אישיות
משה פייגלין

מכה לסטלנים

ההבטחה ללגליזציה של קנאביס כיכבה בבחירות באפריל, אבל עכשיו כמעט לא שומעים עליה ● "פייגלין הבין שזה לא מקדם אותו, השאר הלכו בעקבותיו"

קנביס (צילום: Abir Sultan/Flash 90)
Abir Sultan/Flash 90

ההבטחה ללגליזציה של קנאביס כיכבה בבחירות באפריל, אבל עכשיו כמעט לא שומעים עליה ● "פייגלין הבין שזה לא מקדם אותו, השאר הלכו בעקבותיו"

מערכת הבחירות האחרונה, לכנסת ה-21 הייתה "מערכת הבחירות של הקנאביס". כמעט לא היה יום שבו הנושא לא הופיע בהתבטאויות הפוליטיקאים בכלי התקשורת וברשתות החברתיות.

זה התחיל כשיו"ר "זהות", משה פייגלין, הודיע שהלגליזציה תהיה דרישה מרכזית של מפלגתו במו"מ הקואליציוני ובאינספור פרסומים של "זהות"; המשיך  בפרסומים ובהבטחות של מפלגות אחרות – העבודה, מרצ, "גשר" של אורלי לוי-אבקסיס ולבסוף גם הליכוד, והסתיים בהבטחתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשקול הנהגת לגליזציה אחרי הבחירות.

המועמדים נענו בכך לתמיכה הולכת וגוברת בדעת הקהל ולחץ ציבורי לטובת הלגליזציה עקב השימוש הגדל והולך בקנאביס רפואי, שעשרות אלפי חולים במחלות שונות משתמשים בו כיום וזקוקים לו נואשות, ונאלצים לעבור מסכת ייסורים ביורוקרטית כדי שיאושר להם להשתמש בו.

במערכת הבחירות הנוכחית, לעומת זאת, הנושא נגוז כעשן. כשמצליבים את המילה "לגליזציה" למלים "פייגלין", "זהות", מרצ, מפלגת העבודה, הליכוד, נתניהו, לוי-אבקסיס מוצאים מאות תוצאות בחיפוש בגוגל שמתמקד בשנה האחרונה, לעומת תוצאות ספורות בלבד, בחודשיים האחרונים. גם בעמודי הפייסבוק והטוויטר של המפלגות השונות בקושי רואים התייחסויות לנושא.

משה פייגלין (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
משה פייגלין (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

במערכת הפוליטית התבטאו בנושא באחרונה שר המשפטים הזמני, אמיר אוחנה, וח"כ שרן השכל, שחזר על ההבטחה "להוציא את הקנאביס מפקודת הסמים".

זו אותה ההבטחה שנתניהו תומך בה, לטענתם, אף שכבר אינו מרבה לדבר על כך. פוליטיקאי נוסף שכן מדבר על לגליזציה הוא סגן שר הבריאות, משה ליצמן, אבל הוא דווקא מתנגד לה בעקביות.

ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, שמנסה כעת לחזור לפוליטיקה, הוא יו"ר של חברה לייצוא קנאביס רפואי, אבל כשנשאל על כך, כמה ימים לפני הקמבק שלו, ענה בהיסוס: "לגליזציה היא אפשרית, אבל אני לא שם".

"הלגליזציה כנראה הכשילה את פייגלין"

רון צפריר, חולה סרטן שמטופל בקנאביס רפואי והתמודד כמספר 9 ברשימת "זהות" בבחירות האחרונות, הצטרף למפלגה ולמערכת הפוליטית כדי לקדם את הלגליזציה. "אני חולה סרטן ונמנעה ממני הזכות לצרוך קנאביס בכמות, באיכות ובאופן שאני זקוק לו. לכן הצטרפתי ל'זהות'", אמר צפריר ל״זמן ישראל״.

"הגעתי יחד עם פעילים נוספים לזהות על העניין העקרוני הזה, לאחר שפייגלין הודיע שזה יהיה נושא הדגל שלו, גם אם לא הזדהינו עם העמדות הפוליטיות שלו בנושא הר הבית ונושאים אחרים", אמר צפריר.

"אבל פייגלין החליט במודע לזנוח את הנושא. בצדק, מבחינתו: הוא ראה שהלגליזציה לא קידמה אותו, וכנראה הכשילה אותו. הוא איבד מצביעים של הימין הטהור לטובת 'מצביעי לגליזציה' שבסופו של דבר גם הם לא הצביעו לו בהמוניהם. אין לי שום טענה לפייגלין אבל אין לי מה לחפש יותר במפלגה.

רון צפריר (צילום: צילום באדיבות המרואיין)
רון צפריר (צילום: צילום באדיבות המרואיין)

"וכנראה שכמו שמפלגות אחרות 'נזכרו' בנושא הזה רק בעקבות פייגלין, כך הן גם שכחו ממנו אחרי שפייגלין שכח", אומר צפריר.

מ"זהות" נמסר בתגובה: "מפלגת זהות מחויבת לקידום כל הרעיונות המופיעים במצע זהות, ובתוכם גם לגליזציה. אין מפלגה שפעלה ואשר תפעל למען לגליזציה ולמען החולים כפי שפעלו זהות והעומד בראשה. אנו מעריכים ואוהבים את רון צפריר היקר לנו מאוד. נמשיך לסייע לצפריר ולשאר החולים במלחמתם הצודקת למען תרופה המסוגלת לסייע להם".

"מעדיפים לעשות מזה כסף"

ניר יופטרו "המלאך", מראשי עמותת "מלאכים בירוק", הפועלת למען חולים המטופלים בקנאביס רפואי, מנסה להחזיר את הנושא למרכז השיח בהמשך מערכת הבחירות. "מערכת הבחירות רק התחילה", אומר יופטרו, "בינתיים הכול מנומנם, לא רק הקנאביס". יופטרו מקיים בימים אלה פגישות עם בכירים במפלגות כדי לעשות לובינג ללגליזציה במערכת הבחירות שלהם.

ליופטרו יש הסבר מקורי לתעלומה לאן נעלמה הלגליזציה ממערכת הבחירות: "כנראה שהפוליטיקאים למדו מאהוד ברק ואהוד אולמרט, שאפשר לעשות כסף מקנאביס והם גם רוצים", אומר יופטרו בהתייחס לברק ואולמרט ששניהם פעילים בעסקי הקנאביס הרפואי. "לגליזציה תזיק לעסקים שלהם", הוא מוסיף. "מבחינה עסקית עדיף להם שלא תהיה לגליזציה. אולי בכלל זה הסיפור?"

מהליכוד נמסר בתגובה: "לא השתנתה המדיניות. מה שראש הממשלה נתניהו הבטיח במועד א' נקיים במועד ב'".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 546 מילים
  • איילת שקד, נפתלי בנט (צילום: Marc Israel Sellem/POOL פלאש 90)
    Marc Israel Sellem/POOL פלאש 90
  • רפי פרץ. בצלאל סמוטריץ' (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
    Yonatan Sindel/Flash90
  • משה פייגלין (צילום: פלאש 90)
    פלאש 90
  • בנימין נתניהו (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
    Aharon Krohn/Flash90

פרשנות פוליטית ברוכים הבאים למשחקי הימניאדה

בימים הקרובים תתבהר התמונה במירוץ הימני לכנסת ● מי שלא ישפר עמדות בתוך הרשימות, עלול למצוא עצמו (שוב) מתחת לאחוז החסימה

קרב הכל בכל במפלגות הימין מגיע לנקודת רתיחה, כשברקע חשש מבוסס של כל המפלגות מאחוז החסימה. את הביטוי המובהק ביותר למתח הגדול נתן הבוקר שר התחבורה, בצלאל סמוטריץ', שאמר בראיון לשרון גל ב"גלי ישראל", שמבחינתו איילת שקד יכולה לתפוס גם את המקום הראשון ברשימת הימין המאוחדת.

בתחילת השבוע עוד דיבר סמוטריץ' על המקום השני בלבד. חודש אחורה, בראיון לגלי צה"ל, הוא הוסיף מתקפה חריפה על שקד: "אם איילת שקד רוצה לחזור סבבה, אבל מאיפה הרצון להיות מספר 1? נטשת, פילגת והובלת לסחרור שכל מדינת ישראל נמצאת בו. אני לא חושב שיש סיבה בעולם שהיא תהיה מספר 1".

איילת שקד (במרכז) (צילום: Roy Alima/Flash90)
איילת שקד (במרכז) (צילום: Roy Alima/Flash90)

1. שקד

המו"מ המתנהל בימים אלה בין שקד לשותפה הוותיק נפתלי בנט, נעשה ככל הנראה ברוח חברית, למרות הבדלי הנטיות והאינטרסים של השותפים הוותיקים. בנט אידאולוגי יותר, ומטרתו להוביל לאחר הבחירות מפלגה שתקדם את הנושאים החשובים לו, בעיקר בתחומי הדת והמדינה, הכלכלה וסיפוח שטחי C.

לשקד, מנגד, יש שתי מטרות-על מוצהרות. הראשונה, לחזור כבר עכשיו לפוליטיקה. השנייה, להשתלב בליכוד. מכיוון שלא תוכל להתמודד בליכוד בבחירות הקרובות, ומכיוון שגם בעתיד לא צפוי שיו"ר הליכוד יאפשר לה להתמודד ללא תקופת ההמתנה הנדרשת, המהלך המתבקש מבחינתה הוא להתמודד במסגרת הימין החדש, ולאחר הבחירות לחשב מסלול מחדש.

חבירה עצמאית של שקד לאיחוד הימין היא בעלת סיכוי נמוך במיוחד. אף ששקד מקובלת על רבנים חרד"לים, שבאותה נשימה פוסלים את בנט (ברוח האמירה ש"לחילונים סופרים את המצוות, לדתיים את העבירות"), איחוד הימין רחוקה מדי מהקונצנזוס, ודאי אם עוצמה יהודית תצטרף אליה בסופו של דבר.

מכיוון ששקד מבינה שלא תוכל להתמודד כבר בשנים הקרובות על ראשות הממשלה, היא צפויה להסתפק בינתיים בתפקיד מיניסטריאלי בכיר, שלא יהווה נסיגה מכהונתה במשרד המשפטים. לכן חשוב לה להוביל גוש ימין גדול ככל האפשר. אם הייתה בטוחה שהימין החדש יספק לה את הפלטפורמה לעשות זאת, הייתה מסכמת כבר עם בנט.

נפתלי בנט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)
נפתלי בנט (צילום: יונתן סינדל פלאש 90)

2. בנט

מנקודת מבטו של בנט, הצלחת המו"מ שבו החל בשיתוף שקד עם איחוד מפלגות הימין, בעייתית משתי סיבות. הראשונה היא אובדן מצביעים ליברלים, דתיים וחילונים, שלא יוכלו להביא את עצמם להצביע לרפי פרץ, לסמוטריץ' ואולי אף לאיתמר בן גביר, למרות ההצהרות על כך שמדובר בבלוק טכני בלבד שיתפרק לאחר הבחירות.

סיבה שנייה היא כוונתו המוצהרת של בנט להוביל קו עצמאי ונחוש בכנסת הבאה. חבירה לאיחוד הימין הצפוף עלולה להותיר אותו עם רשימה קטנה של 2-3 חברי כנסת לאחר התפצלות, ועם השפעה קטנה מזאת שהוא מעוניין בה.

בנט התפכח מהצהרת הכוונות שליוותה את הקמת הימין החדש, שלפיה המפלגה תהיה בית גם למצביעים מסורתיים שיעברו אליה מהליכוד.

הוא מבין שהימין החדש אינה מפלגת שלטון בפוטנציה, ודאי בשנים הקרובות, אלא מפלגת בוטיק לפלח צר של אנשי ימין ליברלים מבחינה דתית וכלכלית.

מהסיבה הזאת, מוכן בנט לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך בהבעת עמדות פשרניות מבחינה דתית, בסוגיות כמו תחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת, גיור לקולא, ותפילת נשים, רפורמיים וקונסרבטיבים בעזרת ישראל בכותל.

אם המסרים האלה יעמידו אותו לאחר הבחירות בראש מפלגה של חמישה מנדטים, הוא יראה בכך הצלחה.

רפי פרץ. בצלאל סמוטריץ' (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
רפי פרץ. בצלאל סמוטריץ' (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

3. פרץ, סמוטריץ' ובן גביר

בקצה הימני, בינתיים, מתנהלת מלחמת גרילה סוערת. בימים האחרונים קיבל סמוטריץ' מאות הודעות נאצה ממצביעי עוצמה יהודית, שטוענים שהוא התקרנף, ש"פתאום הכסף הקטארי הוא לא פרוטקשן לחמאס", ושמכנים אותו "שרץ" ו"ילד קקות מתנשא". זהו ביטוי למרמור של מנהיגי הכהניסטים, שבטוחים שבלעדיהם איחוד הימין לא היה עובר את אחוז החסימה.

לבן גביר וחבריו אין באמת אופציות, ולכן הקמפיין שלהם הוא ניסיון לשפר עמדות במו"מ על חבירה מחודשת לבית היהודי ולאיחוד הלאומי.

באיחוד הימין של פרץ וסמוטריץ' היו שמחים לשבור את הכלים מול עוצמה יהודית, אך נזהרים מכך, בגלל החשש שבנט ושקד יסכמו על ריצה משותפת עם זהות של פייגלין, ויעמידו אותם בסכנה ממשית לא לעבור את אחוז החסימה.

משה פייגלין (צילום: פלאש 90)
משה פייגלין (צילום: פלאש 90)

4. פייגלין

פייגלין, מצדו, מתנהל כמו פייגלין. למרות שריצה עצמאית תותיר אותו כמעט בוודאות מחוץ לכנסת, ועם חובות גדולים עוד יותר מאלה שכבר יש לו לספקים ולמדינה, מפלגת "זהות" בראשותו תקיים בשבוע הבא כנס השקת קמפיין בתל אביב, שבו יתחייב להתמודד בבחירות בכל תרחיש.

האולטימטום הכושל שהציב לבנט, להסכים לבחירות על ראשות הרשימה המשותפת, בכל זאת הזיז משהו אצל פייגלין וגרם לו לוותר סופית על הסיכוי להוביל. הדרישה החדשה שלו היא לקבל את מקומות 2 ו-3 ברשימה מאוחדת, כלומר לדחוק את בנט למקום הרביעי. גם לדרישה הזאת אין סיכוי, ואם פייגלין חפץ חיים פוליטיים הוא ייאלץ להכיר בכוחו האמיתי.

נכון לעכשיו כל האפשרויות בגוש הימין פתוחות. שתי האפשרויות הבולטות הן ריצה בשתי רשימות, ליברלית של הימין החדש וזהות, וחרד"לית, שאליה תצטרף לבסוף עוצמה יהודית, או הקמת בלוק טכני בין הימין החדש לאיחוד הימין, כשזהות נותרת בחוץ ואולי אף עוצמה יהודית.

בנימין נתניהו (צילום: Aharon Krohn/Flash90)
בנימין נתניהו (צילום: Aharon Krohn/Flash90)

5. נתניהו

לתוך הכאוס הזה נכנס אתמול (שוב) ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהבהיר כי יפצח בימים הקרובים במאמצים להביא להקמת גוש גדול ככל האפשר מימין לליכוד.

אבל אפילו לו יהיה קשה לצרף לגוש כזה את עוצמה יהודית, שאנשיה תולים בו את האשם להסכם המקפח, לטענתם, שנחתם לפני הבחירות האחרונות, ואת זהות שהתחייבה לא לרוץ עם החרד"לים.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 744 מילים

זמן אוויר

מערכת הבחירות מייצרת כרגע בעיקר אוויר חם, מימין ומשמאל ● עבור ״ישראל דמוקרטית״ אלו גם ימי הכרעה, האם אהוד ברק יקים רשימה או שהנסיון שלו לחזור לפוליטיקה ייגמר כמופע יח״צ בלבד ● מהצד השני, בצלאל סמוטריץ׳ במלחמת הישרדות, שבסופה עלולה רשימת איחוד הימין לסיים מחוץ לכנסת

בצלאל סמוטריץ׳, אהוד ברק (צילום: AP Photo/Charles Krupa, Yonatan Sindel/Flash90)
AP Photo/Charles Krupa, Yonatan Sindel/Flash90

מערכת הבחירות מייצרת כרגע בעיקר אוויר חם, מימין ומשמאל ● עבור ״ישראל דמוקרטית״ אלו גם ימי הכרעה, האם אהוד ברק יקים רשימה או שהנסיון שלו לחזור לפוליטיקה ייגמר כמופע יח״צ בלבד ● מהצד השני, בצלאל סמוטריץ׳ במלחמת הישרדות, שבסופה עלולה רשימת איחוד הימין לסיים מחוץ לכנסת

התחממות מערכת הבחירות מלווה בהרבה אוויר חם. גורמים שונים במערכת הפוליטית מסכימים שאלה ימים של משחק מקדים שאין בו הרבה תוכן, הן מימין והן משמאל.

החיבורים המיוחלים בשני הצדדים הפוליטיים יתחילו להבשיל רק לקראת סוף החודש, בשבוע האחרון שלפני סגירת הרשימות. בינתיים מופרחים לאוויר בעיקר ספינים, כחלק מהמאבק על שיפור עמדות בסקרים לקראת המשאים ומתנים.

שתי המפלגות שנמצאות במצוקה הגדולה ביותר בשלב הזה הן "ישראל דמוקרטית" בראשות אהוד ברק, ואיחוד מפלגות הימין של רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ'. לכן, אין זה מקרה שגם ברק וגם סמוטריץ' הצהירו ביומיים האחרונים על נכונותם לוותר על מיקום לצורך חבירה, הראשון לטובת עמיר פרץ והשני לטובת איילת שקד.

בצד שמאל: סכנה לדמוקרטית

על מפלגתו של ברק, שמתקשה לשקם את האמון הציבורי בו, אומר גורם פוליטי בשמאל שהרושם הנוצר הוא שמדובר ב"מפלגת אוויר", שכלל לא בטוח שתגיע למועד הגשת הרשימות. חיבור מהיר מהצפוי בין העבודה ומרצ – בכפוף לאישור מוסדות המפלגות – יגדיל את הסיכויים של אפשרות כזאת. לדברי אותו גורם, ההתלהבות מ"ישראל דמוקרטית" נרשמת כמעט אך ורק בתקשורת וברשתות החברתיות, שם יש ערך רב ללשונו המצליפה של ברק.

לא ברור מה העלו סקרי העומק שהזמין קובי ריכטר, אחד מארבעת מייסדי המפלגה, אך אפשר להניח שהוא וברק ציפו שההתלהבות והמסרים החדים יקפיצו אותם מיד לאחר ההשקה לאזור העשרה מנדטים. לא לקטסטרופה הזאת הם פיללו. אפילו העזרה שמנסה בנימין נתניהו להעניק לברק, במטרה להחליש את כחול-לבן, לא מסייעת בינתיים.

ריכטר וברק ציפו שההתלהבות והמסרים החדים יקפיצו אותם לאזור העשרה מנדטים. לא לקטסטרופה הזאת הם פיללו. אפילו העזרה שמנסה נתניהו להעניק לברק, במטרה להחליש את כחול-לבן, לא מסייעת בינתיים

הצירופים החדשים של מועמדים ל"ישראל דמוקרטית", מבלי שיש להם מושג באיזה מקום ישולבו, נתפסים במערכת הפוליטית כצעדים יחצ"ניים יותר ממהותיים, שמטרתם לייצר אווירה של עשייה והתקדמות. הכל מוכוון לסקרים הבאים, שיגזרו את גורלה של המפלגה. זוהי גם הפריזמה שדרכה יש לקבל את הכותרות על צירופם האפשרי של ציפי לבני, עדינה בר שלום ואבי בוסקילה.

ב"ישראל דמוקרטית" מאמינים שהסקרים של עשרת הימים הקרובים יראו עלייה של לפחות שני מנדטים, ומקווים שהמגמה של פרץ תהיה הפוכה, מה שיותיר לברק סיכוי להוביל את הגוש.

כדי לעמוד ביעד פצחה השבוע מפלגתו של ברק בקמפיין חוצות, בקמפיין דיגיטל בניהול איתמר ויצמן, ובקמפיין תקשורתי בניהול נילי רייכמן, הדוברת הראשונה של "יש עתיד", שהצטרפה בימים האחרונים אל ברק על רקע המשבר. הניהול הכולל של הקמפיין מופקד בידי אודי פרידן.

ובינתיים, בימין: סכנה לבית

מצד ימין של המפה, מבהירים בעוצמה יהודית שלוח הזמנים של המפלגה קצר משל שאר המפלגות, ושהתמונה תתבהר סופית בתוך כעשרה ימים. הכוונה של איתמר בן-גביר, ברוך מרזל ועמיתיהם, היא לגבש רשימה משותפת עם חסידי הרב צבי טאו, נשיא ישיבת הר המור בירושלים, ואולי אף עם אלי ישי.

לדברי מרזל, המפלגה לא תחבור שוב עם הבית היהודי והאיחוד הלאומי עבור פחות ממקומות שלישי ושישי. הדרישה הזאת מוצדקת לטעמו, משום שהוא סבור שמפלגתו הביאה לרשימת איחוד מפלגות הימין, ממנה פרשה עוצמה יהודית לפני שבועיים, בין 60 ל-80 אלף קולות – יותר מכל אחת משתי המפלגות העמיתות, הבית היהודי והאיחוד הלאומי, בנפרד.

מרזל וחבריו כועסים וממורמרים על היחס ה"לא הגון" שקיבלו מיו"ר הבית היהודי ואיחוד הימין פרץ. לפני כמה ימים הגיבו שם במילים חריפות על וטו לכאורה שהטיל פרץ על מרזל ובנצי גופשטיין, מייסד ארגון להב"ה, ואמרו כי מדובר ב"התנהלות חצופה, פטרונית ושחצנית".

במפלגה מלינים גם על הסיקור השלילי הרצוף נגדם באתר "סרוגים" של הציונות הדתית, דוגמת מאמר פרשנות מאתמול תחת הכותרת: "המפלגה החדשה של הרב טאו: הספין 'היותר' מופרך".

אם הקנאות האידיאולוגית של עוצמה יהודית תועתק לשדה הפוליטי, ואם יתגבש לבסוף סיכום בין נפתלי בנט לאיילת שקד על ריצה משותפת, עלולים פרץ וסמוטריץ' למצוא את עצמם מחוץ לכנסת הבאה. גם אם עוצמה יהודית הביאה לקלפיות רק 40 אלף מצביעים, המשמעות היא ששתי המפלגות האחיות הביאו ביחד 120 אלף קולות בלבד – כ-20 אלף פחות מאחוז החסימה.

גם אם עוצמה יהודית הביאה לקלפיות רק 40 אלף מצביעים, המשמעות היא שהבית היהודי והאיחוד הלאומי, הביאו ביחד 120 אלף קולות בלבד – פחות מאחוז החסימה

הנכונות של סמוטריץ' לפנות את המקום השני ברשימת איחוד הימין לאיילת שקד נובעת בדיוק מהחשבון הפשוט הזה. עתידו הפוליטי תלוי בהחלטתה. אלא שבימין יש מי שמעריך ששקד תחבור לבסוף לבנט, אולי אף במקום הראשון למרות המשקעים בין השניים. אתמול נפגשו בנט ושקד, אך לא הגיעו לסיכום.

במפלגת זהות הבחינו שבנט האריך בראיון שהעניק אתמול לגל"צ, את הדד-ליין לקבלת החלטות מה-15 ביולי ל-20 ביולי. הפירוש שנותנים שם לאמירת האגב הזאת, הוא שבנט ינסה ללחוץ על משה פייגלין לקבל החלטה על ריצה משותפת בסד זמנים לוחץ, מבלי שלפייגלין יהיה זמן לתמרן במו"מ. בין בנט לפייגלין שורר נתק מזה כשבועיים.

פייגלין עדיין רואה את הובלת הרשימה המשותפת כיעד, אך גם אם יתפשר בסוגיה זאת, הוא מתכוון להתעקש על כך שהרשימה המאוחדת תהיה בשיטת ריצ'רץ' שוויונית. בנט, יש להניח, יבקש לשריין לעצמו ולשקד את שני המקומות הראשונים, ואת המקום הרביעי למתן כהנא, היחיד בימין החדש שהמשיך ללכת איתו לאחר התבוסה בבחירות.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 755 מילים

סודות וסקרים

מינה צמח פורשת מעולם הסקרים הפוליטיים, לאחר שהאשימה את מצביעי הליכוד ששיקרו לה בבחירות ● אבל הסוקרים המובילים בארץ מוטרדים מבעיות אחרות לגמרי: יש להם יותר מדי מפלגות לסקור, פחות מדי תקציבים, ניגודי אינטרסים פוליטיים וכלכליים - וגם העניין הקטן הזה שנקרא אינטרנט

מינה צמח (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
Tomer Neuberg/Flash90

מינה צמח פורשת מעולם הסקרים הפוליטיים, לאחר שהאשימה את מצביעי הליכוד ששיקרו לה בבחירות ● אבל הסוקרים המובילים בארץ מוטרדים מבעיות אחרות לגמרי: יש להם יותר מדי מפלגות לסקור, פחות מדי תקציבים, ניגודי אינטרסים פוליטיים וכלכליים - וגם העניין הקטן הזה שנקרא אינטרנט

תוצאות הבחירות האחרונות לכנסת היו מפח נפש של ממש לסוקרת המיתולוגית מינה צמח, שהודיעה אתמול על פרישתה ממערך הסקרים הפוליטיים של "קשת" (חדשות 12). צמח, שקנתה את עולמה כמי שחזתה את מהפך 1977, החסירה הפעם 5 מנדטים מגוש הימין במדגם שערכה לערוץ 12.

לאחר הבחירות צמח הייתה נסערת, טענה שמצביעי הליכוד פשוט שיקרו למדגם, ושמבין המצביעים היו כאלה שהתנצלו בפניה באופן אישי: 'לא ידענו שזו את ולכן לא אמרנו את האמת', הם אמרו, לטענתה.

עכשיו כשצמח (83) הולכת הביתה, החשש הוא שחוסר האמינות רק יחמיר, שהרי לטענתה אין לנשאלים כל בעיה לשקר לסוקרים האחרים. שום שינוי מתודולוגי של המדגם לא יפתור את הבעיה הזו, אולי רק מכונת אמת. אבל כמה סוקרים פוליטיים ישראליים סיפרו לנו השבוע על שלל של בעיות אחרות בענף.

בני גנץ חוגג ניצחון אחרי המדגם של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)
בני גנץ חוגג ניצחון אחרי המדגם של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)

1. הסקרים האינטרנטיים לא אמינים מספיק

הסקרים שמתפרסמים בתקשורת, עד יום שישי האחרון שלפני הבחירות, שונים מהמדגם ונערכים ברובם באינטרנט. לפי הערכות שונות, סקרי האינטרנט הם כר פורה לטרולים שצובאים עליהם, כדי ליצור תחושת הצלחה.

בישראל מרובת המפלגות, הסקרים משפיעים על המצביעים האסטרטגים, שרואים מפלגה קטנה עוברת בסקרים, ואז נותנים את קולם למפלגה הגדולה, כפי שהיה באפריל

כך למשל, משה פייגלין ("זהות") קיבל כ-6 מנדטים בכל הסקרים שלפני הבחירות האחרונות, ובסוף נשאר בחוץ ולא עבר את אחוז החסימה. גם נפתלי בנט ואיילת שקד ("הימין החדש"), נכנסו לכנסת בכל הסקרים האלה, ואפילו במדגם של רשת 13, אך כשלו ברגע האמת.

הפאנלים האינטרנטיים נערכים בתוך שעות, לעומת סקרים של העידן הקדום, שלקח שבוע שלם לערוך אותם, בטלפון. ועדיין, לא כולם מתלהבים מהם.

הסוקר של מפלגת הליכוד, אבי דגני, דבק בשיטה המסורתית של השיחה הטלפונית. לדבריו, "פאנל אינטרנטי מתקשה לייצג את אוכלוסיית מדינת ישראל. הוא כולל אמנם 15-20 אלף משתתפים בפועל, אבל הוא 'תל אביבי' מדי, פריפריה לא מיוצגת בו מספיק, והוא מוגבל בקרב הערבים והחרדים.

"אם אתה רוצה לראיין ערבים ואת עם ישראל כמו שצריך, קשה מאוד לעשות את זה באמצעות האינטרנט. בבחירות האחרונות, בכל פעם שמישהו ראה את כחול לבן עובר את הליכוד, אצלי לא היה מצב כזה לרגע אחד".

קמיל פוקס, לעומת זאת (הסוקר של "רשת 13"), אומר שהסקרים שהוא עורך במהלך מערכת הבחירות הם בחלקם אינטרנטיים "ובמגזר הערבי תמיד בטלפון".

לדברי פוקס, הוא לא מתכוון לומר איך ואם ישנה את המתודולוגיה שלו לקראת הבחירות בספטמבר הקרוב, "אבל אין לי סיבה לעשות את זה", הודות לכך שהציג במדגם הקודם רוב של 66 מנדטים לגוש הימין – כמעט כמו תוצאות האמת.

דגני אומר כי הוא היחיד שסוקר רק בטלפון, "וזה עולה הרבה יותר. באינטרנט שני אנשים מנהלים את הפאנל, ואני מחזיק 60 סוקרים ב-110 מ"ר". בנוסף, הוא טוען שיש לו מערכת מידע שמתריעה על מחסור של צעירים או קבוצת אוכלוסייה אחרת, במקרה שצריך להשלים את החסר.

"יש לי מערכת מידע על 600 אלף הבניינים בישראל", דגני מצליח להפתיע אותנו, "כולל המצב הסוציו-אקונומי של כל אחד מהם. המערכות האלה רשומות כחוק במשרד המשפטים, ולעולם לא נפר את צנעת הפרט".

עדי שריד (צילום: יח״צ)
עדי שריד (צילום: יח״צ)

גם הסוקר עדי שריד סבור שסקרי האינטרנט "לא משקפים את המציאות טוב מספיק", למרות שהוא עצמו מבצע אותם. חברת המחקר הנושאת את שם משפחתו עבדה בבחירות האחרונות עבור i24 news.

"עשינו סקר אינטרנט במקום מדגם, בגלל אילוצי תקציב, למעט משאל טלפוני במגזר הערבי", אומר שריד. "התוצאות היו רחוקות מתוצאות האמת, אבל קרובות לאלה של שבוע לפני הבחירות. זה אומר שבאינטרנט יש הטיות גדולות".

מצד שני, שריד אומר שהאינטרנט "כן טוב לזיהוי מגמות התחזקות או היחלשות. יש קשר בין הדיוק לתקציב, ברור שאם תעבור דלת דלת, תקבל תמונה אמיתית יותר".

ויש גם את העניין של הכסף. המשאל האינטרנטי אמנם זול יותר מטלפון או מלעבור דלת לדלת, אך ברוב הפאנלים האינטרנטיים הנשאלים מקבלים תמריץ כלשהו או תשלום. אבי דגני טוען שאצלו זה לא קיים. "אני לא משלם לאף אחד שום דבר. אני רק אומר תודה".

אורלי לוי מצביעה בבחירות אפריל 2019 (צילום: Basel Awidat/Flash90)
אורלי לוי מצביעה בבחירות אפריל 2019 (צילום: Basel Awidat/Flash90)

2. הסקרים משפיעים על ההצבעה

הסוקרים מקפידים להדגיש שהסקרים הם לא תחזית, אלא צילום מצב לרגע שבו הם נערכו. זה לא אומר שהם לא משפיעים על דפוסי ההצבעה – נהפוך הוא. "הסקרים עוזרים לאנשים לקבל החלטות למי להצביע", אומר עדי שריד.

"המפלגה השלישית בגודלה בבחירות אפריל הייתה מפלגת 'טרם החלטתי' – יש 14% כאלה, שהם 17 מנדטים. הקופצנות התגברה מאוד"

אבי דגני מסכים עם הטענה הזו, ומזכיר את "מרצ, למשל, שקיבלה 8 מנדטים בחלק מהסקרים ובסוף 'נאכלה' על ידי כחול לבן", לאחר שמצביעיה הוותיקים היו בטוחים שהיא עוברת את אחוז החסימה, והחליטו ללכת על הצבעה אסטרטגית.

"כך גם לגבי העבודה, שלא הייתה גבוהה ממילא, אבל קיבלה 8 מנדטים בסקרים, ובסוף התרסקה לגמרי וירדה ל-6 מנדטים. כך גם לגבי מפלגות קטנות שעברו בסקרים, ובסוף לא עברו את אחוז החסימה.

ויש גם את עניין ריבוי המפלגות. "ברוך השם", אומר דגני, "היו רק 47 מפלגות שהציעו את עצמן לבוחר באפריל. המון אחוזים התבזבזו".

וחוץ מהמנדטים המבוזבזים, ובניגוד לארה"ב, למשל – שם צריך לשאול רק על שני מועמדים לנשיאות משתי מפלגות, שיש להן דפוסי הצבעה היסטוריים – ריבוי המפלגות בארץ מקשה מאוד גם על הסוקרים.

דגני אומר כי "בישראל מרובת המפלגות, הסקרים משפיעים על המצביעים האסטרטגים, שרואים את המפלגה הקטנה עוברת בסקרים, ואז נותנים את קולם למפלגה הגדולה, כפי שהיה בבחירות האחרונות, אם כי זה יכול להיות הפוך.

כך למשל אורלי לוי, שלא עברה בכל הסקרים האחרונים, ובמקרה שלה הבוחרים לא נחלצו לעזרתה ברגע האמת, ואם היו כאלה ששקלו את זה, אולי הסקר הרתיע אותם מחשש שהקול ילך לאיבוד.

אם להסתמך על דגני, הסקרים יכולים להשפיע על ההחלטה של הרבה מאוד אנשים: "המפלגה השלישית בגודלה בישראל בבחירות האחרונות הייתה מפלגת 'טרם החלטתי' – יש 14% כאלה, שהם 17 מנדטים. הקופצנות התגברה מאוד, בעיקר בכחול לבן (שהייתה תנודתית בסקרים, ע.ש.), אנשים קפצו מעגלה אחת לאחרת".

זה אומר שהסוקרים הם במידה מסוימת שחקן פוליטי, ולא חוקר אקדמי שרק רוצה להיות זבוב על הקיר. מהסיבה הזו, באיטליה אוסרים על פרסום סקרים שבועיים לפני הבחירות, אם כי יש מדינות מחמירות פחות: בצרפת יומיים לפני הבחירות ובגרמניה אסור לפרסם רק מרגע פתיחת הקלפיות.

בבחירות הקרובות בישראל, הסקר האחרון יתפרסם ביום שישי, ולכל המנדטים הצפים והמצביעים האסטרטגים יהיה זמן לישון על זה עד רגע האמת ביום שלישי.

חגיגות ניצחון בכחול לבן אחרי הסקר של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)
חגיגות ניצחון בכחול לבן אחרי הסקר של מינה צמח (צילום: גילי יערי פלאש 90)

3. גם לסוקרים יש אינטרסים

תעשיית הסקרים היא לא רק לתקשורת, אלא כמובן גם לצורכי פנים, כך שיש ניגוד עניינים מובנה בעבודתם של חלק מהסוקרים: הם עובדים גם עבור המועמדים עצמם, בבלעדיות או במקביל לעבודה עבור התקשורת, זה לא משנה.

לא צריך לחשוד בכשרים, ולשם כך ועדת הבחירות המרכזית גם ניהלה דו שיח עם הסוקרים וחייבה אותם לפרסם סקרים פומביים באתר הוועדה, יחד עם גילוי נאות, שיפרט עבור מי הם עובדים.

דגני למשל, עבד בבחירות האחרונות עבור הליכוד, וגם מרצ ואחרים שרצו לאמוד את כוחם, אך שמר על אתיקה באמצעות מסירת הנתונים ללקוח בלבד: "מרגע ששילם זה שלו, תפנה אליו ותקבל את זה אם אתה רוצה". עם זאת, החשש מהטיות אצל הסוקרים מקנן בו, וגם הוא חש שבוחנים אותו בהקשר הזה:

"יש שם לא טוב של חלק ממכוני המחקר לצערי, שמרמים ומעלים את הדוח לגבי מי שהם משרתים אותו, ואולי מישהו חשד שגם אני עושה דברים כאלה, אז 'אמרו הוא איש של ביבי אז אל תראיינו אותו'. וזו הסיבה שראו אותי פחות בבחירות האחרונות".

"פאנל אינטרנטי מתקשה לייצג את אוכלוסיית מדינת ישראל. הוא כולל אמנם 15-20 אלף משתתפים בפועל, אבל הוא 'תל אביבי' מדי"

אחת הקלישאות הגדולות של הפוליטיקה הישראלית מדברת על השסע, הפילוג, הקיטוב והשנאה בין השבטים השונים. אפילו אמני השיסוי מעמידים פני ממלכתיים כשהם מדברים על הצורך לאחות את הקרעים. דגני מגבה את זה בנתונים:

"באחד הסקרים שאלתי כל אחד מה אתה מרגיש כלפי המפלגות, בסולם רחב שמשתרע בין היתר על פני אוהב, פחות אוהב, אדיש ועד שונא. יצא שבאוויר הישראלי יש 700% שנאה לעומת 300% אהדה. איך אמר יוספוס פלביוס, 'לא צריך להילחם ביהודים. הם הורגים אחד את השני לבד".

משה פייגלין בדרך לקלפי אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)
משה פייגלין בדרך לקלפי אפריל 2019 (צילום: Hillel Maeir/Flash90)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 1,174 מילים

פרשנות מה שמפריד בין בנט ושקד הוא מבחן תום הלב

הבחירות החוזרות בספטמבר מספקות לנפתלי בנט ואיילת שקד הזדמנות לתקן את כשלונות קמפיין אפריל ולחזור למשכן הכנסת ● אך בעוד שבנט נפטר מהציניות שאיפיינה אותו ונראה כי הוא באמת ובתמים מתאמץ לבחור בדרך מתונה, שקד פועלת ביהירות ובחוסר תום לב, העלולים לחזור אליה כבומרנג

נפתלי בנט ואיילת שקד (צילום: פלאש90)
פלאש90
נפתלי בנט ואיילת שקד

יותר ויותר נראה שהציניות של איילת שקד תחזור אליה כבומרנג אשר ימנע ממנה להשיג את יעדיה.

לאחר שהאפשרות לקבל מבנימין נתניהו שריון בליכוד נתקלה בסירוב לא מנומס, פנתה שקד לתוכנית ב': השתלטות על המקום הראשון באיחוד מפלגות הימין והרכבת רשימה מנצחת, המשלבת בין הזרם החרד"לי ובין הדתיים הליברלים יותר, ביניהם נפתלי בנט ואולי אף משה פייגלין.

התוכנית הזאת, שסיכוייה היו מלכתחילה נמוכים, ירדה גם היא אתמול מהפרק. 38 רבנים מובילים בזרם החרד"לי, בהובלת שלמה אבינר מבית-אל ושמואל אליהו, בנו של מרדכי אליהו, הרב הראשי לשעבר, פרסמו גילוי דעת נגד האפשרות כי שקד תחליף את הרב רפי פרץ בראשות איחוד הימין. שמה של שקד לא הוזכר בגילוי הדעת הקצר, אך כל כולו כוון להנמכת ציפיותיה.

רפי פרץ ונפתלי בנט בשבוע שעבר, בטקס חילופי שר במשרד החינוך (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
רפי פרץ ונפתלי בנט בשבוע שעבר, בטקס חילופי שר במשרד החינוך (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

תוכנית ג' של שקד, הרואה בעצמה ראשת ממשלה לעתיד ומנהיגה טבעית של כל מפלגת ימין, היא להוביל בלוק טכני של הימין החדש ומפלגת זהות. ההנחה הרווחת בשבועות האחרונים הייתה שבנט ופייגלין יחרקו שיניים ויאפשרו לשקד להוביל, בזכות הערך האלקטורלי שלה, אך יותר ויותר נראה כי גם תוכנית זאת צפויה להתנפץ, יחד עם הביטחון המופרז של שקד, ולגרום לה להתחרט שלא סגרה עם בנט לפני חודש.

ההנחה הרווחת בשבועות האחרונים הייתה שבנט ופייגלין יחרקו שיניים ויאפשרו לשקד להוביל, בזכות הערך האלקטורלי שלה, אך יותר ויותר נראה כי גם תוכנית זאת צפויה להתנפץ, יחד עם הביטחון המופרז של שקד

הכשלון המוחץ בבחירות האחרונות שינה אצל בנט משהו יסודי מאוד, וניכר שהוא נוהג ברוח המשנה במסכת ברכות, שלפיה "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה". התנהלותו מאז הוכרזו הבחירות החוזרות היא היפוך מוחלט לציניות הבוטה שהפגין בקמפיין הפופוליסטי שהוביל רק לפני כמה חודשים.

התבוסה הביאה את בנט לאמץ את מנהגם של יזמי הייטק בהתמודדותם עם כשלונות ורגעי משבר: לעבור אדם אדם ולשאול איפה טעה. בהמשך להתייעצויות והפקת הלקחים, העלה בנט ביום שני האחרון פוסט בפייסבוק, בו ביקש מבעלי עסקים קטנים לספר על המצוקות והצרכים שלהם. הוא הבהיר שהוא עצמו קורא את התגובות ולא צוותו, והצליח לחולל דיון בן יותר מאלפיים תגובות.

ביום שישי האחרון העלה פוסט דומה, ובו פנה לתומכי הימין החדש וביקש שיכתבו מה צריכים להיות לדעתם ערכי התנועה ומדוע הם מצביעים לה. הפוסט הזה גרר יותר מ-4,000 תגובות, שגם אותן קרא בעצמו. בשני הדיונים מקבל בנט משוב נלהב מהגולשים על ההקשבה ועל מה שנראה כעניין אמיתי.

ההתייעצויות הפרטיות שקיים בעקבות בחירות אפריל הביאו את בנט לבחור בקמפיין דו-ראשי. חלקו יוקדש לקידום יהדות מתונה ומקרבת, וחלקו לדאגה לעסקים קטנים ולכלכלה.

ההתייעצויות שקיים בעקבות הבחירות הביאו את בנט לבחור בקמפיין דו-ראשי. חלקו יוקדש לקידום יהדות מתונה ומקרבת, וחלקו לדאגה לעסקים קטנים ולכלכלה

נאומו של בנט בכנס הרצליה ביום שלישי השבוע עסק בכלכלה, ובנט נראה במיטבו. הוא דיבר על הגינות בחלוקת העושר בישראל, בין הדורות המבוגרים והמבוססים יותר לצעירים הנאבקים, ובין המגזר הציבורי לפרטי. הוא אף הרחיק לכת ורמז שהוויכוח המדיני הוא לא יותר מהסחת דעת מהדברים החשובים באמת.

בנט החדש משדר תום לב והיגיון, וזה מה שמפריד בינו לבין איילת שקד.

האחרונה טירפדה בדצמבר האחרון כיושבת ראש ועדת השרים לחקיקה, הצעת חוק שאושרה בוועדת הכלכלה לקריאה שניה ושלישית, לביטול עמלת פירעון מוקדם של משכנתאות. העמלה היא שריד מימי האינפלציה של תחילת שנות השמונים, שהבנקים מתקשים להיפרד ממנו.

איילת שקד בוועדת הכלכלה בכנסת, בדצמבר 2018 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
איילת שקד בוועדת הכלכלה בכנסת, בדצמבר 2018 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בשם מי פעלה שקד? עד היום לא ברור. האם זה היה בתום לב? קרוב לוודאי שלא, לאור ההסכמה הרחבה בין כל מומחי המשכנתאות ומומחים אחרים, ובין חברי כנסת מהקואליציה והאופוזיציה גם יחד, שמדובר בעושק הציבור.

דוגמאות נוספות לציניות ולהיעדר תום הלב של שקד, הן מלחמתה הפופוליסטית בבית המשפט העליון – שבנט בגלגולו הקודם לקח בה חלק – ונכונותה להגן על  נתניהו מהאישום הקרב. לפחות בסוגיה השניה בנט, שאינו מתראיין בימים אלה, העביר כבר את המסר שלא יתמוך בחקיקה פרסונלית. הוא ישמח לראות את ראש הממשלה, שהשפיל אותו ופעל נגדו לא פעם, מתפנה לעסוק בענייניו המשפטיים.

ניסיונה של שקד ללכת על בטוח ולהצטרף לאיחוד מפלגות הימין החרד"לי, גם הוא עדות לאופורטוניזם שהשתלט עליה. מה יש לה לחפש עם אלה שהפוליטיקה שלהם נגזרת מהפרשנות היותר קיצונית של היהדות? גורמים במה שבנט ופייגלין החלו למתג כימין הליברלי, אומרים עליה שהתנהגותה בזמן האחרון כבר גרמה למניותיה לצלול.

ברגעים האלה, הצטרפות שקד לבנט נראית כמו תרחיש בסבירות נמוכה. בנט אינו נוטה לוותר על מה שכבר הספיק לבנות כדי לפנות לה את ההובלה

ברגעים האלה, הצטרפות שקד לבנט נראית כמו תרחיש בסבירות נמוכה. בנט אינו נוטה לוותר על מה שכבר הספיק לבנות כדי לפנות לה את ההובלה. בנקודה הזאת סביר בהרבה ששקד תיאלץ לוותר על היומרנות חסרת המעצורים שלה ולהסתפק במקום השני באיחוד מפלגות הימין.

משה פייגלין (צילום: פלאש90)
משה פייגלין (צילום: פלאש90)

ובנט? הוא יילך ככל הנראה עם פייגלין, גם אם אין סיכוי שייענה למה שתואר כאולטימטוםלהשיב עד מחר אם הוא מסכים לבחירות דיגיטליות שבהן ייקבע מי מהם יוביל את האיחוד הטכני, שממילא יפורק לאחר הבחירות לשתי סיעות.

פייגלין כבר הבהיר שהדדליין שהציב אינו אולטימטום, אלא נגזר מהזמן הדרוש להתארגנות לבחירות כאלה. במילים אחרות, הדלת נותרה פתוחה.

בצוק הסקרים, ולנוכח המצוקה הכספית הקשה של מפלגת זהות, פייגלין עשוי להתרצות ולאפשר לבנט להוביל את הרשימה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 764 מילים

הביביסטית

כולם בימין מחזרים אחרי איילת שקד - אבל היא נחושה לעשות הכל כדי להתברג בצמרת הליכוד של בנימין נתניהו ● אחרי טראומת ההרפתקה עם בנט, היא לא מוכנה להמר שוב על עתידה הפוליטי ● ומשה פייגלין משוכנע (ולא בפעם הראשונה) שמקומו בכנסת הבאה מובטח ● פרשנות פוליטית

איילת שקד (צילום: Flash90)
Flash90

כולם בימין מחזרים אחרי איילת שקד - אבל היא נחושה לעשות הכל כדי להתברג בצמרת הליכוד של בנימין נתניהו ● אחרי טראומת ההרפתקה עם בנט, היא לא מוכנה להמר שוב על עתידה הפוליטי ● ומשה פייגלין משוכנע (ולא בפעם הראשונה) שמקומו בכנסת הבאה מובטח ● פרשנות פוליטית

איילת שקד של ימים אלה משולה למשקיע הון סיכון המחפש את ההשקעה הטובה ביותר, בתקווה לעשות אקזיט. השיקולים שלה הם הכי קרים שיש, והאקזיט המיוחל הוא השתלבות בליכוד לאחר עידן נתניהו.

אף שהיא בעסק המסוכן של הפוליטיקה, שקד היא אדם שמרני במיוחד. אם לא היתה כזאת, היא היתה חוברת כבר לנפתלי בנט בימין החדש, ומזניקה את המפלגה ל-9 מנדטים, לפי סקר פנימי שנערך באחת המפלגות בשבוע האחרון.

מדוע, אם כן, שקד ממשיכה לנהל מו"מ דרך הדלפות לתקשורת עם איחוד מפלגות הימין?

גורם המצוי בפרטים טוען ששקד מחפשת ביטחונות. היא מעדיפה את מפלגת האם שעזבה בגלל הבייס החרדי-לאומי היציב שלה, שהוא מבחינתה תעודת ביטוח מפני תאונה פוליטית נוספת.

נפתלי בנט (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
נפתלי בנט (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

ייתכן שמדובר גם בהבדלי הטמפרמנט הידועים בינה לבין נפתלי בנט. בעוד ששקד עסוקה בימים אלה הרבה יותר בקריירה מאשר באידיאולוגיה, בנט החל להתנהל כמו מישהו שגילה את האור, ונלהב מכך שמצא את עצמו.

הוא היה זקוק כנראה לתבוסה של אפריל, שקדם לה קמפיין מהונדס ומלאכותי, כדי להתחבר למה שהוא באמת מאמין בו: דתיות ליברלית ומכלילה. זה יהיה הטיקט המרכזי של הימין החדש בבחירות הקרובות.

הבטחה לשיתוק

ביום רביעי יקיימו בנט ושותפו מתן כהנא מפגש פעילים וראשי מטות בתל מונד, ובנט צפוי להציג בו את הגלגול החדש של המפלגה.

הוא ידבר שם על יהדות מקרבת, ועל תוכניותיו להתבטא ללא חשש בכל סוגיות הדת והמדינה: תמיכה בכשרות אלטרנטיבית; הענקת סמכות לרבני ערים לערוך גיורים, כחלופה לגיור המחמיר של הרבנות הראשית; תחבורה ציבורית בשבת בחלק מהמקומות; מינוי רבנים ראשיים בהצבעה בכנסת, כדי לשבור את המונופול החרדי-חרדי לאומי; פתיחת עסקים בשבת; וקידום מתווה הכותל.

שקד, מנגד, מתנהלת כשלד בורסאי של איש אחד, ופחות מחשיבה את התוכן. למרות שבבחירות האחרונות הביעה לרגע תמיכה בקהילת הלהט"ב, היא אינה נחושה לקדם סוגיות בתחום חופש הפרט ודת ומדינה.

הצעתה לאיחוד מפלגות הימין לגבש רשימה בראשותה, שתכלול גם את בנט ומשה פייגלין, היא הבטחה לשיתוק והמשך הסטטוס קוו. היא כל כך נחושה בדרכה, שהיא מתעלמת מכך ששני החתנים המיועדים ישמחו להימנע מכך מטעמים אידיאולוגיים.

כמו בנט, שנהנה בימים אלה יותר מתמיד מהשחרור מהחרד"לים, ויסכים לרוץ עם איחוד הימין בבלוק טכני זמני בלבד, גם פייגלין לא רואה בהם שותפים לדרך.ֿ

בפוסט ארוך שכתב בשבוע שעבר, הוא הסביר שלא תהיה ריצה משותפת עם איחוד הימין המגזרית והסגורה, משום שאינה פונה אל הציבור המסורתי והחילוני. הוא כן מאוד מעוניין לחבור לבנט ושקד, ביחד או בנפרד, ונפגש עם כל אחד מהם בנפרד לפחות פעמיים בשבועיים האחרונים.

משה פייגלין (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
משה פייגלין (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

משדרים אופטימיות

בזהות משדרים בימים אלה אופטימיות ומדברים על התגייסות מרשימה של פעילים למרות האכזבה בבחירות האחרונות. אמנם גם הפעם סקרים מלמדים שזהות לבדה אינה עוברת את אחוז החסימה, אך במפלגה מבהירים שלמרות הרצון בחיבורים, היא תרוץ בבחירות גם אם זה יהיה לבד.

על פי הנטען, קמפיין הבחירות האחרון הביא למפלגה של פייגלין תומכים בעלי ממון שייתנו לה ערבויות, שיאפשרו לנהל קמפיין רזה יותר מהאחרון, בתקווה שיהיה מתוחכם ואפקטיבי.

בשבוע שעבר קיימה זהות כנס לפעילים וראשי מטות במועדון בתל אביב, ופעיליה יצאו החודש כבר פעמיים לפעילות שטח. התרחיש האופטימלי של פייגלין הוא לריצה בבלוק טכני עם שקד ובנט בימין החדש, שצפוי להניב בין 10 ל-12 מנדטים.

על בסיס ההבטחה הזאת הציע פייגלין לשניים פריימריז פתוחים בקרב הציבור הרחב, כדי לקבוע מי יוביל את הרשימה.

בימין החדש סבורים ששקד צריכה לרוץ איתם, אך משדרים שהקמפיין החל גם בלעדיה. המפלגות האחרות, מוסיפים שם, עדיין עסוקות כל אחת בסרט שלה, ולכן עוד לא בשלה העת לדבר על חיבורים.

איך ייראו החיבורים הללו יתברר, ככל הנראה, רק בסוף יולי, לאחר נפילת אבני הדומינו הפוליטיות בעקבות החלטת שקד, ורגע לפני המועד האחרון להגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
איילת שקד נמצאת במילכוד. היא חילונית ימנית שהתחברה למגזר הדתי לאומי כנראה משום שהליכוד סגור בפניה. מי שאיפשר לה את החיבור זה נפתלי בנט. אני לא רואה איך שקד חוזרת לבית היהודי ויושבת ע... המשך קריאה
איילת שקד נמצאת במילכוד. היא חילונית ימנית שהתחברה למגזר הדתי לאומי כנראה משום שהליכוד סגור בפניה. מי שאיפשר לה את החיבור זה נפתלי בנט. אני לא רואה איך שקד חוזרת לבית היהודי ויושבת עם פרץ, סמוטריץ ובן גביר בלי בנט. אומנם לא ניתן לשלול היום שום דבר, אבל אם נניח שיש לה בכל זאת סוג אידיאולוגיה, זה יהיה לה מאד קשה לשבת עם אוסף הפסיכופטים בזמן שבנט בימין החדש מניע מפלגה "נורמלית". שלא לדבר על זה שטיפשה היא לא ולכן היא מבינה היטב שעבור סמוטריץ היא בסך הכל האתון של המשיח. הלכה למעשה האופציות היחידות שלה הן הליכוד או בנט. לדעתי היא תלוייה בבנט הרבה יותר ממה שהוא תלוי בה. אומנם היא נכס אלקטורלי עבורו, אבל בזה זה נגמר.
עוד 543 מילים ו-1 תגובות

יש לי סיכוי להינצל

מועד ב' של בחירות 2019 טלטל גם את אלו שנפלטו מהכנסת רק לפני שלושה חודשים: הם בקושי התארגנו על ג'וב חדש, וכבר ניתנה להם הזדמנות לסיבוב חוזר ● מי ייקח סיכון ומי ישאר בבית? מי מחוזר ומי מחזר? שלום ירושלמי על שחקני הספסל של בחירות 2019

אורלי לוי אבוקסיס, ציפי לבני, משה פייגלין, נפתלי בנט ואיילת שקד (צילום: פלאש90)
פלאש90
אורלי לוי אבוקסיס, ציפי לבני, משה פייגלין, נפתלי בנט ואיילת שקד

חידה לשבת: מיהו או מיהי הח"כ/ית לשעבר שאמר/ה אמש לזמן ישראל: "מחמיאות הקריאות לחזור ואמירות של מתמודדים שרואים בי נכס ומדברים על חיבורים מחודשים, אבל אין שום דבר מעשי"? איילת שקד? נפתלי בנט? אורלי לוי-אבוקסיס? ציפי לבני? משה פייגלין? אולי אלי ישי?

מועד ב' של בחירות 2019 טלטל גם את אלו שנפלטו מהכנסת רק לפני שלושה חודשים. הם בקושי התארגנו על ג'וב חדש וכבר ניתנה להם הזדמנות לסיבוב חוזר. צריך אגו מאד קטן כדי לא להתפתות לנסות להיבחר שוב. ואולי צריך להיות משוגע, כמו שאמר אלברט איינשטיין, לחשוב שאפשר לעשות את אותו הדבר שוב ולקוות לתוצאה שונה.

הנה תמונת מצב עדכנית של היושבים על הגדר, רגע לפני שהם יורדים שוב, אם בכלל.

איילת שקד

איילת שקד (צילום: הדס פרוש)
איילת שקד (צילום: הדס פרוש)

שרת המשפטים לשעבר משוכנעת, אולי בצדק, שהיא הפוליטיקאית הכי פופולרית היום בשטח, למרות ההפסד בבחירות האחרונות. לפי שעה היא משחקת על זמן, כמו כוכב כדורגל בימי הפגרה שקבוצות רודפות אחריו, וכך הוא מעלה את השווי שלו. בקיצור, אין מה למהר.

השאיפה של שקד הייתה ונשארה להשתלב בצמרת הליכוד. היא לא התייאשה ומחכה לרגע שיפרוץ שם איזה משבר, שיחייב את ראש הממשלה בנימין נתניהו לשריין לה מקום ולהגביר את כוחה של המפלגה. אחרי הכל, המינוי שלה ושל בנט אחרי בחירות 2015 למשרדי החינוך והמשפטים נעשה על אפם וחמתם של מקורבי נתניהו, מתוך חוסר ברירה בעליל.

באיחוד הימין יש בעיה גדולה בגלל החרד"לים. לא בגלל ששקד אישה, אלא בגלל שהיא חילונית. "זה כמו להעמיד את תמר זנדברג בראש הליכוד או את הרב ליצמן בראשות מרצ"

את המפלגות שרודפות אחרי שקד היא רוצה להוביל. הימין החדש מוסר לה את ההנהגה, רק שתגיד כן. באיחוד מפלגות הימין יש בעיה גדולה בגלל החרד"לים, שתופסים שם מקום נכבד. לא בגלל ששקד אישה, אלא בגלל שהיא חילונית. "זה כמו להעמיד את תמר זנדברג בראש הליכוד או את הרב ליצמן בראשות מרצ", כפי שהסביר אחד מראשי הרשימה של איחוד מפלגות הימין.

נפתלי בנט

נפתלי בנט (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
נפתלי בנט (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

שר החינוך היוצא מאושר מהקדמת הבחירות. הוא לקח קשה מאד את ההפסד ב-9 באפריל, בעיקר אחרי המהלך העצמאי הדרמטי שנקט עם שקד, והקמת הימין החדש שאמור היה לנפק לשניים שמונה מנדטים לפי התכניות.

בנט נעלם מהרדאר התקשורתי. שלשום הוא זינק שוב לתודעה בעיקר אחרי שח״כ מוטי יוגב מהבית היהודי עלה עליו עם D9 עמוס בקללות והשמצות, וכינה את בנט "בוגד". הלה הגיב בפוסט ארוך והסביר כי הוא לא רוצה לחזור לאיחוד מפלגות הימין אחרי ההקצנה הדתית והאזרחית.

אין לראות בחילופי הדברים הקשים הללו סוף פסוק. הרב חיים דרוקמן, בעל ההשפעה הגדולה ביותר בציונות הדתית, קרא אתמול לאיחוד מחודש. בצלאל סמוטריץ׳ אמר שיוותר על המקום שלו בצמרת הרשימה לטובת איחוד בין כל המפלגות מימין לליכוד. בנסיבות האלה, אפשר לדבר על בלוק טכני בין איחוד מפלגות הימין והימין החדש – סוג של פיגום שמקימים לפני ומפרקים אחרי הבחירות בספטמבר הקרוב.

משה פייגלין

משה פייגלין (צילום: פלאש90)
משה פייגלין (צילום: פלאש90)

האופציה השנייה של בנט היא לרוץ שוב עם הימין החדש ולצרף אליו את משה פייגלין ומפלגתו זהות.

מי שהיה אמור להיות השוס של הבחירות הקודמות ונסק בסקרים לשבעה מנדטים, לא עבר בסופו של דבר את אחוז החסימה בגלל טעויות קשות בסוף הקמפיין. היום הוא חוזר למרוץ עם מפלגתו זהות, משוכנע כהרגלו כי הוא השליח עלי אדמות של הקב"ה, המעניק לו צ'אנס נוסף.

פייגלין, כמו בנט, לא רוצה לחזור למגזר הדתי-לאומי אחרי שיצא ממנו אל העולם הרחב. השניים הללו כל הזמן מדברים. אתמול נפגש פייגלין גם עם איילת שקד. פייגלין מציע להם פריימריז פתוחים, שבהם ישתתפו כל אזרחי המדינה, והם שיקבעו מי האיש שצריך להוביל את הרשימה הימנית-ליברלית המשותפת.

פייגלין, כמו בנט, לא רוצה לחזור למגזר הדתי-לאומי אחרי שיצא ממנו אל העולם הרחב. השניים הללו כל הזמן מדברים. אתמול נפגש פייגלין גם עם איילת שקד

"פייגלין הביא לבד 120 אלף קולות. בנט ושקד ביחד הביאו 140 אלף קולות. ההיגיון אומר שהוא יוביל", מתריס מקור בסביבת פייגלין. הרב חיים אמסלם, מקום שני ברשימה של פייגלין, נפגש עם כולם ועובד על הסדר הבא: 1. שקד, 2. פייגלין, 3. בנט, 4. אמסלם.

אורלי לוי אבוקסיס

אורלי לוי (צילום: פלאש90)
אורלי לוי (צילום: פלאש90)

הנה מאוכזבת נוספת של בחירות אפריל 2019 – הכוכבת הגדולה של הסקרים שנעשו בתחילת השנה, מחוזרת אינסופית על ידי כל המפלגות הגדולות, שסיימה את הבחירות במפח נפש גדול ומאז ירדה למחתרת.

בגזרה של לוי אבוקסיס אין קול ואין עונה. אין לדעת אם תתמודד בבחירות הנוכחיות לבד (הסיכוי נמוך אחרי התבוסה האחרונה) או תצטרף הפעם לכוחות אחרים. איש לא יודע – למעט, אולי, איש גל"צ יעקב ברדוגו, מקורב ותיק של משפחת דוד לוי.

מה שכן למדנו מהבחירות האחרונות הוא כי לוי כנראה לא תצטרף למפלגה במרכז המפה או בשמאל. בכחול-לבן היו מוכנים להתאבד עבורה – משה בוגי יעלון ויתר בשבילה על המקום השני, והיא קיבלה את כל השריונים שביקשה לחבריה – אבל בסוף ביצעה סיבוב פרסה ונשארה בלי כלום. הבית הימני שבו גדלה בבית שאן היה חזק כנראה מכל פיתוי אחר.

ציפי לבני

ציפי לבני (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
ציפי לבני (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

שרת החוץ לשעבר, מי שהובילה לפני עשר שנים את קדימה לניצחון בבחירות עם 29 מנדטים וכמעט הפכה לראשת הממשלה, סיימה את הפרק הפוליטי האחרון בחייה בעלבון גדול. יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי הודיע, במהלך ישיבת הסיעה המשותפת ב-1 בינואר, כי הוא מפרק את המחנה הציוני, מול מצלמות הטלוויזיה ועיניה הנדהמות של לבני. זה היה אחד המחזות הקשים שראיתי.

לבני חשבה להתמודד בבחירות אפריל, אבל מהר מאד הבינה שאין לה שום סיכוי ופרשה. היום היא מחשבת את צעדיה ומתלבטת אם לחזור לזירה – אבל הפעם, אם בכלל, היא תאלץ להיפרד מיואל חסון ולהיכנס לבדה לכחול-לבן, או לרשימה משותפת של העבודה ומרצ, בזכות המשקל הסגולי שעדיין יש לה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0
עוד 834 מילים
סגירה