זאב אברהמי
הזמן של
זאב אברהמי

זאב אברהמי בן 50, מאז השירות בשטחים לא חי בארץ ולא יחיה עד שזה ייגמר. בהגדרה: יהודי פוסט ישראלי. נולד בימית, נעקר, חי יותר מדי זמן בניו יורק, עכשיו בברלין. נשוי לגרמניה (ומאז הפסיק לפחד מהמוות), שני ילדים ממוקססים היטב (ערסים יקים). כותב כדי לנשום. נושם בשביל לנגב חומוס. חוץ מראשון בלילה בברגהיין, לא אוהב דברים קבועים

פריבילגיה היא לא רק זכות יתר, היא גם אחריות

"אני משערת, בהיותי פריבילגית, של-95 אחוזים ממשתפי ההפגנה המאורגנת על ידי הנאשם נתניהו זה יהיה היום ביקור ראשון במוזיאון תל אביב" (ציוץ של נרי ליבנה)

הציוץ של נרי ליבנה, צילום מסך
הציוץ של נרי ליבנה, צילום מסך

קודם כל צריך לדייק. במקרה הזה לא מדובר בציוץ. ציפור מצייצת. ציפורים זה דבר מתוק. זה לא התיאור הנכון הפעם.

כתבה את הציוץ מישהי שמבינה הרבה במילים. היא יודעת בדיוק מה הסאב טקסט פה. בעיני עצמה היא סופר הומאנית, גם בעיני המחנה שאליו היא משתייכת

כתבה אותו מישהי שמבינה הרבה במילים. היא יודעת בדיוק מה הסאב טקסט פה. בעיני עצמה היא סופר הומאנית, גם בעיני המחנה שאליו היא משתייכת.

המחנה תמך. כולה דחקה. דחקה, כמו צ'חקה בערבית. צחוקים נו, אל תהיה כזה כבד. צחוקים נו, כמו במערכת הבחירות האחרונות, כשאהוד ברק הגיע להפגנות מנדלבליט בפתח תקווה ואמר שהוא לא ראה שם את השפם של עמיר פרץ.

צחוקים. איך אומרים דחקה באידיש? אז אל תגידו לי לא להיות כבד. בא לי כבד.

בתור אחת שחיה ממילים, מוזר שנרי ליבנה לא מבינה את המילה פריבילגיה. מילה נוכרית אמנם, ועדיין. זאת אומרת, אין לי ספק שהיא מבינה את המילה על בוריה, במובן הטקסטואלי המילוני שלה. בהגדרה. אבל לכל מילה יש עוד משמעות. מילה לא עומדת בפני עצמה. היא אינה חד או דו ממדית. למילה יש נשמה. גם למילה פריבילגיה.

אם לנרי ליבנה היתה נשמה חומלת, רחמנית, כזאת שמבינה או מנסה להבין למה אנשים לא מגיעים למוזיאון תל אביב, היא היתה מבינה את הפירוש הנוסף של המילה

אם לנרי ליבנה היתה נשמה חומלת, רחמנית, כזאת שמבינה או מנסה להבין למה אנשים לא מגיעים למוזיאון תל אביב, היא היתה מבינה את הפירוש הנוסף של המילה. אבל היא דג קר שמתעטף באהבות ודאגות פסאודו אמיתיות כדי להיות חלק מקבוצה שאיתה אפשר ללכת למוזיאון ואחרי זה לשתות מקיאטו ולהריץ דאחקות על ישראל השניה, הביביסטית.

מוקדם יותר השנה, ליבנה השתמשה במילה פריבילגית בכתבה שכתבה לפני שנכנסה לבית האח הגדול. היא כתבה על עצמה שהיא אשכנזיה פריבילגית ("למרות שאני לא ממש פריבילגית ולא ממש אשכנזיה"). בשלהי השנה שעברה היא כתבה שערוץ אחד היה מלא בגברים פריבילגיים, בהתייחסה לפרשיית ההטרדה המינית שעברה. על ההתייחסות הראשונה אין לי מה להגיד. להתייחסות השניה אני תכף אחזור.

אני רוצה לספר לנרי על אמא שלי. היא נולדה בפרס. עלתה. כשעלתה, אמרו לה "איך קוראים לך". ענתה "פיירוז". אמרו "פיירוז. דומה לרוז. רוז זה שושנה. את שושנה מעכשיו". כשפיירוז עלתה לארץ היא הלכה למסלול האדום המטאפורי והכריזה על הכל. ביקשה ועמדה על זה שהכל יילקח ממנה.

אני רוצה לספר לנרי על אמא שלי. היא נולדה בפרס. כשעלתה, אמרו לה "איך קוראים לך". ענתה "פיירוז". אמרו "פיירוז. דומה לרוז. רוז זה שושנה. את שושנה מעכשיו"

ככה גדלנו. אין לנו שום צלקת תרבותית פרסית על הגוף. היא התיישבה, ניהלה גן, פונתה, הפכה למורה. היא עכשיו גרה תחנה אחת לפני הסוף.

פיירוז אוהבת לראות טלוויזיה. סרט פעם בשבוע גג. היא אומרת שהיא לא אוהבת את הים בגלל החול, אבל אני יודע שזה בגלל הפינוי. הכי אוהבת שכל הילדים והנכדים שלה באים אליה והיא יכולה להכין אוכל לשמונה מאות אנשים. היא קוראת ישראל היום. היא חושבת שביבי הוא מלך. מלך.

שנים הייתי מציק לה בויכוחים פוליטיים אכזריים, שבסופם תמיד הייתי מזכיר לה שהיא ערביה בעצמה ואיך היא יכולה לשנוא את עצמה ככה. והיא, בדמעות, ביקשה שאני לא אחזור על זה. שהיא ערביה.

היא אומרת שהיא לא אוהבת את הים בגלל החול, אבל אני יודע שזה בגלל הפינוי. הכי אוהבת שכל הילדים והנכדים שלה באים אליה והיא יכולה להכין אוכל ל-800 אנשים. היא קוראת ישראל היום. היא חושבת שביבי הוא מלך. מלך

אם היתה בריאה היתה הולכת להפגנה הזו ואולי באמת היתה זוכה לראות את רחבת מוזיאון תל אביב. אבל האמת נרי, שלפיירוז ואנשים כמוה אין זמן. הם בהישרדות. אין להם פספורט משני בז'קט הפנימי של המעיל. רחבות? הם מעדיפים את זו של הכותל.

אני דווקא חושב שאת יודעת מה זה פריבילגית. כשאמרת זה על הגברים בערוץ הראשון ידעת. פריבילגיה היא לא רק זכות יתר, פריבילגיה היא אחריות. אחריות היא לא לצחוק על אנשים שלא היו במוזיאון מימיהם. אחריות היא לגרום להם להבין למה הם צריכים להיות במוזיאון, להושיט יד, לפתוח דלתות. זה המימד השלישי של המילה הזו.

נרי ליבנה ואנשים כמוה הם מיצג אומנות בעצמם. הם עטופים בשלטי ניאון עם כל הדברים הנכונים. עטיפות לכיסוי הריק.

פריבילגיה היא לא רק זכות יתר, פריבילגיה היא אחריות. אחריות היא לא לצחוק על אנשים שלא היו במוזיאון מימיהם. אחריות היא לגרום להם להבין למה הם צריכים להיות במוזיאון, להושיט יד, לפתוח דלתות

אנחנו יודעים בדיוק למי התכוונת כשכתבת את הדבר הזה (האם היית כותבת נעירה דומה להפגנה בנוכחות קהל ערבי?).

אנחנו לא כועסים עלייך. עברנו את זה. אנחנו בשלב החמלה. צריך כמות לא קטנה של רוע וזדוניות כדי לכתוב ככה (או לתמוך בגעייה כזו). אני ממש לא מבין איך את יכולה לחיות עם עצמך ככה.

זאב אברהמי בן 50, מאז השירות בשטחים לא חי בארץ ולא יחיה עד שזה ייגמר. בהגדרה: יהודי פוסט ישראלי. נולד בימית, נעקר, חי יותר מדי זמן בניו יורק, עכשיו בברלין. נשוי לגרמניה (ומאז הפסיק לפחד מהמוות), שני ילדים ממוקססים היטב (ערסים יקים). כותב כדי לנשום. נושם בשביל לנגב חומוס. חוץ מראשון בלילה בברגהיין, לא אוהב דברים קבועים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 737 מילים

בואו, אתם שונאים

בואו, אתם שונאים. כל הקמפיין הזה היה קמפיין של שנאה. אתם שונאים את ביבי. העניינים די פתוחים לגבי הדרך שלו. לפחות לא מדוסקסים. הפילו פה ראש ממשלה על קמפיין שנאה אישי. זה עוד יחזור אלינו. דברים כאלו לא עובדים בלי נקמה.

בואו, אתם שונאים. כל הקמפיין הזה היה קמפיין של שנאה. אתם שונאים את ביבי. העניינים די פתוחים לגבי הדרך שלו. לפחות לא מדוסקסים. הפילו פה ראש ממשלה על קמפיין שנאה אישי

עזבו ביבי (חשבתם פעם מה יקרה פה אם הוא יצא זכאי?) עזבו. איך ננקה את השנאה, איך ניפטר ממנה, כמה זמן ייקח לנו להחליף? תסתכלו מסביב. את מי אנחנו אוהבים? את ליברמן? את הדתיים? את הערבים אתם אוהבים? אני תכף אחזור לאהבה הזו.

אני לא בא לטעון פה להגנתו של נתניהו. אינני פרקליט והוא לא שטן. אני יכול בבירור להגיד שהוא מתחתן רע. את העניינים האלו אני אתן לבית המשפט לברר. אני בא רק להגיד שאין פה על מה לחגוג, זה השליח שחוסל, המסר חי וקיים. אתם יכולים לשנוא את המסר. הוא שם עליכם פס. לגדעון סער אין מסר אחר. גם לא לבני גנץ.

חודשים שאני לא קורא פה דיון אזרחי על ההווה והעתיד של המקום הזה. איפה המדינה ואיפה החזון. חודשים. לא פלא ששתי מערכות בחירות אנשים פה לא מסוגלים להחליט. אני לא אומר שהדיון בביבי והשחיתויות זניח. אני אומר שהוא הפך למראית של הכל.

אני לא בא לטעון פה להגנת נתניהו. אינני פרקליט והוא לא שטן. אני בא רק להגיד שאין פה על מה לחגוג, זה השליח שחוסל, המסר חי וקיים. אתם יכולים לשנוא את המסר. הוא שם עליכם פס. לגדעון סער אין מסר אחר. גם לא לבני גנץ

יש לי הרגשה שהדיון האובססיבי הזה, דיון שאנחנו עוד נשלם עליו, בפקפוקים של ציבור שלם במערכות המשפט, החוק, הצדק, המשטרה והתקשורת, יש לי הרגשה שהדיון הזה הוא בכלל סטייה, כדי לא לדון בדברים שבאמת חייבים לדון בהם. כדי שזה יקרה, כולם היו צריכים לסתום ת׳פה ולתת לרשויות לעשות את העבודה שלהם. יש פה דברים קצת יותר חשובים לדבר עליהם מביבי.

מגרשים פה פאקינג ילדים, זקנים חיים פה בלי כבוד, בתי החולים על סף קריסה, גם מערכת החינוך, מעמד הביניים נחבט, שולחים פה נשמות בנות 18 לשטר אנשים אחרים כבר יותר מחמישים שנה. תגידו, נו, זה ביבי. ואני אגיד, עלי, צודקים. אבל אם אתם צודקים למה לא מפגינים נגד כל אלה? איפה הגיא פלג של קריסת הרווחה והחינוך והבריאות? זהו, נחליף את ביבי והכל יהיה בסדר? מה שחסר פה זה רק מוסר? אתם בסדר?

אני חושב שהדיון הזה בביבי הוא הסחה. כשהוא ייגמר, והוא ייגמר, אנשים יישבו בבית ויתחילו בארבע או ארבע מאות הקושיות. מה נשתנה? כלום לא ישתנה. זו אשליה. הפכחון ממנה יהיה כואב. אני לא כותב עלול להיות. הוא יהיה כואב.

אני חושב שהדיון הזה בביבי הוא הסחה. כשהוא ייגמר, והוא ייגמר, אנשים יישבו בבית ויתחילו ב-4 או 400 הקושיות. מה נשתנה? כלום לא ישתנה. זו אשליה. הפכחון ממנה יהיה כואב. אני לא כותב עלול להיות. הוא יהיה כואב

אחת הדרכים להימנע מהכאב היא לדבר על הפילים שבחדר. יש הרבה פלפלונים בחדר, אבל רק פיל אחד ענק. חייבים לדבר על פיל השלום.

בואו, אפשר לשנוא את נתניהו עד מחר, אבל הוא עשה את המנדט שלו. ציבור מסויים בחר בו, ברוב, והציבור הזה דרש מנתניהו משהו מאוד מסויים. נתניהו חילק את הסחורה. אם היה פרס נובל ללא שלום, הוא היה המועמד הראשי לקבלו. נתניהו מסמס את השלום.

מי מדבר על השלום בכלל? איזה סיקור בינלאומי יש לעניין הפלסטיני? לפלסטינים היתה רוח גבית ויחסי ציבור מעולים של כמעט שלושים שנה. אני לא רואה שהם יצאו מהדור הזה עם אילו הישגים. זה הישג גדול של נתניהו. צריך לתת לו את זה.

ציבור מסויים בחר בו, ברוב, והציבור הזה דרש מנתניהו משהו מאוד מסויים. נתניהו חילק את הסחורה. אם היה פרס נובל ללא שלום, הוא היה המועמד הראשי

אחרי שמונה שנות אובמה, אף אחד לא עומד מעל ישראל עם פטיש ביד, נהפוך הוא. אם אתה ישראלי ואתה מסתכל בכנות במה שקורה סביבך, אתה אומר: אנחנו אולי לא וילה בג׳ונגל, אבל אנחנו אי של שפיות בים של צונאמי. צריך לתת את זה לנתניהו.

צריך לצאת מהאשליה. לא יהיה פה שלום. לא בדור הזה. אין פה שום הסדר. אין פה שום הסדר עם מנדט ורוב. בזמן שהפגנתם נגד ביבי, הרעיון שלו בנה עוד אלף מאחזים. זו הודאה כאובה. לא יהיה פה שלום. אפשר להתחיל לעבוד על התשתיות כדי שלנכדים שלנו ושלהם תהיה תקווה, ולא האומללות העכשווית.

השלום הוא חלום נהדר. הוא לא המציאות. זה הזמן להתעורר. לא לפחד מהאמירות על מדינת אפרטהייד וכו׳. תמיד אומרים לנו שקל להרוס וקשה לבנות. זה ככה עם שלום ומלחמה. ראינו מה קרה פה כשניסינו שלום אינסטנט. על מי אנחנו עובדים?

צריך לצאת מהאשליה. לא יהיה פה שלום. לא בדור הזה. אין פה שום הסדר. אין פה שום הסדר עם מנדט ורוב. בזמן שהפגנתם נגד ביבי, הרעיון שלו בנה עוד אלף מאחזים

אני רוצה גם לכתוב לכם על הערבים. אלו שאתם אוהבים. הערבים האלו, מה לעשות, ערבים. הם עושים חפלות, ומשתטחים, וחמסות, וגורמטים, ואוכל אוכל אוכל, ושומעים מוזיקה מזרחית, ולרובם אין צ׳כוב על המדפים, וערסים ופרחות. אתם רוצים לעשות שלום עם הערבים האלו? למה שלא נתחיל עם הערבים של פה.

אני מנסה רק להגיד שאי אפשר שלום חיצוני בלי שלום פנימי. מי שמבין את זה באופן אישי, מבין. יש פה בעיות. צריך לדבר עליהן, צריך לדבר דווקא עם מי שאנחנו הכי פחות מסכימים איתו, הסכמה משתקת, אי ההסכמה מפרה, צריך להיות קצת פחות ישראליים, וקצת יותר יהודים. כשנשלים פנימה, השלום יבוא. זה בטבע שלו

אני מנסה להגיד שאי אפשר שלום חיצוני בלי שלום פנימי. יש פה בעיות. צריך לדבר עליהן, צריך לדבר דווקא עם מי שאנחנו הכי פחות מסכימים איתו, הסכמה משתקת, אי ההסכמה מפרה

תסתכלו על נתניהו. הוא ילך. זה רק ענין של זמן ואיך וכמה דם אמוציונלי רע יישפך פה בין אחים עד שהוא יילך. מה יקרה כשהוא יילך? את מי נשנא? על מי נוציא את הארס? איך ניפטר מהארס שהצטבר לנו על כריות האצבעות מהטוקבקים? תנו צ׳אנס לשלום לא היה נולד בלי ״אול יו ניד איז לאב״

זאב אברהמי בן 50, מאז השירות בשטחים לא חי בארץ ולא יחיה עד שזה ייגמר. בהגדרה: יהודי פוסט ישראלי. נולד בימית, נעקר, חי יותר מדי זמן בניו יורק, עכשיו בברלין. נשוי לגרמניה (ומאז הפסיק לפחד מהמוות), שני ילדים ממוקססים היטב (ערסים יקים). כותב כדי לנשום. נושם בשביל לנגב חומוס. חוץ מראשון בלילה בברגהיין, לא אוהב דברים קבועים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 942 מילים

איך נגרש את החושך, בעוד חושך?

הפיד שלי התמלא ביומיים-שלושה האחרונים בבקשות, תחנונים, המלצות וחגיגות: גנץ, תעשה לנו ילד ממשלת מיעוט, עם אמא חורגת משותפת שיכולה להסתכל רק מבחוץ.

למה מבחוץ? איזה מין ליברליזם זה שהם רק בחוץ? מה הם נגועים? מצורעים? או ש או ש. בלי צביעות. אם המשותפת בפנים שתהיה בפנים. למנהיג שלהם קוראים איימן עודה, לא מוסא רבנו. מותר לו לדרוך בארץ המובטחת.

הפיד שלי התמלא ביומיים-שלושה האחרונים בבקשות, תחנונים, המלצות וחגיגות: גנץ, תעשה לנו ילד ממשלת מיעוט, עם אמא חורגת משותפת שיכולה להסתכל רק מבחוץ

נדמה לי שהפיד שלי מלא בעיקר באנשים שבחרו בגוש השמאל, במנדטים זה פחות מעשירית מהאוכלוסיה. מעט אנשים שיודעים לעשות רעש ויושבים במקומות שמייצרים הרבה רעש. הדרישה שלהם מגנץ מטרידה. לא קראתי עדיין סקר שמפלח כמה בוחרי גנץ תומכים בממשלה כזו. לא הייתי מהמר על אחוז גדול.

הבוחרים של כחולבן הם בוחרי נמאס לי: נמאס לי מביבי, נמאס לי מהדתיים, נמאס לי מנתניהו, נמאס לי משרה ויאיר, נמאס לי מהערבים ותהליך השלום. תנו להם דחיפה קלה ונמאס להם מהחיים. אני לא רואה שם פוטנציאל לתמיכה בממשלת מיעוט. אני מכיר את האנשים האלו. אלו אוהבים את הערבים. כשהם שם. בחדר השני.

הבוחרים של כחולבן הם בוחרי נמאס לי: נמאס לי מביבי, נמאס לי מהדתיים, נמאס לי מנתניהו, נמאס לי משרה ויאיר, נמאס לי מהערבים ותהליך השלום. תנו להם דחיפה קלה ונמאס להם מהחיים

האיחול לממשלת מיעוט, עם ערבים בחוץ, אבל ליברמן בפנים, הוא שידור של נואשות. שבירת ערכים של השמאל הישראלי. הרצון לסלק את נתניהו עיוות את המוסר השמאלני עד לנקודה שבה הוא מוכן לשבת עם אחד האנשים היותר גזענים שיש לפוליטיקה הישראלית להציע. מי ששוכח עכשיו אמירות עבר של ליברמן, יתעורר יום אחד למציאות ליברמנית.

לא שזה יקרה. בדיוק כמו עם כחולבן, אבל בצורה הרבה יותר קיצונית, לליברמן אין שום מנדט מהבוחרים שלו לשבת עם ערבים או לקבל תמיכה מהם. גם לא עם דתיים.

יוצא שליברמן והמפלגה שלו הוא התמונה המדוייקת ביותר של הרוב הפוליטי בישראל: מרכז ימינה, מסורתיים אבל לא מתנגדים לאיזה סטייק לבן בפיתה ותחבורה ציבורית בשבת, ודי לא סובלים את כל מי שהוא לא אנחנו.

יוצא שליברמן והמפלגה שלו הוא התמונה המדוייקת ביותר של הרוב הפוליטי בישראל: מרכז ימינה, מסורתיים אבל לא מתנגדים לאיזה סטייק לבן בפיתה ותחבורה ציבורית בשבת, ודי לא סובלים את מי שהוא לא אנחנו

השמאל הישראל, שוב, מלבד הערבים מדובר בעשרה אחוז, צריך לאסוף את שבריו. כחול לבן היא לא מפלגת שמאל ואני לא בדיוק רואה איך היא נושאת אי אילו דגלונים מעולם השמאל. חונטה צבאית שהריצה קמפיין בחירות עם קרקפות פלשתינאים מעזה על החגורות שלהם, ביחד עם לווין תל אביבי היא שמאל? היא מייצגת ערכים של השמאל?

הבחירות האחרונות הן קריאה לחשבון נפש. בעד מי אנחנו? אנחנו רק נגד? איך נגרש את החושך, בעוד חושך? לא ניצחנו. הפסדנו. להדיח את ביבי זה לא נצחון, ולא הדחנו אותו. חשבון נפש ערכי. חשבון נפש על שלום פרקטי, על שלום פנימי, על הפסקת הפטרונות כלפי הערבים ותקווה שיתחילו לקחת אחריות על חייהם.

הבחירות האחרונות הן קריאה לחשבון נפש. בעד מי אנחנו? אנחנו רק נגד? איך נגרש את החושך, בעוד חושך? לא ניצחנו. הפסדנו. להדיח את ביבי זה לא נצחון, ולא הדחנו אותו

להפסיק לסתום פיות גם על מה שלא נוח לדבר, לדבר בעיקר עם האחר, השונה, על איך בונים פה איחוד אמיתי, לא ליברמני מזוייף, מושל ומפריד, אלא איחוד שבו דתיים וערבים ממגנטים אחד את השנים, לא דוחים.

זאב אברהמי בן 50, מאז השירות בשטחים לא חי בארץ ולא יחיה עד שזה ייגמר. בהגדרה: יהודי פוסט ישראלי. נולד בימית, נעקר, חי יותר מדי זמן בניו יורק, עכשיו בברלין. נשוי לגרמניה (ומאז הפסיק לפחד מהמוות), שני ילדים ממוקססים היטב (ערסים יקים). כותב כדי לנשום. נושם בשביל לנגב חומוס. חוץ מראשון בלילה בברגהיין, לא אוהב דברים קבועים

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 523 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 5 בדצמבר 2019
מה שחשוב ומעניין עכשיו

יומן ליסבון נתניהו מקדם בחירה ישירה לראשות הממשלה

גם בליסבון, בין פגישה עם ראש ממשלת פורטוגל ושר החוץ האמריקאי, נתניהו ממוקד-בחירות ברמות על ● לעיתונאים בליסבון הוא אומר שהוא מתנגד לבחירות, אבל כל מעשיו מכוונים לסיבוב הבא ● על חסינות ותיקיו המשפטיים הוא מסרב לדבר, אבל מודה כי האירועים משפיעים עליו: ״אני לא רובוט״ ● שלום ירושלמי מדווח מפמליית ראש הממשלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו נמצא עמוק בתוך מערכת בחירות. הוא היה רוצה ששיטת הבחירות תשתנה, ונלך לבחירה ישירה לראשות הממשלה. לצורך העניין, הוא נשען על חבר כנסת אלמוני מהליכוד, שלמה קרעי, שמבקש ממנו לקדם את הנושא.

״זה רעיון שמתחיל להיות מעניין״, אמר נתניהו הערב בליסבון. אלא שהאפשרות לשנות את החוק ואת שיטת הבחירות בכנסת הזו נראה קלוש למדי.

נתניהו מאמין שהוא האיש שיוכל לנצח. זה ברור. בבחירות כאלה הוא לא צריך 60 מנדטים, אלא יתרון של קול אחד על פני יריבו, בני גנץ או יאיר לפיד. נתניהו רוצה לשחזר את הניצחון האחרון שלו בבחירה הישירה ביוני 1996, אם כי ב-1999 הוא הפסיד את הבחירות לאהוד ברק.

נתניהו עדיין מנסה לעשות רושם שהוא מתנגד לבחירות. הוא רוצה לנצח במשחק ההאשמות. ״שגנץ יתגבר על לפיד וליברמן יתגבר על עצמו – ואז לא יהיו בחירות״, אמר.

בנימין נתניהו נפגש עם ראש ממשלת פורטוגל אנטוניו קושטה בליסבון, פורטוגל. 5 בדצמבר 2019 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)
בנימין נתניהו נפגש עם ראש ממשלת פורטוגל אנטוניו קושטה בליסבון, פורטוגל (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

נתניהו הסביר גם שהוא חייב להיות ראשון, ולכן כל ההצעות האחרות לא יתקבלו. ההסבר שלו: רק הוא צריך ויכול לשמור על המשכיות היחסים עם ארצות הברית ולקדם את ברית ההגנה דווקא בימים אלה.

״תנו לציבור לבחור, אם אתם טוענים שהציבור לא רוצה אותי, דוחה אותי – שימו את הדברים על השולחן״, אמר נתניהו וכיוון לבחירה הישירה שוב.

נתניהו משלב את קמפיין הבחירה הישירה עם מסע הבחירות הבינלאומי שהוא מנהל. בליסבון נפגש הערב עם שר החוץ של ארה״ב מייק פומפיאו.

נתניהו הסביר גם שהוא חייב להיות ראשון, ולכן כל ההצעות האחרות לא יתקבלו. ההסבר שלו: רק הוא צריך ויכול לשמור על המשכיות היחסים עם ארצות הברית ולקדם את ברית ההגנה דווקא בימים אלה

לטענת נתניהו, הוא היחיד שהביא לישראל הישגים מדהימים בשנים האחרונות. כל טבלאות האקסל והדיאגרמות כבר מוכנות. ישראל היא במצבה הטוב אי פעם, לשיטתו של נתניהו – וכך על פי ציבור רחב בעולם, 20 אלף איש, שנשאלו בסקר שפורסם לאחרונה ב-US News & World Repprt.

בתדרוך העיתונאים, נתניהו סרב לדבר על החסינות. כששאלתי אותו האם ידרוש חסינות, סרב להגיב. לי ברור שהוא ידרוש חסינות עד ה-2 בינואר, כדי למשוך זמן ולא ללכת למשפט מיידי. הוא גם לא רצה לדבר על הפריימריז לראשות הליכוד.

ביום ראשון הקרוב הוא יגיע כגיבור לישיבת מרכז הליכוד, וידאג שלא יהיו פריימריז לרשימת חברי הכנסת. פריימריז כאלה, הוא יודע, לא יסבכו אותו בתמיכה בחברי כנסת.

נתניהו ממוקד-בחירות ברמות על. אבל, הוא אומר, ״אני לא רובוט״, כששואלים אותו על ההשפעה שיש לאירועים המשפטיים עליו. ״אלא שאני שונה מאחרים ביכולת הריכוז שלי. פעם אפילו בדקו את זה״, הוסיף.

עוד 373 מילים

נתניהו: נצליח למנוע בחירות רק אם גנץ יתגבר על לפיד

עוד אמר נתניהו בליסבון: "רוצה לכהן שנתיים - אקדם בחירה ישירה לראשות הממשלה" ● נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות: הביקורת נגד מערכת המשפט חסרת אחריות ● כתבי אישום בפרשת הצוללות: מרום וגנור יואשמו בשוחד, שמרון בהלבנת הון

עוד 44 עדכונים

למקרה שפיספסת

נגע הסמים הסינתטיים מכה בדרום תל אביב

נגע הסמים הסינתטיים מכה בדרום תל אביב. תושבים קוראים לפעולה והרשויות מגלגלות אחריות

בשבוע האחרון תשומת לב יתרה מופנית (שוב) כלפי דרום תל אביב ושוב בהקשרים בעייתים. מכת הסמים הסינתטיים, המשקפת תופעות התמכרותיות קשות, תקפה את האיזור ותושבי השכונות מיואשים.

צירוף מקרים אומלל של שני גורמים עיקריים יצר את התופעה. פעילות נדל"נית ענפה שהחלה באיזור התחנה הישנה, העירה את הנרקומנים מרבצם והביאה אותם למצוא מקלט בחדרי המדרגות, גני משחקים וספסלים של שכונות דרום העיר. בה בעת ומזה כמה שנים, ייצור ומכירת סמים סינתטיים זולים מתחת לראדר מתרחשים כמעט באין מפריע ומהווים מלכודת לאנשים קשי יום, המוצאים את עצמם מכורים עם תופעות התמכרות להירואין – מסמי פיצוציות.

משרד הבריאות מזהיר שאף שהשמות עדיין זהים – "נייס גאי", "מבסוטון" ו"סופר מריו" – כעת מדובר ב"תרכובות כימיות רעילות הנמכרות בצורה של כדורים, תמיסות לשאיפה ולשתייה, קטורת ותערובות לעישון"

משרד הבריאות מזהיר שאף שהשמות עדיין זהים – "נייס גאי", "מבסוטון" ו"סופר מריו" – כעת מדובר ב"תרכובות כימיות רעילות הנמכרות בצורה של כדורים, תמיסות לשאיפה ולשתייה, קטורת ותערובות לעישון".

סם נוסף שנפוץ מאד בשנים האחרונות הוא קריסטל מת' – מתאמפטמין פסיכואקטיבי, שלפי משרד הבריאות ממכר פי שלושה מקוקאין וגורם לפסיכוזות, הזיות, הפרעות שינה חמורות, בחילות, אירועי לב והתקפי חרדה. גם הסם הזה מאוד זול וממכר ועשוי להביא את המשתמש להתנהלות והתנהגות סכיזופרנית קשה.

התוצאה בפועל היא עשרות רבות של אנשים זרוקים ברחובות דרום תל אביב, עושים את צרכיהם בחדרי מדרגות ומשתקעים בגינות. מעבר למטרד הברור, מדובר גם בפגיעה בבטחונם האישי של התושבים. 

סם נוסף שנפוץ מאד בשנים האחרונות הוא קריסטל מת' – מתאמפטמין פסיכואקטיבי, שלפי משרד הבריאות ממכר פי שלושה מקוקאין וגורם לפסיכוזות, הזיות, הפרעות שינה חמורות, בחילות, אירועי לב והתקפי חרדה

אמש פנתה ח"כ מירב מיכאלי בנושא לשר ארדן בשאלה איך המשטרה מתמודדת עם המצב. הוא טען כי חלה עלייה באכיפה באיזור, אך גם ש"לא כל הפתרונות במשטרה" והפנה את התושבים לראש העיר. עירית תל אביב מצידה לוקחת אחריות חלקית ואת היתר – מגלגלת לפתח המשטרה.

העניין יכול היה אולי היה להיפתר אם היתה קיימת רשות למלחמה בסמים, אך זו נסגרה בשנה שעברה לפי החלטת השר ארדן, ובמקום הוא הורה להקים רשות לטיפול במלחמה בסמים בתוך המשרד לביטחון פנים. אולי זה הגוף שאמור לקחת אחריות?

*  *  *

כך או כך לאור המצב המחריף, השבוע התושבים החליטו לנקוט צעד ולאגד את פעילותם בקבוצת פייסבוק ששמה "דרום תל אביב בקריז". הקבוצה הוקמה על ידי תושבי האזור במטרה לפעול אקטיבית למיגור התופעה. 

בקבוצת "דרום תל אביב בקריז" מעלים תמונות של נרקומנים זרוקים על המדרכות, ומדווחים על עשרות הטרדות. הזוי כמה שהרשויות נטפלות לקנאביס ולצרכנים, אבל ממפגע סמים אמיתי כזה – מתעלמות

הם מעלים תמונות של נרקומנים זרוקים על ספסלים ועל המדרכות, ומדווחים על עשרות הטרדות ומציאות בלתי נסבלת. המצב רע מאד וחייבים לטפל בזה. מצד שני, זה ממש הזוי כמה הרשויות נטפלות לקנאביס ולצרכנים, אבל ממפגע סמים אמיתי כזה – מתעלמות.

משטרת ישראל יכלה להשקיע 20 מיליון שקלים בפרשת טלגראס, אבל לא בתחומי אחריותה העובדה שנגע סמים אמיתי ומסוכן לאין שיעור מציף את הרחובות וגוזל חיי אדם. אני תמהה מה הופך את הקנאביס עבורם לכזה ששווה להשקיע כל כך הרבה משאבים למיגורו, שעה שמעבדות כימיות ביתיות של סמי פיצוציות וקריסטל עובדות חופשי. 

אולי כדאי לשאול את השר ארדן את אותה שאלה רק הפוך – מה כן נמצא בתחומי אחריותה של משטרת ישראל, והאם לא ראוי למנות מפכ"ל קבוע, מינוי שנעדר מהמסיבה מזה כשנה?

 

דפנה גלפז, אשת תכן, חוקרת תרבות ומנהלת קהילת צרכניות הקנאביס "נשים בירוק" 

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 526 מילים

"המגזר העסקי היה מגזר השתקנים - התעוררנו"

ראיון אנשי עסקים מובילים התכנסו השבוע כדי להביע תמיכה בשלטון החוק, והתנגדות למתן חסינות לנתניהו ● צבי סטפק, מייסד מיטב-דש ומראשי היוזמה, מספר לזמן ישראל מה מניע אותו ואת שותפיו ● "לחברות עסקיות יש לפעמים יותר כוח מאשר למדינות, והכוח הזה מטיל עליהן אחריות"

עוד 585 מילים

תגובות אחרונות

סודות, שקרים ולואי ויטון

לחקור את החוקרים "שיטה, הליך מזוהם, שחייבים לשים לו סוף", כך תאר נתניהו את פרשת רות דוד, פרקליטת מחוז ת״א לשעבר ● מהי השיטה? מהו ההליך המזוהם? איך יש לשים לו סוף? ואילו שאלות הוא מעורר ביחס לאמינות המשטרה ועבודת הפרקליטות? ● אמיר בן-דוד פתח את ״תיק רות דוד״ ומצא מספר תהיות קשות ● הראשונה שבהן: מדוע שקד, אוחנה ונתניהו לא השתמשו בסמכותם לבדוק את הפרשה

עוד 4,044 מילים

הסיכוי להדחת נתניהו וכיצד בית המשפט העליון יכול להכריע את גורלו

רעיון ההדחה חסרת התקדים של ראש ממשלה מכהן, יחד עם התיקו במערכת הפוליטית, יוצרים משבר חוקתי בישראל. המתח הפוליטי הוא גבוה, ורבים חוששים מהסיכון של אלימות פוליטית.

לדברי המכון הישראלי לדמוקרטיה, רה"מ מכהן בצל הדחה מזיק לאמון הצבור במוסדות המדינה ולאופיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. יותר מכך, הם טענו שהנורמות הציבוריות דורשות שראש הממשלה יתפטר

לדברי המכון הישראלי לדמוקרטיה, צוות החשיבה היוקרתי ביותר בישראל, אין ספק שראש ממשלה מכהן היושב תחת צלה של הדחה מזיק לאמון הצבור במוסדות המדינה ולאופיה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. יותר מכך, הם טענו שהנורמות הציבוריות דורשות שראש הממשלה יתפטר.

לאנשים שישראל יקרה ללבם יש אחריות להשמיע את קולם ולעמוד מול כל ניסיון לפגוע בלגיטימיות של המערכת המשפטית. המכון הישראלי לדמוקרטיה ציין במיוחד שההחלטה מעלה שאלות לגבי סמכותו של הנשיא לתת את המנדט להקים ממשלה לנתניהו.

אין להשאיר החלטות לגבי עתידו הפוליטי של ראש הממשלה בידי המערכת המשפטית בלבד. לנשיא יש שיקול דעת במידה מסוימת, ויש לו תפקיד מרכזי במציאת פתרון. השמועות הרווחות בירושלים אומרות שהנשיא עשוי להטיל וטו אפילו על האפשרות לבקש מנתניהו להקים ממשלה ו/או להעניק לו חנינה לפני תחילת המשפטים שלו, בעסקה בסגנון ניקסון שתחסוך לאומה מערכת בחירות שלישית, במה שמסתמן כהתקפה על מערכת המשפט ועל בית המשפט העליון.

לדברי הפרופ' למשפט ציבורי יואב דותן, לנשיא יש את הזכות לסמוך על הדעה המשפטית של הפרקליטות, שנתניהו אינו ראוי להתבקש להקים ממשלה, וכי דעה כזו ככל הנראה לא תבוטל על ידי ביה"מ העליון

לדברי יואב דותן, פרופסור למשפט ציבורי באוניברסיטה העברית בירושלים, לנשיא יש את הזכות לסמוך על הדעה המשפטית של פרקליטות המדינה, שנתניהו אינו ראוי להתבקש להקים ממשלה, ושדעה כזו ככל הנראה לא תבוטל על ידי בית המשפט העליון. אם ראש הממשלה, הליכוד, הכנסת, הפרקליטות והנשיא לא יכולים לפתור בעיה זו בהקדם – דבר שלא סביר – אזי בית המשפט העליון יתבקש לפתור אותה. כיצד הוא יכריע?

למעשה שני משפטים מתנהלים. אחד הוא ההדחה הפורמלית נגד ראש הממשלה בגין הונאה, הפרת אמונים ושחיתות. אם הוא לא יתפטר בגלל ההאשמות הללו, רוב הסיכויים שהעניין יגיע לבית המשפט העליון.

לפי העיקרון המשפטי הקיים של טוהר מידות ואמון הציבור המתואר בהמשך, יתכן שבית המשפט העליון יכפה על נתניהו להתפטר. המשפט השני נגד נתניהו מתנהל בבית המשפט של דעת הקהל. כאן התומכים שלו תוקפים ומסיתים נגד מערכת המשפט ונגד מה שמכונים בפיהם פרקליטות ותובע ציבורי חזקים מדי, ובית משפט עליון אקטיביסטי מדי.

אין אלא להצטער על עד כמה הליכוד בראשות נתניהו התרחק מן הליכוד של מנחם בגין, עם הכבוד שהוא רחש לשלטון החוק ולעצמאותו של בית המשפט העליון, כפי שמשתקף באמירתו המצוטטת, "יש שופטים בירושלים."

לפי העיקרון המשפטי של טוהר מידות ואמון הציבור, יתכן שביה"מ העליון יכפה על נתניהו להתפטר. המשפט השני נגדו מתנהל בביה"מ של דעת הקהל. כאן תומכיו תוקפים ומסיתים נגד מערכת המשפט

פרופסור דותן טוען שרוב הציבור רואה את הניסיונות לפגוע בלגיטימיות של בית המשפט העליון ומערכת המשפט. החלטות בית המשפט בתחום של טוהר מידות נהנות מתמיכה ציבורית גורפת. בית המשפט נדמה בעיני הציבור כלוחם חסר פניות ואמיץ נגד שחיתות ממשלתית. החלטות בית המשפט בתחום זה מדגישות את ההתנהגות שאינה משביעה רצון ואת השחיתות בקרב עובדי ציבור בכירים ושל פוליטיקאים, ומחזקות את התדמית והעוצמה של בית המשפט כמגינה על זכויות הציבור, ונגד ניצול הכוח של מנהיגיו.

לגבי שימוע אפשרי של בית המשפט העליון בעניין ההדחה, פרופסור דותן מסביר שבית המשפט העליון, בסדרת החלטות במשך קרוב ל-30 שנה, סיים את תקופות הכהונה ו/או מנע את מינוים של שרים, פקידים בכירים, קציני צה"ל ועובדי ציבור אחרים על בסיס העקרונות של טוהר המידות ואמון הציבור.

החלטות מוקדמות של בית המשפט היו מבוססות על ההאשמות של עברות פליליות חמורות על ידי הממונים. בית המשפט הרחיב את זה לכלול מקרים בהם התנהגותו של הנאשם נתפסה כלא מוסרית, גם אם לא לגמרי פלילית, כגון הטרדה מינית ואפליה.

לגבי שימוע אפשרי של ביה"מ העליון בעניין ההדחה: ביה"מ העליון, בסדרת החלטות במשך קרוב ל-30 שנה, סיים את תקופות הכהונה ו/או מנע מינוי שרים, פקידים בכירים, קציני צה"ל ועובדי ציבור אחרים על בסיס עקרונות טוהר המידות ואמון הציבור

במספר מקרים יותר עכשוויים, ממונים בכירים בצה"ל הגיעו לבית המשפט על יסוד ביטויים של המועמד במדיה, שנראו בעיני העותרים כפוגעים באידאלים של זכויות אדם או זכויות חוקתיות בסיסיות אחרות. למרות שרוב עתירות אלה נכשלו, בכולן בית המשפט שב והדגיש את תפקידו בלהבטיח שממונים בכירים יענו על דרישותיו לסטנדרטים מוסריים גבוהים בשרות הציבור.

ב-2011, מועמדים מובילים לשלושה תפקידים בכירים – רמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה ונציב בתי הסוהר – נאלצו להסיר את מועמדותם לאחר שהאשמות של התנהגות פיננסית או מינית לא ראויה פורסמו במדיה, ואחרי שפרקליט המדינה הודיע שהוא יתקשה להגן על מנויים אלה בבית המשפט.

ב-2011, מועמדים מובילים לשלושה תפקידים בכירים – רמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה ונציב בתי הסוהר – נאלצו להסיר את מועמדותם לאחר שהאשמות של התנהגות פיננסית או מינית לא ראויה פורסמו במדיה

לדברי פרופסור דותן שלושה מקרים אלה במיוחד מנבאים רעות בשביל נתניהו. במקרה אייזנברג (1992), בית המשפט פסק שחבר בכיר לשעבר בשירותי בטחון הפנים (יוסי גינוסר), שהיה מעורב בכיסוי והריגה של שני מחבלים אחרי שנשבו, ושקיבל חנינה מהנשיא, לא יוכל להתמנות לתפקיד מנכ"ל משרד השיכון מפני שעברו מכתים את טוהר מידות.

במקרה זה המנוי החדש נמנע, ובכך יש תמיכה לטיעון המשפטי שעל הנשיא להימנע מלמנות אדם לנסות ולהרכיב ממשלה, אם טוהר מידות הוכתם על ידי האשמה בעברה פלילית רצינית הכוללת שחיתות מוסרית. אם נתניהו יקבל חנינה לפני המשפטים שלו, יתכן שחוק זה ימנע ממנו מלבקש משרה בכירה גם בעתיד.

דותן מסביר שבמקרה דרעי (1993), בית המשפט פסק שראש הממשלה רבין היה מחויב לפטר את שר השיכון דאז, אריה דרעי, אחרי שהוא הואשם בשחיתות. בית המשפט טען ששר המואשם בעברה פלילית רצינית הכוללת שחיתות מוסרית הפר את הדרישה לטוהר מידות ואמון הציבור. מאז 1993 זהו החוק לשרים נאשמים, וזהו התקדים שקרוב לוודאי יביא לידי התפטרותו של נתניהו.

מעניין לציין שההגנה במקרה דרעי טענה, כפי שיטען נתניהו, שישנו חוק כתוב האומר ששר אינו חייב להתפטר עד לסיום משפטו. לדברי דותן, במקרה של דרעי בית המשפט לא היסס להכניע את החוק הכתוב המפורש

מעניין לציין שההגנה במקרה דרעי טענה, כפי שיטען נתניהו, שישנו חוק כתוב האומר ששר אינו חייב להתפטר עד לסיום משפטו. לדברי דותן, במקרה של דרעי בית המשפט לא היסס להכניע את החוק הכתוב המפורש לעקרון המוביל של טוהר המידות ולחשיבותו של אמון הצבור. לכל הפחות אמון הציבור מחייב שאדם המואשם בעברה רצינית לא יוכל לכהן במשרה הבכירה ביותר במדינה.

המקרה השלישי הרלבנטי הוא זה של שלושה ראשי עיר מערים מרכזיות (רוכברגר, 2013). פחות מחודש אחד לפני הבחירות העירוניות, פרקליט המדינה הודיע שבכוונתו להגיש להם כתבי אישום בגין שחיתות.

ראשי ערים נבחרים בבחירות ישירות, אבל בית המשפט אמר, כפי שיטען נתניהו, שהטיעון של דמוקרטיה ייצוגית לא מהווה טיעון מספיק טוב כדי שבית המשפט יפטור את ראשי הערים מהעיקרון של טוהר המידות. לבית המשפט לא היה את הכוח למנוע מראשי הערים להתמודד בבחירות, אך כתב אישום עדיין יוכל למנוע את מינויו של עובד ציבור נבחר אחרי הבחירות, במידה וייבחר.

דותן טוען שכאשר חוקים אלה נוגעים לראש הממשלה המשמעות היא הדחה. הדחה היא חוק מקובל אנגלי מן המאה ה-14 שאיפשר לבית הנבחרים להאשים את שרי המלכים בעברות חמורות, להדיח אותם ולאסור אותם

דותן טוען שכאשר חוקים אלה נוגעים לראש הממשלה המשמעות היא הדחה. הדחה היא חוק מקובל אנגלי מן המאה ה-14 שאיפשר לבית הנבחרים להאשים את שרי המלכים בעברות חמורות, להדיח אותם ולאסור אותם.

באותה תקופה בית הנבחרים ניסה להפחית את כוחו של המלך שהיה עדיין כל יכול. ההדחה הייתה דרך להעמיד במבחן את סמכותו של המלך. בית הנבחרים (הגוף העליון הפרלמנטרי בממלכה המאוחדת) ישב בתור בית משפט וניסה להעניש את הנאשם.

מלכים ומלכות ערערו על נוהג זה והשיבו מלחמה בכך שלא קראו לבית הנבחרים בחזרה. היה אפשר להדיח שרים רק בזמן שבית הנבחרים ישב. אחרי שבית הנבחרים האנגלי גבר על המלך נוהג זה דעך, אך הוא חודש על ידי החוקה האמריקאית, שם הוא נתפס כחלק אינטגרלי של הפרדת הכוחות ושל האיזונים והבלמים בין נשיא ארה"ב, הקונגרס ובית המשפט העליון. היסטורית, הדחה הובילה ליותר מחויבות ושקיפות.

יש הטוענים כי בית המשפט העליון בישראל גזל את הכוח של הרשות המחוקקת והלך מעבר למנדט האקסקלוסיבי שלו לפרש את החוקים שנחקקו על ידי הכנסת. בכל זאת, מאז ייסודו בתקופת הבריטים, ניתנה לבית המשפט סמכות שיפוטית רחבה לשמוע ולהכריע בעניינים "שחיוני להכריע בהם כדי שייעשה צדק".

חוק היסוד (1980) אמר שבמקרה של שאלה שאין לה מענה על ידי חקיקה, תקדים או אנלוגיה, בית המשפט נקרא ליישם את "העקרונות של חרות, צדק, הגינות ושלום, כפי שנחזו על ידי מורשת ישראל"

בתי משפט קיבלו הוראה ליישם את החוק האנגלי המקובל ואת עקרונות ההגינות במקרים של בעיות שלא נפתרו על ידי החוק העות'מאני או החקיקה החדשה. מושג ה"לקונה" – מילוי הפער – עודד יצירתיות משפטית השוואתית לפי מיטב המסורות של החוק האנגלו-אמריקני.

ב-1980, כאשר בוטלו פורמאלית כל הקשרים לחוק האנגלי המקובל, נולד חוק מקובל חדש ייחודי ישראלי. חוק היסוד (1980) אמר שבמקרה של שאלה שאין לה מענה על ידי חקיקה, תקדים או אנלוגיה, בית המשפט נקרא ליישם את "העקרונות של חרות, צדק, הגינות ושלום, כפי שנחזה על ידי מורשת ישראל".

הדחה אפשרית של ראש הממשלה בנימין נתניהו על יד בית המשפט העליון של מדינת ישראל היא נסיון לשים סוף לשנים של הזנחה חקיקתית ולהעלות את הסטנדרטים המוסריים של מנהיגים פוליטיים בישראל.

הדחה אפשרית של ראש הממשלה בנימין נתניהו על יד ביה"מ העליון היא נסיון לשים סוף  לשנים של הזנחה חקיקתית ולהעלות את הסטנדרטים המוסריים של מנהיגים פוליטיים בישראל

גם אחרי הרשעתם של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט ושל הנשיא משה קצב, ורשימה ארוכה של פוליטיקאים בכירים בגין עברות פליליות, הכנסת לא הצליחה לפעול בהתאם להמלצות ועדת שמגר (2008). הוועדה הכינה קוד מוסרי עבור שרים, בכוונה לקדם התנהגות ראויה על ידי חברי כנסת, שהם נאמני הציבור, על מנת לקדם רווחה כללית, שקיפות וממשל תקין.  הקוד המוצע דורש מחברי כנסת לקיים, בין השאר, ערכים כגון יושר, מנהיגות, נאמנות לערכי המדינה, ועבודת צוות.

הכנסת לא עשתה דבר. בית המשפט העליון נאלץ לפעול בתוך הקשר זה של אפתיה, כדי לעורר סטנדרטים של מנהיגות, כי הכנסת לא פעלה. חוסר הפעולה של הכנסת יצר ואקום בו בית המשפט פיתח סטנדרטים מוסריים ומקצועיים גבוהים עבור עובדי ציבור בכירים ופוליטיקאים, כדי לשפר את איכות המנהיגות ואת אמון אזרחי ישראל במדינה ובמוסדותיה.

חוסר הפעולה של הכנסת יצר ואקום, שבו פיתח ביה"מ העליון סטנדרטים מוסריים ומקצועיים גבוהים עבור עובדי ציבור בכירים ופוליטיקאים, כדי לשפר את איכות המנהיגות ואת אמון אזרחי ישראל במדינה ובמוסדותיה

האם עלינו לצפות לפחות ממנהיגינו הפוליטיים? בית המשפט עושה את הדבר הנכון בכך שהוא קבע סטנדרטים מוסריים גבוהים עבור מנהיגינו. לציבור יש את הזכות לדרוש את זה. לבית המשפט ניתנה הסמכות לפרש את החוקים וזה צריך להיעשות בדרך שמקדמת מנהיגות טובה יותר ושמכבדת טוהר המידות ואמון הציבור. קביעת סטנדרטים מוסריים גבוהים למנהיגים שלנו היא היסוד של טוהר המידות, אמון הצבור ומשילות טובה יותר בישראל.

ממשלת האחדות הרצויה והחיונית צריכה להתחייב  ליישם באופן מידי את הקוד המוסרי לשרים שהומלץ על ידי ועדת שמגר (2008). עד אז "יש שופטים בירושלים".

הדיון המלא על מקרה החוק הנדון

סיימון פינק חי בישראל, נולד וגדל במלבורן, אוסטרליה. למד משפטים, פוליטיקה וכלכלה ומתעניין במדיניות ציבורית. עבד עבור ממשלות ישראל ואוסטרליה וכרגע עובד בבנק בישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,693 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

יומן ליסבון אנוסי בלפור מבקרים באנדרטה לזכר אנוסי פורטוגל

בני הזוג נתניהו ניצלו את ההפוגה ומזג האוויר השמשי כדי לטייל בליסבון ולהתחקות אחר ההיסטוריה היהודית העשירה והטראגית של המקום ● שלום ירושלמי ניצל את ההזדמנות כדי לברר עמם, איזו איקוויזיציה גרועה יותר - זו שהיתה בימי הביניים, או זו שהם עוברים עכשיו ● וידאו

ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה ניצלו את ההפוגה, עד לפגישות המדיניות שיתקיימו הערב, ואת מזג האוויר השמשי כדי לטייל בליסבון ולהתחקות אחר ההיסטוריה היהודית העשירה וטרגית של המקום.

השניים ביקרו באנדרטה לזכר היהודים שנטבחו בפרוגרום ליסבון ב-1506, הנמצאת בכיכר רוזיו, מתחת לכנסיית סאן דומינגוש, אשר נבנתה ב-2006. מול האנדרטה, עמד מטה האינקיוויזיציה. אחד ההיסטוריונים הידועים שחקרו את האינקוויזיציה הוא לא אחר מאביו של נתניהו, בנציון נתניהו ז"ל.

כשנתניהו ורעייתו התעכבו ליד האנדרטה, שאלתי את ראש הממשלה בהומור, "איזה אינקוויזיציה יותר גרועה, מה שעשו לך או מה שעשו פעם?"

"אה… יש בזה משהו", ענתה שרה, מחייכת, לכאורה מרוצה מההרמה להנחתה. "אני לא שוללת את השאלה. אני שמחה שאתה מבין שזו אינקוויזיציה בשבילנו". נתניהו מצידו מבקש לשנות נושא, ושרה מציעה לי, "נתפוס פעם איזו שיחה, הא?"

בינתיים, נתניהו מנסה לברר יותר פרטים על ההיסטוריה של המקום. "אין פה אף אחד שיכול לתת לנו קצת, אה…" הוא מביט מסביב. שרה פונה אל הכתבת הפוליטית של וואלה! טל שלו – זו שנאמר עליה בתמלילי תיק 4000 שהיא דוברמן, כי אינה שועה לתכתיבים פוליטיים או לצנזורות. "את יודעת משהו, טל?", שרה שואלת אותה.

"אני יודעת, כפי שלמדתי קודם, שאביו היה המומחה", היא עונה.

"אבל אבי לא זמין ברגע זה", מגחך נתניהו.

עוד 191 מילים

טרנד מסוכן המירוץ לדירה בחו"ל: התשואה לא מובטחת

הפרסומים בכלי התקשורת וברשתות החברתיות משגעים יותר ויותר ישראלים: "כמה מאות אלפי שקלים ויש לכם נכס בחו"ל, במחיר של חנייה בתל אביב" ● אז איפה הקאץ'? ● עומר שרביט יצא בעקבות הטרנד החדש בנדל"ן, וגילה מה חייבים לבדוק, ממה להיזהר - ומי עשוי להתרסק

עוד 3,081 מילים

כך נראית דמוקרטיה בדעיכה

העולם הדמוקרטי נמצא בעיצומה של נסיגה דמוקרטית גדולה ● קחו מנהיג כריזמטי ופופולרי, תוסיפו לזה חברה מפולגת, תנו עדיפות לכמה קבוצות אינטרסים מיוחדות - ותראו איך שלטון החוק כושל והדמוקרטיה מידרדרת ● פרופ׳ נעמי חזן מנתחת את מאפייני הדעיכה של דמוקרטיות בעולם - כולם רלוונטיים לישראל של היום

עוד 1,096 מילים

חיפה "תשובה שולט בים, ועכשיו הוא רוצה לשלוט גם בחוף"

חברה בשליטת תשובה עתרה לביהמ"ש אחרי שנאסר עליה לבנות עוד 4 מגדלים בקו החוף של חיפה - בנוסף לשניים שזכו לכינוי המפוקפק "הולילנד של חיפה" ● בחברה להגנת הטבע מקווים כי ביהמ"ש יעדיף את טובת הציבור והסביבה, אך חוששים מהפתעות של הרגע האחרון

עוד 562 מילים

יומן ליסבון נתניהו כבר עמוק בתוך מערכת הבחירות הבאה

כבר בליל ה-17 בספטמבר, נתניהו כיוון לבחירות שלישיות ● ״הייתה לנו תקלה, נתקן בפעם הבאה״, אמר אז למקורביו ● לכן, הוא טס הבוקר לליסבון לא רק כדי לשוחח עם מזכיר המדינה פומפיאו, אלא כדי להשתמש בו ● שלום ירושלמי מלווה את פמליית רה״מ ● פרשנות

ביום הבחירות הקודמות, ב-17 בספטמבר, הגיע ראש הממשלה בנימין נתניהו לגני התערוכה. השעה הייתה קרוב לשלוש לפנות בוקר ונתניהו נראה חיוור ועצבני אחרי שנודעו לו התוצאות.

במטה הליכוד, לפני שעלה לנאום ולפרוק את הזעם על השמאל והערבים, הוא דיבר בקצרה עם מקורביו. ״הייתה לנו תקלה, נתקן בפעם הבאה״, אמר.

נתניהו כיוון כבר אז לבחירות נוספות. כמו תמיד, הוא הקדים את כל יריביו בכמה צעדים. את מה שהוא ראה אז, הם לא מבינים היום. נתניהו רצה ורוצה בחירות חדשות. השעון הפוליטי חייב לשבש כל הזמן את מהלך השעון המשפטי. הוא חייב לקנות לעצמו מרחב פעולה, לשמור על המעמד שלו כראש הממשלה ולקדם לעצמו חסינות בכל מחיר.

וכאשר כל המדינה והחברים בצמרת כחול-לבן מדברים על ממשלת אחדות, נתניהו נמצא כבר עמוק בתוך מערכת הבחירות הבאה. היום (רביעי) הוא יוצא לליסבון לא רק כדי לשוחח עם מזכיר המדינה האמריקאי מייק פומפיאו, הנמצא בפורטוגל בנחיתת ביניים, אלא כדי להשתמש בו.

הנה המדינאי שבא לדאוג לישראל מול איראן, לקדם ברית הגנה חסרת תקדים ולהחיל את הריבונות על בקעת הירדן. מה זה אם לא עיצומו של קמפיין. נתניהו בליסבון עם פומפיאו, בני גנץ ברמת הנגב.

הנה המדינאי שבא לדאוג לישראל מול איראן, לקדם ברית הגנה חסרת תקדים ולהחיל את הריבונות על בקעת הירדן. מה זה אם לא עיצומו של קמפיין. נתניהו בליסבון עם פומפיאו, בני גנץ ברמת הנגב

נתניהו הוא אלוף איחוד האינטרסים, על זה אין ויכוח. פעמים רבות הוא דיבר אתי על הגאונות של חוזה המדינה תיאודור הרצל, אשר ידע לדבר אל המנהיגים באירופה שרצו להיפטר מהיהודים – והציע להם את ארץ ישראל. היום נתניהו מתחבר אל האינטרס הרפובליקאי מול האוונגליסטים. איך אמרה לי דמות מדינית בכירה מאד? "הנשיא טראמפ ייתן את הכל, רק שנתניהו ייקח".

אגב, פומפיאו כבר הכיר בחוקיות ההתנחלויות, אחרי עבודה של נתניהו מול הממשל. מעניין מה יגיד פומפיאו היום.

עוד 281 מילים ו-1 תגובות

היישובים שהאוטובוס לא מגיע אליהם לעולם

לא נעים מרינה צריכה להתקשר מדי ערב למוקד כדי להזמין תחבורה ציבורית שתאפשר לה לצאת ממושב טל אל בגליל ● "אבל באופן קבוע השאטל מאחר או לא מגיע בכלל, כך שאני גם מפספסת את הרכבת וגם נאלצת לתפוס טרמפים כדי לצאת לעבודה" ● בדיקת זמן ישראל מגלה שמרינה ממש לא לבד: 99 יישובים ברחבי הארץ כלל אינם זוכים לשירותי תחבורה ציבורית - רובם ערביים

עוד 924 מילים

במערכת הפוליטית נבחנת יוזמה להעניק חנינה לנתניהו תמורת פרישתו מהחיים הציבוריים

לפי ההצעה, ראש הממשלה יודה בחלק מהאישומים נגדו; אם הדבר יתממש, לא תיערך מערכת בחירות שלישית ● ריבלין לנתניהו ולגנץ: אם אתם רוצים להשתגע - השתגעו, אבל למה לגרור יחד איתכם גם את העם בישראל? ● נתניהו נפגש בליסבון עם מזכיר המדינה פומפאו ● ברשות המסים נפתחה חקירה חדשה נגד חיים כץ ● במשרד התרבות הציגו תמונה של לוי אשכול במקום של דוד בן גוריון

עוד 44 עדכונים

סקר חדש קמפיין נתניהו נגד רשויות החוק עובד

סקר עדכני של מרכז גוטרמן מלמד כי מעל 40% מהציבור היהודי חושב שנתניהו צודק בטענתו לחקירה פוליטית "מזוהמת" ● מצד שני, רק 17% מהיהודים תומכים במתן חסינות לראש הממשלה ועדיין יש רוב מכריע בקרב האזרחים המצפים שיפרוש מתפקידו ● אבל בבייס של נתניהו, הנאמנות רק מתחזקת ● פרשנות

עוד 723 מילים ו-1 תגובות

מ"טומטום" לטרנסג'נדר המסע המגדרי המדהים של היהדות

ילדים טרנסג'נדרים בני שבע, רבנים שמפרשים את סיפור בריאת העולם בצורה מגדרית, הורים שמוכנים ללכת עד הסוף עם ילדיהם שמבקשים לשנות את מינם, וקהילות יהודיות שמקבלות בברכה את החברים החדשים-ישנים ● כך הפכה יהדות ארצות הברית למובילת המגמה הפלורליסטית בעולם המערבי בכל הנוגע לשינויי מין

עוד 3,419 מילים

משחקי הגז מימון נגד תשובה

חשיפתו של קובי מימון כבעל עניין במאגר הגז תמר, מציבה אותו במסלול התנגשות עם יצחק תשובה ● מימון, ששמו כיכב בהקלטות יאיר נתניהו, עזב בתחילת העשור את הארץ והמען הרשמי שלו הוא גיברלטר ● כעת, הוא חוזר לקדמת הבמה ומטלטל את שוק האנרגיה

עוד 949 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה