, החקלאות היא מה שמאפשר בהמשך את הקמתן של הערים הראשונות.

הקמת הערים הראשונות קשור קשר ישיר לשיפור ביכולות לייצר מזון, אפשר אפילו לומר שהעיסוק בחקלאות, והשיפור שנוצר ביכולת ייצור המזון, הוא שהביא לגידול באוכלוסייה. החקלאים נדרשו לייצר עוד ועוד מזון, עד שהיה להם יותר מזון ממה שהם היו צריכים, וזה הצעד הראשון לקראת עיור.

אמנם זה קרה הרבה יותר מאוחר, בתקופת הברונזה הקדומה, אבל העובדה שהיו עודפי מזון היא זו שאפשרה לחלק מהאוכלוסיה לפתח התמחויות בסוגי מלאכה שונים. אנשים יכלו להסתמך על עודפי המזון בכדי לכלכל את עצמם ולכן יכלו להשקיע את הזמן שלהם בפיתוח התמחות בענפים כמו ייצור כלי צור או כלי ברונזה, ואת המזון שלהם הם היו מקבלים מעודפי הייצור.

כשמסתכלים על הדברים, החקלאות שקיימת היום לא שונה ביסודה מהחקלאות של תקופת הניאולית, השינוי הגדול הוא כמובן המכניזציה המודרנית, אבל הבסיס הוא אותו בסיס.

יש משפט יפה שאומר "לפחות פעם אחת בחיים אדם צריך רופא, עורך דין, שוטר ואולי כומר, אבל כל יום, שלוש פעמים ביום, הוא צריך חקלאי", אז אולי כדאי לזכור שחקלאות זה לא משחק, זה לא קלף שפוליטיקאים יכולים לנפנף בו כשיש מערכת בחירות ולזרוק אותו הצידה אחר כך כשהם כבר נבחרו, זה אחד הדברים החשובים ביותר לקיום שלנו, ויעשו בחוכמה מנהיגי מדינת ישראל והעולם אם הם יזכרו את המשפט הזה יום יום.

היסטוריון וארכיאולוג, מרצה מעל ארבע שנים לקהל הרחב בעמותות ותיקים, חוגי בית ומרכזיים קהיליתיים, במגוון נושאים ארכיאולגיים והיסטוריים. שם דגש על הנגשת הארכיאולוגיה לציבור ובחינת ההווה דרך העבר. בעל תואר ראשון ושני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב ומעל 15 שנות נסיון ארכיאולוגי בשטח

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 695 מילים

הקלות הבלתי נסבלת של הריסת אתרי מורשת

לפני שבוע וחצי טסתי למנצ'סטר באנגליה להשתתף בכנס בן יומיים על עימותים בעת המודרנית. הכנס הציג פאנלים שונים, העוסקים באספקטים מגוונים מאוד של מלחמות ועימותים מהמאתיים שנה האחרונות.

כך לדוגמא היו הרצאות על קרבות ממלחמת העולם הראשונה, הרצאה על הצגת מלחמת פוקלנד במדיה באותה תקופה, הרצאה על השפעת הגיאולוגיה על חלק מהקרבות במלחמת האזרחים האמריקאית והרצאה פוקחת עיניים של חוקרים ממוסול על השפעות הסביבתיות של המחלה על מצב האקולוגיה והבריאות של תושבי מוסול.

בכנס על עימותים בעת המודרנית, שעסק באספקטים מגוונים מאוד של מלחמות ועימותים מהמאתיים שנה האחרונות, השתתפתי בפאנל: "נרטיבים קבורים – הארכיאולוגיה של לוחמה מודרנית"

אני השתתפתי בפאנל שנקרא "נרטיבים קבורים – הארכיאולוגיה של לוחמה מודרנית". בפאנל הוצגו כמה הרצאות. הראשונה עסקה במידע החדש שנלמד מחפירה שנערכה ליד הכפר הקטן ויטשאטה, בחזית המערבית בבלגיה (פרויקט Dig Hill 80).

כמה מילים על החפירה הזו: היא פרויקט של חבר טוב וארכיאולוגי בלגי ששמו סיימון ורדיגם, החפירה קרמה עור וגידים בעזרת מימון המונים, וזו החפירה הראשונה בהיסטוריה שיצאה לדרך בצורה כזו. במימון ההמונים השתתפו אנשים מכל רחבי העולם, ורובם ככולם גם ניצלו את ההזדמנות לבוא ולחפור פיזית בשטח.

גם אני לקחתי בה חלק ואף חפרתי שם במשך שבוע שכלל חשיפת תעלת קשר גרמנית ומציאת תחמושת בת יותר ממאה שנה כמו פגזים ורימוני יד. במהלך החפירה גם נחשפו מעל מאה שלדים של חיילים משני צידי הקרבות, גרמנים, בריטים וצרפתים שזה לכשעצמו מדהים, כי מעולם לא נחשפה כמות כזו גדולה של חיילים בחפירה של שדה קרב בבלגיה.

זו החפירה הראשונה בהיסטוריה שיצאה לדרך בעזרת מימון המונים. בפרויקט השתתפו אנשים מכל רחבי העולם, ורובם ככולם גם ניצלו את ההזדמנות לבוא ולחפור פיזית בשטח

הפאנל כלל גם הרצאה על חפירותיו של הארכיאולוג הבריטי ריצ'ארד אוסגוד באתר מחנה ההכנה של ה"איזי קומפני" (Easy Company), היחידה שהשתתפה בדי דיי, במבצע "שוק-גן" בהולמד ולבסוף כבשה את קן הנשרים של היטלר.

בחפירה הזו הם חושפים ממצאים ששימשו את החיילים במהלך היום יום של ההכנות לקראת חציית התעלה והפלישה לאירופה.

החפירות האלו של ריצ'ארד אוסגוד הן גם חלק מפרויקט נרחב יותר ברחבי אנגליה, בו מביאים ווטרנים של מלחמות (חלקם קטועי גפיים) להשתתף בחפירות, ועצם החפירה ומציאת הממצאים עוזרת להם עם ההתמודדות הנפשית היום יומית עם טראומת המלחמה.

החפירות של אוסגוד הן חלק מפרויקט נרחב יותר באנגליה, בו מביאים ווטרנים של מלחמות (חלקם קטועי גפיים) להשתתף בחפירות, ועצם החפירה ומציאת הממצאים עוזרת להם בהתמודדות הנפשית היום יומית עם טראומת המלחמה

במסגרת הפאנל אני דיברתי על התעלות של מבצע "המבצר האחרון" של הבריטים, שזכה לכינוי העברי "מצדה בכרמל".

ראשיתו של המבצע הזה הוא בשלהי 1940. לאחר שצרפת נפלה בידי הגרמנים התעורר חשש אמיתי אצל הכוחות הבריטים בפלשתינה מפני פלישה אפשרית מכיוון סוריה ולבנון של כוחות צבא צרפת, שהיה נאמן אז לממשלת וישי אשר צידדה בגרמנים.

כצעד מנע בנו הבריטים מערך של תעלות ועמדות קרב במורדות הדרומיים של הרי כנען (מדרום לכביש 89 של ימינו). מערך זה כלל תעלות נגד טנקים, תעלות שנחפרו ודופנו באבני בנייה ועמדות ירי, כולן נבנו מאבן הגיר המקומית.

תעלה בכרמל (צילום: גלעד בצלאל יפה)
תעלה בכרמל (צילום: גלעד בצלאל יפה)
תעלה בכרמל (צילום: גלעד בצלאל יפה)
תעלה בכרמל (צילום: גלעד בצלאל יפה)

לבסוף הכניעו הבריטים את הכוחות הצרפתים בסוריה ולבנון ואיום הפלישה הוסר, עד אשר החלה ההתקדמות של הכוחות הגרמנים מזרחה בצפון אפריקה בפיקודו של רומל.

כצעד מנע בנו הבריטים מערך של תעלות ועמדות קרב במורדות הדרומיים של הרי כנען (מדרום לכביש 89 של ימינו). מערך זה כלל תעלות נגד טנקים, תעלות שנחפרו ודופנו באבני בנייה ועמדות ירי, כולן נבנו מאבן הגיר המקומית

אז נבנו מערכים נוספים באיזור השומרון, עמק יזרעאל ורכס הכרמל. כאן כבר אפשר לראות תעלות חפורות אשר דופנו באבני בנייה, שסותתו בשטח עם מליטה של בטון. גם במקרה הזה כוחותיו של רומל נהדפו במדבר ולא הצליחו במשימתם לחצות את תעלת סואץ ולפרוץ לפלשתינה, ומערכי הגנה שנבנו בכרמל ובשאר המקומות נשארו ללא שימוש. תעלות אלו קיימות עד היום, בעיקר באיזור צפת ובכרמל.

תעלה בצפת (צילום: רשות העתיקות)
תעלה בצפת (צילום: רשות העתיקות)
תעלה בצפת (צילום: רשות העתיקות)
תעלה בצפת (צילום: רשות העתיקות)

על פי חוק העתיקות (1978) עתיקה היא:

(1) נכס, בין תלוש ובין מחובר, שנעשה בידי אדם לפני שנת 1700 לספירה הכללית, לרבות דבר שהוסף לו לאחר מכן והוא חלק בלתי נפרד ממנו;

(2) נכס, כאמור בפיסקה (1), שנעשה בידי אדם החל בשנת 1700 לספירה הכללית, והוא בעל ערך היסטורי והשר הכריז שהוא עתיקה; (לשון החוק).

כלומר התעלות הללו אינן מוגנות על ידי חוק העתיקות, אך הן לא היחידות ויש עוד מבנים רבים שמאוחרים לשנת 1700 ואינם מוגנים. לשם כך הוקמה בשנת 1984 המועצה לשימור אתרים שמתפקידה להגן על כל מבנה או אתר בעל ערך היסטורי משנת 1700-1948. כלומר למעשה תעלות מבצע "המבצר האחרון" של הבריטים נכנסים לקטגוריה הזו, אך משום מה אף אחד לא שומר עליהן. אחת התעלות הגדולות באיזור צפת כבר הושמדה לגמרי ונבנו עליה בתים של שכונה חדשה, ויתכן שבקרוב תעלות וחלקים נוספים מביצורים אלו יעלמו.

המועצה לשימור אתרים אמורה להגן על כל מבנה או אתר בעל ערך היסטורי משנת 1948-1700, כמו תעלות מבצע "המבצר האחרון", אך איש לא שומר עליהן. אחת התעלות הגדולות באיזור צפת כבר הושמדה לגמרי ונבנו עליה בתי שכונה חדשה

בכרמל המצב מעט יותר טוב, ישנו חניון קטן שנקרא "חניון מצדה בכרמל" ובו יש מספר תעלות שמוצגות לציבור, אך גם הן מלאות בעשבייה. למעט זה יש עוד מספר תעלות מדרום לאוניברסיטת חיפה שגם הן עמוסות עשבייה ומוזנחות.

נראה לי מיותר לציין זאת אך אעשה זאת בכל מקרה, תעלות אלו הן חלק חשוב מהתנהלות הבריטים בפלשתינה במהלך מלחמת העולם השנייה, הן חלק אינטגרלי וחשוב מההיסטוריה של ארץ ישראל וההזנחה שלהן גובלת כמעט בפשע.

באירופה היום מתרחבת ההבנה למה יש חשיבות בחפירה של אתרים מלפני מאה שנה או פחות, כמו החפירה בה השתתפתי בבלגיה, בארץ אני לא רואה שבקרוב יחפרו אתרי מורשת שגילם מאה שנה או פחות (וחבל), אבל לפחות כדאי להתאמץ ולשמר אותם לדורות הבאים.

היסטוריון וארכיאולוג, מרצה מעל ארבע שנים לקהל הרחב בעמותות ותיקים, חוגי בית ומרכזיים קהיליתיים, במגוון נושאים ארכיאולגיים והיסטוריים. שם דגש על הנגשת הארכיאולוגיה לציבור ובחינת ההווה דרך העבר. בעל תואר ראשון ושני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב ומעל 15 שנות נסיון ארכיאולוגי בשטח

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 860 מילים

על ארכיאולוגיה ואופי השלטון

מדברים השבוע הרבה על ארצות הברית בעקבות מתווה טראמפ והפגישות של נתניהו וגנץ איתו, אז זו הזדמנות לדבר על אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית ועברו הארכיאולוגי.

מדע הארכיאולוגיה החל להתפתח אי שם באמצע המאה ה–17. כמובן שאף אחד לא רואה בנסיונות לאתר ממצאים קדומים על פני השטח לפני 300 שנה -ארכיאולוגיה, אבל זוהי בהחלט הנקודה בה נעוצים שורשיו של המדע הזה.

הדעות חלוקות על מה היתה החפירה הראשונה בהיסטוריה, וחלק אפילו רואים בחפירות של נבונאיד המלך הבבלי – סוג של חפירה ארכיאולוגית. אבל נראה שאת הכבוד להיקרא החפירה המדעית השיטתית הראשונה בהיסטוריה יש להעניק לחפירותיו של תומס ג'פרסון. קראתם נכון, ממש אותו ג'פרסון שהיה נשיאה השלישי של ארצות הברית והאיש שחיבר וניסח את הכרזת העצמאות האמריקאית.

 נראה שאת הכבוד להיקרא החפירה הארכיאולוגית המדעית השיטתית הראשונה בהיסטוריה יש להעניק לחפירות תומס ג'פרסון, נשיאה ה-3 של ארה"ב ומחבר הכרזת העצמאות האמריקאית

בעקבות שאלות שעלו אצל ג'פרסון לגבי התלים המלאכותיים שראה סביב ביתו באחוזת מונטיצ'לו, הסמוכה לשארלוטסוויל, וירג'יניה, שבהארצות הברית, החליט ג'פרסון לנסות ולערוך חפירה באחד התלים הללו. תלים מסוג זה ניתן למצוא לא מעט ברחבי מזרח ארצות הברית, ובשנת 1784 החל ג'פרסון לחפור תעלה לאורך אחד התלים ששכן ממש בשטח האחוזה שלו בווירג'יניה, שבשלב זה כבר הוגדר כתל קבורה עתיק.

ההשערה הרווחת באותה תקופה לגבי תילי הקבורה הללו היתה כי הם לא נבנו על ידי ילידי היבשת האמריקאית, אלא על ידי עם עתיק של בוני תלים שנעלם מעל דפי ההיסטוריה (הבריחה למיסטי ולבלתי מוסבר היתה כנראה תמיד טבועה בנפש האדם).

אבל ג'פרסון הבין בעצם כי התשובה לשאלה "מי בנה את התלים האלו?" לא נמצאת בתיאוריות מיסטיות, אלא במקום הרבה יותר פשוט, מתחת לאדמה. אי לכך הוא החליט לעמת את התיאוריה עם העובדות על ידי חפירה ובירור מקור התלים.

ההשערה הרווחת באותה תקופה לגבי תילי הקבורה הללו היתה כי הם לא נבנו על ידי ילידי היבשת האמריקאית, אלא על ידי עם עתיק של בוני תלים שנעלם מעל דפי ההיסטוריה

ג'פרסון ערך חפירה איטית, מבוקרת וזהירה, והזהירות הזו היא שהביאה לכך שהוא הצליח להבחין בקיומן של שכבות שונות בתעלה אותה חפר לאורך אותו תל קבורה. לא רק זה, ג'פרסון גם שם לב שמבין עצמות האדם הרבות שמצא בתעלה, אלו שנמצאו בשכבות הנמוכות היו במצב השתמרות פחות טוב מאלו שנמצאו בשכבות העליונות יותר.

מהי המשמעות של השכבות לארכיאולוגיה? שכבות הן שיטת תיארוך יחסי, כלומר שכבה שנמצאת מתחת לשכבה אחרת בהכרח קדומה לה. החוכמה והאתגר בחפירה ארכיאולוגית היא לדעת להפריד ולהבדיל בין השכבות הללו, ואת זה ג'פרסון הצליח לעשות כבר בשנת 1784.

אז מה הבין ג'פרסון מהחפירה שלו? הוא הסיק שהאתר, שבמרכזו אותו תל קבורה, למעשה שימש בתור אתר קבורה אליו חזרו, כך הניח, אותם אנשים, כדי לקבור בו מתים שוב ושוב לאורך השנים.

אז מה הבין ג'פרסון מהחפירה שלו? הוא הסיק שהאתר, שבמרכזו אותו תל קבורה, למעשה שימש בתור אתר קבורה אליו חזרו, כך הניח, אותם אנשים, כדי לקבור בו מתים שוב ושוב לאורך השנים

ג'פרסון הקדים את זמנו מבחינת צורת החפירה, בזה אין ספק, השיטות בהן השתמש לא שונות בהרבה מהצורה הבסיסית של כל חפירה מדעית שמתקיימת בימינו. מכאן עולה השאלה האם יש קשר בין חשיבתו המתקדמת של ג'פרסון לגבי חפירות ארכיאולוגיות וחשיבתו המתתקדמת לגבי שלטון ודמוקרטיה?

הרי בסך הכל, כפי שכבר הזכרתי לעיל, ג'פרסון הוא אחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית, אנשים שעשו מהפכה של ממש, קמו כנגד בית המלכוה הבריטי, ובאיזשהו מקום החזירו לעולם את הדמוקרטיה אחרי 1000 שנה בה לא היתה ממש קיימת.

נראה סביר להסיק שאדם שיש לו יכולות חשיבה כלכך מתקדמות לגבי חקר העבר, יפתח חשיבה כזו והבנה עמוקה לגבי מערכות היחסים בין בני האדם והצורך בשלטון מכיל שדואג לאנשים ולא רודה בהם.

ג'פרסון הקדים את זמנו מבחינת צורת החפירה. מכאן עולה השאלה האם יש קשר בין חשיבתו המתקדמת של ג'פרסון לגבי חפירות ארכיאולוגיות וחשיבתו המתקדמת לגבי שלטון ודמוקרטיה?

ואולי פה טמונה הבעיה במדינת ישראל, ריבוי הגנרלים. זה די ברור לעין כל שכנסת ישראל מלאה בנבחרי ציבור שרובם אנשי צבא לשעבר בדרגה גבוהה, עובדה שהם גם בוחרים להדגיש בכל הזדמנות.

כמות אנשי הרוח בממשלות ישראל היא קטנה אם היא בכלל קיימת, ויש לזה בהחלט השלכות. הרי לא ניתן לצפות שמערכת אזרחית תתנהל כמערכת צבאית, ומספר האנשים שמצטרפים לפוליטיקה בישראל (לא משנה מאיזה צד של הסקאלה הפוליטית) ממערכות אזרחיות הוא זעיר.

זה נכון שגם וושינגטון היה איש צבא, ואין כאן טענה שאין צורך באנשי צבא בשלטון (גם אני אעדיף איש צבא בתפקיד שר בטחון, אבל לא בתפקיד שר רווחה, לדוגמא), אבל וושינגטון ידע להקיף עצמו גם באנשי רוח ממגוון אסכולות.

זה נכון שגם וושינגטון היה איש צבא, ואין כאן טענה שאין צורך באנשי צבא בשלטון (גם אני אעדיף איש צבא בתפקיד שר בטחון, אבל לא בתפקיד שר רווחה, לדוגמא), אבל וושינגטון ידע להקיף עצמו גם באנשי רוח ממגוון אסכולות

ג'פרסון הוא רק אחד מהם, ובכך אולי היה כוחו הגדול. לא יזיק לשלטון בישראל ללמוד מכך.

Renfrew, C., Bahn, P. 2000, Archaeology. Theories, Method and Practice. New York.

היסטוריון וארכיאולוג, מרצה מעל ארבע שנים לקהל הרחב בעמותות ותיקים, חוגי בית ומרכזיים קהיליתיים, במגוון נושאים ארכיאולגיים והיסטוריים. שם דגש על הנגשת הארכיאולוגיה לציבור ובחינת ההווה דרך העבר. בעל תואר ראשון ושני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב ומעל 15 שנות נסיון ארכיאולוגי בשטח

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
רשימה מעניינת. עם זאת צריך להעיר ש"הצורך בשלטון מכיל שדואג לאנשים ולא רודה בהם" לא עולה בקנה אחד עם החזקת עבדים. ג'פרסון היה בעל עבדים וסביר שמי שעסק בעבודת החפירה עצמה היו עבדים.
עוד 757 מילים ו-1 תגובות

המורדים היהודים מתחת למגרש הרוסים

בימים האחרונים מדברים הרבה על מגרש הרוסים בהקשר לחזרתה הביתה של נעמה יששכר, אבל כדאי לדעת שמתחת למגרש הרוסים התגלו בחפירות ארכיאולוגיות לא מעט ממצאים חשובים ומרעישים מההיסטוריה של ירושלים וארץ ישראל. אז די שפוטין ידע מה באמת קורה שם, בואו נתחיל.

בימים האחרונים מדברים הרבה על מגרש הרוסים בהקשר לחזרתה של נעמה יששכר, אבל כדאי לדעת שמתחתיו התגלו בחפירות ארכיאולוגיות לא מעט ממצאים מרעישים מההיסטוריה של ירושלים וארץ  ישראל

מגרש הרוסים הוא שטח של בערך 70 דונם ששוכן מצפון מערב לעיר העתיקה בירושלים. השטח נקנה על ידי משפחת הצאר הרוסי אלכסנדר ה-II ב-1860, והוא היה מעורב מאוד, והשקיע הרבה כסף בפיתוח ובניית המתחם. בשנת 1864 הסתיימו העבודות במתחם, עבודות שכללו בין היתר בניית חומה שהקיפה את שטח המתחם ומבנים שונים שעיקר מטרתם היתה לשרת את הצליינים הרוסיים הרבים שהגיעו לעיר.

הקונסול הרוסי ואורחיו במעונו, שנות ה-1890 (צילום: American Colony photographers - American Congress Library)
הקונסול הרוסי ואורחיו במעונו, שנות ה-1890 (צילום: American Colony photographers – American Congress Library)

עם סיום מלחמת קרים בין רוסיה לאימפריה העותמאנית כמות הצליינים הזו הלכה וגדלה, ומכאן עלה בצורך במתחם שיספק להם מקומות לינה ומזון. בתחילת הדרך קראו למתחם "ירושלים החדשה" ורק לאחר היציאה מהחומות הוחלף בשנת 1890 השם ל"מגרש הרוסים".

האיזור של מגרש הרוסים היה נקודה אסטרטגית למשך רוב ההיסטוריה של ירושלים. חפירת הצלה ארכיאולוגית שנערכה במקום בשנת 2016 על ידי רשות העתיקות, לקראת בניית מבנה חדש לבית ספר בצלאל לעיצוב ואומנות, חשפה עד כמה מקום זה היה חשוב בימי בית שני.

מגרש הרוסים הוא שטח של כ-70 דונם, רכש משפחת הצאר הרוסי אלכסנדר ה-II ב-1860, שהיה מעורב מאוד והשקיע כסף רב בפיתוח ובניית המתחם: מבנים שונים וחומה מקיפה לשירות הצליינים הרוסים הרבים שהגיעו לעיר

אז מה באמת קורה מתחת לפני השטח במגרש הרוסים? מסתבר שעולם ומלואו. בחפירה משנת 2016 התגלו עדויות ארכיאולוגיות לקרב בין הרומאים לבין היהודים שהגנו על ירושלים במהלך המרד הגדול. הקרב זה, שמתואר גם בספרו של יוסף בן מתיתיהו, נסוב סביב הנסיון של הרומאים לבקע את החומה השלישית ולפרוץ לתוך ירושלים.

אבל מהי אותה חומה שלישית? החומה הזו היא החומה המאוחרת ביותר שנבנתה סביב ירושלים בימי בית שני. הבנייה שלה התחילה בימי המלך אגריפס הראשון, אבל היא בעצם הושלמה רק 20 שנה אחר כך עם פרוץ המרד הגדול של היהודים נגד הרומאים בשנת 67 לספירה. ההשלמה של בניית החומה נעשה בחופזה בשלב זה בגלל הידיעה שהמצור הרומאי קרוב.

בחפירה משנת 2016 התגלו שרידים של ממש מהחומה השלישית וגם עדויות לקרב עצמו סביב החומה. ממצאי החפירה העלו רק את יסודות החומה, אבל לרוב בחפירות ארכיאולוגיות מה שנמצא הם יסודות המבנים.

אז מה באמת קורה מתחת לפני השטח במגרש הרוסים? מסתבר שעולם ומלואו. בחפירה משנת 2016 התגלו עדויות ארכיאולוגיות לקרב בין הרומאים לבין היהודים שהגנו על ירושלים במהלך המרד הגדול

פרט מעניין הוא, שעל סמך מחקר שנעשה, האבנים שכן שרדו את אותו קרב בין יהודי ירושלים לרומאים נלקחו ככל הנראה במאה ה-19 ושימשו בשימוש משני לבניית מבנים בירושלים, חלקם במגרש הרוסים עצמו.

בחפירה נמצאו גם כ–82 אבני בליסטרה, ראש חנית רומי ושברי כלי חרס מתקופת בית שני. אבני הבליסטרא וראש החנית הם עדות ישירה לקרב על החומה השלישית, בעוד כלי החרס מחזקים את הקשר בין הסיפור שמובא אצל יוספוס, לממצא הארכיאולוגי בשטח, זאת על ידי תיארוך הממצא למאה ה–1 לספירה.

בחפירה נוספת במגרש הרוסים שנערכה בשנת 2018 נחשף ממצא, שאפשר לומר שהוא קצת מזעזע. בבור מים שהתגלה נמצאו חרסים ועצמות. העצמות שנתגלו היו של נשים וגברים, תינוקות ובוגרים, שנזרקו לבור, ולפי העדויות לסימני חיתוך על עצמות הצוואר, הלסת והגולגולת, הסיקו החופרים זוהי עדות לטבח. סך הכל נמצאו לפחות 125 מתים בבור והחוקרים מייחסים אירוע זה, גם על סמך התיארוך של ממצא כלי החרס, לתקופת אלכסנדר ינאי, שהיה ידוע על פי המקורות ההיסטוריים בתור מלך אכזר.

בחפירה מ-2018 במגרש הרוסים נחשף ממצא מזעזע. בבור מים שהתגלה נמצאו חרסים, ועצמות של נשים וגברים, תינוקות ובוגרים, שנזרקו לבור, עם סימני חיתוך על עצמות הצוואר, הלסת והגולגולת – עדות לטבח. סה"כ נמצאו 125 מתים בבור

חפירות אלו הם כמובן רק שני חלונות קטנים מאוד לחלק מהעבר של ירושלים, זה שמסתתר מתחת למרגש הרוסים.

קיומם של ממצאים אלו לא מפתיעים אף אחד, להיפך, עולם הארכיאולוגיה היה יותר מופתע אם היתה נערכת במגרש הרוסים חפירה ולא היו נמצאים ממצאים. זוהי ירושלים ומרכזיותה בהיסטוריה של המזרח הקדום והעולם בכלל הפכה אותה למקום שרווי בעתיקות עד בלי די.

מה שכן מפתיע הוא אופי הממצא, שלפחות מהחפירה הראשונה משנת 2016, השלים בצורה מוחשית ומדהימה אפיזודה שידועה כבר שנים רבות, על אחד מהרגעים הדרמטיים בכיבוש ירושלים על ידי הרומאים במהלך המרד הגדול.

מה שמפתיע הוא אופי הממצא, שהשלים בצורה מדהימה אפיזודה שידועה כבר שנים רבות, על אחד הרגעים הדרמטיים בכיבוש ירושלים ע"י הרומאים במהלך המרד הגדול

ויותר מהכל, ההשלמה הזו של עוד חתיכה בפאזל שהוא ההיסטוריה של ארץ ישראל, זה מה שחשוב.

היסטוריון וארכיאולוג, מרצה מעל ארבע שנים לקהל הרחב בעמותות ותיקים, חוגי בית ומרכזיים קהיליתיים, במגוון נושאים ארכיאולגיים והיסטוריים. שם דגש על הנגשת הארכיאולוגיה לציבור ובחינת ההווה דרך העבר. בעל תואר ראשון ושני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב ומעל 15 שנות נסיון ארכיאולוגי בשטח

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 715 מילים

ביום שהאדמה תרעד

בינואר שנת 749 לספירה פקדה רעידת אדמה גדולה את צפון ארץ ישראל. הרעידה הורגשה היטב באיזור הגליל והשאירה את חותמה על הממצא הארכיאולוגי במספר אתרים. שנת 749, אמצע המאה השמינית לספירה, היא רגע לפני סיום שלטון בית אומייה בארץ ישראל, לפי מקורות היסטוריים, בערך שנה אחר כך משתלט על האיזור ועולה לשלטון בארץ ישראל בית עבאס.

רעידת האדמה נקראת "רעש השביעית" כי יש מספר חוקרים, שהתבססו על שנים מוסלמיות ופיוטים עתיקים, אשר חישבו כי רעידת האדמה התרחשה בשנת שמיטה – השנה השביעית של מחזור הגידול החקלאי. מנגד יש כמה חוקרים הטוענים שהמסקנה הזו לא נכונה.

ללא כל קשר לשמה או לדיוק בשנת התרחשותה, רעידת אדמה זו הייתה בין החזקות ביותר שאי פעם פגעה בארץ ישראל, והתיאורים ההיסטוריים של הנזק שנגרם כתוצאה מרעידת האדמה הם ללא ספק חלק מהדרמטיים והידועים ביותר.

ללא כל קשר לשמה או לשנת התרחשותה, רעידת אדמה זו הייתה בין החזקות ביותר שאי פעם פגעה בארץ ישראל, והתיאורים ההיסטוריים של הנזק שגרמה הם ללא ספק חלק מהדרמטיים והידועים ביותר

נמצאו מקורות עתיקים המדברים על גאות ושפל ענקיים, גלי צונאמי שפוגעים בעוצמה בחופי הים התיכון, בעוד שעדויות שנמצאו בדמשק מספרות שהעיר לא הפסיקה לרעוד במשך מספר ימים.

גם במצרים נמצאו עדויות לרעידת האדמה הזו, עדויות הכוללות תיאורי תזוזה של קורות בתוך בתים, ובאזור הר תבור בקצה עמק יזרעאל תועדו דיווחים על כפר שזז ארבעה מיילים שלמים, בעוד כפרים קטנים אחרים נבלעו לגמרי על ידי האדמה.

כמובן שהתיאורים שמגיעים מאיזור הר תבור נשמעים מעט מופרכים ולא סבירים, אך הם עדיין מהווים עדות לעוצמת הרעידה, גם אם הדברים לא התרחשו כפי שמתואר. כל המידע הזה הוא טוב ויפה, אבל הוא מגיע ממקורות היסטוריים, ולמרות שחלק ממקורות אלו בהחלט אמינים, מציאת עדויות ארכיאולוגיות להתרחשויות אלו רק תוסיף אמינות רבה יותר לדרמה סביב האירוע.

נמצאו מקורות עתיקים המדברים על גאות ושפל ענקיים, גלי צונאמי שפוגעים בעוצמה בחופי הים התיכון, בעוד שעדויות שנמצאו בדמשק מספרות שהעיר לא הפסיקה לרעוד במשך מספר ימים

למזלנו נמצאו עדויות ארכיאולוגיות לאירועי "רעש השביעית", לא סתם עדויות אלא כאלה שהגיעו מערים מרכזיות כמו טבריה, בית שאן והיפוס (סוסיתא) אשר ננטשה לגמרי לאחר הנזק שהסב לה רעש השביעית.

כדאי לשים לב לגיאוגרפיה, כל שלוש הערים הללו ממוקמות על גבול בקעת הירדן או בתוך השבר הסורי-אפריקאי ממש, ולכן היו חשופות להרבה מן העוצמה של רעידת האדמה.

באום אל-קאנטיר, אתר הנמצא בדרום רמת הגולן, סמוך למושב המודרני נטור, נמצא ושוחזר אחד מבתי הכנסת השלמים ביותר מהתקופה הביזנטית. בנוסף נמצאו שם גם שרידי ישוב יהודי ובית מעיין מפואר. באתר נמצאו עדויות פיזיות לממצא הארכיאולוגי לאותה רעידת אדמה, וכנראה שגם במקום זה, כמו סוסיתא, רעידת האדמה גרמה לתושבי הכפר לטראומה גדולה, כי האתר של אום אל-קאנטיר ננטש לחלוטין לאחר האירוע.

למזלנו נמצאו עדויות ארכיאולוגיות לאירועי "רעש השביעית", שהגיעו מערים מרכזיות כמו טבריה, בית שאן והיפוס (סוסיתא) שננטשה לגמרי לאחר נזקי הרעש. כל שלוש הערים הללו ממוקמות על גבול בקעת הירדן או בתוך השבר הסורי-אפריקאי

אבל העדויות הארכיאולוגיות המדהימות ביותר מגיעות דווקא מחפירת הצלה בינונית שבוצעה בחניון של מלון בטבריה בשנת 2002. בחפירה נחשפו תשע שכבות התיישבות שונות, החל מהתקופה הרומית ועד התקופה הצלבנית.

ראויים לציון שני ממצאים מיוחדים, הראשון היה פינת מבנה שלדברי הארכיאולוג שחפר את האתר היה אצטדיון טבריה בתקופה הרומית, אותו אצטדיון אליו מתייחס יוסף בן מתתיהו בספרו "מרד היהודים ברומאים".

הממצא השני הוא שתי אנומאליות בממצאי החפירה, שהובנו רק לאחר מחקר ארכיאולוגי וגיאולוגי מעמיק, למעשה המחקרים הוכיחו כי אנומאליות אלו הן תוצאה של רעידת האדמה של שנת 749 לספירה.

הממצא השני הוא שתי אנומאליות בממצאי החפירה, שהובנו רק לאחר מחקר ארכיאולוגי וגיאולוגי מעמיק, למעשה המחקרים הוכיחו כי אנומאליות אלו הן תוצאה של רעידת האדמה של שנת 749 לספירה

רעש השביעית היה כלכך חזק, שבטבריה הוא ממש שינה את גובה הקרקע. רעידת האדמה "הרימה" את השכבות מהתקופה הרומית, כך שהן נמצאו באותה שכבה עם השכבות מהתקופה האומיית, וגרמה לאותה אנומאליה. הארכיאולוג שחפר את האתר מצא שרידים מהמאה ה–1  וה–2 לספירה יושבים לצד שרידים מהמאה ה-8 לספירה, ממצא שהוא אינו הגיוני בשום צורה בחפירה ארכיאולוגית רגילה.

חשוב להבין את עניין השכבות, שכבות ארכיאולוגיות הן כלי התיארוך היחסי הראשון של הארכיאולוג, וברור שהשכבה מהתקופה הרומית היתה צריכה להימצא מתחת לשכבה מהתקופה האומיית, כי היא קדומה לה.

לכן, העדות הפיזית הזו שנחשפה בחפירה ארכיאולוגית מדעית ומתועדת היטב, היא ראייה ברורה לעוצמת ההרס של רעידת האדמה של שנת 749 לספירה. הממצאים האלו גם הובילו את הגיאולוגים למסקנה שרעידת האדמה היתה בעוצמה של 7-7.5 בסולם ריכטר.

העדות הפיזית שנחשפה בחפירה ארכיאולוגית מדעית ומתועדת, היא ראייה ברורה לעוצמת ההרס של רעידת האדמה משנת 749 לספירה. הממצאים גם הובילו את הגיאולוגים למסקנה שרעידת האדמה היתה בעוצמה של 7-7.5 בסולם ריכטר

בנוסף לרעש השביעית, נרשמו לאורך ההיסטוריה מספר רעידות אדמה חזקות באזור, בשנת 31 לפני הספירה, בשנת 363 לספירה, 749 לספירה ו- 1033 לספירה אם למנות כמה. כל הרעידות אדמה הללו היו רעידות אדמה בעוצמה גבוהה, וביניהן יש פער זמן ממוצע של 300-350 שנה, ניתן להסיק כי רעידת אדמה מהסוג הזה, שעוצמתה ופוטנציאל ההרס שלה גדול, לא תאחר לבוא.

ובין שלל העיסוקים שמדינת ישראל מוצאת לעצמה להתעסק בהם, הכנות לרעידת אדמה אינו אחד מהם. ברור שאירועים מסוג זה אינם ניתנים לחיזוי במאה אחוז, אבל טוב יעשו כל גורמי השלטון במדינת ישראל אם יתחילו להתייחס לאפשרות הזו ברצינות, ויתחילו בהכנת התשתיות בישראל לקראת הגעת רעידת אדמה בסדר גודל כמו "רעש השביעית". כי כאמור, אין לנו מושג מתי היא תגיע, אבל ההיסטוריה והארכיאולוגיה מלמדות, שהיא תגיע, ואין טעם לחיות באשליות.

היסטוריון וארכיאולוג, מרצה מעל ארבע שנים לקהל הרחב בעמותות ותיקים, חוגי בית ומרכזיים קהיליתיים, במגוון נושאים ארכיאולגיים והיסטוריים. שם דגש על הנגשת הארכיאולוגיה לציבור ובחינת ההווה דרך העבר. בעל תואר ראשון ושני בארכיאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות המזרח הקדום מאוניברסיטת תל אביב ומעל 15 שנות נסיון ארכיאולוגי בשטח

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 839 מילים
כל הזמן // שבת, 29 בפברואר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

למקרה שפיספסת

סקר אחרון בהחלט: גוש הימין מתחזק

נתניהו לקראת משפטו: "ממש לא מתכוון לבקש עסקת טיעון" ● פרץ: "נקים ממשלה עם כחול לבן ותמיכה של ישראל ביתנו והרשימה המשותפת"​ ● נתניהו בתגובה: "האמת נחשפה, גנץ סגר ממשלה בתמיכת המשותפת וליברמן" ● גנץ פיטר את יועצו הבכיר ישראל בכר שקרא לו "סכנה לישראל"

עוד 37 עדכונים

תגובות אחרונות

השבט אמר את דברו טיול ברחוב שבטי ישראל בירושלים

רחוב אחד בירושלים משך אליו אצילים, צליינים, טייקונים ושליחים מאירופה במשך שנים רבות ● מיסיונרים בריטים, בנקאים שווייצרים, איטלקים, רומנים ופינים, כולם מצאו את מקומם ברחוב שבטי ישראל ● וכולם השאירו מאחוריהם מורשת היסטורית ואדריכלית מפוארת

עוד 1,091 מילים

הוזלה במסע למכה? במגזר הערבי לא מאמינים לנתניהו

מוסטפה עאזם, מנכ"ל חברת התיירות אלעוליא, הוא האיש ששולח עשרות אלפי ערבים ישראלים להתפלל במכה בכל שנה ● את ההבטחות של נתניהו ודרעי להקלת המסע הזה הוא לוקח בעירבון מוגבל ● לדבריו, סעודיה מתנגדת נחרצות לטיסות מישראל, וההתבטאויות של הפוליטיקאים בארץ רק מקשיחות את עמדתה ● עד שיהיה שלום, המוסלמים הישראלים ימשיכו לשלם על טיסה כפולה ולהוציא שני דרכונים בדרך לקיום מצווה של פעם בחיים

עוד 1,823 מילים

ירידה דרמטית בהזמנת "טיסות בחירות"

בחברות התיירות מדווחים על ירידה דרמטית של עשרות אחוזים בהזמנת טיסות לחו"ל סביב הבחירות, בהשוואה למערכות בחירות קודמות ● הירידה החלה עוד לפני ביטולי הטיסות, והרבה לפני המלצת משרד הבריאות להימנע מלטוס ● אבל לא בטוח שזה יביא לעלייה באחוזי ההצבעה ● בדיקת זמן ישראל

"תיירות הבחירות" רשמה ירידה דרמטית ביחס למערכות בחירות קודמות, כך עולה מבדיקת זמן ישראל. הירידה בהזמנת טיסות לחו"ל החלה עוד לפני התפרצות הקורונה באמצע ינואר, והתחזקה מאז ההתפרצות. יצוין כי כל זה קרה הרבה לפני המלצת משרד הבריאות שלא לנסוע לחו"ל בכלל.

בכל מערכת בחירות שהתקיימה בשנים האחרונות נרשם גל של מה שמכונה בסוכנויות הנסיעות "חבילות בחירות": חופשות, חבילות נופש וטיולים שמתחילים בסופ"ש שלפני הבחירות, ממשיכים ב"גשר" ומסתיימים בבחירות עצמן, שמתקיימות בישראל תמיד בימי שני או שלישי (לרוב בשלישי). בבחירות מועד א' ומועד ב' שהתקיימו ב-2019 נרשמו הזמנות גבוהות במיוחד של חבילות כאלה.

לפי דיווח בחדשות 12 אתמול (חמישי), ההערכה היא שכ-100 אלף בעלי זכות הצבעה נוספים יהיו בארץ בבחירות ביום שני, לעומת הבחירות הקודמות, בשל בהלת הקורונה וביטול קווי התעופה ליעדים רבים בחו״ל. אולם בדיקת זמן ישראל מראה כי המספרים ככל הנראה גבוהים אף יותר – בגלל ירידה דרסטית בהזמנות שהחלה עוד לפני התפרצות המגפה.

מנתוני חברת טרווליסט להשוואת מחירים בתיירות, עולה כי בהזמנות שהתקבלו בדצמבר נרשמה ירידה של 15% ביחס לתקופה המקבילה לקראת הבחירות הקודמות – הזמנות מחודש יוני לסוף השבוע של הבחירות בספטמבר.

מהצלבת הנתונים עם אלה של סוכנויות נסיעות, עולה כי מדובר במגמה. עם זאת בסוכנויות הידיעות חששו מלדבר על כך לייחוס, כדי לא להודות בירידה במכירות.

בטרווליסט ובחברות נסיעות ותיירות אחרות אין הסבר מלא לירידה בהזמנות שנרשמה עוד לפני הקורונה. הסבר חלקי לכך קשור לנטייה של משפחות לצאת לחופשות בספטמבר, בתחילת שנת הלימודים וקרוב לחגי תשרי, יותר מאשר בחודש מרץ, שבו הלימודים בשיאן, ומתקיימות בו חגיגות פורים שבהן ילדים רוצים להשתתף. ואולם, חלק מהירידה היא גם ביחס לבחירות מועד א' שהתקיימו גם הן במרץ.

נמל התעופה בן גוריון (צילום: Moshe Shai/FLASH90)
נמל התעופה בן גוריון (צילום: Moshe Shai/FLASH90)

מאז שהתפרצה הקורונה מדובר בירידה דרמטית הרבה יותר בהזמנת נסיעות לחו"ל, כולל הזמנות לסוף השבוע הקרוב וליום הבחירות.

לפי נתוני טרווליסט מספר ההזמנות לטיסות לסין שנרשמו בפברואר ירד ב-95%, בטיסות למדינות מזרח אסיה נרשמה ירידה של 60% ל-80%,  בטיסות לאיטליה נרשמה ירידה של כ-50% ולשאר מדינות אירופה הירידה היא בין 5% ל-20%.

נתוני טרווליסט אינם כוללים ביטולים. בחברות תיירות שונות אישרו את הנתונים הללו ודיברו, בנוסף, על גל ביטולי טיסות. ואולם, ביטולי "חבילות הבחירות" נמצאים בירידה, כיוון שרוב החברות אינן מחזירות לנוסעים כסף על הטיסות לרוב היעדים, למעט טיסות שהוזמנו לסין, יפן, קוריאה ואיטליה שלגביהן הוצאה אזהרת מסע. בנסיבות אלה חוששים הלקוחות לבטל טיסות סמוך לזמן הטיסה.

"הישראלים נוטים להיכנס לבהלה ולבטל טיסות מיד אחרי אירועים כמו פיגועים, אבל נרגעים וחוזרים לטוס כמה חודשים אחר כך, גם ליעדים שהותקפו בפיגועים. אם יהיו בחירות רביעיות הן לא יושפעו מהקורונה"

"הניסיון מאירועים קודמים מראה שבהלת הקורונה וביטולי הטיסות יסתיימו מהר מאוד, גם אם הקורונה תמשיך להתפשט", העריך גורם בחברת תיירות.

"הישראלים נוטים להיכנס לבהלה ולבטל טיסות מיד אחרי אירועים כמו פיגועים, אבל נרגעים וחוזרים לטוס כמה חודשים אחר כך, גם ליעדים שהותקפו בפיגועים. אם יהיו בחירות רביעיות הן לא יושפעו מהקורונה".

סקר: 6.5% יוותרו על זכות ההצבעה בגלל הקורונה

האם הירידה החדה בהיקף הטיסות לחו"ל תביא לעלייה בשיעור ההצבעה? ניתן להעריך שכן, אבל היא עשויה להתקזז עם ירידה בהצבעה בשל מחלת הקורונה עצמה. לפי סקר של "מדגם", כ-400 אלף איש בעלי זכות בחירה שוקלים שלא להגיע כלל לקלפי ביום הבחירות, מתוך חשש להידבק בווירוס הקורונה.

הנסקרים נשאלו: "האם את/ה שוקל/ת, או לא שוקל/ת, לוותר על זכות ההצבעה שלך ולא להגיע לקלפי ביום הבחירות בשל החשש מנגיף הקורונה?" 6.5% מהנשאלים השיבו בחיוב. לפי הסקר, השיעור הגבוה ביותר של האנשים שחוששים להגיע לקלפי בגלל הקורונה הם דווקא צעירים – 14% מהנשאלים בגילאי 18-34, וזאת למרות שמחלת הקורונה מסכנת בעיקר מבוגרים מגיל 60 ומעלה.

הנסקרים גם נשאלו אם הם חוששים להגיע לקלפי בגלל האירועים הביטחוניים בדרום. התשובות מראות שלאירועים בדרום אין כל השפעה על הכוונה להצביע.

עוד 565 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
פָּאנִיקָה

"בסיומו של שבוע דרמטי, עם התפרצות הקורונה בישראל ומטחי רקטות על יישובי הדרום, אנו מתחילים להיערך לקראת שבוע שידורים מיוחד: לראשונה בתולדות ישראל יתקיים סיבוב בחירות שלישי תוך פחות משנה, ומיד לאחריו ייפתח משפט פלילי חסר תקדים של ראש ממשלה. כתבינו כבר פרושים בכל מוקדי הפאניקה, עם כל העדכונים מזרי האימה"

עוד 1,044 מילים
עודכן אתמול
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פס"ד העליון בשאלת הפונדקאות: פריצת דרך במשפט החוקתי

פסיקת בית המשפט העליון אמש לאפשר לזוגות חד-מיניים ולגברים יחידים לגבש הסדר פונדקאות בישראל, מצטרפת לשורה של פסקי דין אשר דאגו לזכויות האזרח של קהילת הלהט״ב ● אך פסק הדין אתמול יוצא דופן גם מהבחינה המשפטית ● ערב הבחירות, בחר לו בית המשפט עיתוי מעניין לפרסם פסק דין חוקתי בעל השלכות מרעישות ● פרשנות

עוד 769 מילים

ליברמן מפזר פייק הערכות, והתקשורת קונה את זה

יו״ר ישראל ביתנו מקבל זמן אוויר יקר-ערך בתוכניות פופולריות בערוצי התקשורת בזכות הצהרות ונבואות, לצד סקופים ביטחוניים שאסורים בפרסום ● עד כה ליברמן הבטיח שנתניהו יפרוש, שלא תהיה ממשלה עם החרדים, לא תקום ממשלה בתמיכת הערבים, ולא יהיו בחירות רביעיות ● הוא גם הצהיר כי גנץ לא בשל לראשות הממשלה ● אז מי כן? ליברמן כמובן ● פרשנות

אביגדור ליברמן אימץ שתי דרכים שעוזרות לו להישאר רלוונטי ולהשיג ראיונות שווים בתוכניות פופולריות. הדרך הראשונה היא לעורר תקווה: ליברמן מגיע לאולפנים עם אייטמים מופרכים וניתוחים חסרי שחר שמבשרים על לכתו של בנימין נתניהו מיד אחרי הבחירות, יהיה מה שיהיה.

הדרך השנייה, שנוספת על הראשונה: ליברמן מספק סקופים מתחום עיסוקו המיניסטריאלי האחרון במשרד הביטחון, עובר עבירות צנזורה, אבל למי אכפת.

במוצאי שבת האחרונים הוא הגיע ל"פגוש את העיתונות" בערוץ 12 וחשף את הנסיעה לקטאר של ראש המוסד ואלוף פיקוד הדרום. אתמול בבוקר כבר התאכזבו המראיינים השונים מכך שהוא לא שחרר להם עוד איזה סוד ביטחוני שכזה, אבל הסתפקו בבשורה על פי ליברמן: ראש הממשלה בנימין נתניהו סיים את דרכו.

ליברמן מבטיח כך: לא יהיו בחירות רביעיות; לא תהיה ממשלת אחדות; תקום ממשלה בלי נתניהו; בממשלה הזו לא יהיו חרדים ולא ערבים. אחרי שניכה את הערבים והחרדים, וגם את נתניהו, הוא נשאר עם 90 חברי כנסת.

למה נתניהו יהיה בחוץ? כי אחרי הבחירות ראש הממשלה הולך לעסקת טיעון, מכיוון שאין לו רוב בליכוד לפסקת ההתגברות. למה הוא לא הולך לעסקת טיעון לפני הבחירות? אין לליברמן תשובה. ומי יהיה ראש הממשלה, אם לא נתניהו? ליברמן טוען שבני גנץ אינו בשל לתפקיד. מי כן בשל? ליברמן עצמו, כנראה.

כל כך הרבה שטויות והערכות סותרות. אגב, גורמים משפטיים בכירים שמעורבים בתיק נתניהו מעריכים כי ראש הממשלה פספס את ההזדמנות לעסקת טיעון, שאותה הציע לו בשעתו עו"ד יעקב ויינרוט המנוח. הטענה היא כי היום, אחרי כל המתקפות על הפרקליטות, המדינה היא זו שלא תסכים להסדר טיעון עם נתניהו. את האפשרות הזו ליברמן לא לוקח בחשבון הצר שלו, כנראה.

לליברמן יש גם שופר, ח"כ אלי אבידר. אתמול בערב שמעתי אותו בונה את הממשלה של ליברמן, מקים ומפרק בדרך מפלגות, מרחיק ומקרב פוליטיקאים ומחלק תפקידים לכל עבר.

אבידר הוא פוליטיקאי אלמוני, חבר כנסת רק מאפריל 2019, אבל בהשראת ליברמן הוא מרגיש כמו בעל הבית, גם אם מפלגתם "ישראל ביתנו" התדרדרה אתמול לשישה מנדטים בסקרים. "בימינה יש אנשים טובים, אבל יש כאלה שלא נוכל לשבת איתם", הכריז אבידר, למשל. "[בצלאל] סמוטריץ' לא יישב איתנו, אלא אם הוא ישנה את דעותיו".

בואו נעשה סדר: לליברמן אין ממשלה. הוא במגמת ירידה וחייב כותרות. גם אם נתניהו לא ישיג גוש של 61 חברי כנסת בימין – איש לא יפרק את הליכוד ויערוק לגוש המרכז-שמאל.

נתניהו הצליח להדביק לליברמן את הסלוגן "מי שמצביע ליברמן בוחר בבחירות רביעיות". ליברמן מנסה להתחמק, בונה תזה אלטרנטיבית, ומתבל אותה עם סיפורי סבתא. עצוב רק שיש מי שקונה את הסחורה הזו בתקשורת, ומסייע לליברמן להפיץ פייק הערכות.

עוד 391 מילים

הקיפאון הפוליטי והסקרים מצביעים על סיכוי גבוה לבחירות רביעיות ● לפי החוק, אם הנשיא והכנסת ימצו את כל האפשרויות להרכבת ממשלה, הבחירות אמורות להתקיים ב-22 בספטמבר - אם כי גם ה-15 בספטמבר וה-12 באוקטובר באים בחשבון ● במקרה שהח"כים יוותרו על חלק מהזמן שהחוק מקציב להם, הבחירות יתקיימו כנראה בשבוע הראשון של יולי ● זמן ישראל עושה חשבון

עוד 719 מילים

רה"מ האיטלקי מזועזע מתגובת ישראל לקורונה

בלעדי באיטליה קיבלו בהפתעה את ההודעה על עצירת הטיסות, ומתקשים להבין את חוסר האמון של ישראל כלפיהם ● ד"ר אהרן מאירוף, יועץ בכיר למערכת הבריאות האיטלקית, לזמן ישראל: "רה"מ קונטה אמר לאנשיו כי התנהלות ישראל במשבר הקורונה תמוהה ביותר - בעיקר הפסקת הטיסות"

ממשלת איטליה והעומד בראשה המומים מהתנהלות ממשלת ישראל ואף נפגעו ממנה. כך מספר לזמן ישראל ד"ר אהרן מאירוף, שכיהן עד לאחרונה כמנהל מערך החירום של ממשלת איטליה במחוז לומברדיה, ומשמש כיום כיועץ בכיר למערכת הבריאות האיטלקית.

לדברי מאירוף, הוא נמצא בקשר רציף ויומיומי עם מקורבי ראש ממשלת איטליה, ג'וזפה קונטה. "קונטה שוחח היום עם שר הבריאות ובכירי מערכת הבריאות באיטליה ואמר, ההתנהלות של הישראלים במשבר הקורונה, בעיקר ההחלטה להפסיק את הטיסות בין המדינות, תמוהה ביותר.

״קונטה השתמש במילה 'גוועלד', ביידיש, שאותה למד ממני, ואמר, הישראלים פשוט עושים גוועלד. קונטה ונתניהו שוחחו בטלפון כמה פעמים, וקונטה אמר כי השיחות הללו לא גרמו לו להבין את התנהלות ישראל טוב יותר".

מאירוף אמר כי הוא מבין את החרדה בישראל מפני הידבקות. "אני מבין היטב את הצד של הישראלים, כי מצבים של מחלה חדשה ולא מוכרת עם הדבקה מהירה מעוררים חרדה מובנת. מצד שני, אני מבין היטב גם את התגובה של קונטה והאיטלקים, שמרגישים וחושבים שהתגובה הישראלית מוגזמת לחלוטין והיסטרית, ואני חושש שהם צודקים.

הם מרגישים שזה חוסר אמון מצד ישראל כלפי ממשלת איטליה על התפקוד שלה, שאינו במקום ואינו מגיע לה".

ג'וזפה קונטה (צילום: (Chris J Ratcliffe/Pool via AP))
ג'וזפה קונטה (צילום: (Chris J Ratcliffe/Pool via AP))

האם הפסקת הטיסות זה לא מה שאיטליה ומדינות אחרות עשו לא מזמן לסין? מדוע אסור לישראל לעשות זאת לאיטליה?

"בהחלט צריך לנהוג בזהירות, אבל כדאי לזכור שאיטליה איננה סין. צפון איטליה במיוחד היא אזור מתועש ועשיר, והרשויות כאן התגברו על המחלה במהירות רבה, גם בבידוד האזור הנגוע וגם בטיפול".

ובכל זאת יש שם אחוזי תמותה גבוהים מאוד יחסית לקורונה.

"החולים שנפטרו היו קשישים עם מחלות רקע. כדאי לזכור שזה אזור קר עם אוכלוסייה מבוגרת. אני לא ממליץ לישראלים לנסוע כרגע לאזור הנגוע, אבל עצירת טיסות לאיטליה היא מוגזמת לדעתי, וכנראה שגם בממשלת איטליה מרגישים ככה".

עוד 265 מילים

לנתניהו עדיף שהליכוד ינצח - אבל שהגוש יפסיד

עם 61 מנדטים, נתניהו יעמוד מול האפשרות שהיועמ״ש ובג״ץ יכריעו כי נאשם בפלילים אינו יכול להרכיב ממשלה ● לעומת זאת, עם הליכוד כמפלגה הגדולה אבל ללא אפשרות להקים ממשלה, נתניהו יישאר ראש ממשלת המעבר עוד חצי שנה לפחות ● בזמן הזה, הוא ירגיל את הציבור לאפשרות שראש ממשלה מכהן יכול במקביל לנהל משפט פלילי, עד שהמציאות תהפוך בעיני רבים לנורמה ● פרשנות

עוד 853 מילים

הורים בתלמה ילין דורשים: להדיח את הנהלת ביה"ס

בעקבות חשיפת זמן ישראל מאות הורים של תלמידים מ"תלמה ילין" ובוגרים של בית הספר שיגרו למשרד החינוך עצומה הקוראת להחליף את הנהלת המוסד, "שכשלה בכל מובן", לאחר חשיפת אי-הסדרים הכספיים במקום ● הם מפנים אצבע מאשימה גם כלפי ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק: "אנו דוחים מכל וכל את ניסיונות הנואלים של ראש העיר להתנער מאחריותו למצב בית הספר המוזנח ולהפקרתו בידי ניהול כושל"

עוד 572 מילים

הכו אותי, ריססו אותי בגז, אבל לא ישברו אותי

המשפחה שלו נמלטה מאוקראינה, אבל האקטיביסט אולכסנדר למנוב מאמין שההיסטוריה עומדת לצד מחוללי הרפורמות ● "לפני 10 שנים הייתה אצלנו הרבה הומופוביה, עכשיו זה שונה" ● "בעבר אנשים אמרו 'אין בעיה של שחיתות'. עכשיו יש לנו עיתונות חוקרת טובה. אנחנו אוהבים לראות תחקירים שחושפים שחיתות, וזה מפעיל לחץ על מערכת המשפט" ● "אנשים יודעים שאני יהודי עם משפחה בארץ, זה לא עניין" ● ויש מה ללמוד מישראל ● ראיון אופטימי

עוד 2,277 מילים

יועצו האסטרטגי של גנץ: "הוא סכנה לעם ישראל, אין לו אומץ לתקוף באיראן"

המשנה לראש המל"ל לשעבר ומקורבו יועמדו לדין בכפוף לשימוע ● לפיד פסל ישיבה עם רפי פרץ: "כמו שלא נקים ממשלה כשהיבא יזבק תביא אותנו ל-61" ● בימינה גינו את דבריו של מס' 2 בכחול לבן: משווה לוחם בצה"ל לתומכת מחבלים ● יזבק: "הגזען מכחול לבן משווה אותי לגזען מימינה"

עוד 48 עדכונים

בין התפילות, קמפיין ימינה השתלט על בתי הכנסת ברחבי הארץ

מועמדי ימינה הסתערו בחודש האחרון על בתי כנסת ברחבי הארץ בערבי שישי, כדי לפגוש בוחרים פוטנציאליים ● לא כל המתפללים אהבו את זה ● ואף מפלגה אחרת לא נקטה באסטרטגיה דומה

עוד 725 מילים

היועצת המשפטית שנלחמה בשחיתות תפוטר

הנהלת פארק אריאל שרון פועלת לפטר את היועצת המשפטית מיכל זילכה, שחשפה שחיתויות במקום וניסתה לעצור מכרזים תפורים ● ב"אדם, טבע ודין" קוראים לרשויות החוק לפתוח בחקירה, ומכנים את המהלך שערורייתי ● חבר דירקטוריון לשעבר: "הרדיפה אחרי שומרי-הסף לא מפתיעה אותי" ● מעקב

עוד 869 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה