הודעה מפתיעה שיצאה משולחנו של ראש עיריית גבעתיים לפני כחודש בישרה על צרות חדשות שפוקדות את בית הספר לאמנויות על שם תלמה ילין – אחד התיכונים המבוקשים בישראל, הפועל כבר עשרות שנים כמוסד מרכזי להוראת תאטרון, קולנוע, מוזיקה, מחול ואמנות חזותית.
ראש העירייה, רן קוניק, הודיע כי נבחנת האפשרות להפסיק את התמיכה העירונית בבית הספר, שמתבטאת בעיקר בהקצאת המבנה והתשתיות, וכן להגביל משמעותית את מספר תלמידיו המתגוררים מחוץ לגבעתיים, ואף להעביר את המוסד המיתולוגי מהמבנה המיושן שלו לעיר אחרת.
את שנת 2018 סיים בית הספר בגירעון של כמעט מיליון שקל, גידול של 600 אלף שקל משנת 2017. על פי גורמים במשרד החינוך, צפוי בית הספר לסיים את שנת הלימודים הנוכחית עם גירעון כמעט כפול – 2 מיליון שקל – ובשלב זה כלל לא ברור אם יש מי שיכסה זאת. העירייה, מצידה, הבהירה שאינה מתכוונת לעשות זאת ואילו משרד החינוך מדבר בכמה קולות, ובינתיים נראה אובד עצות.
תלמה ילין סובל מהזנחה מתמשכת של תשתיות וציוד לימוד. המבנים ישנים ומתבלים, חצר בית הספר בלויה וללא צל, בכמה מבנים יש נזילות מים, במבנים אחרים חסר מיזוג, ובכלל, בבית ספר שלב-לבה של תכנית הלימודים שלו הוא אמנויות, קצת מוזר לגלות מחסור בציוד לצילום ועריכת וידאו, מקרנים לא תקינים, ומחשבים שלא מצליחים להתמודד עם תוכנות מקצועיות וכבדות.
ההורים מתלוננים בעניין זה לעיריית גבעתיים כבר שנים, אך היא משתתפת באופן זעום בלבד בתקציב בית הספר, בהיקף של 150 אלף שקל בשנה, מתוך תקציב של כ-18 מיליון שקל, ונמנעת מלטפל בתשתיות – בין היתר משום שלפחות חצי מהתלמידים אינם תושבי גבעתיים.
הורים טוענים שהעירייה מבקשת לאחוז בחבל בשני קצותיו: גם ליהנות מיוקרתו של תלמה ילין כבית ספר בעל אפיל ופרסום ארצי – וגם לייבש אותו בתקציבים.
אבל ההודעה הזאת של ראש עיריית גבעתיים, שיש הרואים בה ניסיון של העירייה להתנער ממצבו הכספי הקשה של תלמה ילין, מסתירה סערה נוספת המתחוללת בשנה האחרונה בציר שבין הורי התלמידים להנהלה, עקב תלונות על ההתנהלות הכספית של בית הספר.
מסמכים שהגיעו לידי זמן ישראל מטילים צל על האופן שבו נגבים, מנוהלים ומוצאים כספי ההורים, שמשולמים לתלמה ילין. אלה מעידים לכאורה כי הבטחות ההנהלה לנהוג ב"שקיפות מלאה" בכל הקשור לתשלומי ההורים אינן ממומשות, וכי התנהלות העמותה שמנהלת את ביה"ס אינה עומדת בכללי המינהל התקין.
בכיר במערכת החינוך אישר כי גורמים במשרד החינוך מודאגים ממצבו הכלכלי של בית הספר וציין כי לאחרונה נערכה בדיקה רשמית סביב מה שהוא הגדיר כ"סחרחורת מטורפת של בור תקציבי בלתי סביר בתלמה ילין"
הנהלת בית הספר טוענת כי היא "מוכפשת באופן אינטנסיבי" על ידי נציגי ההורים, וכי אלה מעבירים "אינפורמציה מוטעית העלולה לפגוע בשמו הטוב".
עם זאת, בכיר במערכת החינוך, שביקש להישאר בעילום שם, אישר כי גורמים במשרד החינוך מודאגים ממצבו הכלכלי של בית הספר וציין כי לאחרונה נערכה בדיקה רשמית סביב מה שהוא הגדיר כ"סחרחורת מטורפת של בור תקציבי בלתי סביר בתלמה ילין". לדבריו, מסקנות הביניים של הבדיקה קבעו כי "תלמה ילין נמצא לקראת קריסה כלכלית של ממש", ומצביעות על "בזבוז כספים על מנגנון ופגיעה בתנאי הלימוד. ערפל כבד מכסה את עתידו של בית הספר", אמר.
כספים נגבו שלא כדין
בית הספר תלמה ילין הוקם בשנת 1959 בתל אביב כשלוחה של האקדמיה למוזיקה. הוא עבר למשכנו בגבעתיים ב-1980, ועם השנים צבר מוניטין בזכות ההישגים האמנותיים של תלמידיו ושל התזמורת הסימפונית שהוא מפעיל.
ואולם בשנים האחרונות העיבו על שמו הטוב של תלמה ילין כמה פרשיות של הטרדות מיניות שנחשפו בבית הספר, ובעקבות זאת הוגשו תלונות נגד שלושה מורים, ומשרד החינוך פתח בבדיקה.
תלמה ילין מוגדר "בית ספר ייחודי" ומבנהו שעטנז חינוכי מעט-מורכב: הניהול מופקד בידי עמותה ציבורית המהווה תאגיד עירוני בשליטת עיריית גבעתיים.
גם האחריות המוניציפלית היא של עיריית גבעתיים, אך הפיקוח והתקצוב של הצד הפדגוגי נתון בידי משרד החינוך, וכל תשלומי ה"אקסטרות", הכוללים לימוד של אמנויות הבמה, מועברים על ידי ההורים.
מטבע הדברים, הורים השולחים את ילדיהם לבית ספר ייחודי למוזיקה, למשחק או למחול, מבינים את ההשלכות הכלכליות של הבחירה החינוכית הזו, ומוכנים לשלם סכומי כסף משמעותיים לצורך כך.
לא מעט הורים טוענים כי הנהלת בית הספר והעמותה המנהלת אותו מנצלים את התלהבות התלמידים, כדי להעמיס על ההורים תשלומים עודפים, ללא שקיפות ובאופן הנוגד את הוראות משרד החינוך ואת המינהל התקין
יותר מ-95% מתקציב בית הספר מגיע משני גורמים: ממשרד החינוך, ומתשלומי הורים, שנתונים לפיקוח של משרד החינוך, ו"צבועים" למטרות ספציפיות, לטובת לימודי האמנות של התלמידים. אבל לא מעט הורים טוענים באחרונה כי הנהלת בית הספר והעמותה המנהלת אותו מנצלים את התלהבות התלמידים, כדי להעמיס על ההורים תשלומים עודפים, ללא שקיפות ובאופן הנוגד את הוראות משרד החינוך ואת כללי המינהל התקין.
ביוני האחרון הופתעו ההורים לקבל הודעת סמס ממנהל בית הספר, משה פילוסוף, שבה הודיע להם על העלאה נוספת בשכר הלימוד. "לקראת שנת הלימודים הקרובה אושר לחזור ולגבות שכר לימוד מלא, כפי שהיה בעבר, בתוספת עדכון נדרש", נכתב בהודעה. כלומר, סכום של כ-11,000 שקל ששולם עבור תכנית הלימודים הנוספת (תל"ן) בשנת הלימודים הקודמת, תש"פ, יעודכן, ובשנת הלימודים הנוכחית (תשפ"א) יידרשו ההורים לשלם 12,360 שקל.
כמה מההורים הופתעו מגובה התשלום המעודכן, והחליטו לבדוק אם ההעלאה הזו אושרה במשרד החינוך. אחרי הכל התשלום עבור לימודי התל"ן הייחודיים אינו פרי החלטה של בית הספר לבדו, אלא כפוף לאישורו של משרד החינוך. בדיוק לצורך זה מתכנסת מדי שנה ועדת חריגים ארצית במשרד החינוך, והיא זו שמחליטה מה סכום הכסף שבתי ספר יכולים לגבות מההורים, גם אם מדובר בבתי ספר ייחודיים, שמראש גובים סכומי כסף גבוהים יותר מההורים.
