בריאות נשים. אילוסטרציה (צילום: iStock)
iStock

מהפכת הרפואה הפמיניסטית

גברים מתלוננים על לחץ בחזה בעת התקף לב, ומקבלים טיפול אופטימלי ● נשים מדווחות על כאבי בטן ובחילה, לפעמים באיחור רב, והרופאים מתקשים לאבחן אותן ● ד"ר ליאור ברוך מנסה לשנות את התודעה במערכת הבריאות, ולאמץ את המונח "רפואה פמיניסטית" ● "נשים קודם כל יטפלו בכל המשימות שלהן, כמו לשלוח את הילדים לבית ספר, ורק אז יתפנו לטפל בעצמן - גם אם זה התקף לב" ● ראיון

זה קרה בשנה הראשונה של הפרקטיקה הרפואית. ד"ר ליאור ברוך עבדה כרופאת בית לפני הגיוס לצבא, ונקראה לשני ביקורי בית. "שתי הקריאות הגיעו במקביל – קריאה מגבר כבן 70 עם לחץ בחזה, וקריאה מאישה באותו הגיל שחשה בחילה. באופן טבעי ניגשתי קודם לגבר, כי לחץ בחזה הוא סימפטום מדאיג יותר.

"רק לאחר שבדקתי את הגבר והבנתי שמדובר במשהו זניח, הגעתי לאישה. היא נראתה ממש רע, אבל התלוננה רק על בחילות וכאבי בטן. בדקתי אותה, ולא ידעתי לקבוע מה יש לה, כי לא נראה היה שיש לה משהו שקשור למערכת העיכול.

"כשהקשבתי ללב שלה היה נדמה לי ששמעתי פעימה אחת לא סדירה. כשעשיתי לה א.ק.ג חשכו עיניי – הבנתי שממש ברגע זה האישה עוברת התקף לב, רק בלי לחץ בחזה, בלי הקרנה על יד שמאל, ובלי התסמינים שכולנו מכירים, וששכיחים בעיקר אצל הגברים. מיד הזעקתי אמבולנס ושלחתי אותה לבית חולים".

זו הייתה הפעם הראשונה שבה ד"ר ברוך, נשואה ואם לשניים, הבינה כיצד המין והמגדר יכולים להשפיע על הבריאות. "אני זוכרת את ההלם שהייתי שרויה בו. הבנתי שיכולתי לפספס את התקף הלב הזה בקלות, כי כל מה שלמדתי בבית הספר לרפואה לא התייחס כלל להבדלים המגדריים בין גבר לאישה.

"במשך כל הלימודים שלי היה רק רופא אחד שאמר לנו לזכור שאצל אישה התקף לב יכול להופיע בצורה שונה לגמרי מאשר אצל גבר. מזל שזכרתי את זה".

ד
ד"ר ליאור ברוך (צילום: איירין אקסן לונדון)

מבלי להכריע אם מדובר במזל או מחדל, ברוך התייחסה לאירוע כאל קריאת השכמה, וב-7 השנים האחרונות היא פועלת בתחום "הרפואה הפמיניסטית".

"המצאתי את המושג הזה בשאיפה שהוא יתפוס, והוא אכן תפס", אומרת ברוך, "בהמשך גיליתי שיש עוד עשייה כזו בארץ ובעולם, רק תחת שמות שונים.

"מדובר ברפואה מגדרית שמודעת להבדלי מין ומגדר של מחלות שונות, ומדברת בלשון פמיניסטית ועם רגישות מתאימה. רציתי לקדם רפואה שוויונית לנשים ולקבוצות מיעוט אחרות – ללהט"ב, לקבוצות מיעוט אתניות ולקבוצות אחרות, שלא מקבלות את שירותי הרפואה האופטימליים עבורן".

"הריון הוא חלון לעתיד הבריאותי של נשים. אי-ספיקת שליה, סוכרת הריון או רעלת הריון הם גורמי סיכון למחלות לב עתידיות. אך כשהן מגיעות לרופא בגיל 50, איש לא שואל אותן על ההיריון שהיה להן, עקב חוסר מודעות"

בשנת 2013 הקימה ברוך אתר בשם "לבריאותה", והחלה לכתוב על רפואה בהקשר המגדרי. כחלק מהעיסוק שלה בתחום היא גם מעבירה הרצאות לקהל הרחב, משתתפת בתכניות הכשרה של צוותים רפואים, מייעצת כיצד להחיל תיאוריות פמיניסטיות על פרקטיקה יומיומית, וכן לוקחת חלק בוועדת מנכ"ל משרד הבריאות לבריאות מגדרית, שהיא ועדה ראשונה מסוגה בארץ, שמטרתה לייעץ לשר הבריאות בכל הקשור ליצירת שוויון מגדרי במערכת הבריאות.

"בשנים האחרונות הנושא התחיל להיכנס למודעות וגם ללימודי הרפואה, ובוועדה של משרד הבריאות יש קולות שקוראים להכניס אותו לבחינות, כדי שגם התחום הזה יקבל דגש בלימודים". לדבריה, עצם העובדה שסטודנטיות לרפואה שומעות הרצאות בנושא, מדהימה. "לפני 10 שנים, כשאני למדתי, לא שמעתי על זה מילה".

תסמיני מחלה שונים לגברים ונשים

בשנים האחרונות התרחבה המודעות להבדלים המובהקים בין נשים לגברים בכל הקשור למחלות הלב, ואף נעשו מחקרים בתחום זה. עם זאת רוב המחקרים הרפואיים נעשו על גברים, אף שמדובר בביולוגיה שונה לגמרי מזו של אישה.

"אצל גברים מדובר במחלה של כלי דם גדולים, ולכן גם ההתקפים מאוד דרמטיים וחדים, ובאים לידי ביטוי בכאב חד בחזה ובקוצר נשימה", אומרת ברוך.

"אצל נשים, לעומת זאת, מדובר בכלי דם קטנים, ולכן התסמינים הרבה יותר מעורפלים, ובין השאר באים לידי ביטוי בתחושת עייפות, בחילות וכאבי בטן, כך שקשה יותר לאבחן אותם. בנוסף, אצל גברים הסיכון למחלות לב עולה עם הגיל, ואילו בקרב נשים הסיכון עולה עם הפסקת הווסת, שקורית לכל אישה בגיל אחר".

אחת ההשלכות של עריכת רוב המחקרים רפואיים בתחום מחלות הלב על גברים, היא שגם הטיפול השכיח מותאם יותר לגברים. "צנתור, למשל, שזו הפרוצדורה השכיחה ביותר לטיפול בלב, מתאים לכלי הדם הגדולים של גברים, ולא ללב הנשי, שהוא קטן הרבה יותר", אומרת ברוך. "גם התרופות שנוטלים לטיפול במחלות לב מעוררות הרבה יותר תופעות בקרב נשים, בדיוק מאותה סיבה".

במחקרים גם נמצא כי הטרדה מינית, שמהווה טראומה עבור נשים, היא גורם סיכון עצמאי ובלתי תלוי למחלות לב וכלי דם. "זה מטורף עד כמה הממצא הזה משמעותי", אומרת ברוך. "אבל ייקח זמן רב עד שהוא יקבל את הזרקור המגיע לו".

"הריון הוא חלון לעתיד הבריאותי של האישה"

גם בתחומים שבהם כן נעשו מחקרים על גברים ונשים, וכבר הגיעו למסקנות, הממצאים לא מחלחלים לציבור הרחב. "ידוע, למשל, שהריון הוא חלון לעתיד הבריאותי של האישה", אומרת ברוך. "אי-ספיקת שליה, סוכרת הריון או רעלת הריון נחשבים לגורמי סיכון למחלות כלי דם, ולמחלות לב עתידיות.

"עם זאת איש לא אומר זאת לנשים שלקו בתסמינים אלה בהיריון, וכשהן מגיעות לרופא עם מחלות כלי דם בגיל 50, איש לא שואל אותן על ההיריון שהיה להן, עקב חוסר מודעות. כשאני פוגשת אישה שסובלת מסוכרת היריון או רעלת היריון, אני מבקשת ממנה לציין זאת גם בהמשך חייה, בכל מפגש עם רופא".

לעומת תחום הלב, קיימים ברפואה תחומים שבהם גברים סובלים מתת אבחון ותת טיפול. שלא במפתיע, מדובר בתחומים שבאופן סטראוטיפי יוחסו לנשים.

"דיכאון וחרדה, למשל, שנקשרו לנשים במהלך ההיסטוריה, נחקרו בעיקר על נשים, וגם אוסתיאופורוזיס (היחלשות העצם), נקשר באופן פואטי לשבריריות הנשית, וכמעט שלא נחקר על גברים. זה נכון שיש יותר נשים שסובלות מהמחלה – 50% נשים לעומת 20% גברים מעל גיל 50, אבל תת-הטיפול בגברים מדאיג.

"מחקר שעקב אחר אוכלוסיה עם שבר אוסטאופורוטי הראה שכ-25% מהנשים קיבלו טיפול להעלאת צפיפות העצם, לעומת ל-4.5% בלבד מהגברים שלקו בכך".

קודם מסיימות את ההכנות לשבת

ההקשר התרבותי וחוסר המודעות משפיעים גם על האופן שבו נשים מטפלות בבעיות הבריאות שלהן. על פי מחקרים, נשים שעוברות התקף לב פונות לעזרה רק 54 שעות לאחר הופעת התסמינים, לעומת 16 שעות שזה לוקח לגברים.

"בין הרופאים שעובדים בחדרי מיון ובמוקדי רפואה דחופה יש בדיחה פנימית שלפיה נשים שמגיעות לקבל עזרה דחופה, מקפידות לסיים קודם את ההכנות לשבת. שמנו לב שתמיד רגע לפני כניסת השבת יש גל נשים שמגיעות למוקדים.

"ממה שאני רואה בשטח, בניגוד לגברים, נשים דוחות את הפנייה לעזרה. הן קודם כל יטפלו בכל המשימות שלהן, כמו לשלוח את הילדים לבית ספר, לארגן את כל הדברים ורק אז יתפנו לטפל בעצמן, גם אם זה התקף לב".

ברוך מדגימה כיצד ההקשר התרבותי משפיע על הטיפול הרפואי, מהחוויות האישות שלה. "לאורך כל חיי כאישה, לימדו אותי פחות להתלונן. אמרו לי תרגעי, אל תהיי היסטרית. כל חיי סבלתי מחוסר עמוק בברזל, שאצל נשים לרוב מיוחס למחזור החודשי. תמיד אמרו לי, קחי תוספים ואין מה לעשות.

"רק בסוף ההיריון הראשון שלי, כשכבר הייתי רופאה בעצמי, החלטתי להיבדק לצליאק על דעת עצמי, ולקחתי לעצמי בדיקות דם. לא סיפרתי על זה לאיש חוץ מבעלי, וגם לו סיפרתי על זה בסוג של התנצלות. לא רציתי שיחשבו שאני הריונית היסטרית. כשהבדיקות חזרו התברר שאני סובלת מהמחלה כבר שנים רבות".

ברוך סבורה כי אילו הייתה גבר, האבחון היה נעשה הרבה יותר מוקדם, לנוכח התוצאות הנמוכות שהתגלו בבדיקות. "הרופאים אליהם פניתי ייחסו אוטומטית את חוסר הברזל לעובדה שאני אישה ומקבלת מחזור חודשי. צריך לזכור שגם הרופאים הם בני אדם שחיים באותה תרבות שמקטינה נשים, ומבטלת את התלונות שלהן גם בהקשר הרפואי".

יחסי ציבור רעים לפמיניזם

ברוך נולדה בפרדס כץ, השכונה החילונית בבני ברק, לאב רואה חשבון ואמא רופאה, כך שהדרך למקצוע הייתה סלולה בתודעתה. לנגד עיניה היא ראתה את הוריה מפלסים את דרכם המקצועית כדי להגיע למעמד סוציואקונומי יציב.

"אני באה ממשפחה מזרחית. שני הוריי באו ממשפחות מרובות ילדים. כשהייתי בת שלוש הם עזבו את פרדס כץ ועברו לראשון לציון.

"כשהייתי צעירה חשבתי שזה שאני מזרחית לא משפיע עלי, אבל ככל שאני מתבגרת אני רואה שזה שטויות. הייתי אחת המזרחיות היחידות בכיתה שלי בלימודי רפואה, וזה לא מייצג את אחוז המזרחיים באוכלוסייה"

"כשהייתי צעירה חשבתי זה שאני מזרחית לא משפיע עלי, אבל ככל שאני מתבגרת אני רואה שזה שטויות. אני מבינה שהייתי אחת המזרחיות היחידות בכיתה שלי בלימודי רפואה, וזה הרי לא מייצג את אחוז המזרחיים באוכלוסייה.

"אותו הדבר לגבי הפמיניזם. כל חיי אמרתי שאני לא פמיניסטית, כי יש לזה יחסי ציבור רעים, אבל בפועל תמיד הייתי פמיניסטית. משפחתי תמיד קידמה ערכי שוויון לכל האוכלוסייה, אז אולי לא הייתי אקטיביסטית, אך האמנתי בשוויון.

"רפואה זה תחום שמרני וטוב שכך, מכיוון שמדובר בחיים ומוות. מצד שני כולנו חייבים לאתגר את החשיבה הסטנדרטית שלנו. רפואה היא גם מראה של התרבות והחברה, והיא לא יכולה לקפוא בזמן. התרבות שלנו היום שואפת לשוויון זכויות ולא רק מגדרי, אלא גם עבור כל קבוצות החברה שלא בתוך ההגמוניה".

מסורת של הרחקת נערות

בחצי שנה האחרונה מתגוררת ברוך בארה"ב לצורכי המחקר של בעלה. משם היא מקדמת מחקר שעוסק בהשפעת הווסת על חיי הנערות בארץ, יחד עם נגה שיפמן, בוגרת בית הספר לרפואה בטכניון. המחקר מבוסס על מחקרי menstrual poverty בעולם, שגורסים כי במדינות אפריקה ומזרח, ואפילו בקהילות מסוימת בארה"ב, קיימות מסורות של הרחקת נערות מהחברה בזמן הווסת.

"תחום בריאות לב האישה קיבל פוקוס מיוחד בשנים האחרונות, קמו מרפאות שעוסקות בלב האישה. קמו גם מרפאות לפסיכיאטריה של האישה. בתחומים אחרים הפער עדיין גדול, אבל אנחנו מתחילים להתקדם לצמצומו"

היא מספרת כי חוסר המודעות וחוסר האמצעים, מובילים לפגיעה בהשכלה ולבידוד חברתי של נערות במקומות שונים בעולם. "אנחנו רוצות לבדוק עד כמה הופעת הווסת אצל נערות ונשים משפיעה על היעדרות מבית הספר, ועל התפקוד האקדמי של נערות ונשים, וכיצד הדרכה בנושא משפיעה על אורח החיים שלהן.

"אנחנו משערות שהתופעה של הרחקת נערות מהחברה בזמן הווסת קיימת במידה כזו או אחרת גם בארץ. נבדוק את הפריפריה הגאוגרפית, באוכלוסיות יהודיות חילוניות ויהודיות דתיות, וכן במגזר הערבי".

ברוך מעידה, כי מאז שסיימה את לימודי הרפואה, המודעות להשפעת המגדר על הרפואה עלתה בצורה משמעותית. "תחום בריאות לב האישה קיבל פוקוס מיוחד בשנים האחרונות, וכחלק מכך קמו גם מרפאות שעוסקות בלב האישה.

"גם בתחום הפסיכיאטריה קמו מרפאות לפסיכיאטריה של האישה. בתחומים אחרים הפערים עדיין גדולים, אבל אנחנו מתחילים להתקדם לצמצומו".

עוד 1,480 מילים
סגירה