מה לעשות, אנחנו לא יכולים לקרוא לו אנס

קובי בראיינט (צילום: Richard Shotwell/Invision/AP)
Richard Shotwell/Invision/AP
קובי בראיינט

אם לא הספיקה הדרמה הטרגית במותו של הכדורסלן קובי ברייאנט, התלוותה לאלפי ההספדים עליו עוד מיני דרמה קטנה: האם, איפה ומתי היה צריך לשלב את העובדה שב-2003-4 ברייאנט היה מעורב בפרשה של חשד לתקיפה מינית עם חשדות לתקיפה חמורה בבית מלון בקולורדו כלפי פקידת קבלה שערכה לו סיור במקום.

אם לא הספיקה הדרמה הטרגית במותו של הכדורסלן קובי ברייאנט, התלוותה לאלפי ההספדים עליו עוד מיני דרמה קטנה: האם, איפה ומתי היה צריך לשלב את העובדה שב-2003-4 ברייאנט היה מעורב בפרשה של חשד לתקיפה מינית

כל גוף תקשורת שמכבד את עצמו הזכיר את הפרשה בהספדים על ברייאנט, במקום ראשוני וחשוב ובהרחבה. היו קוראים שתהו אם זה הזמן הנכון לאזכר את הפרשה ולא לחכות זמן מה עד שהאבל על אובדן קובי ובתו (ועוד שבעה קורבנות) יתעמעם. כמובן שלא, הפרשה הזו היא חלק ממי שהוא. אני חושב שהפרשה הזו הגדירה את החלק השני, המאוחר והיותר בריא, של הקריירה שלו.

אבל לרבים זה לא הספיק. בעיניהם קובי היה אנס, ורק אחר כך כל השאר. את הביסוס לטענות שלהם הם לקחו מאתר בשם "דיילי ביסט". דיילי ביסט הוא אתר שעוסק בעיקר בסקנדלים סנסציוניים שבהם מעורבים ידוענים. הניו יורק טיימס הוא לא. בדיילי ביסט יש תיאור גרפי למה שקרה בין ברייאנט לאשה בקולורדו. זה שהתחקיר הזה הופיע כבר לפני שנים ואף אחד לא נזכר בו עד שברייאנט מת, מראה משהו על המקור.

חייבים במקרה הזה ובמקרים דומים להיצמד לעובדות היבשות. מי שרוצה להאמין שהתחקיר מדייק בתיאור התקרית ביניהם, תפאדלו. גם אני מאמין. אבל העובדות היבשות הן שהעניין לא הגיע לבית משפט קרימינלי ובתביעה האזרחית הושג הסדר כספי מחוץ לכתלי בית המשפט על סך 2.5 מיליון דולר בין הנתקפת לברייאנט.

אבל העובדות היבשות הן שהעניין לא הגיע לבית משפט קרימינלי ובתביעה האזרחית הושג הסדר כספי מחוץ לכתלי בית המשפט על סך 2.5 מיליון דולר בין הנתקפת לברייאנט

אני מודע לקונטקסט של למה התביעה לא הגיעה לבתי המשפט: בדרך כלל הנתקפת לא רוצה לעבור עוד חקירות משטרתיות ואז חקירות של עורכי דין יקרים שבטח היו מוצאים עשרות קופסאות שחורות בעברה, האחוזים היו נגדה, הציבור היה נגדה, הוא גבר מפורסם והיא סתם אישה מקולורדו. יכול להיות שהבחורה עשתה שיקולים של תועלת ואמרה פאק איט, תן לי שניים וחצי מיליון דולר ועזוב.

המותקפת הרי יכלה להיות שליחת ציבור. היא יכלה לקחת על הגב שלה קייס, יכלה אולי לשים אותו בכלא ושלא יתקרב לאף בחורה בעשרות השנים הקרובות ולא יהיה מושא לחיקוי של הילדים שלנו, ואולי גם היתה את תיבת פנדורה המסריחה הזו של ספורטאי על ומין בכפייה ותשלומי השתקה. יכלה, והחליטה שהיא לא רוצה.

אני מכבד את ההחלטה הזו. בחורה שעברה תקיפה קשה כזו כביכול, לא צריכה לשאת את רצון הציבור על כתפיה. תחת זאת, החליטה  שהיא רוצה 2.5 מיליון דולר ושהפרשה הזו תיקבר. צריכים לכבד את ההחלטה שלה. במיוחד עכשיו, כשהנושא קיים במעמד צד אחד, וגם הוא ממשיך לשתוק. המקרה בקולורדו רשום בקורות חייו של קובי, אבל הוא לא גולת הכותרת. הוא לא גולת הכותרת בגלל ההחלטה של המותקפת.

המותקפת הרי יכלה להיות שליחת ציבור. היא יכלה לקחת על הגב שלה קייס, יכלה אולי לשים אותו בכלא ושלא יתקרב לאף בחורה בעשרות השנים הקרובות ולא יהיה מושא לחיקוי של הילדים שלנו

אי אפשר לאחוז במקל בשני קצוותיו. אי אפשר להגיד שאנחנו מבינים למה האשה לקחה את הכסף, אבל לא לראות מה יש בצד השני של המקל הזה. בצד אחד נכנסו שניים וחצי מיליון דולר, בצד שני יצאה העובדה, שמה לעשות, אנחנו לא יכולים לקרוא לו אנס, ולא עבריין מין ולא פושע. לא מבחינה חוקית ומשפטית. אם קובי ברייאנט היה אנס ועבריין מין לעולם לא נדע. זו אפשרות שנלקחה מהציבור כשהצ'ק של 2.5 מיליון דולר הופקד בבנק.

ויש גם את העניין הזה של רקורד. מה שברייאנט עשה בקולורדו היה נורא. אין שום רקורד ציבורי שהיה משהו שיטתי ביחס שלו לנשים. נהפוך הוא: אשתו סלחה, הוא גידל ארבע בנות שיום אחד יגלו בגוגל משהו על אבא שלהן בקולורדו, הוא הפך לאדבוקט של ספורט נשים, הבין והסביר איך השתתפות בספורט מעלה את הסטטוס של נשים בחברה, איך היא מפחיתה את הסיכוי שתהיה חשופה לאלימות מינית ולאלימות מצד בעלה, איך היא מפחיתה את הסיכוי להפרעות אכילה, איך היא מגבירה את הסיכויים שיקבלו שכר שווה עבור אותו תפקיד. היו דיבורים על זה שיהפוך לקומישינר של ליגת הנשים באנ.בי.איי. מי שעושה מה שנטען כלפי קובי בקולורדו הוא אדם חולה. זה לא בן אדם שהורים מפקידים אצלו את הבנות שלהם.

היו דיבורים על זה שיהפוך לקומישינר של ליגת הנשים באנ.בי.איי. מי שעושה מה שנטען כלפי קובי בקולורדו הוא אדם חולה. זה לא בן אדם שהורים מפקידים אצלו את הבנות שלהם

ועוד דבר אחרון: אצלנו, בקהילת מי שעברו התעללות מינית, ברגע שאנחנו מבינים שקרה משהו לא בסדר והוא לא באשמתנו, ברגע שנגמרת ההכחשה,  יש קוד של לא שותקים בעד אתנן מצד התוקף. מתי שהוא זה מתפרץ. אם זה לא מתפרץ זה מסרטן. זה לא דבר שאפשר לתמחר. במשך חמש שנים בילדותי עברתי התעללות מינית, ואני לא מוכר את האמת שלי, את מי שהוא חלק ממני, בעבור אירו, חמישה שקלים, עשרים ין או אפילו נזיד עדשים שלושה כוכבי מישלן בשווי 2.5 מיליון דולר.

זאב אברהמי בן 50, מאז השירות בשטחים לא חי בארץ ולא יחיה עד שזה ייגמר. בהגדרה: יהודי פוסט ישראלי. נולד בימית, נעקר, חי יותר מדי זמן בניו יורק, עכשיו בברלין. נשוי לגרמניה (ומאז הפסיק לפחד מהמוות), שני ילדים ממוקססים היטב (ערסים יקים). כותב כדי לנשום. נושם בשביל לנגב חומוס. חוץ מראשון בלילה בברגהיין, לא אוהב דברים קבועים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ההסכם בין המתלוננת לבראיינט אינו הסכם בין החברה לבראיינט. זכותה להעדיף פיצויים. זכותה לוותר על מנת ההשפלות אותן סופגים קורבנות אונס בבית המשפט. זכותנו כחברה להמשיך לקרוא למי שחולצתו התל... המשך קריאה

ההסכם בין המתלוננת לבראיינט אינו הסכם בין החברה לבראיינט. זכותה להעדיף פיצויים. זכותה לוותר על מנת ההשפלות אותן סופגים קורבנות אונס בבית המשפט. זכותנו כחברה להמשיך לקרוא למי שחולצתו התלכלכה מדם המתלוננת אנס.

עוד 792 מילים ו-1 תגובות
סגירה