נפתלי בנט על ברית הימין עם החרדים:

'איתם זה נורא קל. הם רוצים רק כסף'

פרסום ראשון יו"ר ימינה הופיע בארוע בחירות בגבעת שמואל והסביר שברית הימין עם החרדים מחזיקה כי "איתם זה נורא קל. החרדים אומרים: תביא לי את הכסף" ● שר הביטחון התייחס גם לאיראן והצהיר כי בכוונתו "להוציא את איראן מסוריה בתוך שנה" ● והתחייב שמפלגתו לא תשב בממשלה עם כחול-לבן ● "הסיכויים שמישהו אצלנו ילך עם גנץ הם אפס"

נפתלי בנט (צילום: Sraya Diamant/Flash90)
Sraya Diamant/Flash90
נפתלי בנט

החרדים הם בעלי ברית פוליטיים נוחים בגלל שאינם מתעניינים במדיניות ותומכים בכל מהלך – מדיני, כלכלי או ביטחוני – כל עוד הם מקבלים תקציבים כספיים. כך אומר יו"ר ימינה ושר הביטחון נפתלי בנט.

"איתם זה נורא קל", השיב בנט, כשנשאל בארוע בחירות בגבעת שמואל מדוע הציונות הדתית נשארת בברית עם החרדים. "החרדים אומרים: תביא לי את הכסף, ואתה עכשיו, אתה רוצה מדינה פלסטינית? תעשה מדינה פלסטינית. אתה לא רוצה מדינה פלסטינית? אל תעשה מדינה פלסטינית. אתה רוצה בכלכלה מהלך כזה או מהלך כזה, מלחמת לבנון השנייה? הם אומרים תביא לי את הכסף".

"החרדים אומרים: תביא לי את הכסף, ואתה עכשיו, אתה רוצה מדינה פלסטינית? תעשה מדינה פלסטינית. אתה לא רוצה מדינה פלסטינית? אל תעשה מדינה פלסטינית"

יו"ר ימינה הופיע בבית הכנסת "לכו נרננה", מול כ-200 גברים ונשים מקרב הקהילה הדתית-לאומית בגבעת שמואל. ימינה זכתה בבחירות האחרונות בסך 31% מהקולות בעיר. בנט, שבילה שם את השבת, דילג בין כעשרה בתי כנסת במסגרת קמפיין מפלגתו לקראת הבחירות ב-2 במרץ.

סילוק איראן מסוריה – תוך שנה

בנט, שמונה לשר הביטחון לפני כשלושה חודשים, דיבר בהרחבה על נושאי ביטחון והאיום האיראני בפרט, והצהיר: "אני רוצה להוציא את איראן מסוריה בתוך שנה".

לדבריו, איראן אחראית לכ-70% מבעיות הביטחון של ישראל, כולל מימון, חימוש והפעלת חיזבאללה, הג'יהאד האיסלאמי וחמאס. "אנחנו מקיזים דם של בנינו בצוק איתן, בלבנון השנייה, מול קצות האצבעות של איראן, ומי חסין בפני הדבר הזה? ראש התמנון".

אליבא דבנט, מדובר באסטרטגיה לא חכמה ולכן יש להעביר את המאמצים לפגיעה קשה באיראן עצמה, באמצעות הפיכת סוריה למה שמכונה בצבא 'שטח השמדה'.

"אנחנו בתהליך, אני הגדרתי את זה, של לפגוע בראש התמנון, בעוצמה האיראנית. אני לא מדבר בהכרח על מלחמה כוללת מחר מול איראן; זה יותר דומה למלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות הברית, של שתי המעצמות האזוריות ישראל ואיראן".

"אנחנו בתהליך, אני הגדרתי את זה, של לפגוע בראש התמנון, בעוצמה האיראנית. אני לא מדבר בהכרח על מלחמה כוללת מחר מול איראן; זה יותר דומה למלחמה הקרה בין ברית המועצות לארצות הברית"

צה"ל, אמר בנט, החל להגביר את התקיפות על כל סוגי התשתיות והנכסים האיראניים בסוריה – בסיסים, סוללות טילים, מיליציות – מגמה שצפוייה להימשך ולהתעצם.

כהמחשה לכך אמר בנט שאם עד כה ישראל פגעה רק באחד מכל חמישה משלוחי נשק לחיזבאללה, מעתה ייורטו כל המשלוחים. הוא הוסיף כי ישראל וארה"ב הסכימו על "סידור עבודה" אשר במסגרתו ישראל אחראית לפגוע באיראן בסוריה, בעוד ארה"ב אחראית לפעול נגדה בעיראק.

"השטח הזה שנקרא סוריה, יש לנו בו עליונות מודיעינית ויש לנו עליונות אווירית", אמר בנט. "בחי"ר זה נקרא 'שטח השמדה'. זה מקום רע לאיראן להימצא בו. כל דבר שמכניסים, אנחנו פוגעים עכשיו, כולל גביית מחירים. בתקשורת הזרה פורסם השבוע שנהרגו שם 23 סורים ואיראניים; אלה מספרים גדולים ונעשה עוד ועוד ועוד, כדי שסוריה תהפוך להיות וייטנאם שלהם".

המתקפות הצבאיות בסוריה, הוסיף בנט, מצטרפות לסנקציות האמריקאיות החריפות המדרדרות את כלכלת איראן ומעוררות בה התקוממות אזרחית. לגרסתו, גם אם איראן לא תיסוג מסוריה, ישראל תרוויח – בגלל השחיקה בכוחה ובלגיטימציה להמשיך בהרפתקה הסורית היקרה כשהכלכלה בבית בצרות. בתרחיש קיצון, אמר בנט, השילוב בין המשבר הכלכלי לדימום בסוריה יוביל לנפילת משטר האייטולות.

מאשר אישית כל מטרה בעזה

אף ששר הביטחון דיבר ארוכות על איראן, הוא לא התייחס לאפשרות שהמעצמה השיעית תגיב צבאית למתקפות עליה. אך הוא הדגיש כי יעשה כל מאמץ כדי לא לשלוח את חיילי צה"ל להתעמת עם חיזבאללה בלבנון או עם חמאס בעזה, משום שזה לא חכם, לדבריו: "זה לשחק במגרש שלהם ואני רוצה להעביר את המשחק למגרש שלנו". לדבריו, החלשת איראן תביא ממילא להחלשת שני הארגונים, לחיזוק המנופים שיש בידי ישראל, ולהגדלת מרחב התמרון שלה.

בנוגע לעזה אמר בנט שכבר החל שינוי משוואה, בכך שצה"ל תוקף מחרטות ומפעלים לייצור רקטות בתגובה לשיגור בלוני נפץ, ולא רק כתגובה לשיגור רקטות. "כל יום שבו יורים עלינו בלונים אנחנו מורידים מטרות של חמאס. המטרות הן לא גבעות. אני אישית מסתכל על תצלומי אוויר ומאשר כל מטרה. המטרות הן מכונות ייצור רקטות, מפעלי ייצור רקטות, חלק ממנהרות. בימים האלה אנחנו שוחקים להם את קצב ייצור הרקטות".

"כל יום שבו יורים עלינו בלונים אנחנו מורידים מטרות של חמאס. המטרות הן לא גבעות. אני אישית מסתכל על תצלומי אוויר ומאשר כל מטרה. המטרות הן מכונות ייצור רקטות, מפעלי ייצור רקטות, חלק ממנהרות"

לדברי בנט, לחמאס ייקח כמה ימים להפנים את השינוי, ולאחר מכן תדע ישראל אם השינוי יוביל להרגעה. עוד אמר כי אינו מעוניין בסבבים אלימים של יומיים-שלושה מול הרצועה, ולכן הוא עובד עם צה"ל על תוכנית לפעולה משמעותית, שתבוצע בעיתוי שתבחר ישראל ותשנה את המצב מהיסוד. אם לא תהיה ברירה, הוסיף, ישראל תצא לפעולות גם בטווח המיידי, שבהן "אף אחד בהנהגת חמאס לא יהיה חסין".

אפס סיכוי ללכת עם גנץ

בנט נשאל, כמובן, גם על סירובו לשתף פעולה עם עוצמה יהודית של איתמר בן-גביר. בתגובה, השיב בנט כי תמונתו של ברוך גולדשטיין בסלון ביתו של בן-גביר היא לא כל הסיפור. "אין לי בעיה עם קצוות. כן יש לי בעיה עם תפיסה שבצמד המילים 'מדינה יהודית' לא מכירה ב'מדינה'. אנחנו באנו למדינת ישראל לא כדי להיות מיליציות.

"אני באמת רואה את מדינת ישראל כראשית צמיחת גאולתנו, ומי שמתדרך נוער איך לעשות פעולות פליליות, תג מחיר, נגד חיילי צה"ל ונגד ערבים, ואיך לחמוק מהשב"כ, זה אומר שהוא לא מכיר במדינת ישראל. זאת הבעיה שלי, אני לא אקבל אנשים שבזים למדינת ישראל ולחוקים שלה".

בנט נשאל על הסיכויים שימינה או חלקים ממנה יחברו לאחר הבחירות לקואליציה בהובלת כחול-לבן והשיב: "הסיכוי הוא אפס. בסוף, למרות העלה תאנה של יועז הנדל וצבי האוזר, הם שמאל. הדי אן איי של המפלגה הוא של שמאל אנטי-דתי. ראינו ממשלת אחדות חילונית, עד היום זה צרוב לי ככה, השמחה – בלשון המעטה – בתקופת הגירוש של היהודים בגוש קטיף. בסוף זה די אן איי הפוך. הם באמת שמאל אנטי-דתי ואני ימין של ציונות דתית וימין אידיאולוגי ימני".

בנט נתן כדוגמה את הממשלה שכיהנה בין 2013 ל-2015, בה ישבו יחד הבית היהודי ויש עתיד. "הממשלה הזאת לא החזיקה כי היא לא הייתה קוהרנטית. דווקא ממשלת 2015 היתה ממשלה טובה מאוד. עד 2019 היו ארבע שנים של יציבות, הזזנו דברים בכל התחומים. הסיכויים שמישהו אצלנו ילך עם גנץ הם אפס".

"דווקא ממשלת 2015 היתה ממשלה טובה מאוד. עד 2019 היו ארבע שנים של יציבות, הזזנו דברים בכל התחומים. הסיכויים שמישהו אצלנו ילך עם גנץ הם אפס"

המטרה: לשנות את המדינה בערכי הציונות הדתית

בנט טען עוד כי המתקפות על הציונות הדתית הן כתוצאה מהצלחתה מאז שהוא עצמו הוביל את הבית היהודי בבחירות 2013. "יש פה מתקפה כוללת עלינו, על הציונות הדתית ועל הערכים שלנו. קרתה דינמיקה מדהימה מצד אחד, אבל היא יצרה ריאקציה.

"לפני שמונה שנים, כל הייצוג הפוליטי של הציונות הדתית והימין האידיאולוגי בכנסת היה שר מדע ויו"ר ועדת חינוך. גם המפד"ל וגם האיחוד הלאומי. הדיל היה שאנחנו מתעסקים בדברים הקטנים שלנו, אבל 'אל תתערבו במדיניות לאומית, אל תתערבו בביטחון, אל תתערבו בכלכלה. תתעסקו בדברים המגזריים שלכם'.

"מגזר, אגב, זה דבר לגיטימי, אבל הציונות הדתית, מהותה היא קבוצת שליחות… בזירה הלאומית מאוד מאוד אהבו, בכל הדורות, מפא"י, ואריק שרון, וגם נתניהו – מאוד אוהבים אותנו נחמדים. בקצה האוטובוס מאחורה, הם נוהגים, לוקחים אותנו לגירוש מגוש קטיף ואנחנו נוסעים איתם, אוהבים לא אוהבים. לוקחים אותנו למלחמת לבנון השניה כושלת – נוסעים איתם.

"לפני שמונה שנים עמדתי פה ואמרתי, לא עוד. יש לנו אמירה ברמה הלאומית. אנחנו רוצים להנהיג, להשפיע על כל מדינת ישראל לאור הערכים שלנו. על מערכת המשפט. לא מקובל עלינו עודף המשפטיזציה, שלטון המשפטנים; במדיני, לא היה מקובל עלינו הדהירה הזאת למדינה פלסטינית, ובשיא השפל אז הצגנו את תוכנית הריבונות (לסיפוח שטחי C בגדה, נ"י). בתחום הכלכלי יש לנו אמירה.

"עכשיו, מה קרה בשמונה השנים האחרונות? הצלחנו. יש עכשיו שר תחבורה מהציונות הדתית, היתה שרת משפטים, שר חינוך, שר ביטחון. פעם ראשונה בתולדות המדינה שעשינו ישיבת מטכ"ל ושר הביטחון, שזה אני, אמרתי: 'אבינו שבשמיים, צור ישראל וגואלו, ברך את מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו'. אנחנו גאים בזה, אנחנו לא באים רק להתעסק בשלנו.

"איפה הבעיה? שהמון המון אנשים רוצים שנחזור אחורה. כשאתם רואים מתקפה על ישי ריבו – על השיר שלו ושל נתן גושן, שזאת הדתה; וכשאתם רואים את המתקפות על עמית סגל, שמעז להגיד את עמדותיו, כמו שאמנון אברמוביץ' שנים אומר את עמדותיו, אבל פתאום עמית סגל מהין עוז לומר את עמדותיו, אז הורגים אותו. מתקפות מכל עבר.

"כשאתם רואים את המתקפות על עמית סגל, שמעז להגיד את עמדותיו, כמו שאמנון אברמוביץ' שנים אומר את עמדותיו, אבל פתאום עמית סגל מהין עוז לומר את עמדותיו, אז הורגים אותו. מתקפות מכל עבר"

"הדתה. זה מושג שהומצא לפני בערך שלוש שנים וחצי בגלל שהצלחנו. על זכויות להט"בים, יש לי שאלה: חרדים הם יותר ליברלים מאיתנו בעניין? לא נראה לי. אי פעם מישהו התקיף את ליצמן או את דרעי בגלל זה? רק את הציונות הדתית. הולכים ונוברים בארכיונים של הישיבה בעלי, לא כי מעניין אותם באמת הדבר הזה, אלא כי הם מבינים שבעלי מחנכים דורות של מנהיגים שרוצים לצאת החוצה ולהשפיע.

"חבר'ה, זאת מלחמה; יש פה מערכה אמיתית. כדי שעמית סגל לא יצטרך לחזור אחורה, וכדי שקצינים בצבא ואנשי משפט ברוח הנכונה לא יצטרכו להחביא את עמדתם ויוכלו להתקדם, וכדי שלא יחזירו אותנו לחלק האחורי של האוטובוס, תעשו מאמץ ותביאו כל מי שאפשר להצביע ימינה".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 1,418 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 18 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בשנה הבאה אמור להיפתח - באיחור ניכר - המוזאון לסובלנות של מרכז שמעון ויזנטל בירושלים ● מחיר הפרויקט השאפתני כבר חצה את רף הרבע מיליארד דולר, המוסלמים עדיין כועסים על בניית המוזאון על קרקע בית קברות, החברים מ"יד ושם" חשדנים בכוונות המוזאון החדש - והמבנה העצום כבר שינה מהותית את קו הנוף הירושלמי ● אז למה, בעצם, בנו את זה ומה בכלל יהיה שם? ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,211 מילים

אהבתי לסופר מצרי שונא ישראל

מבעד לעשן הסיגריות זיהיתי את עלאא אסוואני מוקף מעריצים בשולחן סמוך ב-GARDEN CITY CLUB בלב קהיר. מזגתי לעצמי וויסקי כפול, לחיזוק. לא כל יום אני פוגש סופר שאני אוהב. כי כמעט כולם מתים.

מבעד לעשן הסיגריות זיהיתי את עלאא אסוואני מוקף מעריצים בשולחן סמוך ב-GARDEN CITY CLUB בלב בקהיר. מזגתי לעצמי וויסקי כפול, לחיזוק. לא כל יום אני פוגש סופר שאני אוהב. כי כמעט כולם מתים

אני אדבר עם כל אחד ברחוב או על הבר, אבל בענייני ספרות קשה להכחיש שאני סנוב. המדפים בביתי נאנקים תחת משקלם המצטבר של צווייג, נבוקוב, מופאסן, סומרסט מוהם, נייפול, הבנתם את הנקודה. מידי פעם אנסה משהו מודרני יותר, ולרוב אתאכזב. אני חש שנגמרו לנו האלמנטים הספרותיים לפני כ-50 שנה, ונותרנו בעיקר עם רכיבים מגושמים המתחברים לכדי בליל משעמם לקריאה.

הספריה בביתו של דן פרי (צילום: דן פרי)
הספריה בביתו של דן פרי (צילום: דן פרי)

מידי פעם לפני נסיעה למקום חדש ומסעיר אשאל איזה מומחה: מהו הרומן על המקום הזה, שעלי לקרוא כדי להבין?

בדרכי להאיטי התשובה היתה: “קרא את הקומיקאים מאת גרהם גרין. הוא אמנם לא היה מקומי, אבל זה הספר". הייתי המום מהיצירה, הזכרתי אותה במאמר שכתבתי ומאז קראתי כמעט כל מה שהאיש הפורה הזה כתב.

לפני כמה שנים נשלחתי לקהיר. "קרא את בניין יקוביאן מאת אסוואני", נאמר לי.

הספר הקסים אותי מיד. לא רק בגלל העלילה. עד כמה שמעניין לקרוא על חיייטים, סנדלרים וסטודנטים משנות השבעים המעניינות מספיק, מה שבאמת שבה את ליבי היה הסגנון. אסוואני עשה מושלם כמה דברים שאני מאוד אוהב.

  1. ראשית, מוטיב הזמן. הפחד ממוות הוא המאיץ הגדול של האנושות. סיפור שעוקב אחר האדם תוך כדי שהוא משתנה, דרך חוויה, למידה או דעיכה, יגע ללב.
  2. שנית, הנרטיבים השזורים זה בזה. לכל אדם שאנחנו פוגשים יש פוטנציאל לשנות את עתידנו. ריבוי נרטיבים יכול להיות תכסיס מגושם, אך בידי אמן זו אומנות (בייחוד כאשר הקשרים מפתיעים).
  3. שלישית, אם סופר מסוגל לבטא את מרכזיות המין בעולמנו ללא וולגריות, זה כבר הישג כביר.
  4. ואחרון חביב, היכולת לשקף איך הכל מקרי ואבסורדי ועם זאת גם נשגב.

אסוואני עשה כל זאת ועוד, כך שמיד קראתי את הרומן השני שלו, שיקגו, וספר סיפורים קצרים; בשנת 2015 הגיע סופסוף הרומן החדש שלו. כתבתי בפייסבוק: "אני קורא את מועדון הרכב של מצרים וכמעט בלתי אפשרי להניח אותו מהידיים".

כעבור ארבעה ימים מצאתי את עצמי צועד לעבר שולחנו במועדון.

"ד"ר אסוואני”, אמרתי.

הוא נעמד מייד ולחץ את ידידי בחמימות.

בשנת 2015 הגיע סופסוף הרומן החדש שלו. כתבתי בפייסבוק: "אני קורא את מועדון הרכב של מצרים וכמעט בלתי אפשרי להניח אותו מהידיים". כעבור ארבעה ימים מצאתי את עצמי צועד לעבר שולחנו במועדון

"הספר שפרסמת זה עתה העניק לי אושר עצום, כפי שעשו כל ספריך", אמרתי תוך ויתור מסויים על נייטרליות עיתונאית. "בבקשה רק תמשיך לכתוב, ודע שיש לך אוהד".

התכוננתי ללכת, אבל הוא התעקש: "תצטרף אלינו לשולחן". כנראה שהיה עדיף להסס ולו במעט. אבל הסכמתי מייד.

השיחה בשולחנו של אסוואני עברה לאנגלית. ואז חל שינוי מסויים. המפגש החל כמפגן של הערצה, אבל עברתי די מהר לדפוס של עיתונאי חוקר. שמעתי פעם שמועה זדונית לפיה אסוואני, רופא שיניים במקצועו, הוא לא יותר מאשר כיסוי עבור אשתו – שהיא כותבת הכל בסתר מכיוון שבתור מוסלמית אדוקה עליה להתנזר מתהילה. החלטתי לבחון את הסוגייה.

"ד"ר אסווני, אם יורשה לי: מהן ההשפעות ספרותיות שמהן אתה מקבל השראה ליצירתך?".

אסוואני ענה: "הו, ההשפעות רבות, וכל אחת נשגבת בדרכה. אבל מבחינתי, בסופו של דבר, הסגנון הלטינו-אמריקאי הוא שמעניק לי התעלות".

"האם ישנו סופר מסוים מאסכולה זו שהוא אהוב עליך במיוחד?"

"תיאורטית יש רבים, אבל במציאות, כפי שאתה חייב לדעת, זה יכול להיות רק גרסיה מרקס. באופן טבעי".

כמובן! כמו אסוואני, מרקס הוא אמן הנרטיבים המשתלבים וענייני חלוף הזמן! הם חולקים גם נגיעות בריאליזם קסום. זה היה ברור, לגיטימי ומשכנע לחלוטין. אבל המשכתי בשלי.

"איזה מספריו אתה זוכר לטובה?"

אסוואני הביט בי כמו שמביטים בפקיד שומה. אך כהרף עין חזרה אליו חביבותו. "אולי היית מצפה ממני לומר מאה שנים של בדידות. אבל אני אפתיע אותך, ידידי היקר. מבחינתי, מכל יצירותיו אני מעדיף את אהבה בימי כולרה".

הבנתי באיחור מה שבזה עלי להסתפק. השפעת הוויסקי התפוגגה והתחלתי להתבייש קצת בחקירה. אבל אני בוחר לזכור רגע קסום של הערכה הדדית החוצה תרבויות.

הבנתי באיחור מה שבזה עלי להסתפק. השפעת הוויסקי התפוגגה והתחלתי להתבייש קצת בחקירה. אבל אני בוחר לזכור רגע קסום של הערכה הדדית החוצה תרבויות

אסוואני מסר לי את כרטיס הביקור שלו מבלי שיתבקש. היה לי חבר חדש! לא חבר אמיתי אמנם, אבל יותר מחבר פייסבוק. נשבעתי לא לנצל זאת לרעה – ועד מהרה עשיתי את זה.

אסוואני הוא ספקן גדול לגבי השלום עם ישראל וסירב בעקשנות לאשר את תרגום ספריו לעברית (אם כי זה נעשה איכשהו לאחרונה). לי בדרך כלל אין סבלנות לאוייבי השלום – אבל במקרה שלו מחלתי על העניין. אמנות גדולה קיימת ביקום מקביל, טוב יותר.

כעבור זמן מה מצאתי את עצמי כותב מאמר על האכזבה הגדולה מה"אביב הערבי" שנגמר במפח נפש קולוסלי ברוב מדינות האזור. נדרשתי לציטוט מטעם מי שעדיין מאמין; התקשרתי לסופר, והוא נענה בשמחה. כיצד אתה עונה לאלה הטוענים שהערבים במדינות האזור פשוט אינם מוכנים לדמוקרטיה, שאלתי. הוא סיפק, כמובן, את הציטוט האידאליסטי הנדרש: "הרעיון שיש אנשים שלא מגיע להם צדק הוא גזעני. זה משקף חוסר כבוד לאנשים. אני בהחלט לא מסכים עם זה".

לא טרחתי לומר לו שאני מתקשר אליו ממלון בראון בתל אביב. גם לא היה לו מושג כלשהו על הקשרים שלי עם ישראל, שם משפחתי התגוררה כל השנים שאני הייתי מבוסס בקהיר. בדיעבד, זה לא היה כל כך הוגן.

אולי הוא כבר התפייס עם הציונים ברוח התקופה – מי יודע.

ד"ר אסוואני, אם אתה קורא את זה במקרה, אנא קבל את התנצלותי. ודע שהזמנתי זה עתה את ספרך החדש: הרפובליקה של אמיתות שווא.

לא טרחתי לומר לו שאני מתקשר אליו ממלון בראון בתל אביב. גם לא היה לו מושג כלשהו על הקשרים שלי עם ישראל, שם משפחתי התגוררה כל השנים שאני הייתי מבוסס בקהיר. בדיעבד, זה לא היה כל כך הוגן

רומן זה, שרבים ציפו לו תקופה ארוכה, מגולל את ארועי מהפכת 2011 מנקודת מבטן של דמויות מהסוג שרק אסוואני יכול להמציא. ברור שהוא יהווה את האמירה האולטימטיבית בנושא.

הספר יצא באנגלית החודש והוא עושה כעת את דרכו לישראל. מעטים הדברים שיסבו לי אושר גדול מזה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 940 מילים

המשבר הפוליטי בישראל מסכן את הקשרים עם העולם הערבי

פחות משנה אחרי החתימה על הסכמי אברהם, מדינות האזור מסתכלות על חוסר היציבות ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" בדאגה גוברת ● מעבר לעובדה שבעלי ברית פוטנציאליים מעדיפים להמתין עד שהמצב הפוליטי בישראל יתבהר, השותפים החדשים לא רואים בעין יפה את השימוש שנתניהו עושה בהן לצרכיו הפוליטיים ● פרשנות

עוד 1,698 מילים

דיווח: בנט יתמוך בגוש השינוי בהצבעה על הוועדה המסדרת

סמוטריץ׳: עדיף בחירות חמישיות וממשלת שמאל על שיתוף פעולה עם רע״ם ● בכיר ברע״ם: לא מגיבים כדי לא להרוס מהלכים ● ח״כ אורית סטרוק: אפשרי להביא את סער לנתניהו ● מרב מיכאלי: כשלנתניהו לא תהיה ממשלה, יהיה על מה לדבר עם בנט ● מאיר כהן: ״שומע שסער נחוש לא להצטרף לנתניהו״ ● מאות מוחים על הטיפול בהלומי קרב ● חברת הכנסת דיסטל-אטבריאן ניסתה לדבר אך הושתקה

עוד 19 עדכונים

למקרה שפיספסת

הצבעה חשאית לנשיאות – לא רצוי ולא מצוי

בשבועות האחרונים, וביתר שאת בימים האחרונים, עולות הצעות וספקולציות – משמאל ומימין – לעסקאות פוליטיות הנוגעות לבחירות לנשיאות אשר הולכות ומתקרבות אלינו בצעדי ענק.

חלק מעסקאות אלה, תיאורטיות ומעשיות, כוללות שינוי של "חוק יסוד: נשיא המדינה", כך שההצבעה תהפוך מחשאית לגלויה. ההצעה כזו, כך נדמה, מתעלמת מצרכיה ומעוגניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית. למעשה, היא לא הולמת לא את הרצוי ולא את המצוי.

חלק מהעסקאות, תיאורטיות ומעשיות, כוללות שינוי "חוק יסוד: נשיא המדינה", להפיכת ההצבעה מחשאית לגלויה, תוך התעלמות מצרכיה ומעוגניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית. למעשה, היא לא הולמת את הרצוי ולא את המצוי

אין חולק על כך שלממלכתיות הישראלית מספר רגליים, בהן גם כאלה שבהן יחסי רוב ומיעוט משחקים תפקיד רב והכרחי בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות. לרוב יש משמעות והשפעה, וטוב שכך. יחד עם זאת, נהוג לראות את ההצבעה החשאית בכנסת כמפלטו הנחוץ והייחודי של החלש.

הצבעה חשאית היא המקום שבו עוצמתו המוצדקת של הרוב מאבדת מעט מכוחה. גם למיעוט – הן מיעוט מספרי והן כזה ששייך לפריפריה של יחסי הכוחות בישראל – יש משמעות, וצריכות להיות לו פלטפורמות השפעה. פלטפורמות ההשפעה של המיעוט הפרלמנטרי קיימות ומוכרות, אבל האימפקט שלהן מוגבל, אפילו מוגבל ביותר.

יש שיגידו שהמציאות הזו בלתי נסבלת, יש שיסברו שאפשר לסבול זאת עד גבול מסויים, אבל כך וכך ברור שיש הצבעות או מוקדים פרלמנטריים שבהם חשוב לייצר גבולות משחק שיאפשרו קצת יותר מרחב, יותר קולות, יותר גוונים של השפעה.

נשיא המדינה ומבקר המדינה הם שני מוסדות שעשייתם עבור המיעוט, החלש או הקטן היא משמעותית ביותר. מוסד הנשיאות הישראלי פעל ופועל דרך קבע להשמעת קולות שלא נשמעים ולמתן מקום ואפילו השפעה לכלל גווניה של החברה ולא רק אלה שבמוקדי הכוח. זה התפקיד שנטלו על עצמם נשיאי ישראל, תפקיד המבוסס על האמון הרב, יחסית, שרוכשים למוסד הנשיאות גם מערכות ומנגנוני המדינה וגם הציבור הישראלי.

מוסד ביקורת המדינה עוסק במקומות בהם מוקדי כוח ושררה פועלים שלא כדין או כהוגן. למעשה שני המוסדות הללו, במהותם, תורמים לחיבורם ההדדי של המדינה וסמליה מזה, וקהלים אשר אינם מיוצגים במוקדי ההשפעה מזה. קיומן של הנשיאות וביקורת המדינה, והידיעה כי השלטון אינו יכול להיות דורסני ללא גבולות, הן בסיס חשוב בקשר ובתחושת השייכות של כלל אזרחי ואזרחיות ישראל, בעיקר כשאינם מוצאים את ייצוגם המשפיע ברשויות אחרות.

ברורה אם כן הסיבה שהצבעה גלויה לנשיאות בישראל אינה רצויה. משום שהיא מאפשרת את דורסנותו הקואליציונית של הרוב – יהא שיוכו הפוליטי אשר יהיה – דווקא בנקודה בה המיעוט יסבול ממנה יותר מכל, בנקודת התורפה של המיעוט. הפיכת ההצבעה לגלויה משמעה הוצאת האוויר מגלגל ההצלה של מיעוטים, ויהא זה מיעוט בכמותו או בהשפעתו. להצבעה החשאית יש משמעות דרמטית, ואכן, ההיסטוריה מראה שהיא הביאה עמה גם הפתעות בבחירות לנשיאות. לא כאלה שפגעו בכוחו של הרוב, אבל בהחלט כאלה שאפשרו למיעוטים להרגיש בני השפעה, ובצדק.

ברורה אם כן הסיבה שהצבעה גלויה לנשיאות בישראל אינה רצויה. משום שהיא מאפשרת את דורסנותו הקואליציונית של הרוב – יהא שיוכו הפוליטי אשר יהיה – דווקא בנקודה בה המיעוט יסבול ממנה יותר מכל

עד כאן הרצוי, ומה בדבר המצוי והאפשרי? ובכן, כמובן שהכול אפשרי בישראל, ועם זאת, ברי לכל שהצבעה חשאית מעניקה כוח למיעוטים מכל הסוגים – כלומר גם לכל מי שנמצא במיעוט פרלמנטרי בשנים האחרונות, וגם לכל מי שנחשב מיעוט זהותי ואפילו אם הוא בקואליציה. כעת, ובהתאמה למקרה הישראלי שבו התפיסה האישית כמיעוט היא החוויה הרווחת, כל מה שנותר לנו זה להמר ולחשב כל אחד ואחת, בחשאי כמובן, מהו המצוי והאפשרי. מה הסיכוי שכלל חברי וחברות הכנסת ששותפים לתחושת המיעוט ירצו לגזול מכוחם שלהם ולהפוך את ההצבעה לנשיאות מחשאית לגלויה.

ינון גוטל-קליין הוא מנהל מרכז הביקורים של בית הנשיא ודוקטורנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, החוקר זיכרון לאומי ובתי קברות

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 546 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ממשיך להתבצר בעמדתו: סמוטריץ' שב וחזר על התנגדותו לשיתוף פעולה עם רע"ם

לפיד ייפגש השבוע עם ראשי מחנה מתנגדי נתניהו; מחר יקיים מסיבת עיתונאים, שבה ידבר על הניסיונות להקים ממשלה ● שנה אחרי שהתקנה נכנסה לתוקפה - מתבטלת החובה לעטות מסכות בשטחים פתוחים; הפרויקטור אש: ישראל עוד לא הגיעה לחסינות עדר ● אחרי למעלה מחודשיים שבהם לא התכנס - הקבינט הביטחוני יקיים מחר דיון; הרמטכ"ל וראש המוסד צפויים להשתתף בישיבה

עוד 18 עדכונים

ג'וליוס רוזנוולד, בנו של מהגר יהודי מגרמניה, בנה כ-5,000 בתי ספר לשחורים ב-15 מדינות דרומיות בארה"ב בתחילת המאה הקודמת ● בין מאות אלפי התלמידים שלמדו שם הסופרת מאיה אנג'לו והסנאטור ג'ון לואיס ● כשבוטלה ההפרדה בין לבנים ושחורים במערכת החינוך, רשת בתי הספר חדלה לפעול ● הצלם אנדרו פיילר החליט לתעד את המבנים הרעועים כדי לשמר את מורשת הפרויקט המיוחד

עוד 1,362 מילים

מלחמת העולם של נערות הגטו

הן הסתירו אקדחים בדובונים וחומרי נפץ מתחת לבגדים ● רקחו בקבוקי תבערה וזרקו אותם לעבר רכבות גרמניות ● האביסו את הנאצים בוויסקי וירו בהם למוות ● המאבק האמיץ של הנערות היהודיות במהלך השואה הפך לספר חדש ● סטיבן שפילברג כבר רכש את הזכויות לסרט

עוד 1,404 מילים

המהגרים היהודים ששינו לעד את תעשיית המגזינים

הם היגרו מאירופה לארה"ב לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה ● אמנים, צלמים ומעצבים שייבאו איתם אסתטיקה ייחודית, ושינו דרמטית את התפיסה של מגזינים משפיעים כמו ווג והוואניטי פייר ● תערוכה חדשה במוזיאון היהודי בניו יורק מציגה את פועלם

עוד 711 מילים

מי היה מאמין, לפני 73 שנים, שנגיע ליום שבו מדינות ערביות מברכות את ישראל לכבוד יום העצמאות ובלוגרים מהמפרץ ירכינו ראש ביום השואה ויום הזיכרון ● באיראן משחקים שחמט עם שאר העולם ● כצפוי, שיחות הגז עם לבנון לא מתקדמות לשום מקום ● הרמדאן הופך לארוע לעשירים בלבד במדינות ערב ● ומצרים העתיקה ממשיכה להפתיע את האנושות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,213 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

תראה מה שצבע יכול לעשות

הגלובוס הירוק מוגש השבוע לעיריית כפר סבא שהוכיחה כי אולי אין חגיגה בלי עוגה, אבל בלי זיקוקים אפשר להסתדר לא רע ● ובמישור העולמי לניו זילנד, שהודיעה כי בתוך שנתיים ייאסרו כליל המשלוחים החיים ● הגלובוס השחור מוקדש לקציר הדמים של האופניים והקורקינטים החשמליים ● והטיפ: מה עושים עם שאריות צבע?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 518 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הָאַנְגְּאוֹבֶר 81

ההופעות הטלוויזיוניות של נתניהו הולמות בחושים כמו צ'ייסרים של עראק. במינון מופרז – כמו ביום העצמאות – האפקט שלו על מערכת העצבים של אלה מבין הישראלים שהוא מעורר אצלם בעיקר עצבים, הוא של אלכוהול זול: פוגע בראייה, מנטרל את החושים, מעורר בחילה וגורם לאובדן אוריינטציה ולירידה מהירה ביכולת הריכוז

עוד 1,013 מילים

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

"נתניהו יציע לסער לשמש כמ"מ רה"מ ולאלקין - יו"ר הכנסת"

נתניהו לסער: "חזור אלינו, זה הבית שלך" ● לפי דיווח, סער אמר בתגובה "בשביל לחנוק מישהו, קודם פותחים את הידיים" ● בן גביר: "שנתניהו יגיד תודה שמנענו ממנו ממשלה עם עבאס" ● דיווח: רע"ם העבירה דרישות לליכוד ללא דרישה לביטול חוק הלאום ● ניצן הורוביץ: "אנחנו במגעים עם לפיד, סער ובנט" ● מאות הפגינו נגד ההתיישבות היהודית במזרח י-ם, ביניהם ח"כים מהרשימה המשותפת ומרצ ● ארה"ב לישראל: "די לפטפטת בנושא איראן"

עוד 28 עדכונים

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה