איימן עודה קורא את הסקרים ואת מאמרי התמיכה ב"הארץ", שומע את הרחשים בשולי השמאל הישראלי, ויודע שמנדט נוסף לרשימה המשותפת, מקולות היהודים, נמצא בהישג יד, ממש מעבר לפינה. לכן, כשעודה הגיע אתמול (שלישי) בערב לבית הקפה "אדמונד" בתל אביב, הייתה לו מטרה אחת: לגרום לכך שהפעם השמאלנים ינהרו לקלפיות.
כמה מאות תל אביבים תומכי שלום, שוויון וצדק חברתי נדחסו לבית הקפה שנמצא במרכז הכלכלי-בנקאי של ישראל, וקרוי על שמו של המיליארדר היהודי שמימן את העלייה היהודית הראשונה לפלשתינה. כמחציתם העידו על עצמם שהצביעו בבחירות הקודמות לרשימה המשותפת. החצי השני עדיין מתלבט אם לעשות את זה הפעם. וכולם אוהבים את עודה, שהוא כנראה הפוליטיקאי הערבי הכי פופולארי אי פעם בקרב היהודים.
"תשימו את עצמכם במקומי. אזרח ערבי ששומע מה אומר המועמד שאני רוצה להצביע בעדו. הוא אומר שאני לא לגיטימי, ובכל זאת אני אומר לאנשים 'כדי להחליף את נתניהו, כדי להחזיר את תהליך השלום תצביעו בשבילו'"
עודה יודע שבדרך לליקוט קולות יהודיים נוספים למשותפת הוא צריך לדלג מעל כמה משוכות. משוכה אחת היא המשוכה הפרקטית – שמאלנים, שמתלבטים בין הצבעה אידיאולוגית לרשימה המשותפת כאקט של סולידריות חברתית עם ערביי ישראל, לבין תמיכה פרקטית בעבודה-מרצ-גשר. הם חוששים שהצבעה למשותפת עלולה לסכן את הסיכוי להקים ממשלה בראשות בני גנץ אחרי הבחירות.
עודה לא מתחמק ולא מטשטש את הדילמה. "בבחירות האחרונות עשינו צעד אמיץ. אמרנו: אנחנו רוצים להחליף את בנימין נתניהו והמלצנו על גנץ. האמת: לא ממש מאהבת מרדכי, אלא יותר משנאת המן. זה היה צעד אמיץ ולא קל לנו. לתמוך במועמד לראשות הממשלה, שהתחיל את מסע הבחירות שלו עם המספר 1,400 הרוגים בעזה. אבל אמרנו, מה הדבר העיקרי עכשיו? מה הדבר הכי חשוב עכשיו? להחליף את ממשלת הימין.
"עשינו את הצעד הזה ובמקום שגנץ יגיד 'צעד אמיץ. גם אני מוכן להתקרב. גם אני רוצה לתרום את חלקי לבניית חברה בריאה' הוא מדבר היום על 'רוב יהודי'. אני שמעתי את המונח הזה, רוב יהודי, בשנת 99' מפיו של אהוד ברק. שמענו בתקשורת שוב ושוב 'רוב יהודי' ואנחנו – אני אישית – נכנסנו לבתים ואמרנו לאנשים 'תצביעו לברק'. אלה היו בחירות בשני פתקים. הצבענו בפתק לחד"ש ובפתק לברק.
"תשימו את עצמכם במקומי. אזרח ערבי במדינה ששומע מה אומר המועמד שאני רוצה להצביע בעדו. הוא אומר שאני לא לגיטימי, ובכל זאת אני אומר לאנשים 'כדי להחליף את נתניהו, כדי להחזיר את תהליך השלום תצביעו בשבילו'. ואנשים אומרים לי 'אבל תשמע מה שהוא אומר!' ואני אומר להם 'בכל זאת חברים, אחריות'. ושמעתי את ברק בכיכר רבין אחרי שהוא ניצח, והוא אמר 'אני קיבלתי רוב יהודי'. מבחינתו, כל מה שהבאנו לא חשוב בכלל. לא לגיטימי בכלל.
"ואני הרי יודע מי מחזק את הגישה הזאת כל הזמן. הרי אין כמו בנימין נתניהו שמבין את הכוח האלקטורלי של האזרחים הערבים. הוא חווה את זה על בשרו בשנת 94', כשהיה יו"ר האופוזיציה עם 59 ח"כים ולרבין היו 56 ח"כים. אנחנו עזרנו לרבין. מבחינת ביבי – אם הוא היה מוציא את הערבים, היה לו רוב בכנסת. בגללנו הוא נשאר מיעוט בכנסת. ובשנת 99' הוא קיבל 44% וברק 56%. תוציאו את הערבים מהמשוואה, ונתניהו היה יכול להמשיך ולכהן כראש ממשלה גם בשנת 99'.
"אף אחד לא יוכל להתעלם מאיתנו. אף אחד! אנחנו נוציא את האזרחים הערבים מהבתים. יהיה שיעור הצבעה גבוה ביותר. ונראה מי יבוא אלינו אחרי הבחירות עם 'סליחה, אלה היו דיבורים של קמפיין'. זה לא יעניין אותי בכלל"
"אז מי שמחפש 'רוב יהודי' זה הימין וזה נתניהו. ולכן אני שואל עכשיו – לאן אתה הולך, מר גנץ? את מי זה משרת כשאתה מדבר על 'רוב יהודי'? זה לא דמוקרטי, זה ברור. אבל גם מבחינת האינטרס זה לא חכם.
"לכן אנחנו, מבחינתנו – אין שום דבר סגור. לא המלצה, לא תמיכה. שום דבר סגור. מבחינתנו יש רק דבר אחד, עכשיו, שהרשימה המשותפת תגיע ל-16 מנדטים. ואז אף אחד לא יוכל להתעלם מאיתנו. אף אחד! אנחנו נוציא את האזרחים הערבים מהבתים. יהיה שיעור הצבעה גבוה ביותר. ונראה מי יבוא אלינו אחרי הבחירות עם 'סליחה, אלה היו דיבורים של קמפיין'. זה לא יעניין אותי בכלל. מה שיעניין אותי זה לשמוע מה הוא (גנץ) רוצה. ושיגיד את זה בפרהסיה. בלי להתבייש. מול כולם. שיגיד בצורה הכי ברורה, שאנחנו קבוצה לגיטימית, בהיותנו בני המקום, בהיותנו אזרחים, בהיותנו נבחרים על ידי הציבור, ואנחנו רוצים להשפיע".
לא מקבל את ההשוואה בין סמוטריץ' לבל"ד
המשוכה המשמעותית, הגבוהה יותר, בדרכה של הרשימה המשותפת אל הקולות היהודים הנחשקים, היא החיבור עם הפלג האיסלמי של רע"ם מצד אחד והפלג הלאומני של בל"ד מצד שני. עודה – חילוני, איש חד"ש – מוצא עצמו במלכוד. הוא יודע שהיהודים שהוא פוגש קרובים אליו בדעותיהם, כולם מצביעים פוטנציאלים של חד"ש.
אבל לא חד"ש עומדת לבחירה, אלא הרשימה המשותפת. והם נרתעים מדבריה של היבא יזבק מבל"ד, חשים מאוימים כשהם רואים דגלי פלסטין בהפגנות בוואדי ערה, לא מסוגלים להצביע למפלגה שאחדים מחבריה מתנגדים לזכויות לקהילה הלהט"בית, או פשוט משווים – כפי שעשה אחד השואלים – בין הלאומנות הפלסטינית של בל"ד ללאומנות היהודית של סמוטריץ'.
כאן עודה כבר נאלץ לתמרן בזהירות בין עמדותיו האישיות לבין המחויבות שמוטלת עליו עכשיו, כמנהיג הרשימה המשותפת, לשמור על אחדות השורה.
"אני לא יכול לקבל השוואה בין אנשים שנאבקים להקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, ומכירים בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי, לבין סמוטריץ', שלא מכיר בזכויות של העם הפלסטיני"
"גם במאבק לשחרור השחורים בארצות הברית, היה מרטין לותר קינג והיה מלקולם אקס. אני יכול להגיד שאני לא מסכים עם מלקולם אקס ושהסכמתי עם הדרך של מרטין לותר קינג. אז מה? האם זו היתה יכולה להיות סיבה לא לתמוך בכלל במאבק השחורים?
"אי אפשר להגיד שהקבוצה הזו, שסבלה כל כך הרבה שנים, אני פוסל אותה, או שאני משווה בינה לבין אלה שהיו גזענים כלפיה. את זה אני לא אקבל! לכן אני לא מקבל את ההשוואה בין סמוטריץ' לבין בל"ד. וזה לא שאני מוותר על העקרונות שלי. אנחנו מנהלים שיח, ויש בינינו חילוקי דעות. ואני מנסה לשכנע כל הזמן. אבל לא מוכן לעשות להם דה-לגיטימציה.
"יש הגמוניה מאוד קשה ומאוד גזענית במדינת ישראל. לפיה מי שתומך, למשל, בכך שמדינת ישראל תהיה מדינת כל אזרחיה, הוא הכי קיצוני וצריך להוציא אותו מכל מעגל. אנחנו לא צריכים לקבל את הגישה הזאת. אני יכול להסכים או לא להסכים עם חלק מהעמדות שלהם (של בל"ד), אבל לעשות מהם קבוצה של מצורעים, של קיצונים שאי אפשר איתה, את זה אני לא אקבל. את זה אני לא יכול לקבל.
"אני לא יכול לקבל השוואה בין אנשים שנאבקים להקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, ומכירים בזכות ההגדרה העצמית של העם היהודי, לבין סמוטריץ', שלא מכיר בזכויות של העם הפלסטיני. אני חושב שזו השוואה שאין לה מקום בכלל.
"אין לנו פריבילגיה להיכנס לעניין הזה. אנחנו מיעוט. והפכנו למיעוט נרדף. יש דברים שגם אני לא אוהב. בכמה רמות. בכמה כיוונים. ואני לא מדבר רק על הרשימה המשותפת. אני מדבר, למשל, גם על ועדת המעקב. יש קבוצות (בחברה הערבית) שאין לי הרבה משותף איתן. יחד עם זאת אני מבין את גודל השעה. אני מבין כמה אחדות הציבור שלנו חשובה לנו, למרות חילוקי הדעות.
"כשהייתי מזכ"ל חד"ש, לפני שנכנסתי לכנסת, בכל שבוע כתבתי מאמרים ופוסטים נגד גישה זו ונגד גישה אחרת. מאז שנהייתי ראש הרשימה, אני מנסה לקרב, לאחד. זה התפקיד שלי עכשיו. אנחנו מנהלים דיונים על הכל – אבל צריכים לשמור על המחנה".
לתמרן בין הסתירות
הנפת הדגל הפלסטיני בהפגנות בישראל היא כבר עניין פשוט בהרבה, מבחינת עודה. "הממסד ניסה להפוך את כולנו לייצור שנקרא 'ערביי ישראל'", הוא מזכיר, "אבל כמו שאין דבר כזה 'יהודיי ישראל' אין גם דבר כזה 'ערביי ישראל'.
"היצור הזה, אין לו שורשים. הוא נולד ב-1948, בלי שורשים, בלי זהות לאומית, בלי זיקה. והייצור הזה לא יכול להיות ערבי ב-100%, כלומר להזדהות עם העם הפלסטיני והמאבק שלו. ויחד עם זאת הוא גם לא יכול להיות ישראלי ב-100%. כי רק היהודי הוא ישראלי 100% במדינת היהודים. אז ערבי ישראלי הוא מין ערבי משובש כזה וישראלי משובש כזה. אנחנו לא מקבלים את המשוואה הזו.
"אני בן לעם הערבי הפלסטיני. ויחד עם זאת אני אזרח במדינת ישראל. לפעמים יש סתירות בין השניים. אנחנו מתמרנים ביניהן. אז אני מבקש מכם לכבד את הייחוד הלאומי שלי. יש פה גם הרבה פסיכולוגיה. הרי אם זה כאפייה, אין בעיה, נכון? הדגל, בגלל אש"ף וכל ההיסטוריה הוא סמל בעייתי. אבל הדגל הזה היה לפני אש"ף, ולפני 48'.
"האנשים יש להם סממנים לאומיים. והתשובות שלנו לא תמיד קלות. אנחנו לא רק עם אחד. ולא רק תרבות אחת. ולא באנו כולנו מאותו מקום. אנחנו צריכים לכבד כל אחד את הסמלים של האחר. והדגל הזה הוא בכלל לא נגדכם. לגבי הטקטיקה והחוכמה – האם זה עיתוי טוב להניף דגל? האם זה המקום להניף אותו? על זה אני תמיד מוכן לדבר.
"אני לא יודע להגיד אם אני בחרתי בפוליטיקה או שהפוליטיקה בחרה בי. בכיתה י"ב הייתי ראש מועצת התלמידים וכבר אז נאבקתי למען אותם ערכים שאני מאמין בהם היום. אני שייך לתנועת חד"ש מאז ומתמיד"
"מה שהכי חשוב מבחינתי, זה שאני מבין, בהיותי אזרח ערבי במדינה, שלבד אנחנו לא יכולים. ויחד עם זאת אני מבין היטב, שבלעדינו זה בלתי אפשרי. לכן, השותפות היהודית ערבית היא אבן הפינה לכל שינוי עמוק במדינה, של שלום אמיתי, של דמוקרטיה אמיתית, של שוויון אמיתי ושל צדק חברתי אמיתי. זה חייב להיות ביחד. ערבים ויהודים.
"אני לא יודע להגיד אם אני בחרתי בפוליטיקה או שהפוליטיקה בחרה בי. בכיתה י"ב הייתי ראש מועצת התלמידים וכבר אז נאבקתי למען אותם ערכים שאני מאמין בהם היום. אני שייך לתנועת חד"ש מאז ומתמיד. גם ההורים שלי תמכו בחד"ש מאז שנולדתי. ועם הזמן אני יותר ויותר מאמין בדרך של חד"ש.
"הערכים של חד"ש מצוינים. בפרקטיקה – יש הרבה ערבים והרבה פחות יהודים. ואני מבין היטב, שבשביל לקשר בין התיאוריה הנכונה לבין הפרקטיקה הנכונה, חייבים לפעול ביחד. ערבים ויהודים. אנחנו חייבים לחזק את הצד היהודי בחד"ש. לכן מבחינתנו, לבוא ולדבר עם הציבור היהודי זה א'-ב'.
"אנחנו צריכים ללכת אל הפרויקט היהודי-ערבי כאל הפרויקט החשוב של חיינו. ואנחנו רק מתחילים. אנחנו לא מסיימים עם הרשימה המשותפת. זו רק ההתחלה, בדרך להקים מפלגה שתהיה בית לכל המוחלשים בחברה. רשימה יהודית-ערבית של מוחלשים, שיש להם אינטרס משותף לחיות יחד בחברה של צדק חברתי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם