אם רכשתם כרטיס טיסה וברגע האחרון בוטלה טיסתכם או נדחתה ב-8 שעות לפחות בגלל הקורונה, דעו את זכויותיכם: חברת התעופה מחויבת לדאוג לכם למזון ולמשקאות בזמן ההמתנה הארוכה; לאירוח במלון אם העיכוב כולל לילה אחד או יותר; לשירותי הסעה בין שדה התעופה והמלון; להחזר כספי או כרטיס טיסה חלופי; וכן לפיצוי כספי של עד 3,080 שקל.
מי שדאג לכם לכל ההטבות והפיצויים הללו הוא "תומך הטרור", "גיס חמישי" ו"שונא ישראל" אחמד טיבי.
למעשה, "חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה)", שמכוחו מחויבות חברות התעופה לדאוג ולפצות את נוסעיהן במידת הצורך, מכונה גם "חוק טיבי". כן, אחמד טיבי. אותו אחד שתמיכתו בממשלת מיעוט בהובלת בני גנץ מתוארת כסכנה לביטחון הלאומי.
טיבי, כמו חברי כנסת אחרים מהרשימה המשותפת, הוא מחוקק חברתי. כתב חדשות 13 עקיבא נוביק בדק לפני שנתיים קרוב ל-3,500 הצעות חוק שהגישו חברי כנסת ערבים, וגילה ש-97% מהן עוסקות בנושאים אזרחיים. רק 3% מההצעות עסקו בנושאים לאומיים או כאלה הנוגעים לכיבוש.
עד למועד הבדיקה הגישה הח"כית לשעבר חנין זועבי 147 חוקים בכנסת ה-20, ולמרות תדמיתה השנויה במחלוקת, רק ארבעה מהם היו בנושאים לאומיים. אצל טיבי דובר ב-11 מתוך 333 הצעות חוק. זוהי התמונה גם בבדיקות נוספות שנערכו.
בחינת הצעות החוק של טיבי, שעברו את כל שלבי החקיקה ונכנסו לספר החוקים, מלמדת שמאז נבחר לראשונה לכנסת ב-1999, הוא היה היוזם הראשון של 8 חוקים. כיוזם שותף הוא העביר יחד עם ח"כים אחרים 47 חוקים נוספים. בשל המקום המוגבל נבחן כאן רק חוקים שהח"כים הערבים הם מגישיהם הראשונים.
הקדמת תשלומי קצבאות לפני החגים
החוק האחרון שיזם טיבי עיגן נוהג של הביטוח הלאומי להקדים תשלום קצבאות לפני חגים, כדי לוודא שלמוטבים יהיה כסף לקניות והם יוכלו לחגוג כראוי. החוק נכנס לתוקף בינואר הקודם, וקיומו מקל מעט את החרדה הכלכלית של מקבלי קצבאות מעוטי יכולת, לפני חגים החלים בצמוד למועד העברת הקצבאות הקבוע.
קודם לתיקון לחוק הביטוח הלאומי העביר טיבי ב-2012 את החוק לפיצוי וסיוע בשל ביטול טיסות ושינוי בתנאיהן. ב-2008 עבר חוק "הסדרת העיסוק במקצועות בריאות" שיזם, ועוסק בהכרה בעוסקים במקצועות פארא-רפואיים כמו פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, וטיפול בדרמה ובמוזיקה. עד לאישור החוק, בעלי מקצוע רבים לא זכו להכרת משרד הבריאות בגלל ביורוקרטיה, היעדר שקיפות והיעדר בהירות, ובעיקר סבלו מכך בעלי מקצוע שלמדו בחו"ל.
ב-2007 העביר טיבי שני חוקים. אחד עיגן פסיקה של בג"ץ ולפיה מועצת עיר או רשות מקומית הדנה בהתקשרות של הרשות בחוזה, חייבת לקבל קודם חוות דעת משפטית בכתב, כדי שהדיון יהיה מנומק ומבוסס. חוק אחר היה תיקון לחוק העונשין, שקבע עונש של 6 חודשי מאסר למי שימכור כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים.
ב-2005 העביר טיבי, יחד עם חברי הכנסת לשעבר מוחמד ברכה ועיסאם מח'ול, תיקון לחוק העונשין הקובע עונש מאסר של ארבע שנים למי שיירה בנשק בשמחות, במטרה להתמודד עם התופעה במגזר הערבי.
ב-2004 העביר עם ברכה ומח'ול שני חוקים נוספים: האחד נועד למנוע התעללות בבעלי חיים, קרבות, העבדה עד אפיסת כוחות, והמתה ללא אישור השירותים הווטרינריים; השני חייב הוספת אזהרה על אריזות פיצוחים מפני חנק לילדים בני פחות מחמש, בעקבות מקרים שבהם נגרמו נזקים מוחיים קשים, פיגור ואף מוות.
יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה לא הספיק להעביר חוקים שהוא היוזם הראשון שלהם, אך מאז נבחר לכנסת ב-2015 הצטרף כיוזם לשמונה חוקים שפורסמו ברשומות. בין השאר קידם מניעת מפגעים סביבתיים, שוויון זכויות לנשים, חינוך חינם לילדים חולים, הטבות לניצולי שואה, שיפור תנאי חופשת הלידה, הרחבת מענקי הלימודים להורים נזקקים וקידום העסקת בעלי מוגבלויות.
כיוזם ראשון ניסה עודה לקדם 98 הצעות חוק, שעסקו בין השאר בייצוג הולם במכרזים ובמינויים לנשים ולאוכלוסיה הערבית, שיפור הטיפול במעונות יום שיקומיים, ביטול המיסוי על ספרי לימוד, בריאות תלמידים, הטבות לקטועי ידיים, תשלום דמי מחלה על היעדרות בגין מחלת קרוב משפחה בודד, הגדלת היקף השידורים בערבית בערוצים 12 ו-13, פיקוח על מעונות יום לפעוטות, ושינוי הגדרת הגזענות בחוק העונשין.
ב-2004 העביר טיבי שני חוקים: האחד נועד למנוע התעללות בבעלי חיים, קרבות, העבדה עד אפיסת כוחות, והמתה ללא אישור השירותים הווטרינריים; השני חייב הוספת אזהרה על אריזות פיצוחים מפני חנק לילדים
חברת כנסת בולטת נוספת ברשימה היא עאידה תומא סלימאן, שכיהנה בכנסת ה-20 כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. תומא סלימאן נבחרה לכנסת ב-2015, והספיקה מאז להציע 103 הצעות חוק כיוזמת ראשונה, אך אף אחת מהן לא השלימה את מסלול החקיקה המלא ונכנסה לספר החוקים.
רוב הצעות החוק שלה היו חברתיות: קיצור שבוע העבודה, הגדלת קצבאות למשפחות חד-הוריות, איסור קיצוץ קצבת ילדים כנגד חוב לביטוח לאומי, דאגה לתנאי העסקה של מטפלות במשפחתונים, והנחות לתלמידים בתחבורה ציבורית.
בדצמבר האחרון הגישה תומא סלימאן עם עוד חברים ברשימה (עודה, ג'אבר עסאקלה, עופר כסיף ויוסף ג'בארין) את הצעת חוק שירותי בריאות נפש ממלכתיים, שנועדה לעגן את מחויבות המדינה להעניק טיפול איכותי למי שנזקק לו. בדברי ההסבר להצעה מופיעה פיסקה מעניינת במיוחד, המנוגדת לתפיסת הח"כים של המשותפת כעוינים באופן גורף את הרוב היהודי ואת הנרטיב היהודי:
"מדינת ישראל אשר קמה על שרידי חורבן והרס של שנים רבות, של פוגרומים ושואה איומה, על נפשותיהם החבוטות והמצולקות, מדינה שבה מיום הקמתה היא נרדפת על ידי אויביה, סובלת מאיום ביטחוני, מפיגועים, ומקשיים כלכליים הנלווים אליהם, המאבק על שמירת השפיות והחוסן הנפשי הוא מאבק יומיומי שהינו בגדר הכרח קיומי".
בסיום דברי ההסבר נכתב כי הצעות דומות הוגשו החל בכנסת ה-17 על ידי שלי יחימוביץ' ודב חנין, וכי הצעה זהה של חברי הכנסת לשעבר הוגשה בכנסת ה-20. ייתכן כי מאותה הצעה נותרו גם דברי ההסבר, אך למרות שחברי הכנסת של המשותפת עדכנו את שמות יוזמי ההצעה בראש המסמך, ואת פסקאות הסיום של דברי ההסבר, הם בחרו שלא לשנות או למחוק את הפסקה המובאת כאן.
חזון מדינת כל אזרחיה
באופן טבעי, חברי הכנסת הערבים לא עוסקים רק בחקיקה חברתית. תומא סלימאן הגישה גם הצעה לבטל את הסעיף בפקודת בתי הסוהר המאפשר הזנה בכפייה של אסירים ביטחוניים, וכן הצעה לביטול חוק רמת הגולן, שמכוחו הוחלה ב-1981 ריבונות ישראל על השטח שנכבש מסוריה ב-1967.
ח"כ יוסף ג'בארין הוביל את כל חבריו מהמשותפת בכנסת ה-20, יחד עם חברי הכנסת לשעבר ממרצ מוסי רז ועיסאווי פריג', להגיש את הצעת "חוק-יסוד: מדינה דמוקרטית, רב-תרבותית ושוויונית".
זוהי הצעת חוק המבקשת ליישם את חזון האזרחים הערביים למדינת כל אזרחיה, אותו חזון המפחיד כל כך את הישראלים היהודים. דווקא בהצעה הזאת טמונה הפרכה לטענה הנשמעת לא מעט בימים אלה, ולפיה חברי הכנסת הערבים שוללים באופן מוחלט את מעמדם של היהודים בישראל, ומבקשים בסופו של דבר להקים כאן מדינה ערבית שבה היהודים הם בני חסות פחותי מעמד.
מטרת החוק, נכתב בהצעה, היא "לעגן את ערכיה של המדינה כמדינה דמוקרטית ורב-תרבותית, המקיימת שוויון אזרחי, תרבותי ולאומי מוחלט עבור כלל אזרחיה".
סעיף 2 בהצעה מכיר בכך ששם המדינה הוא ישראל, כפי שבחרו היהודים:
"מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית ושוויונית, שמושתתת על ערכי כבוד האדם, חירותו ושוויונו, ברוח העקרונות שבהכרזה הבינלאומית בדבר זכויות האדם ובמגילת האומות המאוחדות".
סעיף 3 קובע:
"מדינת ישראל היא מדינתם המשותפת של כלל אזרחיה, וכל מוסדותיה ומשאביה ישרתו באופן מלא ושוויוני את כלל האזרחים במדינה".
וסעיף 4 גורס כי:
"מדינת ישראל תבטיח לכל אזרחיה שוויון בפני החוק, ותבטיח באופן שוויוני את ייחודן הלאומי, התרבותי, הלשוני והדתי של שתי הקבוצות הלאומיות בה, היהודים והערבים".
גבולות המדינה בהצעת חוק היסוד הם גבולות 67', מה שאמור להסיר מהדיון הציבורי כל טענה להסכמה של האזרחים הערבים בישראל עם "תכנית השלבים" הפלסטינית למיטוט מוחלט של המדינה היהודית.
הצעת חוק היסוד הזאת היא מקרה מבחן שאמור להרגיע את מי שחרד משיתוף פעולה בין המשותפת לממשלת המיעוט שמבקשים להקים בני גנץ וכחול לבן. ראשית, משום שהיא מהווה ראייה בחתימת כל נציגי הרשימה המשותפת בכנסת ה-20 לכך שאינם מבקשים לפגוע בציבור היהודי. החזון הקיצוני לכאורה שלהם למדינת כל אזרחיה, הוא חזון מכבד ומתון, גם אם לא מקבלים אותו.
שנית, וחשוב אף יותר, זוהי תזכורת לכוחם המוגבל של חברי הכנסת הערבים, שהצליחו לגייס להצעת החוק רק שניים מחמשת חברי הכנסת של מרצ השמאלנית בכנסת ה-20.
תמיכה חיצונית של המשותפת בממשלת מיעוט של כחול לבן לא תעניק לה לפתע כוחות-על שיביאו לשינוי אופיה של מדינת ישראל. סביר הרבה יותר שהיא תהווה מנוף לקידום מטרות חברתיות, שישפרו את חייהם של ערבים ויהודים גם יחד.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם