ב-29 לפברואר, ימים ספורים לפני הבחירות, פרסמנו כאן את כלל התרחישים האפשריים לאחריהן. סימנו את הנשיא ריבלין, אביגדור ליברמן ואיימן עודה כשחקני המפתח במהלכים הצפויים, והערכנו כי קיימת סבירות לא נמוכה לממשלת-מיעוט, ל"מתווה נשיא משופר", או לבחירות רביעיות.

היום, 10 ימים אחרי הבחירות, אין עדיין שינוי משמעותי בתחזיות. אבל התמונה מתמלאת בפרטים נוספים. ראשית, נראה כי הנשיא ריבלין מוותר מראש על מעורבות משמעותית בעיצוב עתיד המדינה. אין לדעת אם זו תוצאה של לאות אישית, איומים אישיים המועברים אליו, או חישוב פרסונלי קר של What's in it" for me?". הנשיא, מכל מקום, אינו נראה כמי שמתכוון להציע מתווה משופר, להביא לידי ביטוי את השינוי הדרמטי במעמדו של נתניהו, שהפך לנאשם, או להטיח את ראשי נתניהו וגנץ זה בזה, כפי שעשה עזר וייצמן המנוח. ריבלין, בקיצור, בחר לברוח משדה המערכה.

נראה כי הנשיא ריבלין מוותר מראש על מעורבות משמעותית בעיצוב עתיד המדינה. אין לדעת אם זו תוצאה של לאות אישית, איומים אישיים המועברים אליו, או חישוב פרסונלי קר של What's in it" for me?"

נתניהו, שפרנואידיותו-אומנותו, ככל הנראה חושש בכל זאת מ'מתווה נשיא' שיאלץ אותו להסכים לנבצרות. לכן הוא נמנע מעיסוק בנושא, ושולח נושאי-כלים רשמיים ואחרים להודיע כי "המתווה כבר אינו רלוונטי", וגם להטיל דופי פרסונלי בריבלין, ש"התפקיד גדול עליו", ו"הוא קצת מבולבל".

נתניהו עשוי עדיין להפר את הבטחתו לבוחר וללכת לאחדות עם כחולבן, בתנאים מסוימים. אם במצב שבו גנץ "יילך לקאנוסה" ויעדיף להפר את הבטחתו-שלו לבוחרים ולהיכנס לאחדות עם נתניהו, בכדי להימנע מן הסיכון האישי והמפלגתי שבבחירות רביעיות, ואם במצב שבו גנץ יצליח להרכיב ממשלת-מיעוט, ונתניהו יעשה מהלך נואש כדי למנוע את הקמתה ויציע אחדות בתנאים שגנץ יוכל לקבל.

המהלך המרכזי של נתניהו הוא העמקת הדה-לגיטימציה לרשימה המשותפת ולכל השתתפות שלה במשחק הפוליטי, ונסיון להעביר 3 חברי כנסת מגוש ה-62 לצד שלו כדי להקים ממשלת-מילוט ממשפט. אורלי לוי היא ככל הנראה הראשונה, אבל הסיכוי לעריקות נוספות נראה נמוך ביותר.

התאטרון הפוליטי המקאברי הזה מתנהל על רקע משבר הקורונה, משבר בריאותי שהופך למשבר כלכלי ופיננסי, ומייצר תחושות מצוקה, מצור וחרדות ברמה הלאומית והאישית. נתניהו פועל למינוף תחושת החירום, להעצמת תפקידו כ"מנהל המשבר", ולא יירתע משימושים ציניים נוספים בקורונה, ובכללם – אין להוציא מכלל חשבון – נסיונות לדחיית הליכי המשפט, למניעת בחירות רביעיות והארכת כהונת ממשלת-המעבר הרביעית ברציפות בראשותו, ועוד.

התאטרון הפוליטי המקאברי מתנהל על רקע משבר הקורונה, משבר בריאותי, שהופך למשבר כלכלי ופיננסי, ומייצר תחושות מצוקה ומצור ברמה הלאומית והאישית. נתניהו פועל למינוף תחושת החירום ולהעצמת תפקידו כ"מנהל המשבר"

מהם הקלפים שיש בידי כחולבן? בניגוד לרושם המתקבל מן השיח הציבורי, שבו נתניהו שולט ביד רמה, יש לכחולבן נכס אסטרטגי יקר-ערך, כזה שיכול להיות Game changer. מדובר כמובן ברוב בכנסת, בין אם של 62, או – בניכוי אורלי לוי אם אכן ערקה סופית לנתניהו – רוב מוחלט של 61.

אם לא ירתע מהישענות על חברי הכנסת של המשותפת, יכול גנץ לקבל ראשון את המנדט מן הנשיא, להחליף את יושב ראש הכנסת, להקים את ועדות הכנסת, כולל ועדה למלחמה בקורונה, ואולי אף ועדה ייעודית למלחמה בשחיתות, ולהתחיל לפעול כמפלגת שלטון.

כחולבן תיטיב לעשות אם תהפוך את החוק המדובר למניעת כהונה של ראש ממשלה תחת כתב אישום לחוק גורף בהרבה, שיציב נורמות חדשות וראויות למול השחיתות, לא רק של ראשי ממשלה ושרים.

מדוע לא להעביר חוק שימנע באופן מוחלט מנאשמים בפלילים התמודדות על תפקיד ציבורי כלשהוא? מדוע שנאשם בפלילים יוכל להתמודד על מקום ברשימה לכנסת? על מקום במועצת עיר? על מקום במועצת רבנות או על תפקיד של רב עיר (ספרדי או אשכנזי)? על תפקיד של דירקטור בחברה ציבורית? על תפקיד של סמנכ"ל במשרד ממשלתי? על כהונה ציבורית כלשהיא?

החוק צריך לסגור את הברז התקציבי בפני כל נאשם בפלילים. ממש כמו בחוק למניעת הלבנת כספי טרור, המונע כל העברות כספים לגופי טרור או לפעילי טרור, החוק למניעת שחיתות אנשי ציבור צריך לוודא שאף לא שקל אחד מכספי הקופה הציבורית יגיע לידיו של נאשם בפלילים. בין אם במסגרת של תלוש שכר, או כתקציבים שעליהם הוא/היא אחראי.

החוק צריך לסגור את הברז התקציבי בפני כל נאשם בפלילים. כבחוק למניעת הלבנת כספי טרור, המונע העברות כספים לגופי טרור – החוק למניעת שחיתות אנשי ציבור צריך לוודא ששקל מכספי הציבור לא יגיע לנאשם בפלילים

יש לך כתב אישום? אל תנסה/י לעלות על הבמה הציבורית, ואם את/ה כבר עליה – רד/י ממנה מיידית בבושת פנים. זו צריכה להיות הנורמה החדשה, והזמן לקבוע אותה הוא עכשיו.

החוקים והתקנות הקיימים כבר מונעים ממורשעים בפלילים הגשת מועמדות או כהונה בשורה ארוכה מאוד של תפקידים. בלינק הזה ניתן להתרשם עד כמה המחוקק נתן דעתו על הצורך להגביל למספר שנים, או אף למנוע כליל, מורשעים בעבירות פליליות מלכהן במישרות בכירות או אפילו זוטרות הכרוכות בסיכון לאינטרס ציבורי, כולל למשל נהג-היסעים, מיילדת או סוכן מקרקעין.

כך, אדם בעל רישום פלילי לא יכול לשמש לעולם כשרת בבית ספר, כמורה, כשופט, כסוכן מכס.

לצערנו כנסת ישראל עשתה הנחה לשרים מורשעים בפלילים, אותם השעתה רק ל-7 שנים, וכך קיבלנו את דרעי 2.0, קומפלט עם חקירת שחיתות חדשה (הבית בספסופה).

כעת יש להרחיב את הנורמה – לא רק מורשעים בפלילים, בעלי רישום פלילי, צריכים להיות מורחקים או מנועים מהתמודדות על כל תפקיד העלול לפגוע באינטרס הציבורי. גם נאשמים בעבירות כאלה, לאחר שהוגשו נגדם כתבי אישום, צריכים להיות פסולים באותה מידה כל עוד מתנהל משפטם והם לא זוכו מכל אשמה.

לצערנו כנסת ישראל עשתה הנחה לשרים מורשעים בפלילים, אותם השעתה רק ל-7 שנים, וכך קיבלנו את דרעי 2.0, קומפלט עם חקירת שחיתות חדשה (הבית בספסופה)

כן, עלולים להיות מקרים שבהם משפט מתארך, ואדם שהורחק ממשרה או נמנעה התמודדותו ויזוכה בסופו של ההליך המשפטי -יראה עצמו בצדק נפגע. ניתן אולי לחשוב על סייגים והקלות במקרים יוצאים מן הכלל. אבל ככלל, גם במחיר פגיעה פוטנציאלית באדם זה או אחר, האינטרס הציבורי המובהק הוא ניקוי אורוות השחיתות ויצירת נורמות ברורות ו'תג מחיר' גבוה ומרתיע מפני עבריינות ושחיתות.

אם יש תוצאה חיובית לשנות השחיתות המצטברות של ממשלות ישראל, עוד לפני עידן נתניהו, וביתר שאת במהלכו, הרי זו העובדה שנוצרה התשתית להחלת נורמה ציבורית חדשה כנגד השחיתות. גוש ה-62 הוא גוש אנטי-שחיתות, המבטא את עמדת רוב העם ואמור לתת רוח גבית לפוליטיקאים.

בהקשר הפוליטי הנוכחי, אם אכן ימומש רצון הרוב ויחוקק החוק, יש מקום להניח כי נתניהו, וכן הליכוד ומפלגות הבלוק, ייאלצו לחשב מסלול מחדש.

ערן עציון הוא יזם מדיני ופוליטי, דיפלומט בכיר לשעבר, כיהן כסגן ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, וכראש התכנון המדיני במשרד החוץ. המוטו שלו הוא: Speak Truth to Power. מאמין שהמפתח לעתיד ישראל, והעולם החופשי, הוא מהפיכה בשיטה הדמוקרטית