הטרדה וניצול יחסי מרות זה לא "שוחד מיני"

בשוחד יש צד נותן וצד מקבל ויש אחריות פלילית לשניהם ● זה אינו המקרה של ניסו שחם, ולא המקרה בפרשיות רבות אחרות של ניצול יחסי מרות ● זה לא מפריע לתקשורת להשתמש במושג "שוחד מיני" כמעט בכל פרשיה מינית ● יחד עם זאת, מומחים למשפט אומרים ששוחד בצורת יחסי מין הוא תופעה קיימת, גם אם טרם הוגש לבית המשפט כתב אישום כזה ● היועצת המשפטית של נעמ"ת: "אי אפשר להעמיד פנים שזה לא קיים רק בשביל להיות פוליטיקלי-קורקט"

  • ניסו שחם (צילום: Flash90)
    Flash90
  • אתי כרייף (צילום: דוברות בתי המשפט)
    דוברות בתי המשפט
  • אפי נוה, יו״ר לשכת עורכי הדין לשעבר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
    Yonatan Sindel/Flash90
  • משה כחלון (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
    נועם רבקין פנטון/פלאש90

בית משפט השלום בתל אביב גזר היום (שני) עשרה חודשי מאסר בפועל, קנס ופיצוי כספי על ניצב בדימוס ניסו שחם. שחם הורשע בשורת עבירות, כולן קשורות ליחסים מיניים אסורים שקיים עם שוטרות צעירות שהיו כפופות לו.

בפרסומים על משפטו של שחם נכתב שוב ושוב כי שחם קיבל מהשוטרות "שוחד מיני", אך הכותרות הללו לא שיקפו את העבירות שבהן הורשע בפועל: שחם הורשע במעשה מגונה והטרדה מינית של שתי שוטרות, עליהן הוא כפה את עצמו, ובעבירות מרמה והפרת אמונים על יחסיו עם שוטרות אחרות.

גם התכתובת בין השופטת אתי כרייף לשר האוצר וחבר הוועדה למינוי שופטים, משה כחלון, פורסמה בשבוע שעבר תחת הכותרת "שוחד מיני" (לכאורה).

"קיימים מקרים שבהם בני אדם מעניקים שוחד בצורת יחסי מין, וגם החוק (הנוכחי) יכול להרשיע במקרים אלה את שני הצדדים בשוחד. אנשים משתמשים בגופם כדי להשיג קידום, הטבות וטובות הנאה"

זאת, בהמשך לסיקור מערכת היחסים בין כרייף ליו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, שגם מותגה כמערכת יחסים שהתקיים בה לכאורה "שוחד מיני".

במקרה זה, אף פורסם כי הפרקליטות שוקלת להאשים את כרייף ואת נוה במתן וקבלת שוחד. גורמים המעורים בתיק מעריכים כי הסבירות לכך נמוכה, אך אם כך יקרה, תהיה זו ככל הנראה הפעם הראשונה שיוגש בארץ כתב אישום על שוחד, כאשר תוכן השוחד היה יחסי מין.

למעשה, המונח "שוחד מיני" כלל אינו קיים בספר החוקים הישראלי, ולמרות זאת הוא מככב בכותרות רבות בתקשורת, בדרך כלל בידיעות על שוטרים שמנצלים מינית נשים במצוקה כמו שוהות בלתי חוקיות, עצירות ונשים בזנות. לדברי עו"ד יאיר רגב, "זה מונח שהתקשורת המציאה, אולי בגלל הפנטזיות שהוא מעורר".

אתי כרייף (צילום: דוברות בתי המשפט)
אתי כרייף (צילום: דוברות בתי המשפט)

הצעת החוק לא התקבלה

ב-2003 הוגשה הצעת חוק לפיה יתווסף לחוק העונשין סעיף אישום מיוחד בשם "שוחד מיני". מגישי ההצעה, ח"כ אופיר פינס ורשף חן, הציעו להגדיר את ה"שוחד המיני" כ"חמור ביותר מבין סוגי השוחד". לפי הצעת החוק, מקבלי השוחד המיני היו אמורים להיענש בחומרה רבה יותר ממקבלי שוחד רגיל: "הלוקח שוחד מיני – דינו מאסר תשע שנים".

הצעת החוק של פינס וחן לא התקבלה, אך גם בלעדיה ניתן להרשיע בקבלת שוחד שהוא יחסי מין. סעיף 293 לחוק העונשין מגדיר מתן שוחד כ"תשלום כסף או מתן שווה כסף, שירות או טובת הנאה", כאשר "טובת הנאה" יכולה להיות גם הסכמה לקיום יחסי מין.

עורך הדין יאיר רגב (צילום: באדיבות המרואיין)
עורך הדין יאיר רגב (צילום: באדיבות המרואיין)

לדברי רגב, מומחה למשפט פלילי, "קיימים מקרים שבהם בני אדם מעניקים שוחד בצורת יחסי מין, וגם החוק (הנוכחי) יכול להרשיע במקרים אלה את שני הצדדים בשוחד. אנשים משתמשים בגופם כדי להשיג קידום, הטבות וטובות הנאה. ספרות מקצועית מדברת על כך שיש לאנשים הון כלכלי, הון חברתי, תרבותי והון ארוטי. אנשים עם 'הון ארוטי גבוה', למשל אנשים שנראים טוב, מקבלים עבודה יותר בקלות, ובתנאים טובים יותר. ישנם אנשים עם הון ארוטי גבוה שמשתמשים ביחסי מין כשוחד להשגת מטרות. על כך מבוססת הזנות".

אתה מדבר על אנשים שמשתמשים מיוזמתם במין כדי להשיג דברים, אבל רוב המקרים שבהם פורסם בתקשורת שמישהו "'קיבל שוחד מיני" היו מקרים שבהם מי שכביכול "נתנה שוחד" הייתה אישה במצוקה, כמו עובדת זרה במעצר או אישה בזנות. אתה רואה בנשים במצב כזה משלמות שוחד או פשוט קרבן?

"השאלה היא בין השאר מה יחסי המרות ויחסי הכוחות בין שני הצדדים. שוטר שמקיים יחסים עם עובדת זרה במעצר פשוט סוחט אותה, יש ביניהם הבדלי כוחות אדירים. אני לא רוצה להתייחס למקרים ספציפיים, אבל אתה מתאר התנהלות של שוטר מניאק שלכאורה צריך להיות מורשע בניצול יחסי מרות, ולא בקבלת שוחד. בשוחד יש צד נותן וצד מקבל ויש אחריות לשניהם. זה לא המקרה".

"יש מקרים יותר מורכבים, שבהם יש יחסי מרות ובכל זאת נראה שהדברים קרו מבחירה ומהסכמה. אם אישה במקום עבודה ציבורי מקודמת אחרי ששכבה עם הבוס, או פלירטטה איתו, יש כאן אלמנט של שימוש במיניות להשגת מטרות. אבל החוק נוטה לא לחקור ולהעניש אותה במקרים הללו בגלל הבדלי הכוח והמרות. המקרים שבהם השוחד רלוונטי למין הם אלה שאין בהם יחסי מרות, ונראה ברור שזה נעשה מבחירה ובהסכמה, אם כי הכול תלוי בנסיבות המקרה לגופן".

אם אין יחסי מרות, למה להניח שמישהו קיבל שוחד? אולי בשל התייחסות שובניסטית, שרואה ביחסי מין משהו שהאישה "נותנת" והגבר נהנה ממנו? 

"קודם כל אין בחוק שום הנחה לגבי גברים ונשים. יכול להיות שגבר ייתן שוחד לאישה בצורת יחסי מין. דבר שני, השאלה מי נהנה ומי לא היא שולית. בוא ניקח סתם דוגמה דמיונית, ונגיד שפוליטיקאי קיבל במתנה סיגרים ושמפניה מאיש עסקים ונחקר על כך. הוא יכול להגיד 'השמפניה לא הייתה טעימה והסיגרים היו מגעילים', אז לא היה כלום? השאלה מי נהנה בפועל לא רלוונטית".

"בוא ניקח דוגמה דמיונית, ונגיד שפוליטיקאי קיבל במתנה סיגרים ושמפניה מאיש עסקים ונחקר על כך. הוא יכול להגיד 'השמפניה לא הייתה טעימה והסיגרים היו מגעילים', אז לא היה כלום?' השאלה מי נהנה לא רלוונטית"

"השאלה החשובה היא לא 'מי נהנה' אלא מי נפגע. אם איש ציבור מתמנה לתפקיד בגלל שמישהו שכב עם מישהו, משפטנים טובים יותר ייפגעו כי לא יתמנו, וכל הציבור ייפגע ממינוי של אדם פחות ראוי. וכמובן שכאשר מדובר על תפקיד כמו שופט, שכל המהות שלו היא שמירה על שלטון החוק, עצם העובדה שמינו אותו על בסיס כזה, אפילו אם הוא מתפקד מצוין, פוגעת במדינה ובציבור".

עו"ד אייל בסרגליק, גם הוא מומחה למשפט פלילי, סבור שהמונח "שוחד מיני" מתאר דבר שנפוץ במציאות עוד יותר מאשר בסיקור התקשורתי. לדבריו, "שוחד בצורת יחסי מין הוא תופעה נפוצה מאוד, אבל מסובך לשים עליו את האצבע".

"מה שרלוונטי לשאלת השוחד זה אם ניתנה תמורה. האם מקבל השוחד נתן תמורה לשוחד שקיבל? האם המועמדת לתפקיד קיבלה את התפקיד, מה שמעלה את החשד שיחסי המין בינה לבין הבכיר היו שוחד בתמורה לתפקיד?"

מדוע זה כל כך מסובך?

"גם בתיקי שוחד קלאסיים יש טענה נפוצה של חשודים שאומרים 'הוא נתן לי מתנה כי היינו חברים, זה לא שוחד'. כשמדובר ביחסי מין, שהם דבר אינטימי, זה עוד יותר מסובך לקבוע אם היחסים היו שוחד.

עורך הדין בסרגליק (צילום: באדיבות המרואיין)
עורך הדין בסרגליק (צילום: באדיבות המרואיין)

"אם יש זוג שמנהל רומן, והוא עוזר לה לקבל תפקיד, הם יכולים לטעון שאלה יחסים לגיטימיים בין בני זוג. אמנם אם הוא לא פסל את עצמו ממעורבות במינוי, זה עשוי להיות ניגוד אינטרסים.

"ניגוד אינטרסים יכול לכאורה להיות הפרת אמונים, אבל לא שוחד. מה שרלוונטי לשאלת השוחד זה אם ניתנה תמורה. האם מקבל השוחד נתן תמורה לשוחד שקיבל? האם המועמדת לתפקיד קיבלה את התפקיד, מה שמעלה את החשד שיחסי המין בינה לבין הבכיר היו שוחד בתמורה לתפקיד?"

אבל יש גם שוחד בלא תמורה, מה שנקרא שלח לחמך. 

"עבירות 'שלח לחמך' קשות להוכחה גם ככה, בגלל שצריך למצוא קשר סיבתי בין השוחד לציפייה למתן תמורה. אני מתקשה לחשוב על מקרה שבו מישהו יורשע ביחסי מין כשוחד של שלח לחמך, אבל זה לא אומר שזה לא יכול לקרות, כמובן".

משה כחלון (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)
משה כחלון (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

"אי אפשר להעמיד פנים"

לדברי עו"ד גלי עציון, המשמשת גם כיועצת המשפטית של ארגון נעמ"ת, "יחסים מרצון בין שני בוגרים הם עניינם הפרטי, כל עוד הם לא משפיעים על הציבור. לכן הרשויות לא ממהרות להגדיר יחסים כאלה כשוחד או עבירה אחרת. אבל יש מקרים שבהם ליחסים יש השפעה ציבורית ואין מנוס מלהגדיר אותם כעבירה.

"לא מזמן, למשל, ביקשו ממני להצטרף לדירקטוריון של חברה עירונית ביישוב שאני גרה בו, והייתי צריכה למלא מיליון טפסים כדי לוודא שבוועדה שממנה אותי אין אנשים שיש לי קשר אישי אליהם, אפילו רחוק. איך שלא מסובבים את זה, אם בסיטואציה כזאת הממונה והמתמנה מקיימים יחסי מין יש כאן בעיה".

דעתך נוחה מהיחס ליחסי מין כטובת הנאה או מין "שירות" או "מוצר" שמישהו נותן למישהו, ולכן אפשר להתייחס אליו כשוחד?

"דעתי לא נוחה אף פעם מהתייחסות למין כאל 'שירות' או 'מוצר', והייתי מעדיפה להתייחס אליו תמיד כאל משהו ששני בני אדם עושים מרצונם ולהנאתם במסגרת הקשר שהם בוחרים שיהיה להם.

עורכת הדין גלי עציון (צילום: עמית סליקטר)
עורכת הדין גלי עציון (צילום: עמית סליקטר)

"אבל יש מקרים, נדירים מאוד אמנם, שבהם זה מה שקורה במציאות, שמישהו נותן למישהו יחסי מין בתור שוחד. אי אפשר להעמיד פנים שזה לא קיים רק בשביל להיות פוליטיקלי-קורקט".

רוב המקרים שפורסמו בתקשורת הישראלית תחת הכותרת "שוחד מיני" עסקו בבעלי תפקיד שניצלו יחסי מרות, למשל שוטרים שקיימו יחסים עם חשודה במעצר, זונה, או, במקרים אחרים, פקודה שלהם. זה שוחד?

"לא, אבל יש מקרים שבהם ברור שמדובר ביחסים בין אנשים עם יכולת ואפשרות בחירה. למשל בעל או בעלת עסק שמקיימים יחסים עם איש ציבור תמורת הטבה. או במקרה של מועמדת לתפקיד בכיר, שלא מנסה לשרוד ולהתקדם במקום העבודה שלה אלא מתחילה משהו חדש, עומדת מול ועדה כמו הוועדה לבחירת שופטים, ומקיימת יחסים עם אחד החברים – זה כבר משהו אחר לגמרי".

"ברור לי שמה שלפי החשד קרה בוועדה למינוי שופטים, אם קרה, הוא פשוט לא בסדר. אני חושבת על אנשים מצוינים שניסו להתקבל להיות שופטים ועל מי שיצטרך לעמוד מול שופט שהתמנה בצורה עקומה כזאת"

אז אני מבין ממך שבצד אחד יש מישהו שאשם בכל מקרה, כי או שהוא ניצל את המרות שלו בניגוד לחוק או שהוא קיבל שוחד, ובצד השני יש מישהו שאשם רק במקרה השני, במקרה שהייתה לו ברירה?

"ומה קורה במקרה ששני האומללים התאהבו? אם המועמדת לתפקיד נמצאת במערכת יחסים של אהבה עם מי שאחראי על המינוי? זה גם קורה, ולא הייתי מגדירה את זה כשוחד, אלא כנראה כניגוד עניינים. וגם ניגוד עניינים פוגע בציבור והופך לעבירה כשלא מדווחים עליו, ויכול להפוך בקלות לעבירת הפרת אמונים.

"בשורה התחתונה ברור לי שמה שלפי החשד קרה בוועדה למינוי שופטים, אם קרה, הוא פשוט לא בסדר. אני חושבת על אנשים מצוינים שניסו להתקבל להיות שופטים ועל מי שיצטרך לעמוד מול שופט שהתמנה בצורה עקומה כזאת. רשויות אכיפת החוק יצטרכו למצוא לזה את ההגדרה המתאימה".

אפי נווה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אפי נוה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
עוד 1,433 מילים
סגירה