באף אחת מ-4 השנים האחרונות לא אושר לתלמה ילין לגבות מההורים סכום חמש ספרתי לשנה, כך שגם הצהרת מנהל בית הספר, על כך שהתקבל האישור "לחזור ולגבות שכר לימוד מלא", אינה נכונה
בדיקה העלתה כי החשד של ההורים היה מוצדק. ועדת החריגים של משרד החינוך החליטה ב-2 ביוני להמשיך את "מתווה ההפחתה" שמאפשר לבית הספר לגבות רק 6,815 שקל מכל תלמיד, כלומר כמעט חצי מהסכום שנדרשו ההורים לשלם. ממכתבו של יו"ר ועדת החריגים הארצית עלה כי גם הסכום ששילמו ההורים שנה קודם לכן – 11,400 שקל עבור כל תלמיד – היה גבוה מזה שוועדת החריגים אישרה לבית הכסף לגבות, והוגבל ל-7,800 שקל.
למעשה, גילו ההורים, כי במשך שנתיים גבה מהם תלמה ילין כ-9,000 שקל יותר מכפי שאושר לבית הספר לגבות מכל תלמיד. באף אחת מ-4 השנים האחרונות לא אושר לתלמה ילין לגבות סכום חמש ספרתי לשנה, כך שגם הצהרת מנהל בית הספר, על כך שהתקבל האישור "לחזור ולגבות שכר לימוד מלא", אינה נכונה. שכר הלימוד שמשרד החינוך אישר לגבות בשנת הלימודים תשע"ח, לפני שלוש שנים, הסתכם ב-9,500 שקל.
ההורים מתארגנים למאבק
בדיעבד גילו ההורים כי בית הספר התקשה לקבל את רוע הגזירה של ועדת החריגים במשרד החינוך, ופנה אליה בשנית בחודש יולי, בבקשה לאשר העלאה של תשלומי ההורים. ואולם ועדת החריגים נותרה בעמדתה ודחתה את הבקשה.
"הוועדה דוחה את בקשת בית הספר", כתב יו"ר ועדת החריגים לבית הספר באמצע יולי 2019, וציין כי הוועדה "עומדת על עמדתה בהתאם להחלטה מ-2.6".
במכתב גם הובהר הצורך לדווח להורים על החלטת הוועדה: "עד סוף יולי מחויב בית הספר לעדכן את ההורים בהחלטות משרד החינוך". ולמען הסר ספק שלח יו"ר ועדת החריגים לבית הספר מכתב נוסף שבוע לאחר מכן והזהיר: "הפרה נוספת של הוראות הוועדה תביא לבחינת תקצוב בית הספר".
"כדי שאשלם סכומים גבוהים ממה שאושר אני רוצה פירוט מדויק של התקציב. אני לא מוכנה יותר לשלם על סגירת הגירעון שנצבר בשנים הקודמות, מה גם שהתמורה הניתנת לילדים הולכת ופוחתת ככל שגובה התשלומים עולה"
אבל כל ההתנהלות הזאת של בית הספר הוסתרה מההורים בזמן אמת. כשעמדת ועדת החריגים ביחס לגובה הגבייה מתגלה להורים, הם מנסים לברר בדרכים נוספות מה מקור הפער המפתיע בין סכום הכסף שבית הספר דורש הם לשלם, לבין מה שהוא רשאי לגבות.
כך הם מגיעים לחגית גוטדינגר, רפרנטית תשלומי הורים של מחוז תל אביב במשרד החינוך, ומבקשים ממנה לבדוק אם יכול להיות שבמסלול אחר אושרה להנהלת תלמה ילין לגבות מההורים סכומי כסף גבוהים יותר. אבל גם גוטדינגר מבהירה כי "בית הספר לא קיבל אישור גבייה בסכום זה".
"בשלב הזה הבנתי סופית, ביחד עם כמה מחבריי ההורים, שמסבנים אותנו", אומרת אילת אפק, אמא לתלמידה בכיתה י"א בבית הספר. "הבנו שבשם החלום של הילדים שלנו מנסים להוציא כספים שלא כחוק, ועם זה לא יכולנו להשלים עוד. הקמנו ועד פעולה והתחלנו לדרוש שקיפות מלאה בטיפול בכספי הורים. גילינו ששקיפות כזאת פשוט אינה בנמצא".
ועד הפעולה החתים למעלה מ-120 הורים לתלמידים בבית הספר, והשיג תמיכה מרחוק מכמה עשרות הורים נוספים, שחששו להזדהות מול ההנהלה, והעביר להנהלה רשימה ארוכה של שאלות והשגות על תשלומי ההורים. אבל, לטענתם, ההנהלה המשיכה בסירובה לספק תשובות כנות והסברים מנומקים.
מכאן, הדרך למרד תשלומים הייתה קצרה. במחאה על מדיניות התשלומים העקומה נמנעו עשרות הורים מלשלם לבית הספר, ועשרות אחרים שילמו רק חלק מהסכום. כמו אפק, למשל: "כדי שאשלם סכומים גבוהים ממה שאושר אני רוצה פירוט מדויק של התקציב. אני לא מוכנה יותר לשלם על סגירת הגירעון שנצבר בשנים הקודמות, מה גם שהתמורה הניתנת לילדים הולכת ופוחתת ככל שגובה התשלומים עולה".
גם הנהלת בית הספר הבינה את ההשלכות הכלכליות של האיסור לגבות מההורים את סכומי הכסף שציפתה להם, והודיעה כי היא תיאלץ לקצץ משמעותית בפעילויות האמנותיות של בית הספר. הפעם היא פונה בעניין לרפרנט תשלומי הורים במשרד החינוך, דן גרוסמן, והוא מאשר לבית הספר להעלות את שכר הלימוד ל-9,500 שקלים.
חלק מההורים אינם שבעי רצון מההחלטה של גרוסמן, וטוענים כי סכום זה הושג ב"שיטת השקשוקה", במטרה להשיג שקט ולמשוך זמן, ולא מתוך חישוב אמיתי של צורכי התלמידים.
בניסיון ליישר את ההדורים בין הצדדים נפגשו נציגי ההורים עם גרוסמן ושיתפו אותו במצוקה שלהם. "משחקים איתנו כבר שבעה חודשים", אמר אחד האבות בפגישה. "ביקשנו דוחות – התעלמו מאיתנו. ביקשנו בצורה תקיפה יותר וקיבלנו דוחות מושחרים ומוסתרים. אני אזרח שומר חוק, ואני מוכן לשלם כמעט כל סכום עבור החינוך של ילדיי. אבל אחרי שאמרנו את זה – לא אתן את הכסף שלי למי שגונב את דעתי, ולמי שמסתיר ממני ומשחק איתי במשך שבעה חודשים.
"שיקרו לי על 12,000 שקל, ושיקרו לי על 9,500 שקל. שיקרו לי ביולי, ושיקרו לי גם בספטמבר ובאוקטובר. בכל אחד מהמקרים המנהל אמר 'יש לי אישור', ולא היה. יש פה גביית-יתר שקרית, ואף אחד לא עוצר את זה"
"שיקרו לי על 12,000 שקל, ושיקרו לי על 9,500 שקל. שיקרו לי ביולי, ושיקרו לי גם בספטמבר ובאוקטובר. בכל אחד מהמקרים האלה עלה המנהל לבמה ואמר 'יש לי אישור', ולא היה. יש פה גביית-יתר שקרית, ואף אחד לא עוצר את זה. אנחנו בין 70 ל-100 הורים שלא שילמו. אתה המוצא האחרון, לפני שאני ניגש לבית המשפט, ושם נרד לגופם של דברים".
גרוסמן ניסה להלך בין הטיפות בשיחה עם ההורים. "אנחנו עושים רגולציה בבית הספר הזה, אנחנו בודקים אותו", אמר נציג משרד החינוך. "עדיין יכול להיות פער בין הציפיות שלכם לבין התוצאות, ולכן אני מאוד נזהר לא למנוע מכם או לשלול מכם אופציות אחרות. יכול להיות שתגיעו למסקנה שהציפייה שלכם מהרגולטור גבוהה מכפי שהוא יכול לספק. המטרה שלי בעת הזאת היא לעשות 'וין וין' (שכולם ירוויחו א"ה). אתם יושבים מול לימון סחוט, ואני צריך לבדוק: האם אתם מקבלים את הסחורה עבור מה שאתם משלמים?"
על השאלה הרטורית הזאת, נמנע נציג משרד החינוך מלהשיב.
"אני לא זוכר אם קיבלתי מכתב או לא"
משה פילוסוף, עובד שנים רבות בתלמה ילין. הוא משמש בתפקידו כמנהל בית הספר מאז 2015, ולפני כן כיהן במשך שמונה שנים כסגן-המנהל. במהלך שנים אלה למד לנווט את דרכו בין משברים שהתעוררו בתלמה ילין, למשל בפרשיות היחסים הבלתי-הולמים של מורים בבית הספר, וכן לגייס את המורים לצידו.
עם ההורים, לעומת זאת, כישורי הניווט שלו קצת פחות הועילו, וחלקם טוענים כי פילוסוף מסתיר מהם מידע, ויחד עם עיריית גבעתיים מתנער מאחריות למצב הכלכלי הקשה של בית הספר.
בתחילת יולי נפגשו לשיחה טעונה עם מנהל בית הספר, כמה חברי ועד הפעולה וכמה מחברי הוועד המנהל של העמותה המפעילה את בית הספר. נושא הדיון היה מה שההורים מכנים: "גביית היתר של בית הספר".
הורה: "אני רוצה להבין: היה אישור בכתב ממשרד החינוך על 10,000 שקל?"
פילוסוף: "היה אישור בעל פה של סיכום הוועדה, שקיבלתי אותו בעל פה. במאי".
הורה: "כלומר האישור היה בעל פה?"
פילוסוף: "אני לא זוכר האמת אם קיבלתי את המכתב או לא. אבל אישור פורמלי וגם שיחה נוספת שמתועדת יש לנו את זה".
הורה: "מתי הם (משרד החינוך א"ה) שינו את דעתם (חזרה לסכום הנמוך א"ה)? השבוע? ביולי?"
פילוסוף: "כן, לפני יומיים".
התשובות האלה אכזבו את ההורים. הרי הבירורים שלהם וההתכתבות עם משרד החינוך הצביעו על עמדה עקבית שלא השתנתה ביוני או ביולי, ולפיה סכום הגבייה מההורים בכלל אמור להיות במתווה של ירידה.
גם החשש שהביעו מכך שהעלאת סכום הגבייה נועדה לכסות על גירעונות מצטברים של העמותה שמפעילה את תלמה ילין לא התפוגג בפגישה. אמנם יו"ר הוועד המנהל של העמותה, מרב בן-כנען הלר, הבהירה כי "התשלומים לא יכסו את הגירעון. אנחנו נצטרך למצוא פתרון". ואולם מסמכי עמותת "תלמה ילין" מצביעים על כך שהנושא כבר עלה על שולחן הדיונים.
למעשה, בהמלצות ועדת הביקורת של העמותה, שהגיעו לידי זמן ישראל, דווקא כן מופיעה סוגיית הגירעון של עמותת תלמה ילין, ונכתבה במפורש ההמלצה "לפעול לביטול הגירעון על ידי תוספת הכנסות מההורים", בפרק הסיכום של ההמלצות.
בדיוק כדי למנוע את המצב הזה, שבו תשלומי ההורים מכסים את גירעונות בית הספר או נכנסים לשימוש השוטף של ניהול בית הספר, נוסחו כללי משרד החינוך, כך שהם מחייבים ניהול חשבון בנק נפרד לכספי התשלומים הנגבים מהורי התלמידים, ביקורת נפרדת על חשבון הבנק הזה, חובת דיווח לנציגי ההורים וכמובן זכות עיון.
חשבונות הבנק לא היו מופרדים, ותשלומי ההורים והקצאות משרד החינוך זרמו כולם לאותו החשבון ויצרו ערבוביה שלמה, שקשה היה לפתור אותה גם כשבית הספר נאלץ לפעול על פי ההנחיות, ולהפריד את החשבונות
ההנחיה הזו לא נועדה לנפח את המנגנון הביורוקרטי, אלא כדי להבטיח כי כספי ההורים מופנים בדיוק למה שהם מיועדים, כמו תשלום עבור שעות אמנות נוספות, פעילויות מוזיקה וכדומה, ולא נכנסים לקופה הכללית של בית הספר וסותמים חורים תקציביים.
אבל, בתלמה ילין חשבונות הבנק לא היו מופרדים, ותשלומי ההורים והקצאות משרד החינוך זרמו כולם לאותו החשבון ויצרו ערבוביה שלמה, שקשה היה לפתור אותה גם כשבית הספר נאלץ לפעול על פי ההנחיות, ולהפריד את החשבונות.
כשההורים ביקשו להבין בקיץ האחרון איך מוודאים שבחשבון המשותף של בית הספר לא ידלגו תשלומים מצד לצד, הרגיעה אותם אריאלה זיסקוביץ, חשבת השכר של עמותת "תלמה ילין", ואמרה: "אם נצטרך לעשות הפרדה (בין התשלומים) בית הספר יודע לעשות אותה. לא צריך חשבון נפרד".
לפי דיווחי ההוצאות של ההנהלה, מסתכמות ההקצאות של משרד החינוך לטובת משכורות המורים לאמנות בחצי מיליון שקל. אבל בדיקה של רואה חשבון מטעם עיריית גבעתיים, העלתה כי הסכום גבוה כמעט פי ארבעה
כל כך יודע לעשות את זה, שגם באוקטובר, לאחר שהחשבונות הופרדו כפי שמחייב משרד החינוך, ההורים המשיכו להתלונן כי הצ'קים שלהם הופקדו בחשבון של בית הספר, ולא בחשבון ההורים. ולמה זה משמעותי? כי מישהו צריך לשלם למורי מגמות האמנות.
משרד החינוך אמור לכסות את עלויות הלימודים לבגרות ברמה של חמש יחידות גם בתחומי האמנות. כל שאר הלימודים והפעילויות האמנויות מוגדרים כתל"ן (תשלום לימודים נוסף), והם אמורים להיות משולמים ישירות מהכספים שנגבים מהורי התלמידים.
לפי דיווחי ההוצאות של ההנהלה, מסתכמות ההקצאות של משרד החינוך לטובת משכורות המורים לאמנות בחצי מיליון שקל בלבד. אבל בדיקה של רואה חשבון מטעם עיריית גבעתיים, העלתה כי הסכום המלא שמעביר משרד החינוך לבית הספר גבוה כמעט פי ארבעה, ומגיע לכ-1.7 מיליון שקל; ואילו בדיקה של ראשת מינהל החינוך של עיריית גבעתיים, אירית אהרונסון, מצאה כי הסכומים שמשרד החינוך מעביר לבית הספר גבוהים מאלו המוצהרים בדוחות בית הספר, ומגיעים לפי בדיקתה ל-1.2 מיליון שקל.
הסכום המדויק שמעביר משרד החינוך לתלמה ילין נותר לא ברור ונתון במחלוקת – חצי מיליון, 1.2 מיליון או 1.7 מיליון שקל – אך לאחר הפרדת החשבונות כן היה ברור שבחשבון בית הספר לא נותר כסף לשלם למורי האמנויות עבור החלק שמכוסה על ידי משרד החינוך, ואילו בחשבון ההורים דווקא כן היה כסף.
"הלוו חצי מיליון שקל כדי לשלם למורים גם עבור השעות שמשרד החינוך מתקצב. בעצם מדובר ב'דאבל דיפ': משרד החינוך משלם עבור המגמות, אנחנו משלמים עבור המגמות, ועמותת בית הספר נהנית מכל העולמות"
כדי למנוע את השבתת עבודת המורים המקצועיים ואת הפגיעה בתלמידים, סיכם ועד ההורים הרשמי של בית הספר עם ההנהלה, כי כל התשלום למורי האומנות – גם החלק של ההורים וגם החלק של משרד החינוך – יתבצע מהחשבון של כספי ההורים, וכי בית הספר יחזיר להורים רטרואקטיבית את הכספים המגיעים ממשרד החינוך.
"הפתרון שהוחלט עליו היה לתת מעין 'הלוואה' מההורים לבית הספר כדי לשלם למורים לאמנות", אומר אורי שטרן, חבר בוועד הפעולה של ההורים. "תכלס נתנו להם הלוואה של חצי מיליון שקל, כדי לשלם למורים גם עבור השעות שמשרד החינוך מתקצב באופן שוטף. בעצם מדובר ב'דאבל דיפ' לכל דבר: משרד החינוך משלם עבור המגמות, אנחנו משלמים עבור המגמות, ועמותת בית הספר נהנית מכל העולמות".
כצפוי, גם סביב ההחלטה הזו התגלעה מחלוקת. הפעם יצאו הורי ועד הפעולה נגד ועד ההורים הרשמי, וטענו כי מדובר ב"הלוואה" לא תקינה, ללא ריבית, שההורים נדרשים להעביר לבית הספר.
המחלוקת נותרה בעינה, שלושה חודשים חלפו, ובינואר הזכיר ועד ההורים הרשמי לבית הספר כי מועד ההלוואה הסתיים ועליהם להשיב את הכסף. ואז קרה דבר מוזר: גם התשלום החודשי הבא, למעלה מ-300,000 שקלים, עבר מחשבון ההורים לחשבון בית הספר, למרות הכל.
מתכתובת שהגיעה לידי זמן ישראל עולה כי מנהלת חשבונות בבית הספר חתמה על פקודת התשלום ללא חתימת ההורים הדרושה, ושהבנק פשוט אישר את העברת הכסף והעביר מאות אלפי שקלים מכספי ההורים באופן לא תקין. בבית הספר הגדירו את התקלה הזו כ"טעות חד-פעמית שמנהל בית הספר לוקח עליה את מלוא האחריות". תקלה או לא, בפועל הכסף לא הוחזר לחשבון ההורים עד כה.
משכורות הבכירים עלו, ההורים משלמים על תשתיות
לתוך הקלחת הזו נכנס דיון נפרד על הייעוד של כספי ההורים. אחרי הכל, אולי בכל זאת נגבים מההורים כספים גם עבור שיעורים ופעילויות שמשרד החינוך או העירייה כן אמורים לממן ולא הם? אולי אפשר לייעל את הפעילות של בית הספר, באופן שיפחית את תשלומי ההורים?
בהנהלה הביעו את החשש שקיצוץ התשלומים יביא בהכרח לפגיעה בליבת לימודי האמנות, ולביטול שלל פעילויות בבית הספר, כמו ערבי השירה, הפקות מחזמר, ולימודים ייעודיים במגמות. ההנהלה הבהירה שאין מאיפה לקצץ, ושההורים יורים לעצמם ברגל כשהם דורשים התייעלות. "כדי לקיים את התכנית האמנותית שאנו נותנים כל שנה (עולה לנו) סביב 12,500 שקל להורה, וזאת בלי קשר לגירעון", ציין המנהל בפגישה שקיים עם ההורים באוגוסט.
אבל בדיקה מעלה שאולי בכל זאת יש מקום לשקול התייעלות. לפחות בכל הקשור להוצאות השכר של בית הספר. מדוחות עמותת תלמה ילין עולה כי עלות השכר של חמשת הבכירים בעמותה זינקה בחצי מיליון שקל בתוך ארבע שנים, לאחר ששכרם עלה בתקופה זו ב-30%. אחת הסיבות לכך היא שעם חברי חמישיית בעלי השכר הגבוה בתלמה ילין נמנית גם מורה שהפכה להיות חברת הנהלה, וכתוצאה מכך קפץ שכרה בבת אחת בעשרות אחוזים.
ההורים שילמו מאות אלפי שקלים על סעיפים כמו: תגבור שמירה בשעות אחרי הצהריים, רכישה, תיקון ותחזוקה של מזגנים, שירותי הגברה ותשתיות אינטרנט, רכישת תוכנות מחשב, ואפילו צורכי מעבדות
גם הצצה ב"כרטסת" התשלומים שנמשכו מחשבונות ההורים, מצביעה על בעיה. אותה כרטסת ש"נוהלה בזמן אמת", לטענת ההנהלה, הגיעה להורים מוועד הפעולה אחרי כמה חודשי המתנה, והייתה עמוסה בהשחרות. בין לבין הופיעה שורה ארוכה של סכומים, בגובה של מאות אלפי שקלים, שאינם נכנסים להגדרה של "תשלומי הורים" באף בית ספר, גם על פי הגישה הליברלית ביותר.
בין השאר שילמו ההורים מאות אלפי שקלים עבור סעיפים כמו: תגבור שמירה בשעות אחרי הצהריים, רכישה, תיקון ותחזוקה של מזגנים, שירותי הגברה ותשתיות אינטרנט, רכישת תוכנות מחשב, הרצאות העשרה בנושאי "סמים ומוח", ואפילו צורכי מעבדות הפיזיקה והביולוגיה.
חלק מההורים מתכוונים לדרוש השבה של הכספים הללו, ואף שוקלים פעולה משפטית.
"מכיוון שלא היה חשבון נפרד לתשלומי הורים שילמנו, להערכתי, בארבע השנים האחרונות כשני מיליון שקלים מיותרים על דברים שאין בינם לבין תשלומי הורים כל קשר. משום מה הבלגן בתשלומים תמיד עובד רק לכיוון אחד"
"אני חושבת שזאת גישה רשלנית של ההנהלה, אומרת שירילי דשא, אמא לשני ילדים בתלמה ילין, ובוגרת בית הספר בעצמה. "מכיוון שלא היה חשבון נפרד לתשלומי הורים שילמנו, להערכתי, בארבע השנים האחרונות כשני מיליון שקלים מיותרים על דברים שאין בינם לבין תשלומי הורים כל קשר – בין אם זה משכורות לגורמים בעמותה, שירותי ניקיון ושמירה, אביזרים מתכלים או טעויות בוטות בסיווג מורים. ומשום מה הבלגן שנוצר בתשלומים תמיד עובד רק לכיוון אחד".
ואם כבר בלגן, אז גם בתשלום הזכויות הסוציאליות של המורים נמצאו אי-סדרים. לזמן ישראל נודע כי השבוע התקיימה פגישה של הוועד המנהל של העמותה ומנהל בית הספר, עם ועד המורים של בית הספר, וזאת בעקבות עיכובים מתמשכים בהפרשות עבור פנסיה וביטוח לאומי. בפגישה הובטח למורים כי עד סוף שנת הלימודים יוחזרו הרכיבים הסוציאליים שנגרעו משכרם, בתוספת ריבית.
במשרד החינוך מודעים לבעיות, ובשבוע הקרוב אמורות להתקיים פגישות בנושא עם הגורמים הרלוונטיים. בינתיים, נראה שלאף גורם רשמי אין תשובות טובות.
תגובות
רשימה ארוכה של שאלות ששלחנו לדוברות משרד החינוך לא נענתה, והמשרד הסתפק בתגובה כללית: "משרד החינוך מייחס חשיבות רבה בהמשך טיפוחו של בית הספר תלמה ילין כמוביל בתחום האמנות והתרבות. מזה זמן מתקיימים דיונים בין הגורמים המקצועיים להסדרת תשלומי ההורים על פי הנהלים".
מנהל בית הספר, משה פילוסוף, סירב להתייחס, טען שאסור לו להתראיין והפנה למפקחת על בית הספר, ברכה ברייר, שגם היא לא השיבה על השאלות. בדוברות משרד החינוך טענו כי המנהל רשאי להגיב על הטענות, אך הוא התעלם גם מפנייה נוספת, שלישית במספר.
בעיריית גבעתיים סירבו להגיב, וגם פנייה לאירית אהרונסון, מנהלת החינוך בעירייה, הושבה ריקם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תחקיר מקיף ורק חבל שהוא לא כולל את כל התמונה. חבל שלא בדקתם קצת את התנהלותם של ההורים הללו, ולא התעניינתם אצל הורים אחרים ואפילו הועד המוסדי על המצב. הייתם מקבלים כתבה הרבה יותר עסיסית וגם יותר מדוייקת…