נועה קירל מתגייסת, צילום מסך מוויינטמ
השוואה בינלאומית

בניגוד למיתוס, העולם לא עובר לצבא מקצועי, אלא לשירות חובה עם אופציה לשירות אזרחי

מדי פעם נשמעות קריאות להפוך את צה"ל לצבא מקצועי, בין השאר בטענה ש"ככה זה בעולם" ● אבל השוואה בינלאומית מראה שהשירות הכללי ממש לא נעלם ● במרבית המדינות הרלוונטיות, השירות קצר בהרבה מאשר בישראל, וכמעט כולן הוסיפו לשירות הצבאי אופציה של שירות אזרחי ● התוכנית לשירות אזרחי קיימת גם בישראל וזוכה לתמיכה, אבל אינה מיושמת בגלל הבחירות

מי שעוקב אחרי התקשורת הישראלית, גם אם אינו בקיא בתרבות צעירה ובסלבים עכשוויים, לא יכול היה לפספס את האייטם הזה: הזמרת, השחקנית, הרקדנית והמנחה נועה קירל התחילה בשבוע שעבר את שירותה בפועל בצה"ל.

"בפועל", כי הכוכבנית התייצבה בב"קום והתגייסה רשמית כבר לפני שבועיים, אבל למחרת הנחתה את "הכוכב הבא", אחר כך נסעה לחופשה של שבועיים באיים המלדיביים, ומשם חזרה כדי להתחיל טירונות. כל צעד במסלול הזה תועד ותוקשר בכל כלי התקשורת, עורר גלים ברשתות החברתיות וסוקר בהרחבה גם בחו"ל.

קשה להתבונן במחזה הזה ולא לתהות בשביל מה בכלל זקוק הצבא לקירל. ואכן, הרעש סביב גיוסה עורר לא רק דאחקות ורכילות, אלא גם דיונים רציניים בסוגיית הגיוס בכלל. היו מי שטענו שגיוסה של קירל חשוב כי "היא מהווה דוגמא לצעירות אחרות", טענה שהיא נופפה בה בעצמה. למרות זאת נשאלת השאלה, מדוע, בכלל, צריך שכל צעיר וצעירה ילבשו מדים ויתגייסו לצה"ל?

לא פעם עולה לכותרות שאלת שירות החובה בצה"ל בגלל הוויכוח הסוער על הפטור הניתן לתלמידי כוללים חרדים משירות צבאי, ו"חוק הגיוס" שאמור לבטל את הפטור. הוויכוח הזה היה גם העילה המיידית לבחירות החוזרות בספטמבר ולסבך הפוליטי שבו נמצאת ישראל.

הקריאה לביטול שירות החובה והפיכת צה"ל ל"צבא מקצועי" של עובדים בשכר, יצאה בשנים האחרונות מחוגים שונים, החל מהתנועה הליברלית החדשה ועד אנשי ימין ושמאל, כמו משה פייגלין מזה ומוסי רז מזה.  יו"ר כחול לבן בני גנץ, וגם ח"כ דוד ביטן מהליכוד הצהירו שניהם לאחרונה כי "יש מקום לשקול מעבר לצבא מקצועי".

מתגייסים חדשים במרכז הגיוס תל השומר (צילום: Roni Shutzer / Flash 90)
מתגייסים חדשים במרכז הגיוס תל השומר (צילום: Roni Shutzer / Flash 90)

לא צריך צבא גדול? נכון, יש את נאט"ו

הטיעון המרכזי של מתנגדי גיוס החובה היא ש"העולם עובר לצבא מקצועי". אחד מהטוענים האלה הוא דרור לביא, יו"ר ארגון "חזית – לוחמים למען צבא התנדבותי" שמקדם את רעיון הצבא המקצועי. "אנו רואים מגמה כלל-עולמית של מעבר לצבא מקצועי. רוב מדינות העולם המערבי (ארה"ב, צרפת, גרמניה ועוד) כבר עברו למודל כזה", כתב לביא בכמה מהמאמרים שפרסם בנושא.

בדיקת השוואתית של המצב בעולם מצביעה על כך שהטיעון הזה נכון עובדתית, אך מבוסס על מניפולציה.

מרבית המדינות שביטלו את שירות החובה בעשרות השנים האחרונות חברות בארגון נאט"ו (הברית הצפון אטלנטית), הכולל 30 מדינות שמקיימות שת"פ ביטחוני, אימונים וכוחות צבא משותפים. חוקת הארגון קובעת כי "התקפה על אחת מהמדינות נחשבת להתקפה על כולן", כך שמדינות אלה מהוות כוח צבאי משותף אחד, הגדול והחזק בעולם, שאין לו כל מגבלה של כוח אדם.

דגלי המדינות החברות בנאט"ו (צילום: (AP / Alberto Pezzali)  )
דגלי המדינות החברות בנאט"ו (צילום: (AP / Alberto Pezzali)  )

כשבודקים מדינות שאינן חברות בנאט"ו מגלים שרק מעטות מהן ביטלו את שירות החובה, וכי במדינות רבות לא היה שירות חובה מעולם. בעיקר דברים אמורים במדינות גדולות מאוד, שיכולות לגייס מאות אלפי חיילים מקצועיים בלא מגבלות כוח אדם, במדינות רחוקות מאזורי עימות ואיומים, ובמדינות עניות וחלשות שאינן יכולות לממן שירות כללי. במדינות אחרות, שאינן חברות בנאט"ו, נותר שירות החובה בצבא כפי שהיה בעבר.

רוב המדינות שמצבן דומה יותר לזה של ישראל מקיימות שירות חובה. הכוונה למדינות מפותחות יחסית, ללא אוכלוסיה ענקית, שנמצאות תחת איומים צבאיים, ושאסטרטגיית ההישרדות שלהן מסתמכת על הגנה עצמית ולא על תלות במדינות אחרות.

ועדת בן בסט המליצה לקצר את שירות הגברים בצה"ל לשנתיים באופן מיידי, ולשקול לקצר את השירות לשני המינים בהמשך. ההמלצות מוסמסו עקב לחצים של צמרת צה"ל, למרות שקצינים רבים תומכים בהן

שירות חובה קבוע קיים בכ-80 מדינות בעולם, בהן אחדות מהמדינות המתועשות והמתקדמות בעולם: שבדיה, פינלנד, דנמרק, נורבגיה, שוויץ, אוסטריה, טאיוואן וקוריאה הדרומית. לצדן נמצאות מדינות אותוריטריות כמו רוסיה, קוריאה הצפונית וסינגפור, ומדינות מתפתחות כמו מקסיקו, ונצואלה, קולומביה, אלג'יריה, תוניס, תאילנד ואוקראינה.

מבין השכנות של ישראל במזרח התיכון והים התיכון, קיים שירות חובה באיראן, מצרים, סוריה, טורקיה, יוון, קפריסין, קטאר ואיחוד נסיכויות המפרץ. לצבאות של איראן, מצרים, וטורקיה, שלוש מדינות המהוות במידה מסוימת איום ביטחוני פוטנציאלי על ישראל, יש אוכלוסייה ענקית, וגיוס החובה הופך אותן לשלוש המדינות עם הצבאות הגדולים בעולם.

בעשרות מדינות אחרות אין שירות חובה וגם לא היה מעולם, בהן מדינות מתפתחות רבות כולל סין, הודו, פקיסטאן ואינדונזיה, וכן מדינה מערבית מפותחת אחת בלבד – אירלנד. במדינות נוספות, כמו ברזיל וארגנטינה, נחקק חוק שירות חובה, אך לא התקיים בפועל גיוס כללי.

במזרח התיכון אין שירות חובה בערב הסעודית, עיראק, ירדן ולבנון. שתי המדינות האחרונות הפעילו בעבר לתקופות קצרות שירות חובה, אך ביטלו אותו, לאחר שגילו ששום צבא לא מסוגל להגן עליהן מפני שכנותיהן החזקות, סוריה וישראל. בעיראק בוטל שירות החובה כשהמדינה איבדה את עצמאותה במלחמת עיראק.

מצעד של כוחות הצבא האיראני לציון 39 שנה לפתיחת מלחמת איראן-עירק. ספטמבר 2019 (צילום: (Iranian Presidency Office via AP))
מצעד של כוחות הצבא האיראני לציון 39 שנה לפתיחת מלחמת איראן-עירק. ספטמבר 2019 (צילום: (Iranian Presidency Office via AP))

מאז הקמת נאט"ו ב-1949, 26 מתוך 30 המדינות החברות בו ביטלו את שירות החובה. ארבע מדינות החברות בארגון, שהשאירו את שירות החובה על כנו – נורבגיה, דנמרק, יוון וטורקיה – נמצאות בשוליים של הארגון, והן קרובות יותר למוקדי סכסוך ואיומים: נורבגיה ודנמרק קרובות לרוסיה, טורקיה קרובה גם לרוסיה וגם למזרח התיכון, ויוון נתונה באיום תמידי מחידוש הסכסוך שלה עם טורקיה.

רק מדינות מעטות מחוץ לנאט"ו ביטלו את שירות החובה, לרוב אחרי אירועים היסטוריים דרמטיים ששינו את אופיין. יפן ביטלה את שירות החובה עם סיום מלחמת העולם השנייה, במסגרת החוקה הפציפיסטית שבה הפכה, למעשה, לבת-חסותה של ארה"ב; דרום אפריקה ביטלה אותו עם ביטול משטר האפרטהייד שהשכין שלום מלא עם שכנותיה, וסרביה – אחרי שהפסידה במלחמת קוסובו.

ליטא החזירה את שירות החובה ב-2016 ושבדיה ב-2018 בצל האיום הרוסי. הולנד, שביטלה את שירות החובה בתחילת המאה, הורתה לאחרונה לצעירים וצעירות להירשם בלשכות הגיוס מבלי להתגייס

אוסטרליה וניו-זילנד, שביטלו את שירות החובה ב-1972, נמצאות בברית Anzus עם ארצות הברית, שהיא למעשה ה"זנב" של נאט"ו באוקיינוס השקט.

למעשה, לא רק שאין כיום מגמה לבטל את שירות החובה, אלא שיש מגמה להחזירו במדינות שביטלו אותו בעבר, על רקע התגברות הסכסוכים בעולם בעידן הנוכחי של פופוליזם ולאומנות.

ליטא החזירה את שירות החובה ב-2016 ושבדיה ב-2018 בצל האיום הרוסי. מרוקו החזירה את שירות החובה ב-2018. הולנד, שביטלה את שירות החובה בתחילת המאה הנוכחית, הורתה לאחרונה לצעירים וצעירות להירשם בלשכות הגיוס מבלי להתגייס. בנוסף, יותר ויותר פוליטיקאים באירופה (בעיקר מהימין) מדברים בשנים האחרונות על החזרת שירות החובה.

יתרון לצבא עם כוחות חי״ר ושיריון גדולים

למדיניות שירות החובה יש שתי סיבות עיקריות. ראשית, במצבי מלחמה יש יתרון לצבא עם כוחות חי"ר ושריון גדולים, ואפשר להגיע לממדים האלה רק בגיוס המוני של מאות אלפי חיילים, בהם חיילים סדירים וחיילי מילואים ששירתו בסדיר.

שנית, צבאות זקוקים לשירותיהם של אנשים בעלי כישורים מיוחדים – טייסים, לוחמים בצוללות, מהנדסי תוכנה, מומחי סייבר, ועוד. אם אלה יגוייסו לצבא מקצועי בתנאי שוק, יידרש הצבא לשלם להם משכורות עתק, ובנוסף, ספק אם בתנאי שוק יסכימו לוחמים להתגייס לתפקידים מסוכנים.

שירות החובה לא מותיר לאזרחים ברירה ומחייב את "הטובים ביותר" להתגייס כמו כולם, ולהעניק את השירות הצבאי שלהם בחינם.

בדו"ח ועדת בן-בסט, הוועדה הבינמשרדית לבחינת הגיוס בצה"ל, נכתב:

"רוב המדינות שנמצאות במצב של עימות צבאי מעדיפות לקיים אותו באמצעות גיוס האזרחים, כדי להשיג את איכות הצבא הנדרשת ואת גודל הצבא הנדרש בשעת חירום. רק מדינה המחייבת את כל אזרחיה להתגייס לשירות חובה ושירות מילואים, ולא רק לצבא מקצועי תוכל להעמיד צבא גדול ואיכותי בשעת חירום.

"מודל המבוסס על שירות חובה הוא זול ממודל הצבא המקצועי. התבססות על צבא מקצועי במדינה שבה ההסתברות למלחמה גבוהה תחייב תקציב ביטחון גדול בהרבה מזה הקיים היום. העלות של צעירים בגילים 18-21 נמוכה יחסית לצבא מקצועי, משום שהקריירה שלהם טרם החלה ואין מאחוריהם לימודים וניסיון עבודה".

עוברים משירות צבאי לשירות לאומי

ועם כל זאת, שירות החובה במרבית המדינות שונה מאוד מזה שבישראל.

השירות הצבאי בצה"ל – שנתיים ושמונה חודשים לגברים, שנתיים לנשים – הוא אחד הארוכים בעולם. שירות החובה שחודש לאחרונה בשבדיה ושירות החובה בפינלנד ובדנמרק נמשך שנה; בנורבגיה אורכו 19 חודשים; בשוויץ תשעה חודשים; ברוסיה שנה וחצי, בקוריאה הדרומית 21 חודשים, ובטאיוואן נמשך השירות הצבאי שנה.

גם שכנותיה של ישראל מקיימות שירות חובה קצר יותר מהשירות בצה"ל. שירות החובה בטורקיה ובאיראן אורך שנה עד שנה וחצי, בהתאם לתפקיד ולהשכלה של המשרתים; ביוון השירות נמשך שנה עד שנה ורבע; בקפריסין שנה וחצי; במצרים שנה; ובסוריה שנתיים.

שירות חובה לנשים קיים רק בישראל, נורבגיה, שבדיה וקוריאה הצפונית. במרבית הצבאות משרתות נשים כמתנדבות בלבד. אבל רעיון שירות החובה לנשים נמצא בדיונים בכל המדינות המפותחות שיש בהן שירות חובה

שירות חובה לנשים קיים רק בישראל, נורבגיה, שבדיה וקוריאה הצפונית. שירות הנשים בשבדיה ונורבגיה נמשך כמו זה של הגברים (12 ו-19 חודשים, בהתאמה). במרבית הצבאות משרתות נשים כמתנדבות בלבד.  עם זאת, רעיון שירות החובה לנשים נמצא בדיונים ובתכנון בכל המדינות המפותחות, שיש בהן שירות חובה.

במרבית המדינות שבהן יש שירות חובה, נקראים החיילים המשוחררים גם לשירות מילואים, אף שלרוב הוא קצר יותר בהשוואה לשירות המילואים בצה"ל. כמעט בכל המדינות, חיילים משתחררים בקלות רבה יותר מאשר בישראל בשל נישואין ולידת ילד, או בשל בעיות רפואיות. בחלק מהמדינות ניתן לדחות את הגיוס לצורך לימודים אקדמיים, ובוגרי אקדמיה מתגייסים כקצינים.

ישראל החליטה על שירות חובה ארוך של שנתיים בעת הקמת המדינה בגלל האיומים הביטחוניים העצומים והצורך בגיוס רחב של אוכלוסייתה הקטנה של ישראל הצעירה מול מדינות ערב הגדולות.

נשים דתיות עושות את שירותן הלאומי במחלקת היולדות (צילום: Abir Sultan/FLASH90)
נשים דתיות עושות את שירותן הלאומי במחלקת היולדות (צילום: Abir Sultan/FLASH90)

ב-1967 הוארך שירות הגברים לשלוש שנים כדי לספק כוח אדם לביצוע השיטור בשטחים. בשנים האחרונות, עקב גידול האוכלוסייה בישראל והנסיגה מחלק מהשטחים, שורר בצה"ל עודף בכוח אדם.

ועדת בן בסט המליצה בחום לקצר את שירות הגברים בצה"ל לשנתיים באופן מיידי, ולשקול לקצר את השירות לשני המינים בהמשך. ההמלצות עוכבו ומוסמסו עקב לחצים של צמרת צה"ל, למרות שקצינים רבים תומכים בהן. מאז שפורסמו המלצות הוועדה קוצר שירות הגברים בארבעה חודשים ובקיץ הקרוב, לפי החלטת הכנסת, הוא יקוצר בחודשיים נוספים לשנתיים וחצי.

"השירות הצבאי בישראל עונה על שלושה צרכים קיומיים: הצורך לחייב את כולם לשרת כדי שה'טובים ביותר' ישרתו בתפקידים חיוניים, הצורך בכוח מילואים גדול, והעובדה שהשירות הפך לגורם מגבש של החברה״

אבל נוסף על אורך השירות, הבדל חשוב נוסף בין שירות החובה בישראל לזה הנהוג במדינות אחרות, הוא שברוב המדינות לא מדובר בהכרח לשירות צבאי.  המגויסים יכולים לבחור בין שירות צבאי לשירות לאומי אזרחי במערכת החינוך, הבריאות, כוחות ההצלה וכן בפרויקטים חברתיים, למשל שירות בארגוני זכויות אדם, במדינות מערביות.

האפשרות לבחור ב"שירות אלטרנטיבי", כלומר שירות לאומי אזרחי, קיימת בכל המדינות המפותחות שיש בהן שירות חובה. במדינות סקנדינביה, שוויץ, אוסטריה, יוון, קפריסין, טאיוואן, קוריאה הדרומית, רוסיה ואפילו במצרים יכולים המתגייסים לבחור בשירות אלטרנטיבי, למעט מקרים שבהם המדינות אינן עומדות בצורכי הגיוס של הצבא.

בישראל קיים מערך של שירות לאומי, אך בניגוד למדינות אחרות השירות הלאומי אינו נחשב תחליף לגיוס חובה, אלא כהתנדבות לאוכלוסיות שפטורות משירות, כלומר נשים דתיות, ערבים וצעירים שמסרבים לשרת בצבא.

שי פירון (צילום: Tomer Neuberg/FLASH90)
שי פירון (צילום: Tomer Neuberg/FLASH90)

תנועת "פנימה" בראשות שר החינוך לשעבר, שי פירון, הכינה תוכנית, שפורסמה בקיץ שעבר, ולפיה השירות האזרחי יורחב, יותאם לצרכים של כלל האוכלוסייה בישראל ויהפוך לאופציה חלופית לשירות בצה"ל במסגרת שירות החובה – כפי שנעשה במרבית המדינות שיש בהן שירות חובה.

"מודל השירות האזרחי כחלק משירות חובה, שקיים בהרבה מאוד מדינות ולא אצלנו, הוא מודל שמתאים במיוחד לישראל ויכול לפתור בעיות שישראל מתמודדת איתן וזקוקה לפתרון שלהן עוד יותר ממדינות אחרות", אמרה לזמן ישראל מנכ"לית תנועת "פנימה", ענבר גיטי.

"אימוץ המודל העולמי של שירות אזרחי, יחד עם קיצור שירות החובה, יענה על הצרכים הביטחוניים, אבל יאפשר להרבה מאוד אנשים שהצבא לא צריך אותם ולא מתאים להם לשרת בצורה אחרת״

"השירות הצבאי בישראל עונה על שלושה צרכים קיומיים: הצורך לחייב את כולם לשרת כדי שה'טובים ביותר' ישרתו בתפקידים חיוניים, הצורך בכוח מילואים גדול לזמן מלחמה, והעובדה שהשירות הצבאי הפך לגורם מגבש של החברה ולכרטיס כניסה למיינסטרים של החברה הישראלית", אומרת גיטי.

"אלא שכיום, עם הגידול באוכלוסיות שאינן משרתות, פחות מחצי האוכלוסייה משרתת, והשירות הפך למעשה עבור אוכלוסיות מסוימות לחסם בפני השתלבות חברתית. ערבים לא יכולים לשרת בצה"ל, זאת לא אשמתם ולא אשמתו של צה"ל אלא מצב נתון, וזה לא טוב שהמצב הזה הפך לחסם שמשאיר אותם במידה רבה מחוץ לחברה. בפועל זה המצב גם לגבי חרדים".

"אימוץ המודל העולמי של שירות אזרחי, יחד עם קיצור שירות החובה, יענה על הצרכים הביטחוניים, אבל יאפשר להרבה מאוד אנשים שהצבא לא צריך אותם ולא מתאים להם לשרת בצורה אחרת. מדובר ב'שירות אזרחי' ולא 'לאומי', כי התוכנית שפיתחנו מותאמת לצרכים של אוכלוסיות שהמסגור 'לאומי' מרתיע אותן ונבנתה יחד איתן".

"ישראל איפשרה למגויסים לשמש בתפקידים חברתיים הרבה לפני מדינות אחרות", אומרת גיטי, "אני שירתתי כמורה חיילת, וזה תפקיד אזרחי לכל דבר. אם הייתי במדינה אחרת, מן הסתם, זה היה השירות האזרחי שלי, אבל עשיתי אותו במדים וזה לא מתאים לכל האוכלוסייה. לפי המודל שלנו, תפקידי חינוך ותפקידים חברתיים נוספים, יצאו מצה"ל ויהפכו לחלק מהשירות האזרחי".

לטענתה של גיטי, אנשי התנועה נפגשו עם פוליטיקאים מכל קצוות הקשת הפוליטית וזכו לתמיכתם וברכתם לתוכנית השירות האזרחי. "הבעיה היא שהגשנו את התוכנית בין בחירות מועד א' לבחירות מועד ב', וכעת אנחנו ממתינים לבחירות מועד ג', ובינתיים אין ממשלה, ולכן, למרות התמיכה הגורפת, כמו הרבה מאוד תוכניות ויוזמות חיוביות לקידום מדינת ישראל, גם התוכנית הזו פשוט תקועה".

עוד 1,912 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 29 במרץ 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

היוזמה לביטול הלכת דרעי-פנחסי מחרבת כל נורמה שלטונית ראויה

מ״לא נשב תחת ראש ממשלה עם כתבי אישום״, בני גנץ חתך בחדות למו״מ על ביטול חלקי של הלכת דרעי-פנחסי, על מנת שנתניהו יוכל לכהן כמ״מ ראש הממשלה בזמן שהוא עומד לדין, אם וכאשר תיכנס הרוטציה בין שניהם לתוקף ● מעבר לעובדה שמדובר בחקיקה פרסונלית פסולה, הרי שהיוזמה מאיימת למחוק את ההישג הגדול ביותר של אותה הלכה וכל זכר להקפדה על ניקיון כפיים ציבורי ● פרשנות

עוד 900 מילים

החורים השחורים של הדמוקרטיה הישראלית

סערות הקורונה והפוליטיקה הישראלית כמו התאבכו זו בזו, וחשפו – כפי שכל משבר חושף – את מערומינו וגם את חוזקותינו בו-זמנית.

דווקא במהלכו של משבר הקורונה, מתגלות יוזמות מדהימות של פיתוח מהיר (שבועות בודדים) של מכונות הנשמה, של מערכות טיפול נמרץ שניתן יהיה לשכפל אותן, ובכך לבלום את האיום על חיינו. ומי נחלץ לטובתנו? היזמים מהעולם האזרחי, למרות שגדלו ביחידות המיוחדות של צה"ל. היכולת לחשוב בגדול, לשבור קירות זכוכית שנראים כמו מגבלות לא עבירות, אלה הן תכונות שמתפתחות בעולם האזרחי החדש – להבדיל מהעולם הצבאי, מתקדם כל שיהיה.

היכולת לחשוב בגדול, לשבור קירות זכוכית שנראים כמו מגבלות לא עבירות, אלה הן תכונות שמתפתחות בעולם האזרחי החדש – להבדיל מהעולם הצבאי, מתקדם כל שיהיה

המערכת הפוליטית, לעומת זאת, נחשפה במערומיה שנבטו עוד בימי הקמת המדינה. עוד בימים שדוד בן גוריון ויתר על האספה הלאומית, ויתר על הגדרתה של חוקה והסתפק בהכרזת העצמאות – כשהמילה דמוקרטיה לא קיימת בה בכלל – והחטא הקדמון בהקמתה של מפלגה שכונתה בשם מפא"י, מפלגת פועלי ארץ ישראל, מפלגה ששלטה ללא מיצרים עד המהפך ב-1977.

מפא"י היא מפלגה שקמה על שני מרכיבי תודעה שאבד עליהם הכלח: התודעה הסוציאליסטית בהשפעת "האדומים" של בריה"מ, והתודעה הצבאית של "אחרי" מלחמת העולם השנייה–  בסך הכל 2-3 שנים אחרי תום המלחמה הנוראה הזאת. מפא"י הריצה את מדינת ישראל (ונודה לה על כך) על שני הדגלים הללו.  לכן משרד הביטחון היה מעל הכל (לעומת משרד ראש הממשלה), ולכן גם "הבולשביזם" הבלתי נסבל שהיה נוכח ולא נפקד עד להתמוטטותה של מפא"י.

התמוטטות שהתממשה בזכות מפלגה שקמה בלילה לא שקט בשם דש, שנעלמה כמעט במחי יד של ההיסטוריה הפוליטית של ישראל. היא יצרה את הגשר שאפשר לליכוד לנצח את מפא"י האימתנית.

החטא הגדול של מפא"י טמון בעובדה שהיא לא הייתה דמוקרטית. הייתה ועדה מסדרת שמילאה אחרי הוראותיו של מטבחון בן 3-4 אנשים, וזהו. רק ב-1992 חזרה מידה מסוימת של דמוקרטיזציה למפלגה הזאת בדמות הפריימריז לבחירת יו"ר המפלגה.

החטא הגדול של מפא"י טמון בעובדה שהיא לא הייתה דמוקרטית. הייתה ועדה מסדרת שמילאה אחרי הוראותיו של מטבחון בן 3-4 אנשים, וזהו. רק ב-1992 חזרה מידה מסוימת של דמוקרטיזציה למפלגה הזאת בדמות הפריימריז לבחירת יו"ר המפלגה

גם ההתפתחות הזאת ארעה בזכות הצורך של כמה מאנשי יצחק רבין (ואני ביניהם) להביא למהפך בתוך מפלגת העבודה שיאפשר לרבין לגבור על שמעון פרס, מהלך שאכן הצליח והביא את רבין לראשות מפלגת העבודה ומכאן גם לניצחון על הליכוד בבחירות 92. אלמלא המעבר לפריימריז ב-1991, פרס היה יו"ר מפלגת העבודה עד היום…

אבל הפריימריז במפלגת העבודה איבדו את המשמעות העיקרית – של יצירת פתיחות למועמדים חדשים להתמודד על הנהגת המפלגה שהידרדרה והלכה  מ-44 מנדטים ב 92 להישג בלתי נתפס של 3 מנדטים במרץ 2020. הסיבה:  מפלגת העבודה אמנם עברה לפריימריז, אבל בתוכה לא התקיים שום נוהל שאיפשר לכל מי שרצה להתבטא או להשפיע.

המפלגה נותרה סגורה בתוך עצמה, מנוהלת על ידי מספר גושי כוח שהתבצרו במחוזות (תל אביב ונתניה ובאר שבע וחיפה וכולי) והפכו להיות בעלי הבית. כל מחוז כזה מנוהל על ידי בעלי הבית הללו כבר לפחות 25 שנים, ואיש אינו יכול לערער עליהם או לקחת מהם את המפתחות למבנה המחוז, שהפך כבר מזמן למועדון הווי מקומי ממומן.

מול התופעה הבצקתית הזאת נולדה כחול-לבן. שלושה חברים שהיו להם פעם דרגות על הכתפיים, החליטו שהם יודעים איך להושיע במרחב הפוליטי שהיה ועדיין עודנו מבוך לא מובן עבורם. עם כמה יועצי תקשורת שמכנים עצמם יועצים אסטרטגיים, יצרו כמה נאומים והופעות סטנד-אפ מגוחכות, ועפו על גלי ה"רק לא ביבי" שתודלק על ידי כתבי אישום כבדים כנגד בנימין נתניהו.

שלושה חברים שהיו להם פעם דרגות על הכתפיים, החליטו שהם יודעים איך להושיע במרחב הפוליטי שהיה ועדיין עודנו מבוך לא מובן עבורם. עם כמה יועצי תקשורת יצרו הופעות מגוחכות, ועפו על גלי ה"רק לא ביבי"

ללא תפיסה חברתית וללא תפיסה מדינית או תפיסה בכלל, כחול-לבן הייתה סתם ערימה של חבר'ה עם זכויות. אבל ללא כל זיקה למבנה פנימי דמוקרטי – הוכתה שוק על ירך על ידי הנאשם.

קל מאוד לשנוא את נתניהו. קל מאוד להאשימו בהחרבת הדמוקרטיה. קל להכות בראשו של בני גנץ – שהמהלך האחרון שלו איכזב את כל אוהדי "רק לא ביבי". אבל למעשה מהלך הכניעה שלו היה המהלך היחיד שיכל לבצע.

גנץ הגיע לסיטואציה הזאת – של מהלך כניעה – בדיוק כמו במהלך האחרון של משחק שח, שהרבה לפני הצעד האחרון שני השחקנים כבר יודעים מי יכנע ומי ינצח, רק מקווים לאיזו שגיאה של הצד השני, ולפעמים גם לא מחכים לצעד האחרון, והמפסיד עוצר את המשחק עוד בשלב מוקדם. במשחק הפוליטי האחרון היה משחק שח שבו צד אחד ידע את התוצאה שהוא ישיג, והצד המובס לא מבין מה קרה לו… יכול להיות שעד היום.

גנץ הגיע לסיטואציה הזאת – של מהלך כניעה – בדיוק כמו במהלך האחרון של משחק שח, שהרבה לפני הצעד האחרון שני השחקנים כבר יודעים מי יכנע ומי ינצח

במשחק שחמט אפשר להטיל על הצעד האחרון של הנכנע את כל האשמה בהפסד. אבל למעשה, הכניעה הייתה כמו מוות ידוע מראש. היא נבנתה על ידי שני הצדדים צעד אחר צעד, כשהמובל אל הכניעה לא מודע כלל לגורלו שכמו נחרץ מראש, אולי בגלל שלא רצה להקשיב לאנשים הנכונים, אולי בגלל שהיה צעיר מדי במרחב הפוליטי ולא יכול היה לבחור בחבורת אנשים שהיא מעבר ליועצי תקשורת – כי כמו שאמר פעם פואד: "המומחיות שלי היא לדעת לבחור את המומחים הנכונים, אני מומחה למומחים".

כל איש צבא שמשתחרר מוקסם מעוצמתה של התקשורת. הוא ממש נכנע לה, מאוהב בה, וכל מי שמקשר אותו אליה הופך לרב או גורו או שניהם ביחד. רביעיית הקוקפיט התהלכה על אחד מהרחובות בגני התערוכה, בצעדים של "המושיעים הלאומיים". הם חשבו בליבם שהם אכן המושיעים. המאוהבות בכוח התקשורתי עיוור את עיניהם ונטל מהם את יכולת החשיבה.

כל פוליטיקאי בכיר מהזן הקודם – כמו רבין או אריאל שרון ואפילו יצחק שמיר – היה בועט במצג המטופש והריק הזה בלי אפילו לחשוב יותר משתי שניות. זה היה כל כך מגוחך שבא לבכות, אבל לא ניתן היה לומר דבר כי כל ביקורת נחשבה כתמיכה בנאשם שמנגד.

אולי יתבגרו הטייסים בקוקפיט המפורק ויבינו שהתהליך עד להשגת השלטון הוא הרבה יותר מורכב ועמוק, ובעיקר – ארוך. כל אחד מהם חייב להבין, שהסיכוי שלו להיחלץ מהמרתף הפוליטי שאליו הם הושלכו הוא נמוך מאוד, אולי אפסי, אלא אם כן יעשו איתחול מחדש להמשך דרכם הפוליטית.

אולי יתבגרו הטייסים בקוקפיט המפורק ויבינו שהתהליך עד להשגת השלטון הוא הרבה יותר מורכב ועמוק, ובעיקר – ארוך. כל אחד מהם חייב להבין, שהסיכוי שלו להיחלץ הוא נמוך מאוד, אולי אפסי, אלא אם כן יעשו איתחול מחדש להמשך דרכם הפוליטית

כדי להיות מומחה למומחים נדרש ניסיון רב, נדרשת תבונה פוליטית שנרכשת בהרבה מאוד שנים של התנסות, ומי שנדמה לו שיבוא מהמערכת הצבאית או המשטרתית וייקח את הקופה בזכות כמה אמירות שדופות ויועצים "אסטרטגיים" – שישכח מזה. אפילו כנגד מועמד המואשם בשלוש עבירות פליליות.

אנחנו צריכים ללמוד לקח ממשחק השחמט הזה.  אם לא נלמד, החברה הישראלית תונהג עוד הרבה מאוד שנים על ידי צד פוליטי אחד, והצד המפסיד ייבב על "חורבן הדמוקרטיה". כדי לעצור את הדמעות ולהפסיק את היבבה האיוולתית הזאת, על הציבור המכנה עצמו מרכז-שמאל להקים מחדש את הארגון הפוליטי החדש, הנכון, המתאים לתקופה הזאת, יחד עם תפיסות של שוויון ההזדמנויות (וצמצום דראסטי של הפערים החברתיים), והצורך בהסדרים מדיניים עם כל העולם.

אבל יש עוד כמה חורים שחורים שניבעו עוד בימים הראשונים לקום המדינה.

זה לא משנה אם ההסתכלות על המשבר שהגיע לשיאו בעימות בין בג"ץ ליו"ר הכנסת היא משמאל או מימין. עצם אי הבהירות, עצם העובדה ששני הצדדים מרגישים צודקים – מצביעה על כך שיש כאן שבר עמוק המתקשר לאי-כיסוי ברור של מערכת היחסים שבין הרשות המחוקקת והמערכת השיפוטית.

האם אמנם בג"ץ, ששופטיו לא נבחרו על ידי העם, יכול להורות ליו"ר הכנסת – שכן שנבחר על ידי העם – לבצע צעד כלשהו? או האם יכול אותו יו"ר לסרב לבצע את הוראת הבג"ץ?  מהי המשמעות של הפרדת רשויות בעולם הדמוקרטי? חור שחור שלא נסגר מעולם.

עלינו לסגור אותו ביחד. ימין ושמאל ואלה שצורחים שאין יותר ימין או אין יותר שמאל – אנחנו חייבים להיעזר בסובלנות כל צד כלפי יריבו, ולהבין, שמחשבה פוליטית היא זכותו של כל אדם שהוא אזרח של החברה הדמוקרטית.

אז בואו נשתה מים ונרגע… ונתחיל לעבוד.

חיים אסא היה אסטרטג הקמפיין של יצחק רבין (1992) וציפי לבני ( 2009). הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת רבין. יו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,257 מילים

אחרי פגישה בת כשמונה שעות הודיעו נתניהו וגנץ על התקדמות במשא ומתן הקואליציוני

יושב ראש הליכוד ויושב ראש חוסן לישראל יקיימו היום פגישה נוספת ביניהם ● חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה צפויה לעבור מיש עתיד לחוסן לישראל ● הוועדה המסדרת תדון היום בבקשת יש עתיד ותל"ם לפיצול כחול לבן

09:01 עריכה

חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה מיש עתיד הודיעה ליושב ראש מפלגתה, יאיר לפיד, שבכוונתה להצטרף לחוסן לישראל. לפי דיווח של יובל קרני ב-ynet, לפיד נתן את הסכמתו למהלך. לדברי תמנו-שטה, גנץ עשה את הדבר הנכון כשהחליט להצטרף לממשלת נתניהו.

08:45 עריכה

ביו הליכוד לחוסן לישראל ישנן מחלוקות לגבי תיקי החוץ, הבריאות, הגנת הסביבה ואיוש משרת יושב ראש הכנסת – כך דיווח יואב קרקובסקי בתאגיד השידור כאן. בעוד שבתחילה פורסם כי משרת שר החוץ תוחזק על ידי חוסן, עתה מסתמן שהמפלגה תוותר על התפקיד. בחוסן לישראל מעוניינים במשרד להגנת הסביבה כדי שמיקי חיימוביץ' תכהן כשרה בתיק זה. בנוסף, במפלגה מסתייגים ממינוי יולי אדלשטיין ליושב ראש הכנסת.

מיכאל שמש דיווח שבין המפלגות ניטשת מחלוקת על המשרד לביטחון הפנים. בחוסן לישראל מעוניינים במעוזי שלטון חוק, ולצד תיק המשפטים שואפים במפלגה להחזיק גם במשרד זה.

08:21 עריכה

חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה צפויה לעבור מיש עתיד לחוסן בישראל.

פינה תמנו (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
תמנו-שטה בכנסת, 2018 (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)
07:58 עריכה

אחרי שגבי אשכנזי אמר שאינו מעוניין לכהן כשר החוץ, בחוסן לישראל הביעו נכונות במשא ומתן הקואליציוני לוותר על התפקיד. במפלגה מבקשים לקבל לידיהם את משרד הבריאות, המשרד לביטחון הפנים או שבליכוד יוותרו על התעקשותם למנות את יולי אדלשטיין ליושב ראש הכנסת. כך דיווח זאב קם בתאגיד השידור כאן.

07:43 עריכה

הוועדה המסדרת של הכנסת, בראשות אבי ניסנקורן, תתכנס היום בשעה 12:00 כדי לדון בבקשת הפיצול של כחול לבן, שהגישו המפלגות יש עתיד ותל"ם. זאת על רקע כוונתה של חוסן לישראל, בראשות בני גנץ, להצטרף לממשלת נתניהו.

07:13 עריכה

ראש הממשלה נתניהו ויושב ראש חוסן לישראל גנץ קיימו פגישה שנמשכה כשמונה שעות, ובה חלה התקדמות במשא ומתן בין הצדדים. הפגישה נערכה במעון ראש הממשלה ולקח בה חלק גם חבר הכנסת גבי אשכנזי. נתניהו וגנץ צפויים לשוב ולהיפגש היום.

עוד 6 עדכונים

הנחש, האריה והחמור

פרשנות הרבה לפני שמגפת הקורונה הפכה לתירוץ הרשמי להקמת ממשלת חירום, ובזמן שבכחול-לבן עוד קיוו להקים ממשלת מיעוט או לכל הפחות להגיע למו״מ מול הליכוד עם הכנסת בידיהם, אשכנזי כבר בישל עם דרעי את הצטרפות גנץ ואנשיו לממשלה בראשות נתניהו ● הרמטכ״ל לשעבר ראה את תוצאות הבחירות ב-2 במרץ, וקיבל החלטה ● רק ביום חמישי, הבינו שותפיו לשעבר לאן פניו מועדות ● משרד הביטחון זו רק תחנה ראשונה ● הו הא מי זה בא ראש הממשלה הבא

עוד 2,917 מילים ו-4 תגובות
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אבי מת לבדו, ועכשיו אני לא יכולה אפילו לנחם את אמי"

"אנחנו מביאים מצרכי מזון לקשישים ומנסים לספק מילות נחמה לאלו שמודאגים במיוחד" ● "למרבה הצער, גם בתוך הקהילות שלנו יש אנשים שנדבקו בנגיף" ● יהודי איטליה מספרים על החיים והמוות בלב אזור האסון של הקורונה באירופה ● הקושי הרגשי הגדול, הם אומרים, הוא האיסור להיפרד מיקיריהם או ללוות אותם בדרכם האחרונה

עוד 877 מילים

התפרצות הקורונה – כל הכתבות

גנץ ואשכנזי פוגשים את נתניהו במעון ראש הממשלה

ליברמן: נלך לאופוזיציה ● לפיד: גנץ ואשכנזי בחשו מאחורי גבי ● כחלון רוצה לחלק מענקים של 5 מיליארד שקל ● ניסנקורן: זחילה והליכה על 4 זה קשקוש, הולכים לממשלה שוויונית ● יורם יובל קורא להדחת ליצמן: הסגר חזק מדי וגורם לסטרס ● מחאת הדגלים השחורים הגיעה לבתים של גנץ, שפע, חיימוביץ' וזמיר ● האוזר תומך בממשלת חירום, רדיר מריח מתנדנדת

עוד 30 עדכונים

הושק שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ

על מאגר מים שסמוך לקיבוץ שמיר הוקם לאחרונה שדה הפנלים הסולריים הצפים הגדול בארץ ● סוף-סוף מתחילים לנצל את השטחים העצומים של המאגרים ● אביב לביא נחלץ מהסגר כדי לבקר בגולן, שבימים אלה ירוק וריק מתמיד

עוד 629 מילים

הקורונה מאיימת לכלות את מלאי הציוד הרפואי בעולם, והראש הפלסטיני ממציא פטנטים ● מפעל בגדים ברצועת עזה ומפעל נעליים בחברון עברו הסבה מהירה לייצור מסכות וציוד מיגון נוסף - ועושים עסקים גם עם ישראלים ● כתב זמן ישראל שוחח עם התעשיינים הפלסטיניים רבי-התושייה ● "אנחנו תורמים את תרומתנו"

עוד 607 מילים

עדות אישית בהולנד החיים נמשכים כרגיל, ואני מפחד למות

"שרדתי 4 או 5 מתקפות טילים גדולות, שתי אינתיפאדות ושירות קרבי בישראל, ובעבודתי ככתב בכמה אזורי מלחמה. אבל התמונות מאיטליה גרמו לי לראשונה לחשוש לחיי" ● העיתונאי כנען ליפשיץ מספר על מציאות החיים ההזויה בהולנד - שבחרה להמשיך בשגרה כמעט רגיל ● התחבורה שם פועלת כסדרה וחופש התנועה כמעט מוחלט ● טור מיוחד

עוד 903 מילים ו-2 תגובות

באיראן מגרשים רופאים, ומנסים לתפוס טרמפ גרעיני על הקורונה ● בטורקיה מאשימים את ישראל בהפצת הנגיף ● בחברון מגשימים חלומות מקסימים ● מה הסיכוי לקאמבק של קדאפי ● ומה קרה כאן לפני 18 שנה בדיוק ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,042 מילים

ד"ר כרמי שפר, הרופא הישראלי שמטפל בחולי קורונה בפדובה, מספר על תרופות חדשות שהוכנסו לשימוש וכבר מוכיחות את עצמן ● בראיון אופטימי לזמן ישראל הוא אומר שבימים האחרונים חולים החלו להבריא, בין השאר כתוצאה מהכנסת תרופות מפתיעות לשימוש ● ״זו תקופה שבה הרופאים נאלצים להיות יצירתיים. בעיר פארמה הצליחו להנשים אנשים באמצעות מסיכת צלילה של דקתלון, לאחר שיצרו במדפסת בתלת מימד את החלק שמחבר אותה למכונת ההנשמה״

עוד 1,736 מילים ו-1 תגובות

כלכלת הקורונה הבנקאים חייבים לחשוב כמו רופאים

ישראל מפספסת זמן יקר בטיפול במשק החולה, משום שהיא מתקשה לחשוב מחוץ לקופסה ● אבל זה בדיוק מה שנחוץ, וגם למערכת הבנקאית יש תפקיד מרכזי בכך ● על הבנקאים לנהוג כמו רופאי הקורונה בבתי החולים, ולהגיש עזרה ראשונה דווקא לעסקים שמצבם קשה ביותר (אך יש להם עדיין סיכוי לחיות) ● ועל המדינה להקים מנגנונים פיננסיים שיגבו את ההתנהלות ההכרחית הזו ● כלכלת הקורונה, פרק שלישי

עוד 2,409 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
100 מֶטֶר

על הזוועה האמיתית בכלל לא מדווחים עכשיו בטלוויזיה. היא לא מופיעה בשקפים, לא נדונה בישיבות הממשלה, לא קשורה לצעדי החירום של מערכת הבריאות וגם לא לפליק-פלאק התבוסתני של גנץ, שהתחיל בתור רץ מרתון פוליטי מבטיח ובסוף השלים בקושי את 100 המטרים הראשונים

עוד 1,315 מילים ו-1 תגובות

עוד בטרם תקום, ממשלת נתניהו-גנץ תצטרך להתמודד עם כמה אתגרים משפטיים

אחרי שהאבק ישקע וההסכמים בין נתניהו לגנץ ימוצו, ראש הממשלה ושר החוץ החדש שלו יצטרכו להתמודד עם מספר מכשלות משפטיות ● התחנה הראשונה תהיה בבית הנשיא, שם גנץ יצטרך להחזיר את המנדט שקיבל - ומשם, כולם יעברו לבג״ץ, כדי לדון אחת ולתמיד בשאלה האם נאשם בפלילים יכול להקים ממשלה ● ובינתיים, דווקא האוזר והנדל עלולים למצוא את עצמם ללא אפשרות להצטרף לקואליציה ● פרשנות

עוד 812 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה