ההבדל בין ניסו שחם לאתי כרייף

הטרדה וניצול יחסי מרות זה לא "שוחד מיני"

בשוחד יש צד נותן וצד מקבל ויש אחריות פלילית לשניהם ● זה אינו המקרה של ניסו שחם, ולא המקרה בפרשיות רבות אחרות של ניצול יחסי מרות ● זה לא מפריע לתקשורת להשתמש במושג "שוחד מיני" כמעט בכל פרשיה מינית ● יחד עם זאת, מומחים למשפט אומרים ששוחד בצורת יחסי מין הוא תופעה קיימת, גם אם טרם הוגש לבית המשפט כתב אישום כזה ● היועצת המשפטית של נעמ"ת: "אי אפשר להעמיד פנים שזה לא קיים רק בשביל להיות פוליטיקלי-קורקט"

  • ניסו שחם (צילום: Flash90)
    Flash90
  • אתי כרייף (צילום: דוברות בתי המשפט)
    דוברות בתי המשפט
  • אפי נוה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
    Yonatan Sindel/Flash90
  • משה כחלון (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
    נועם רבקין פנטון/פלאש90

בית משפט השלום בתל אביב גזר היום (שני) עשרה חודשי מאסר בפועל, קנס ופיצוי כספי על ניצב בדימוס ניסו שחם. שחם הורשע בשורת עבירות, כולן קשורות ליחסים מיניים אסורים שקיים עם שוטרות צעירות שהיו כפופות לו.

בפרסומים על משפטו של שחם נכתב שוב ושוב כי שחם קיבל מהשוטרות "שוחד מיני", אך הכותרות הללו לא שיקפו את העבירות שבהן הורשע בפועל: שחם הורשע במעשה מגונה והטרדה מינית של שתי שוטרות, עליהן הוא כפה את עצמו, ובעבירות מרמה והפרת אמונים על יחסיו עם שוטרות אחרות.

גם התכתובת בין השופטת אתי כרייף לשר האוצר וחבר הוועדה למינוי שופטים, משה כחלון, פורסמה בשבוע שעבר תחת הכותרת "שוחד מיני" (לכאורה).

"קיימים מקרים שבהם בני אדם מעניקים שוחד בצורת יחסי מין, וגם החוק (הנוכחי) יכול להרשיע במקרים אלה את שני הצדדים בשוחד. אנשים משתמשים בגופם כדי להשיג קידום, הטבות וטובות הנאה"

זאת, בהמשך לסיקור מערכת היחסים בין כרייף ליו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, שגם מותגה כמערכת יחסים שהתקיים בה לכאורה "שוחד מיני".

במקרה זה, אף פורסם כי הפרקליטות שוקלת להאשים את כרייף ואת נוה במתן וקבלת שוחד. גורמים המעורים בתיק מעריכים כי הסבירות לכך נמוכה, אך אם כך יקרה, תהיה זו ככל הנראה הפעם הראשונה שיוגש בארץ כתב אישום על שוחד, כאשר תוכן השוחד היה יחסי מין.

למעשה, המונח "שוחד מיני" כלל אינו קיים בספר החוקים הישראלי, ולמרות זאת הוא מככב בכותרות רבות בתקשורת, בדרך כלל בידיעות על שוטרים שמנצלים מינית נשים במצוקה כמו שוהות בלתי חוקיות, עצירות ונשים בזנות. לדברי עו"ד יאיר רגב, "זה מונח שהתקשורת המציאה, אולי בגלל הפנטזיות שהוא מעורר".

אתי כרייף (צילום: דוברות בתי המשפט)
אתי כרייף (צילום: דוברות בתי המשפט)

הצעת החוק לא התקבלה

ב-2003 הוגשה הצעת חוק לפיה יתווסף לחוק העונשין סעיף אישום מיוחד בשם "שוחד מיני". מגישי ההצעה, ח"כ אופיר פינס ורשף חן, הציעו להגדיר את ה"שוחד המיני" כ"חמור ביותר מבין סוגי השוחד". לפי הצעת החוק, מקבלי השוחד המיני היו אמורים להיענש בחומרה רבה יותר ממקבלי שוחד רגיל: "הלוקח שוחד מיני – דינו מאסר תשע שנים".

הצעת החוק של פינס וחן לא התקבלה, אך גם בלעדיה ניתן להרשיע בקבלת שוחד שהוא יחסי מין. סעיף 293 לחוק העונשין מגדיר מתן שוחד כ"תשלום כסף או מתן שווה כסף, שירות או טובת הנאה", כאשר "טובת הנאה" יכולה להיות גם הסכמה לקיום יחסי מין.

עורך הדין יאיר רגב (צילום: באדיבות המרואיין)
עורך הדין יאיר רגב (צילום: באדיבות המרואיין)

לדברי רגב, מומחה למשפט פלילי, "קיימים מקרים שבהם בני אדם מעניקים שוחד בצורת יחסי מין, וגם החוק (הנוכחי) יכול להרשיע במקרים אלה את שני הצדדים בשוחד. אנשים משתמשים בגופם כדי להשיג קידום, הטבות וטובות הנאה. ספרות מקצועית מדברת על כך שיש לאנשים הון כלכלי, הון חברתי, תרבותי והון ארוטי. אנשים עם 'הון ארוטי גבוה', למשל אנשים שנראים טוב, מקבלים עבודה יותר בקלות, ובתנאים טובים יותר. ישנם אנשים עם הון ארוטי גבוה שמשתמשים ביחסי מין כשוחד להשגת מטרות. על כך מבוססת הזנות".

אתה מדבר על אנשים שמשתמשים מיוזמתם במין כדי להשיג דברים, אבל רוב המקרים שבהם פורסם בתקשורת שמישהו "'קיבל שוחד מיני" היו מקרים שבהם מי שכביכול "נתנה שוחד" הייתה אישה במצוקה, כמו עובדת זרה במעצר או אישה בזנות. אתה רואה בנשים במצב כזה משלמות שוחד או פשוט קרבן?

"השאלה היא בין השאר מה יחסי המרות ויחסי הכוחות בין שני הצדדים. שוטר שמקיים יחסים עם עובדת זרה במעצר פשוט סוחט אותה, יש ביניהם הבדלי כוחות אדירים. אני לא רוצה להתייחס למקרים ספציפיים, אבל אתה מתאר התנהלות של שוטר מניאק שלכאורה צריך להיות מורשע בניצול יחסי מרות, ולא בקבלת שוחד. בשוחד יש צד נותן וצד מקבל ויש אחריות לשניהם. זה לא המקרה".

"יש מקרים יותר מורכבים, שבהם יש יחסי מרות ובכל זאת נראה שהדברים קרו מבחירה ומהסכמה. אם אישה במקום עבודה ציבורי מקודמת אחרי ששכבה עם הבוס, או פלירטטה איתו, יש כאן אלמנט של שימוש במיניות להשגת מטרות. אבל החוק נוטה לא לחקור ולהעניש אותה במקרים הללו בגלל הבדלי הכוח והמרות. המקרים שבהם השוחד רלוונטי למין הם אלה שאין בהם יחסי מרות, ונראה ברור שזה נעשה מבחירה ובהסכמה, אם כי הכול תלוי בנסיבות המקרה לגופן".

אם אין יחסי מרות, למה להניח שמישהו קיבל שוחד? אולי בשל התייחסות שובניסטית, שרואה ביחסי מין משהו שהאישה "נותנת" והגבר נהנה ממנו? 

"קודם כל אין בחוק שום הנחה לגבי גברים ונשים. יכול להיות שגבר ייתן שוחד לאישה בצורת יחסי מין. דבר שני, השאלה מי נהנה ומי לא היא שולית. בוא ניקח סתם דוגמה דמיונית, ונגיד שפוליטיקאי קיבל במתנה סיגרים ושמפניה מאיש עסקים ונחקר על כך. הוא יכול להגיד 'השמפניה לא הייתה טעימה והסיגרים היו מגעילים', אז לא היה כלום? השאלה מי נהנה בפועל לא רלוונטית".

"בוא ניקח דוגמה דמיונית, ונגיד שפוליטיקאי קיבל במתנה סיגרים ושמפניה מאיש עסקים ונחקר על כך. הוא יכול להגיד 'השמפניה לא הייתה טעימה והסיגרים היו מגעילים', אז לא היה כלום?' השאלה מי נהנה לא רלוונטית"

"השאלה החשובה היא לא 'מי נהנה' אלא מי נפגע. אם איש ציבור מתמנה לתפקיד בגלל שמישהו שכב עם מישהו, משפטנים טובים יותר ייפגעו כי לא יתמנו, וכל הציבור ייפגע ממינוי של אדם פחות ראוי. וכמובן שכאשר מדובר על תפקיד כמו שופט, שכל המהות שלו היא שמירה על שלטון החוק, עצם העובדה שמינו אותו על בסיס כזה, אפילו אם הוא מתפקד מצוין, פוגעת במדינה ובציבור".

עו"ד אייל בסרגליק, גם הוא מומחה למשפט פלילי, סבור שהמונח "שוחד מיני" מתאר דבר שנפוץ במציאות עוד יותר מאשר בסיקור התקשורתי. לדבריו, "שוחד בצורת יחסי מין הוא תופעה נפוצה מאוד, אבל מסובך לשים עליו את האצבע".

"מה שרלוונטי לשאלת השוחד זה אם ניתנה תמורה. האם מקבל השוחד נתן תמורה לשוחד שקיבל? האם המועמדת לתפקיד קיבלה את התפקיד, מה שמעלה את החשד שיחסי המין בינה לבין הבכיר היו שוחד בתמורה לתפקיד?"

מדוע זה כל כך מסובך?

"גם בתיקי שוחד קלאסיים יש טענה נפוצה של חשודים שאומרים 'הוא נתן לי מתנה כי היינו חברים, זה לא שוחד'. כשמדובר ביחסי מין, שהם דבר אינטימי, זה עוד יותר מסובך לקבוע אם היחסים היו שוחד.

עורך הדין בסרגליק (צילום: באדיבות המרואיין)
עורך הדין בסרגליק (צילום: באדיבות המרואיין)

"אם יש זוג שמנהל רומן, והוא עוזר לה לקבל תפקיד, הם יכולים לטעון שאלה יחסים לגיטימיים בין בני זוג. אמנם אם הוא לא פסל את עצמו ממעורבות במינוי, זה עשוי להיות ניגוד אינטרסים.

"ניגוד אינטרסים יכול לכאורה להיות הפרת אמונים, אבל לא שוחד. מה שרלוונטי לשאלת השוחד זה אם ניתנה תמורה. האם מקבל השוחד נתן תמורה לשוחד שקיבל? האם המועמדת לתפקיד קיבלה את התפקיד, מה שמעלה את החשד שיחסי המין בינה לבין הבכיר היו שוחד בתמורה לתפקיד?"

אבל יש גם שוחד בלא תמורה, מה שנקרא שלח לחמך. 

"עבירות 'שלח לחמך' קשות להוכחה גם ככה, בגלל שצריך למצוא קשר סיבתי בין השוחד לציפייה למתן תמורה. אני מתקשה לחשוב על מקרה שבו מישהו יורשע ביחסי מין כשוחד של שלח לחמך, אבל זה לא אומר שזה לא יכול לקרות, כמובן".

משה כחלון (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
משה כחלון (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

"אי אפשר להעמיד פנים"

לדברי עו"ד גלי עציון, המשמשת גם כיועצת המשפטית של ארגון נעמ"ת, "יחסים מרצון בין שני בוגרים הם עניינם הפרטי, כל עוד הם לא משפיעים על הציבור. לכן הרשויות לא ממהרות להגדיר יחסים כאלה כשוחד או עבירה אחרת. אבל יש מקרים שבהם ליחסים יש השפעה ציבורית ואין מנוס מלהגדיר אותם כעבירה.

"לא מזמן, למשל, ביקשו ממני להצטרף לדירקטוריון של חברה עירונית ביישוב שאני גרה בו, והייתי צריכה למלא מיליון טפסים כדי לוודא שבוועדה שממנה אותי אין אנשים שיש לי קשר אישי אליהם, אפילו רחוק. איך שלא מסובבים את זה, אם בסיטואציה כזאת הממונה והמתמנה מקיימים יחסי מין יש כאן בעיה".

דעתך נוחה מהיחס ליחסי מין כטובת הנאה או מין "שירות" או "מוצר" שמישהו נותן למישהו, ולכן אפשר להתייחס אליו כשוחד?

"דעתי לא נוחה אף פעם מהתייחסות למין כאל 'שירות' או 'מוצר', והייתי מעדיפה להתייחס אליו תמיד כאל משהו ששני בני אדם עושים מרצונם ולהנאתם במסגרת הקשר שהם בוחרים שיהיה להם.

עורכת הדין גלי עציון (צילום: עמית סליקטר)
עורכת הדין גלי עציון (צילום: עמית סליקטר)

"אבל יש מקרים, נדירים מאוד אמנם, שבהם זה מה שקורה במציאות, שמישהו נותן למישהו יחסי מין בתור שוחד. אי אפשר להעמיד פנים שזה לא קיים רק בשביל להיות פוליטיקלי-קורקט".

רוב המקרים שפורסמו בתקשורת הישראלית תחת הכותרת "שוחד מיני" עסקו בבעלי תפקיד שניצלו יחסי מרות, למשל שוטרים שקיימו יחסים עם חשודה במעצר, זונה, או, במקרים אחרים, פקודה שלהם. זה שוחד?

"לא, אבל יש מקרים שבהם ברור שמדובר ביחסים בין אנשים עם יכולת ואפשרות בחירה. למשל בעל או בעלת עסק שמקיימים יחסים עם איש ציבור תמורת הטבה. או במקרה של מועמדת לתפקיד בכיר, שלא מנסה לשרוד ולהתקדם במקום העבודה שלה אלא מתחילה משהו חדש, עומדת מול ועדה כמו הוועדה לבחירת שופטים, ומקיימת יחסים עם אחד החברים – זה כבר משהו אחר לגמרי".

"ברור לי שמה שלפי החשד קרה בוועדה למינוי שופטים, אם קרה, הוא פשוט לא בסדר. אני חושבת על אנשים מצוינים שניסו להתקבל להיות שופטים ועל מי שיצטרך לעמוד מול שופט שהתמנה בצורה עקומה כזאת"

אז אני מבין ממך שבצד אחד יש מישהו שאשם בכל מקרה, כי או שהוא ניצל את המרות שלו בניגוד לחוק או שהוא קיבל שוחד, ובצד השני יש מישהו שאשם רק במקרה השני, במקרה שהייתה לו ברירה?

"ומה קורה במקרה ששני האומללים התאהבו? אם המועמדת לתפקיד נמצאת במערכת יחסים של אהבה עם מי שאחראי על המינוי? זה גם קורה, ולא הייתי מגדירה את זה כשוחד, אלא כנראה כניגוד עניינים. וגם ניגוד עניינים פוגע בציבור והופך לעבירה כשלא מדווחים עליו, ויכול להפוך בקלות לעבירת הפרת אמונים.

"בשורה התחתונה ברור לי שמה שלפי החשד קרה בוועדה למינוי שופטים, אם קרה, הוא פשוט לא בסדר. אני חושבת על אנשים מצוינים שניסו להתקבל להיות שופטים ועל מי שיצטרך לעמוד מול שופט שהתמנה בצורה עקומה כזאת. רשויות אכיפת החוק יצטרכו למצוא לזה את ההגדרה המתאימה".

אפי נווה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אפי נוה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
עוד 1,433 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 5 באפריל 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

"לא מושיטים לנו יד אלא סוגרים את היד בכל הכוח"

ההרשמה לקבלת מענק לעצמאים נפתחה ביום שישי, והרשת כבר מוצפת בתלונות של עצמאים שגילו שיקבלו רק פירורים, אם בכלל ● "תכל'ס, מה שהם אומרים לנו זה שאם אתם יותר 'עשירים' מקופאית בסופר לא מגיע לכם מענק", אומרת המעצבת אלכסנדרה נארדי ● מחר מתכננים העצמאים להפגין בשיירת מכוניות שתצא לכיוון קריית הממשלה בירושלים

עוד 1,168 מילים

מי זכאי לפיצוי?

מאז שפרץ משבר הקורונה לחיי, אני מרגישה מאבק פנימי בין שני נרטיבים.  הנרטיב האחד: הקורונה היא פצצה בריאותית וכלכלית בממדים עצומים. השני: הקורונה זו שפעת קלה, בטח לצעירים מבנינו. בין שני הנרטיבים הללו שוכנת לה איפשהו המציאות, עם אינספור השלכות כלכליות ושאלות פיננסיות שעולות.

למשל, מה אני, כעורכת דין בתחום הנזיקין והביטוח הלאומי, חושבת על תביעות מהסוג שעלול להתעורר בימי הקורונה? לדעתי, במקרים מסוימים יש עילת תביעה מוצדקת מול גופים שונים בעניין הנגיף, ואני חושבת שתביעות אלה ישאו פרי ופיצוי כספי (כמה פיצוי? את זה נדע בהמשך לאחר שנבין ונדע את השלכות המגיפה והיקף תוצאותיה).

מה אני, כעורכת דין בתחום הנזיקין והביטוח הלאומי, חושבת על תביעות מהסוג שעלול להתעורר בימי הקורונה? לדעתי, במקרים מסוימים יש עילת תביעה מוצדקת מול גופים שונים בעניין הנגיף

יש תביעות קצת אחרות, כמו למשל התביעה הייצוגית שהוגשה בשבוע שעבר על ידי אזרח ישראל נגד ממשלמת סין בגין התפרצות מגפת הקורונה, בסך 100 מיליארד שקל, בטענה כי לישראל נגרמו הפסדים רבים כתוצאה מהמגפה. קשה לי לנבא בשלב כזה האם תביעה כזו תחזיק בבית המשפט, אבל כנראה שיש כאלה שמאמינים שיש לה סיכוי, וכבר הלכו בעקבותיה. אתמול כבר פורסם כי תביעה נוספת הוגשה לביהמ"ש המחוזי בירושלים ע"י עמותת FREEDOM WATCH, בשם בעלי עסקים ואזרחי ישראל, והפעם על סך 180 מיליארד שקל. על פי טענת התביעה, נגרמו לישראל נזקים בשל מגיפת הקורונה עקב רשלנות והסתרה מצד ממשלת סין. אם התביעות ישאו פרי, סביר להניח שממשלת סין ואולי גופים ממשלתיים נוספים יעמדו בפני גל תביעות חובק עולם.

אלי אישית פונים מדי יום שני אנשים בממוצע, שחלו בנגיף ושואלים אם אפשר לתבוע, האם הם זכאים לפיצוי, האם ביטוח הבריאות שברשותם יאפשר להם להוציא מזה קצת כסף.

השבוע פנתה אלי בחורה צעירה, חד הורית, אם ל-4 קטינים, שנדבקה בנגיף כאשר עבדה באחת מרשתות הסופר הגדולות. היא ראתה אלפי אנשים ביום, לא קיבלה מיגון או הדרכה מהמעביד איך להתנהל. אותה בחורה, למשל, תוכל לתבוע את המעביד, ועל פניו יש לה עילה לעשות זאת.

מי למשל זכאי לפיצוי?

שאלה: אם למשל שהית במקום שלא הקפיד על הנחיות משרד הבריאות, ואותו מקום חשף אותך למחלה, ובשל כך חלית בקורונה או הועברת לבידוד, האם תהיי/ה זכאי לפיצוי?

תשובה: הואיל וההנחיות שניתנו על ידי משרד הבריאות נועדו להגן על הציבור – סביר שתעמוד לך זכות תביעה נגד המקום שהפר את ההוראות. אבל, ויש אבל גדול, ככל שהיית מודע/ת להפרת ההנחיות (למשל, הסתובבת בקניון), למרות ההמלצות להמנע ממגע חברתי, יהיה לך אשם תורם, ויפחיתו מסכום הפיצוי שלך, ואולי אף יקבעו שאשמתך היא אשמה מלאה (למשל, ישיבה ללימודי תורה שהמשיכה ללמד למרות הנחיות משרד הבריאות, או אדם פרטי אשר חלה אחרי שלא שמר על הנחיות ולכן הדביק אחרים, וכדומה).

השבוע פנתה אלי בחורה צעירה, חד הורית, אם ל-4 קטינים, שנדבקה בנגיף כשעבדה באחת מרשתות הסופר הגדולות. היא ראתה אלפי אנשים ביום, לא קיבלה מיגון או הדרכה מהמעביד איך להתנהל. אותה בחורה, למשל, תוכל לתבוע את המעביד

שאלה: אם המעביד שלך כן שמר על הנחיות משרד הבריאות, אך חלית בשל מגע עם עובד אחר או עם לקוחות. האם תהיי/ה זכאי לפיצוי?

תשובה: כאן הנחיות משרד הבריאות יכולות לשמש בסיס לקביעה של רשלנות או של היעדר רשלנות. למשל, ייתכן שבתנאי העבודה הספציפיים היה על המעביד לנקוט בצעדים חמורים יותר כדי להגן עליך (למשל, להקפיד על שני מטר רווח בין שולחנות העבודה של העובדים) ככל שזה המצב, ניתן יהיה לתבוע את המעביד בשל רשלנות גם אם עמד בכללי משרד הבריאות.

אם העובד נדבק על אף העובדה שהמעביד שמר על ההנחיות וכללי הזהירות בנוגע לעובדים, אבל העובד נדבק מלקוח שהיה חולה, יתכן שגם כאן תהיה זכות תביעה, הן כנגד המעביד והן כנגד הלקוח, במידה שנדע במי מדובר.

בכל מקרה, גם אם לא ניתן לתבוע את המעביד, אם נדבקת במהלך העבודה במקום העבודה שלך, יהיה מדובר בתאונת עבודה, ותוכל/י לקבל זכויות מועדפות מהמוסד לביטוח לאומי.

שאלה: אם מעביד העסיק עובדים בניגוד להנחיות משרד הבריאות, ועקב כך חלה אדם. האם כאן תהיה זכאות לפיצוי?

תשובה: הנחיות משרד הבריאות נועדו להגן על העובדים. ככל שהעובד נפגע בשל אי קיומן, הוא יוכל לתבוע את המעביד על רשלנות או הפרת חובה חקוקה, בגין נזקיו.

רק בריאות לכולם, ומוזמנים לפנות אלי בשאלות נוספות בטלפון: 054-4796688

אילנה אליכיס היא עורכת דין, מגשרת ונוטריון, המתמחה בתחום הנזיקין והביטוח, רשלנות רפואית וביטוח לאומי. אוהבת מאוד לעזור לאנשים למצות את זכותיהם ולקבל בעבורם את מה שיכול להחזיר להם את היכולת לחיות כמו יום לפני הפגיעה. אוהבת לבלות עם בנה בן ה-7, לקרוא ספרים, הצגות, להתאמן ולטייל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 641 מילים

גנץ לריבלין: ייתכן ואצטרך לבקש להאריך את המנדט להרכבת ממשלה

עובדי הכנסת המתגוררים בבני ברק לא יוכלו ממחר להיכנס למשכן ● ליברמן: נתוני הממשלה על הקורונה לא מסתדרים עם המציאות ● המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: אין כוונה ואין יכולת להשיב את המשק לפעילות אחרי פסח ● הממשלה תדון הערב בהצעה להגדיל את תקציב המדינה ב-90 מיליארד שקלים

עוד 28 עדכונים

"המאבק במגפה ייקח חודשים, אם לא שנים"

ראיון ד"ר אן שוחט שותפה כעת להובלת המאבק האמריקאי במגפת הקורונה, אחרי ששימשה בעבר השראה לסרט הוליוודי על התפרצות מגפות ● בראיון לזמן ישראל היא מספרת על ההיערכות הנרחבת בארצות הברית המדממת, ועל התרומה של מנהגים דתיים עתיקים להישמרות מהנגיף הקטלני, ומנסה להעריך מתי העולם יוכל לשוב לשגרה

עוד 768 מילים

פרשנות איראן מתחננת, ארצות הברית מתלבטת - ונתניהו שותק

לנתניהו היה הרגל רב-שנים: לדבר על איראן בכל הזדמנות, גם אם לא נשאל עליה ישירות ● אבל מאז פרוץ משבר הקורונה - אף מילה ● טהראן מבקשת מהעולם סיוע הומניטרי, אירופה מגלה אמפתיה, ארצות הברית מתלבטת, ורק ישראל שותקת ● ד"ר אהוד ערן: "אין צורך ללכד את האומה סביב נתניהו, היות שהנגיף כבר משרת את המטרה הזו" ● "הוא לא רוצה להיראות כמי שמבקש להרע לאזרחי איראן בשעת מצוקה"

עוד 1,053 מילים

תגובות אחרונות

קריסת המדינה כמדינה

טירוף המאבק בקורונה והמשבר הפוליטי והדמוקרטי משמידים למעשה ערך מרכזי בחיינו – את אחריותה של המדינה ואת אחריותם של מי שמופקדים על המדינה, להיותה מדינה.

יש להדגיש – אחריות על המדינה. לא על הממשלה. הממשלה היא רק זרוע הביצוע של המדינה. לא על הקואליציה. הקואליציה היא רק אמצעי שלטוני לניהול המדינה.

טירוף המאבק בקורונה והמשבר הפוליטי והדמוקרטי, משמידים למעשה ערך מרכזי בחיינו – את אחריותה של המדינה ואת אחריותם של מי שמופקדים על המדינה, להיותה מדינה

המו"מ הקואליציוני הנערך ממש בימים אלה, בו נסחרים תפקידים ותקציבים בקומבינות פוליטיות ומשפטיות, מעיד על הסרת אחריותם של נבחרי הציבור מתפקידם כנושאים באחריות לגורלה של המדינה. לשלומם, בריאותם וחייהם של אזרחי המדינה כולם. "חייהם" –  במובן של זכות לפרנסה, ביטחון, חינוך, חופש ובריאות. כל אלה נרמסים תחת הדיונים על תפקידו של מקורב פוליטי כזה או אחר, על גורלו המשפטי של רה"מ הנכחי וזכויותיו בעתיד כממלא מקום, ועל מספר השרים בממשלת ה"אחדות"/"חירום" או בקיצור ממשלת ה"חרדות" HARADUT.

"האחריות של המדינה הדמוקרטית להגנה על אזרחיה מפני סכנה הנשקפת לחייו, בריאותו או חירותו של מי מהם היא אחריות מוחלטת, במובן זה שאין מצב שבו המדינה יכולה להתנער מן האחריות ולפטור את עצמה מכל מעשה שהיא יכולה לעשות, חרף הסכנה האמורה", כותב הפרופ' אסא כשר במאמר העתיד להתפרסם בקרוב ועוסק בכלל ב"מעשי המדינה לפדיון אזרחיה מידי אויב".

ובכן האויב כיום הוא מגפת הקורונה. אזרחי המדינה כולם "נחטפו" בידי המגפה והם שבויים בידיה, ספונים, כלואים בבתיהם מאונס ובהוראת ממשלתם.

במצב זה יש לשאול – האם אתם, נבחרי הציבור, עוסקים באחריותכם המוחלטת כנציגי המדינה הדמוקרטית? האם אתם ממלאים את אחריותכם או מבצעים עבירות שלטוניות ופשעים נגד המדינה? נגד אזרחיה?

"אנחנו באים לדון באחריות המדינה ולא באחריות הממשלה. אין לנו כאן עניין במדיניות זו או אחרת של הממשלה, בהתאם לקווי היסוד שלה, הרוב הפרלמנטרי התומך בה או שיקולים פוליטיים של מי מחבריה. יש לנו עניין במה שכל ממשלה חייבת לעסוק בו, מפני שהמדינה חייבת לעסוק בו והממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה" (פרופ' אסא כשר, שם).

ובכן בהשלכה על ימינו אלה, כל דיון על תפקידו של השר לענייני מורשת, ירושלים, אסטרטגיה, מודיעין, תפוצות ומיעוטים, פריפריה, נגב וגליל, שוויון חברתי, שת"פ אזורי, או כל תפקיד מופרך כפול ומכופל אחר, הוא מעילה בתפקידם של האחראים על המדינה.

"אחריות המדינה הדמוקרטית להגנה על אזרחיה מפני סכנה הנשקפת לחייו, בריאותו או חירותו של מי מהם היא אחריות מוחלטת, במובן זה שאין מצב שבו המדינה יכולה להתנער מן האחריות…"

כל דיון בגורלו המשפטי של בעל תפקיד אחד ולו יהא זה ראש הממשלה עצמו, הוא פשע נגד המדינה. כל עיסוק ומו"מ על סיפוח בקעת הירדן, או על הרכב הועדה למינוי שופטים, או על מעון רשמי נוסף למ"מ רה"מ, בעת שבריאותם של כל אזרחי המדינה השבויים בידי הקורונה נמצאת בסכנה יומיומית, הינו פשע מוכח, פומבי ובוטה נגד המדינה.

במהלך מלחמת לבנון השנייה, נחשף כי בבוקר פרוץ המלחמה, מכר הרמטכ"ל חלוץ את מניותיו בעסקה מסוימת בבורסה. המדינה כולה הזדעזעה.

בפרשת הצוללות נחשף כי רה"מ נתניהו אישר לבדו, מכירת צוללות מתקדמות למצרים של האחים המוסלמים בלי ליידע את הרמטכ"ל ואת שר הביטחון והרוויח ממכירת מניות של חברה המספקת חומרים לייצור הצוללות. הזעזוע נמשך עד היום וטרם נחקר סופית.

תא"ל רמי דותן הורשע בשנת 1991 בקבלת שוחד מחברות אמריקניות בעת שהיה ראש להק ציוד בחיל האוויר. הוא נדון ל 13 שנות מאסר.

בכל המקרים הללו התנגשו הציפיות של האזרחים מאלה שנבחרו לשרת את המדינה, עם מעשים שהאנשים הללו ביצעו לטובתם האישית או על דעתם האישית.

ובכן במה שונים מעשיהם של מנהלי המו"מ הקואליציוני כיום מהמעשים שלעיל? הם דואגים כעת לתפקידים שאינם קשורים כלל למאבק בקורונה, תחת כסות שקרית של הקמת ממשלת חירום. הם דואגים לתקציבים, משכורות וקומבינות פוליטיות שאין ביניהן לבין עצירת התפשטות המחלה דבר וחצי דבר.

במהלך מלחמת לבנון ה-2, נחשף כי בבוקר פרוץ המלחמה, מכר הרמטכ"ל חלוץ את מניותיו בבורסה. המדינה הזדעזעה. בפרשת הצוללות נחשף כי נתניהו אישר לבדו מכירת צוללות מתקדמות למצרים. הזעזוע טרם נחקר

הם עוסקים פשוט בשוחד פוליטי שבצידו גם רווח כספי אדיר לכל אחד מהם, בעת שאזרחי המדינה נאנקים בצינוק בעינויים בלתי אפשריים, תחת הנחיות הסגר והבידוד החברתי.

"אם המדינה יכולה להגן על האזרח מפני הסכנות ואינה עושה זאת, היא בגדר עומדת על דמו של האזרח. אדישות כזאת לגורלו של האזרח נוכח סכנה לחייו, בריאותו או חירותו אינה הולמת את הערכים של מדינה דמוקרטית, בראש ובראשונה ערך כבוד האדם. שמירה על כבוד האדם מחייבת את המדינה הדמוקרטית בהגנה על האזרח מפני הסכנות החמורות, ככל שיש לה יכולת לעשות זאת" (פרופ' אסא כשר, מאמר: מעשי מדינה לפדיון אזרחיה מידי אויב)

נציגי הציבור שנבחרו בידי האזרחים להגן על חייהם, מחויבים גם לנקוט פעולות למניעת סכנות הנשקפות לאזרחים לפני שהן מתרחשות. הם מחויבים כמובן לנקוט פעולות מיידיות, מקצועיות, אחראיות ללא שיקולים זרים כדי להגן על האזרחים ללא הבדל דת, גזע או מין, השקפה פוליטית, מגדר או גיל.

האם המו"מ הפוליטי המתנהל במקביל להתנהלותה של ממשלת מעבר מול משבר המגפה, עונה על המחויבויות הללו?

הנה דוח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה מעיד שהפעולות שנדרשו להכנת המדינה למאבק במגפה, לא ננקטו על ידי הממשלה.

הנה ההחלטות שהתקבלו בממשלה דווקא להקל על כללי הבידוד החברתי במגזר החרדי, בניגוד לכללים שלהם נדרשו יתר האזרחים, מתבררות כבר עכשיו כהרות אסון לכולם. פצצת ההידבקות בבני ברק מעידה על התנהגות חסרת אחריות של מקבלי ההחלטות, שנמנעו מכפיית הכללים הבריאותיים בבני ברק ובמאה שערים רק משיקולים קואליציוניים. לא בריאותיים. לא ביטחוניים. לא מקצועיים. ממשלת ישראל ביצעה אם כן פשע במסגרת הגדרות אחריותה על המדינה. אין מילה אחרת.

הנה דוח מבקר המדינה מעיד שהפעולות שנדרשו להכנת המדינה למאבק במגפה, לא ננקטו ע"י הממשלה. הנה ההחלטות להקל על כללי הבידוד החברתי במגזר החרדי, בניגוד ליתר האזרחים, מתבררות כהרות אסון

אמנם: "ההתנהגות הקלוקלת של האזרח אינה משחררת את המדינה מאחריות להגנה עליו מפני הסכנות החמורות" כותב פרופ' כשר, אבל ברור לנו שההתנהגות הקלוקלת הזו היא גם תוצאה של מנהיגות חסרת אחריות. שר הבריאות עצמו שבימים אלה חלה בעצמו בקורונה, כיוון שלא הקפיד על הכללים שהוא ומשרדו קבעו, נהג באופן רשלני, עברייני ושערורייתי כאשר איפשר הגעת מטוסים מלאים בחרדים חולי קורונה מארה"ב לישראל. כשאיפשר חגיגות פורים ותפילות המוניות בבתי כנסת בעיצומה של ההדבקה.

ובכן האם האחראים לגורלה של המדינה מחויבים להפר הבטחות קואליציוניות ולשים בצד שיקולים פוליטיים כאשר מגזר שלם, השותף לקואליציה, מתנהג באורח המסכן את שלום הציבור כולו? בוודאי. זו חובתם כלפי המדינה. המדינה היא מעל הקואליציה.

האם ממשלת ישראל לא יצאה למלחמה כאשר נחטפו שני חיילים בגבול הצפון וסיכנה את חייהם של מאות חיילים כדי לשחרר את השניים? האם לא ניהלה מו"מ עם החמאס, שחררה אלף מחבלים וויתרה על עקרונותיה כדי לשחרר את גלעד שליט? מדוע ממשלה פוליטית לא יכולה להפר הסכם קואליציוני או הבטחות פוליטיות לשותפיה, כדי להגן על כלל האזרחים? האם שלומם אינו קודם לשלומה של הקואליציה? האם בריאותם של תושבי רמת גן אינו קודם ליחסיו של ראש הליכוד עם ראשי המפלגות החרדיות?

מדוע ממשלה לא יכולה להפר הסכם קואליציוני כדי להגן על כלל האזרחים? האם שלומם אינו קודם לשלומה של הקואליציה? האם בריאות תושבי ר"ג אינו קודם ליחסי ראש הליכוד עם ראשי המפלגות החרדיות?

הסכנה המיידית לחייהם של חטופי אנטבה, גרמה לממשלת ישראל לסכן מאות חיילים, לטוס למדינה עוינת ולהפר חוקים בין לאומיים ובלבד שתחזיר את החטופים למדינתם. אבל במציאות המטורללת והפושעת של ימינו ממשלת המעבר מעדיפה את שלום "הגוש" על שלומם של "חטופי" הקורונה.

"אחד מערכיה של מדינה דמוקרטית הוא ערך האחריות לגורלו של כל אזרח של המדינה, ככל שהמדובר בחייו, בריאותו וחירותו. המדינה חייבת לשמור על האזרח מפני כל סכנה משמעותית לפגיעה בחייו, בריאותו וחירותו. " (אסא כשר, שם).

המדינה אמורה להגן על ערכיה. אחד מערכיה של מדינה דמוקרטית הוא ערך האחריות לגורלו של כל אזרח של המדינה, ככל שמדובר בחייו, בריאותו וחירותו. המדינה חייבת לשמור על האזרח מפני כל סכנה משמעותית לפגיעה בחייו, בריאותו וחירותו. וערכים כזכור לכולנו, הם דבר שבני אדם מוכנים לשלם עליהם מחיר. גם מדינה, כשהיא מגנה באופן מעשי על ערכיה, מוכנה לשאת בתוצאות השליליות של מעשיה.

התנגדות להסכם הגרעין האיראני הייתה כרוכה במחיר שישראל עלולה הייתה לשלם ביחסיה עם ארה"ב.

סיפוח רמת הגולן, סיפוח ירושלים המזרחית, ההתקפה על הכור העיראקי, תקיפת הכור הסורי ועוד ועוד החלטות פוליטיות וביטחוניות כרוכות תמיד גם במחיר שהמדינה בהובלת הרשות המבצעת, מוכנה לשלם כדי להגן על ערכיה.

אולם במאבק בקורונה מתברר שהרשות המבצעת לא מוכנה לשלם מחיר פוליטי כדי להגן על ערך חיי האדם של אזרחי המדינה. הישרדותה של הרשות המבצעת כאורגן נפרד של המדינה, חשוב לה יותר מהגוף אותו היא אמורה לשרת.

אולם במאבק בקורונה מתברר שהרשות המבצעת לא מוכנה לשלם מחיר פוליטי כדי להגן על ערך חיי האדם של אזרחי המדינה. הישרדותה של הרשות המבצעת כאורגן נפרד של המדינה, חשוב לה יותר מהגוף אותו היא אמורה לשרת

נזכיר בעניין זה רק כמה מחדלים מהימים האחרונים:

  • המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים דאג להשיג/לגנוב מכשירי הנשמה ממדינות בחו"ל, כאשר ממש באותו זמן גורם במשרד הביטחון מכר מכשירי הנשמה מישראל לחו"ל. איש לא נעצר. חוסר התיאום זועק לשמים.
  • הממשלה מונעת מגופי מחקר מדעי, קופות חולים ומעבדות פרטיות מלבצע בדיקות קורונה המוניות רק משיקולים ביורוקרטיים, ובכך מסייעת ביודעין להפצת ההידבקות. כלומר הממשלה פועלת נגד האינטרס של המדינה.
  • הממשלה לא מפעילה את מערכות מל"ח – משק לשעת חירום ורח"ל (רשות חירום לאומית) רק משום שראש הממשלה נמצא בסכסוך אישי עם שר הביטחון והמערכות הללו כפופות לשר הביטחון.
  • ראש הממשלה מתכוון למנות לשרה לביטחון הפנים נאמנה פוליטית, במקום למנות איש מקצוע מוכח, בעל ניסיון להתמודד עם משבר בסדר גודל של מגפת הקורונה.
  • ראש הממשלה נמנע מלהעביר את שר הבריאות מתפקידו, למרות שגלוי וברור לכל שהוא לא כשיר למלא את התפקיד בעת חירום ונכשל טוטאלית בהכנת מערכת הבריאות להתמודדות מול המגפה.

כל העובדות הללו מעידות על כך שמדינת ישראל כמדינה, קורסת לתוך עצמה.

כשמערכות השלטון נעות במצעד איוולת והאלטרנטיבה לשלטון משתפת פעולה עם השלטון המושחת והכושל, במקום לייצב את הדמוקרטיה ובאמצעותה להילחם על הגנת האזרחים באופן יעיל יותר, לאזרחים לא נותר אלא להתכנס בבתים או לצאת למרי אזרחי.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון מנוחתו עדן (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,521 מילים
עודכן עכשיו

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מעבדות רבות ברחבי העולם עורכות ברגעים אלה ניסויים ב-6,125 כימיקלים שונים על כ-24 החלבונים של נגיף הקורונה ● פרופסור שי ארקין מהאוניברסיטה העברית לקח את דיוויד הורוויץ לסיור באחת מהמעבדות האלה ● מיוחד

עוד 2,905 מילים

אין שום חקיקה שתוכל להבטיח לגנץ את קיומה של הרוטציה

עד עתה לא פורסם, לא באופן רשמי ולא כהדלפה, הנוסח המתגבש של ההסדר החקיקתי שאמור לעגן את הרוטציה בין בנימין נתניהו ובני גנץ ● ועדיין, בחינה מעמיקה של ההסדרים המתגבשים מוליכה למסקנה חד-משמעית: אין שום הסדר חקיקתי כזה שיכול להיחשב לבלתי-הפיך או משוריין, ושאינו ניתן לעקיפה או לביטול ● כל מה שנשאר זה מידת האמון שיש לגנץ במילה של נתניהו ● פרשנות

עוד 989 מילים

הכישלון הגדול ביותר של ליצמן הוא דווקא בהגנה על הציבור שהוא מייצג

דעה לא ברור אם שר הבריאות הפר את הנחיות משרדו שלו, ואפשר לדון בשאלה האם כשלי מערכת הבריאות במשבר הנוכחי הם באשמת מי שהיה ראש המערכת מזה כעשור ● אבל על נקודה אחת אין עוררין: תכליתו של ליצמן כפוליטיקאי חרדי היא לדאוג לרווחת ציבור המצביעים שלו ● ודווקא לנוכח האיום הבריאותי הגדול ביותר על ציבור זה, ליצמן אכזב אותו לגמרי

עוד 927 מילים ו-1 תגובות

הולכת בדרכה מרב מיכאלי מדברת על האכזבה מעמיר פרץ

חברת הכנסת מרב מיכאלי לא האמינה שזה קורה לה ● אחרי העריקה של אורלי לוי-אבקסיס, והזחילה המסתמנת של עמיר פרץ ואיציק שמולי לממשלת נתניהו, היא נותרה חברת העבודה-גשר היחידה שממש מתכוונת לעמוד בהבטחת הבחירות המרכזית של המפלגה: לא להצטרף לממשלת נתניהו ● בראיון לזמן ישראל היא מבטיחה לעשות הכל כדי לטרפד את הכוונות של פרץ ושמולי ● אם לא - היא תמשיך ככל הנראה לתפקד כאופוזיציה פנימית של אישה אחת

עוד 870 מילים

לקראת הצטרפות לממשלה? פרץ הודיע להורוביץ על סיום השותפות של העבודה ומרצ

ניצן הורוביץ: פרץ קובר את מפלגתו קבורת חמור; זנדברג למרב מיכאלי: הצטרפי אלינו ● בשל מחסור הנחה משרד הבריאות למחזר ציוד מגן משומש ● בגלל חוסר במטושים ובריאגנטים משרד הבריאות צמצם את בדיקות הקורונה; משה בר סימן טוב: ישנו מחסור בכל העולם ● במשרד הבריאות שוקלים להגדיר את מודיעין עילית, מגדל העמק ואלעד כ"אזורים מוגבלים", בדומה לבני ברק

עוד 23 עדכונים

מאז שמשבר הקורונה טלטל את אורח החיים הישראלי, החקלאות האורגנית בכלל וענף המשלוחים לבתים בפרט חווים פריחה חסרת תקדים ● אודי כספי, בית יצחק: "כולנו, כל החקלאים האורגניים שאני מכיר, מגדלים עכשיו בכל הכוח כדי לספק את הביקושים" ● דנה שטיין, בית יהושע: "אנשים יושבים יותר בבית ואוכלים יותר, וגם רוצים לאכול יותר בריא" ● גיא רילוב, חוות מקורה: "זה רק מדגיש את החשיבות של חקלאות מקומית וייצור מזון מקומי"

עוד 995 מילים

אנטישמיות הקורונה גם בניו יורק מאשימים את החרדים בהפצת המגפה

בקהילות החרדיות במדינת ניו יורק מדווחים על עלייה באנטישמיות, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה באזור ● כבאי שהעלה פוסט אנטישמי לרשת, חנות שסירבה לשרת יהודים, וסיקור לא מחמיא בתקשורת הם רק חלק מהדוגמאות ● לדברי החרדים שם, הם עושים הכל כדי לצמצם את התפשטות הנגיף - גם אם לקח להם זמן להבין את גודל האיום

עוד 815 מילים ו-2 תגובות

מצוקת דרי הרחוב להיכנס לבידוד ביתי כשאין לך בית

גם דרי הרחוב מנסים להישמע כמיטב יכולתם להנחיות משרד הבריאות ● מקלטים של עמותות פרטיות מציעים להם מיטה ותעסוקה למשך היום, כדי שיוכלו לציית להוראות הבידוד ● "לפני הקורונה הייתי הולך לפארק, עכשיו אני נשאר במקלט עם משחקים וטלוויזיה", מספר אחד מהם ● ומה עם המדינה? גם בימים שבשגרה היא מקשה לתת להם מענה

עוד 931 מילים

המצרים נלחמים בשרלטנים שמציעים תרופות לקורונה - וגם בעיתונאים שחושפים את ממדי המגיפה ● האיראנים ממשיכים לבקש הקלות, אבל לא מהסיבות הנכונות ● וושינגטון וטהראן מנסות להרכיב ממשלה - בעיראק ● מקדש אשורי בן 5,000 שנה מתגלה מחדש ● ומה קרה בבית לחם לפני 18 שנה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 834 מילים

נעצרה רופאה ברוסיה שמתחה ביקורת בראיון לזמן ישראל על הטיפול בקורונה

אנסטסיה ווסילייבה התראיינה אתמול בזמן ישראל ומתחה ביקורת חריפה על אופן הטיפול של שלטונות רוסיה במגפת הקורונה ● היום נעצרה על ידי המשטרה המקומית ולאחר שהוחזקה בתחנת המשטרה במשך היום, שוחררה עם קנס סמלי ● דובר איגוד הרופאים: "יש סימנים ושריטות על גופה. לא נשתוק על זה"

אנסטסיה ווסילייבה, יו"ר איגוד הרופאים הבלתי תלוי ברוסיה אליאנס ווראצ'י, אשר חשפה בראיון לזמן ישראל את מחדל הטיפול בקורונה של ממשלת רוסיה, נעצרה הבוקר (שישי) על ידי המשטרה המקומית, אבל שוחררה בשעות האחרונות בעיירה אקולובקה ליד העיר נובגורוד. לפי עדויות, היא סבלה מאלימות מהשוטרים במהלך מאסרה.

לדברי דובר איגוד הרופאים, איוון קונובלוב, צוות האיגוד הגיע לעיר על מנת לחלק מסכות וציוד מיגון נוסף לרופאים. אנסטסיה נעצרה באופן רשמי בגין הפרת סגר אשר הוטל על עיר מגוריה מוסקבה, וכן בשל התנגדות לשוטר.

אנסטסיה ווסילייבה
אנסטסיה ווסילייבה

בראיון שנתנה לזמן ישראל השבוע חשפה ווסילייבה את מה שהיא מכנה המחדל המתמשך ברוסיה של הטיפול בהתפשטות הנגיף.

"כבר בחודש ינואר השנה נרשם במוסקבה גידול של 37% במחלות של דרכי הנשימה והריאות. כנראה שלא ידעו ולא הבינו את הקשר לנגיף הקורונה, אז ייעדו למחלות האלה מחלקות שלמות. המחדל של התפשטות הנגיף נוצר כי בכלל לא הייתה הבחנה בין סוגי המחלות".

בתחילת השבוע פרסמה ווסילייבה סרטון יוטיוב שבו פנתה לשלטונות ולרשות המקומית במוסקבה והאשימה אותם בהכנסת חולים "מוסווים" באמתלה שהם לקו בדלקת ריאות לבתי החולים, כאשר בפועל, לדעתה, מדובר בחולי קורונה. היא דרשה מהם להפסיק את השקר וההסתרה שגורמת להפצה של הנגיף.

כמה ימים לאחר הפרסום, סיפרה ווסילייבה כי זומנה לחקירה במשטרה ונדרשה להסביר את "הפצת השמועות".

בשיחה עם זמן ישראל טרם הראיון, היא נשאלה האם היא לא חוששת לצאת נגד הרשויות בתקשורת הרוסית והמערבית. "מה יש לי לפחד?", השיבה. "אני אומרת את האמת. הם יכולים לעשות מה שהם רוצים, זה לא ישנה את האמת עצמה".

לאחר שהוחזקה בתחנת המשטרה של נובגורוד בהמשך היום, ווסילייבה חויבה בתשלום קנס של 800 רובל – כ-15 דולר.

"זה לא היה עניין של כסף בשבילם, הם רצו לשבור אותי", אמרה לסוכנות הידיעות AP אחרי שחרורה. "אבל אני משוכנעת יותר מתמיד שאני עושה את הדבר הנכון וללא ספק אמשיך לעשות זאת".

דובר האיגוד איוון קונובלוב אמר לזמן ישראל: "כנראה שהשלטונות רואים איום במעשים של אנסטסיה. הרי בזמן שהם שולחים עזרה לאיטליה, סרביה וונצואלה – הרופאים שלנו לא ממוגנים.

"הרשויות בנובגורוד לא נקפו אצבע על מנת למגן את הרופאים, וכשאנסטסיה מגיעה עם ציוד מיגון לבתי החולים, היא חושפת שאפילו איגוד קטן ועצמאי כמו שלנו יכול לדאוג לרופאים. זה לא מצריך סכומי עתק אלא השקעה מינימלית. איך זה מציג את הרשות המקומית? אני מניח שהם נוקטים באמצעי כוח ואלימות כדי לעצור את פועלנו ולהפחיד אותנו אבל בפועל הם מציגים את עצמם באור שלילי, כי כולם מבינים מה האמת בסיפור".

האם נהגו באנסטסיה באלימות?

"כן. אחד השוטרים סתר לה והיו עוד מעשים, יש סימנים ושריטות על גופה. אנחנו כמובן לא נשתוק על זה".

האם היא לא מפחדת שיכולים לעשות לה משהו יותר חמור מזה?

"אנסטסיה היא אדם ישיר והגון. הם יכולים לחפור ולחקור אבל לא ימצאו כלום. הם כמובן ימשיכו להפריע לנו וללכלך עלינו, אבל הציבור רואה שמדובר במעשה תמים של עזרה לרופאים, אז בסופו של דבר הרשויות רק מזיקות לעצמן".

עוד 439 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה