המפלגה הדמוקרטית הכשילה את ברני

ברני סנדרס (צילום: AP-Photo-Patrick-Semansky)
AP-Photo-Patrick-Semansky
ברני סנדרס

הנשיאות כבר היתה בכיס של ברני סנדרס, והפוסט הזה יראה איך הכוחות הקפיטליסטים – המפלגה הדמוקרטית והתקשורת הממסדית – התגייסו יחד ברגע האחרון למנוע מעבר של סמכויות המדינה מידם של המחנה הניאוליברלי שמשרת את התאגידים הגדולים, לידיו של המחנה הסוציאל-דמוקרטי שמשרת את העם. ברני בסוף לא עמד למבחן מול טראמפ. הכשילה אותו המפלגה הדמוקרטית שמטעמה ביקש לרוץ בדיוק כמו ב-2016 אז נגד הילרי קלינטון, באותו שלב בפריימריס, המקום היחיד שהיה לקפיטליסטים סיכוי לעצור את חילופי השלטון.

נסיונות המפלגה הדמוקרטית לחבל לברני במומנטום החלו מהרגע הראשון שהגיש מועמדות לנשיאות – הילרי קלינטון הפסידה את בחירות 2016, וכבר מחוץ לחיים הפוליטיים, ובכל זאת ניסתה לשכנע במהלך הפריימריס האחרונים בראיונות ביוזמתה, שהפסדה לטראמפ היה באשמת ברני סנדרס מכל האנשים. העובדה שברני בן ה-78 התרוצץ לפני הבחירות ל-39 כנסי בחירות בכל רחבי ארה"ב למענה כדי לשכנע מצביעים לתת לה את קולם ולא לטראמפ, כלל לא הרשימה את הילרי. 39 אלו הרבה יותר כנסים משהיא עצמה השתתפה בהם למען אובמה.

ברני בסוף לא עמד למבחן מול טראמפ. הכשילה אותו המפלגה הדמוקרטית שמטעמה ביקש לרוץ בדיוק כמו ב-2016 נגד הילרי קלינטון, בפריימריס, המקום היחיד שהיה לקפיטליסטים סיכוי לעצור את חילופי השלטון

חוץ מהילרי שקמה לרגע מהקבר במיוחד כדי לנסות להכתים את ברני, גם צירי הועדה שמחליטים מי המנצח במקרה של סיבוב שני, הודיעו מראש לציבור באופן שלא משתמע לשתי פנים, שלא יתמכו בברני. כלומר ברני היה מפסיד גם אם היה זוכה ביותר קולות משאר המועמדים, אם לא היה משיג רוב מוחלט של מעל 50% כבר בסיבוב הראשון. על המהלך האנטי-דמוקרטי הנפשע הזה של המפלגה הדמוקרטית נגד בחירת הרוב, כתבתי כאן.

אבל החלק הכי קריטי בנסיונות אנשי המפלגה הדמוקרטית להכשיל את הקמפיין של סנדרס התרחש ימים ספורים לפני ה-Super-Tuesday, יום בו הבחירות לפריימריס מתקיימות ב-15 מדינות באותו זמן. עד לאותו יום, ברני קיבל מירב הקולות בשלושת המדינות הראשונות, הישג שאף מועמד בהיסטוריה לא הגיע אליו. הישג שהביא את הנשיא לשעבר אובמה להרים טלפונים ליתר המועמדים הממסדיים ולאיים עליהם שיפרשו כדי לחזק את המועמד האחר – ביידן.

זה נראה טריויאלי שאובמה יתמוך בביידן שהיה סגן הנשיא שלו, אבל צריך לזכור שאותו אובמה עודד את ביידן לא לרוץ לנשיאות (“you don’t have to do this, joe”), מאן לתמוך בביידן פומבית לפני כן, ואף גייס תרומות למועמדים אחרים עד לשלבים מאוחרים.

פרישתם המתוזמנת, יום אחר יום, של יתר המועמדים ותמיכתם המיידית בביידן איננה מקרית (סטאייר ב-29.02, פיט ב-01.03, קלובשר ב-02.03, ומידית לאחר הבחירות בלומברג ב-04.03) ורגע לפני ה-Super-Tuesday – מסגירה שמטרת הממסד לא היתה רק לאחד את קולות הניאוליברלים, אלא גם להשתלט על הסיקור התקשורתי בימים שלפני הבחירות.

פרישתם המתוזמנת של יתר המועמדים ותמיכתם המיידית בביידן איננה מקרית, ומסגירה שמטרת הממסד לא היתה רק לאחד את קולות הניאוליברלים, אלא גם להשתלט על הסיקור התקשורתי בימים שלפני הבחירות

זה גם לא מקרי שאליזבת וורן התעקשה כן לרוץ באותו יום גורלי אעפ"י שקיבלה רק 4% תמיכה עד אז, וכבר ברור היה שהיא מחוץ לתחרות – מטרתה של וורן היתה לפצל את קולות הפרוגרסיבים ולהחליש את ברני.

כך קרה, שתוך יומיים, ממצב שמיטיב עם סנדרס, של 2 מועמדים פרוגרסיבים (ברני ווורן) מול 5 מועמדים ניאוליברלים (ביידן, בוטיג'ג', בלומברג, קלובשר, סטאייר), התמונה התהפכה למצב שמרע עימו, של 2 מועמדים פרוגרסיבים שמפצלים ביניהם את סך קולות הגוש, מול מועמד ניאוליברלי אחד – שכל צמרת המפלגה מגבה אותו. אליזבת וורן פרשה רק אחרי הבחירות, ואפילו עד היום לא העניקה תמיכה לסנדרס + טולסי גאברד.

הסמיכות של הימים בהם בוצעו המהלכים לפני יום הבחירות לא השאיר לאנשי המטה של ברני זמן להתאים את הקמפיין למציאות החדשה – כשמולם מועמד יריב יחיד. כשהיו מספר מועמדים שחילקו ביניהם את קולות המחנה הממסדי, ברני נמנע לתקוף את ביידן, כיוון שסקרים לימדו שבקרב תומכיו של ביידן -המועמד השני המועדף עליהם היה ברני. אבל כשהמפה השתנתה כך, שההתלבטות עבור המצביעים המתנדנדים היא רק בין שניים, ביידן וסנדרס, המהלך הנכון היה דוקא כן שסנדרס ינהל קמפיין תקיף נגד ביידן. סנדרס נשאר ללא זמן תגובה ליום שני, ה-D-Day של המארב המאורגן והמתוכנן של המפלגה המבוהלת נגד סנדרס.

התוכנית של צמרת הדמוקרטית להחליש את סנדרס לא הסתיימה בכך. בעימות הטלויזיוני האחרון שלפני הSuper-Tuesday התרחשו אירועים שלא קרו בדיבייטים קודמים. הקהל שבאולפן – שנתפס ע"י קהל הצופים בבית כמדגם מייצג של עצמו, של הציבור – באופן פרדוקסלי התלהב ומחא כפיים למועמדים משרתי ההון כשהציגו רעיונות מנוגדים לאינטרס של מעמד העובדים, ומנגד גם קרא בוז לרעיונות פופולריים מאוד לפי כל הסקרים, שמיטיבים עם מעמד העובדים, אלה שהציג כמובן ברני.

לאנומליה הזו היה הסבר פשוט: המפלגה והערוץ המשדר קבעו שכרטיס יחיד לדיבייט יעלה כמעט אלפיים דולרים. בכזה מחיר מי לא יכולים להיות מיוצגים בקהל? נכון, מעמד העובדים, והעובדה שהקהל באולפן עבר סלקציה, משתייך למעמד העשיר ותומך במועמדים הניאוליברלים, הוסתרה מקהל הצופים בבתים.

לאנומליה הזו היה הסבר פשוט: המפלגה והערוץ המשדר קבעו שכרטיס יחיד לדיבייט יעלה כמעט אלפיים דולרים. בכזה מחיר מי לא יכולים להיות מיוצגים בקהל? נכון, מעמד העובדים

כשהמפלגה בוחרת בכאלו תרגילים כדי להשפיע על מצביעים, וכשהיא מדגימה שכסף פרטי הוא הדרך להתקרב לשליחי הציבור ומקבלי ההחלטות, מה הפלא שמעמד העובדים מרגיש כבר לא מיוצג בפוליטיקה, לא יוצא להצביע, ומועמדים ניאוליברלים של המפלגה הדמוקרטית (הילרי) מפסידים?

את הרכיב השני במלחמת ההתשה נגד ההשראה שהעניק סנדרס למעמד העובדים, השלימה התקשורת לכל אורך הפריימריס, כשפמפמה יום יום את המיתוס לפיו ביידן יכול לנצח את טראמפ (מיתוס – כיוון שכל הסקרים הראו שסנדרס מנצח בהפרש הגדול ביותר את טראמפ לעומת שאר המועמדים הדמוקרטים).

המיתוס תפס, וסנדרס בעצמו דיבר במסיבת עיתונאים בשלבים מאוחרים של הפריימריס על אינספור מצביעים שמספרים שהם תומכים ומסכימים עימו אידאולוגית, אבל בחרו להצביע לביידן, כי בתקשורת אומרים שרק ביידן יכול לנצח את טראמפ.

באותה מסיבת עיתונאים סנדרס פנה לביידן והעניק לו מתנה – את השאלות שישאל אותו מראש, בעימות הצפוי ביניהם שלושה ימים מאוחר יותר. כדאי להכנס לקישור ולהקשיב להן, ובסוף הפוסט כדאי להיזכר בפסקה הזאת, בהעדפתם של ערוצי התקשורת הממסדיים את ביידן ע"פ סנדרס כמועמד שיתחרה בטראמפ, חרף האידאולוגיה אותה ביידן מייצג, ובמיוחד חרף מצבו השכלי.

כך המפלגה הדמוקרטית וגופי התקשורת הממסדיים הפיקו את המקסימום מתוכניתם למנוע מסוציאל-דמוקרט לנצח, כשהכניסו את ברני ואנשי הקמפיין שלו לסערה מושלמת, והוכיחו שכשהאפשרות בין סוציאל-דמוקרט צלול, לניאוליברל דמנטי, המפלגה הדמוקרטית מעדיפה אפילו דמנטי. עוד נחזור לדמנציה של ביידן, שממחישה עד כמה בצע כסף ולא אחריות לאומית מניעים את האנשים בעמדות הכוח.

המפלגה הדמוקרטית וגופי התקשורת הממסדיים מנעו מסוציאל-דמוקרט לנצח, כשהכניסו את ברני ואנשיו לסערה מושלמת, והוכיחו שבין סוציאל-דמוקרט צלול לניאוליברל דמנטי, המפלגה הדמוקרטית מעדיפה דמנטי

מי יודע מה הבטיחה המפלגה הדמוקרטית למועמדים פיט קלובשר ובוטיג'ג' בעבודה מאחורי הקלעים, שהביאה לפרישתם הפתאומית ולתמיכה בביידן. אבל מאותו רגע השתנה המומנטום לטובתו של ביידן – כשמנגנון המפלגה מצליח להטמיע בבוחרים העתידיים שביידן הוא ברירת המחדל, למרות שאותו ביידן הפסיד לסנדרס בשלוש המדינות הראשונות, איבד תורמים, וכבר נחשב בר-מינן פוליטי.

עם כזו רוח נגדית, ומאמצים עילאיים שהפעילו נגד סנדרס הממסד והתקשורת משרתת הממסד, מדהים שהצליח לנצח בשלוש המדינות הראשונות, אבל ניצחונות אלו של ברני, כנראה זרעו את הפאניקה בקרב הממסד שהובילו למהלכים הגדולים בימים לפני ה-Super-Tuesday, בניגוד לאדישות המפלגה הרפובליקנית מול טראמפ בפריימריס 2016.

אפשר יופי להרוויח אם מהמרים שהאגו של פוליטיקאים יכריע צעדיהם, והדגימו זאת מועמדי המפלגה הרפובליקנית בפריימריס אצלם. טראמפ הפך למועמד המפלגה הרפובליקנית בגלל יוהרתם של המועמדים האחרים, שבחטאם דאגו לפצל קולות ולא מנעו מטראמפ רוב יחסי. ג'ב בוש, מרקו רוביו, טד קרוז, נשארו במירוץ עד הרגע האחרון ופיצלו את הקולות מספיק בשביל שיהיה לטראמפ רוב על כל אחד מהם.

לאחר נצחונות סנדרס בשלוש המדינות הראשונות, המפלגה הדמוקרטית הפנימה שמה שקרה אצל הרפובליקנים עומד לקרות אצלם, ואנשיה מיהרו להפיק לקחים ולכתוב תורת הלחימה במערכה נגד פוליטיקאים עצמאיים עם בייס תומכים נאמן כמו שיש לסנדרס ולטראמפ.

וכך, בניגוד לרפובליקנים, הדמוקרטים עשו כל שביכולתם עד שלא רק האגו של המועמדים הממסדיים נכנע לתכתיבי מנגנון המפלגה, אלא שפרשו אפילו שני  מיליארדרים מגלומנים, בלומברג וסטאייר, שרצו עצמאית בקמפיין ששמש נטו להאדרה עצמית.

גודל המהלכים נגד סנדרס הוא שיקוף לבהלה האידאולוגית של הממסד בשליטת העשירים מפני ערכי השוויון הסוציאל-דמוקרטים, אבל מה שמגלם הכי הרבה את עומק ידם של שליטי-ההון במנגנון המפלגה, הוא הבחירה של המפלגה הדמוקרטית את ג'ו ביידן במצבו המדרדר לייצג אותה מול טראמפ.

גודל המהלכים נגד סנדרס הוא שיקוף לבהלה האידאולוגית של הממסד בשליטת העשירים מפני ערכי השוויון הסוציאל-דמוקרטים, ובראשם הבחירה בביידן במצבו המדרדר – לייצג אותה מול טראמפ

רגע לפני שנביא ראיות להתדרדרות השכלית של ביידן, כמה דברים שצריך לדעת עליו ומדוע נבחר ע"י הממסדיים:

  • ביידן ניאוליברל מובהק שבשנות ה80-90 דחף להחמיר ענישה על סמים יותר מרייגן בוש ואפילו ג'וליאני.
  • עם בוש הוא תמך ברפורמה לקיצוץ בביטוח לאומי, בהסכם NAFTA (שייצא מקומות עבודה וסגר מפעלים), תמך מאוד במלחמת עיראק (חודש אחריה אמר שהיתה רעיון גרוע).
  • עם הקלינטונים תמך בגלאס-סטיגל, במדיניות קיצוצים של שירותי מדינה (הפרטה), ונגד נישואין של גאים
  • עם אובמה תמך בחילוץ תאגידים פרטיים ממשבר 2008 באמצעות מימונם מכסף ציבורי של משלמי מיסים, בהסכם ה-TPP (שייצא מקומות עבודה וסגר מפעלים), התנגד למיסוי על הון, לביטוח בריאות ממלכתי, להשכלה גבוהה בחינם ומחיקת חובות סטודנטים, לליגליזציה של קנאביס

בעוד עמדתו של ברני סנדרס בכל אחד מהנושאים הנ"ל הפוכה ועקבית, ג'ו ביידן הוא אולי הדבר הכי קרוב לרפובליקני שהמפלגה הדמוקרטית יכלה לייצר, שכן תמונת המפה הפוליטית בארה"ב היא זו שנעם חומסקי היטיב לתאר, לפיה אין שתי מפלגות, אלא שתי זרועות של אותה מפלגה ניאוליברלית.

תראו איך הגיבו המניות של חברות התרופות לתוצאות ה-Super Tuesday. בעליות חדות, מדוע? כי היכולת שלהן לסחוט את האזרחים החולים, תלויה בפוליטיקאים, ובעוד סנדרס ייטיב עם החולים ויאפשר טיפול איכותי לכולם ובחינם, ביידן ייטיב עם חברות התרופות ושורות הרווח שלהן ע"ח האמריקאים החולים והפצועים. כל אזרח/ית באמריקה צריכים לראות ולהבהל.

Dow surges more than 600 points at the open as Biden Super Tuesday victories boost health care stocks
Dow surges more than 600 points at the open as Biden Super Tuesday victories boost health care stocks

עם חמישים אלף מתים מהעדר ביטוח בריאות, וחצי מיליון פושטי רגל בגלל בעיות בריאות בכל שנה, בכל מדינה בארה"ב יש רוב מוחץ של תמיכה ברעיון הסוציאליסטי של ביטוח בריאות ממלכתי שמציע ברני סנדרס. העם האמריקאי אומר "די!" למאפית הביטוחים הפרטיים שרואה בפצועים ובחולים יעדים לסחיטה, ו"כן" ברור לביטוח בריאות ממלכתי, להשתתפויות העצמאיות, להסתייגויות מתנאים מקדימים, לטופסיאדה השנתית המתישה שאסור בשום פנים לטעות בה באות מפאת התנערות חברת הביטוח ברגע האמת, ועוד ועוד מרעין בישין שכולנו גם מכירים. עפ"י כל הסקרים, בכל מדינה בארה"ב יש רוב שרוצה ביטוח בריאות ממלכתי.ביידן הוא אולי הדבר הכי קרוב לרפובליקני שהמפלגה הדמוקרטית יכלה לייצר, שכן תמונת המפה הפוליטית בארה"ב היא זו שנעם חומסקי היטיב לתאר, כמצב בו אין 2 מפלגות, אלא 2 זרועות לאותה מפלגה ניאוליברלית

ביידן אינו פועל לבדו. הוא רק המייצג של קבוצת הפוליטיקאים הניאוליברלים במפלגה. חשוב לזכור את כל המועמדים האחרים שתמכו בביידן יום לפני ה-Super Tuesday: מלבד המועמדים האחרים, התגייסו נגד סנדרס גם קלינטון ואובמה. מה משמעות התמיכה שהעניקו לביידן? התגייסות מושחתת למען חברות התרופות. רק הביטו במניותיהן.

אידאולוגית ביידן איננו המועמד הנכון להעמיד מול טראמפ. הוא מבקש לייצג עמדה שאיננה פופולרית בציבור. ביידן הוא בעצם הילרי קלינטון גרסה ב'. גרסה שכבר הפסידה לטראמפ ב-2016. מול פופוליסט כמו טראמפ, יש להעמיד פופוליסט כמו ברני, שלרעיונותיו יש רוב תמיכה בציבור, ויתרון ברןר על טראמפ בהיבט האמינות.

תובנה קטנה: אחד ההבדלים הגדולים בין המפלגה הרפובליקנית לדמוקרטית, ובאופן כללי בין ימין לשמאל, הוא הדלק שהמפלגה הרפובליקנית מזרימה לתומכיה בעצרות ובערוצי התקשורת הימניים כמו פוקס – בעוד המפלגה הדמוקרטית פועלת נגד האינטרס הפופולרי של מצביעיה, נגד הגוש שלה עצמה, אפילו כשסקרים מוכיחים זאת כפי שהדגמנו.

המפלגה הדמוקרטית היא מיצג שוא, מטרתה לשוות מראית עין של חלופה שלטונית ע"מ למשוך אליה קולותיהם של מי שיכלו להתארגן לכדי כוח פוליטי ולחולל שינוי בסטטוס-קוו של הפוליטיקה. אני מקווה שלבד יזכרו הקוראים ב"כחול לבן", "יש עתיד", "כולנו" ושאר מפלגות ישראליות שהפתיעו בניאוליברליותן את מעמד העובדים כשהגיעו אל סמכויות המדינה.

המפלגה הדמוקרטית היא מיצג שוא, מראית עין של חלופה שלטונית שתמשוך את קולות מי אלה שהיו יכולים להתארגן לכדי כוח פוליטי שיחולל שינוי במבנה הכוח של הפוליטיקה. זוכרים את כחול לבן? יש עתיד? כולנו?

מלבד סקרים, אפשר להביא דוגמאות רבות ליתרונות של סנדרס כמועמד ודאי לניצחון על טראמפ, ולביידן כמועמד ודאי להפסד. בראש ובראשונה הודאה מוקלטת של טראמפ עצמו מודה בפני אנשי הקמפיין שלו שסנדרס הוא היחיד שיכול לנצח אותו, ושב-2016 ייחל שקלינטון לא תציע לברני את תפקיד סגן הנשיא מסיבה זו. אבל נסיים עם הטעם האידאולוגי בגינו ביידן אינו עדיף על סנדרס מול טראמפ, כי יש חלק יותר משפיע והרבה יותר מבהיל, תרחיש אימים משיקולים פוליטיים גרידא, הסיוט ברחוב אלם של הקמפיינרים – מועמד לנשיאות שסובל מדמנציה.

*  *  *

לג'ו ביידן יש התדרדרות קוגניטיבית. הוא מתעייף מאוד מהר (לא סתם טראמפ הבוטה הצמיד לו את כינוי הגנאי Sleepy Joe), הוא מתבלבל תחבירית תכופות, שוכח ביטויים ומטבעות לשון פשוטים, חסר סבלנות וממהר להתעמת עם מצביעים, ויש אפילו סימנים לאיבוד אוריינטציה. אבל במקום להרחיב במילים, והרי בלאו הכי צריך לראות כדי להאמין, להלן קישור ללקט עדויות למצבו החמור

הטקטיקה של אנשי הקמפיין של ג'ו ביידן היתה ועודנה פשוט להמעיט ולקצר ככל האפשר חשיפתו לקהל ולתקשורת. זו אחת הסיבות שג'ו ביידן כלל לא ניהל קמפיינים במדינות רבות, אנשיו יודעים את האמת – ביידן מזיק לעצמו. זו הסיבה שגם בשעת חירום עולמי ומשבר, מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות לא מופיע בפומבי ימים ממושכים. כשנשאלו אנשיו היכן הוא, ומדוע אינו מופיע בפומבי ומדבר לאומה, תשובתם היתה שהתקרות בביתו של ביידן אינן גבוהות, ומשכך התאורה אינה אופטימלית להופעה שלו.

הבית-של-ביידן
הבית-של-ביידן

בעצם, בצער המפלגה הדמוקרטית מוכיחה לנו, שהיא מעדיפה את המועמד הקפיטליסט אפילו כשהוא מהמפלגה היריבה, כי אין שום סיכוי לביידן במצבו (חייב לחדד שגם אם היה צלול היה מפסיד, כשם שקלינטון הפסידה) מול דמגוג חריף וחסר מעצורים כטראמפ. עם ביידן כמועמד היכונו לארבע שנות טראמפ נוספות, מראש חבל על הזמן והכסף של תהליך הבחירות, זה כמו להעמיד מתאגרף גידם מול מייק טייסון בגרסה טורפת האוזניים שלו.

אגב, גם ב-2004 המפלגה הדמוקרטית הדגימה ניתוק כששלחה מועמד לא בחיר על פני מועמד שהרפובליקנים באמת חששו ממנו (מפיו של מארק מקנן יועצו של בוש הבן). האוורד דין (פוליטיקאי מוורמונט כמו ברני) משך לעצרותיו קהל גדול הרבה יותר מג'ון קרי, כי להבדיל מקרי, דין התאפיין כניגוד יותר ברור לבוש הבן.

סקר שמודד התלהבות בקרב תומכים
סקר שמודד התלהבות בקרב תומכים

קישור לסקר מתוך הציוץ

המאמר הזה נכתב לפני העימות האחרון בין סנדרס לביידן (15.03.2020), זה שהתקיים ללא קהל בגלל וירוס הקורונה, או אז כתבתי:

"כאמור בין סנדרס לביידן יתקיים עימות אחרון בקרוב מאוד, ביום ראשון, אולי אחריו יקרה נס למנגנון המפלגה הקפיטלסטי השמרן, ואנשיו יפתחו אם לא מצפון אז שכל ישר, ויכריעו בסיבוב השני לטובת המועמד הצלול ולא ה-ד-מ-נ-ט-י, כמי שהם שולחים מטעמם לזירה מול טראמפ. או לכל הפחות, ישלבו (בניגוד לקלינטון) את ברני כגורם שינווט בממסד (ברני כבר הוכיח יותר מפעם שלא אכפת לו מתארים אישיים, אלא רק מיישום של המדיניות הסוציאל-דמוקרטית)".

מאז עבר חודש, ואם היתה רוצה המפלגה הדמוקרטית לקרב אליה את הבייס הפרוגרסיבי הנלהב של סנדרס, כלומר אם היתה באמת רוצה לנצח את המפלגה הרפובליקנית ואת טראמפ בבחירות – היה אמור ביידן להציע לסנדרס – שמופיע, מאחד, ומעביר מסרים והנחיות מדעיות לעם האמריקאי כפי שמצופה ממנהיג – את סגנות הנשיא (זה עדין לא קרה וגם לא יקרה).

אם נשאר לקוראים כוח לעוד חדשות רעות, בחודש שעבר מאז נכתב המאמר גם התפרסמה האשמה נגד ביידן באונס של עובדת לשעבר בצוות שלו בשנת 1993, טארה ריד שמה. ריד סיפרה בראיון שפנתה לפרוייקט Times-Up עם הסיפור וביקשה תמיכתם וטיפולם בנושא, אך הם סירבו לעזור לה. בהמשך נחשף שביידן תרם ל-SKD הגוף שמקיים את Times-Up סכום של 806,000 דולרים, אחרי שטארה פנתה אליהם. נוסיף את הראיה הזו (שהתפרסמה בעיתונאות העצמאית המתהווה במדיה הדיגיטלית כמובן) לכתב האישום שלנו נגד התקשורת הממסדית, שידעה לכל אורך הקמפיין שביידן אינו ראוי גם מטעמים אלו, אך בחרה שלא לפרסם ציוץ דיווח על טיפול בתלונה מינית נגד ביידן.

ציוץ דיווח על טיפול בתלונה מינית נגד ביידן

ורק נזכר איזו סערה תקשורתית חוללה התקשורת הממסדית דוקא נגד סנדרס, כשהתנפלה כמוצאת שלל רב על שמועות של הטרדות נשים (בקמפיין 2016), לא על ידי סנדרס חלילה, על תפוח רקוב בקרב הצוותים הרבים שעבדו למענו בקמפיין. סנדרס כזכור, אף שלא היה לו שום קשר, לא טייח ולא חיכה, פנה לנפגעת והתנצל בפניה, ובכך הפגין לא רק מנהיגות ואחריות כמי שעומד בראש הקמפיין, אף תחושת אבהות כלפיהן, שודאי חיזקה אמונה בו (ואמוננו). מיותר לציין שעמדותיו הפמניסטיות של ברני כלפי נשים מתועדות לכל אורך חייו הציבוריים. אז קל לפרש כוונות התקשורת כשבחרה לעסוק בסנדרס ולא בביידן תחת המסגור של ניצול נשים.

גם למטה של ברני אחריות למצבו כמובן. בימים טרופים אלו יפי הנפש והנימוסין של סנדרס מבלבלים אנשים שדי התרגלו לקרבות בוץ מלוכלכים (לביידן אין שום מעצור מלהשמיץ את סנדרס – סנדרס תמיד מתייחס לביידן בתואר "חברי"), והיה בהחלט אפשר לנסות להקשיח קצת את הקמפיין המנומס. והיו גם מהלכים פוליטיים אפשריים שלא נעשו, כמו גיוס תמיכה מהמועמדים היותר קרובים לסנדרס, וונג, וורן, טולסי, בכדי לעצור בתקשורת את דימוי ברירת-המחדל של ביידן בימים שלפני ה-Super-Tuesday. בדיעבד מרגיש שכל מחיר שהיו מבקשים בתמורה לתמיכתם היה עדיף על ארבע שנות טראמפ נוספות בטוחות.

לכל תומכי ברני שהצליחו להגיע עד כאן, יש לי מילים מעודדות. ברני בן 78, לקחו לו חמישים שנות קריירה להגיע הכי קרוב שאפשר לסמכויות הרשות המבצעת. חמישים שנים! כשבכל צומת הכרעה בחייו הוא תמיד בוחר בדרך הנכונה, הדרך הקשה (דוגמא לדרך קשה: ברני מהגינות וחמלה לא מוכן אפילו כשנשאל, לדבר על הדמנציה של ביידן. דוגמא לדרך קלה: נדמיין את הקמפיין שטראמפ יעשה סביב החולשות הפיסיות של ביידן) .

ניקח בחשבון שאם ברני היה מתמודד מול טראמפ, הוא היה מנצח אותו בהפרש גדול, כיוון שברני היחיד שמעביר אליו מצביעים מתוסכלי ממסד קפיטליסטי שהצביעו לטראמפ האנטי-ממסדי במחאה, ונזכיר שוב שטראמפ עצמו הודה בכך עבור מי שרוצים להתוכח על זה עימו.

אז מה לנו כי נלין על הזדמנות אחת שהתפספסה? ביידן ניצח בפריימריס האלו אך ורק בזכות אחוז תמיכה גבוה מקרב בני ה-65+, הבייבי בומרס שצורכים מידע מהתקשורת הממסדית שהציגה להם את ביידן כמנצח, כברירת המחדל של המפלגה הדמוקרטית.

גם אם בסיבוב הזה הסוציאל-דמוקרטיה תפסיד, המודעות הפוליטית שעורר ברני בקרב צעירי ארה"ב בני 45 ומטה, דור העתיד שצורכים את המידע מתקשורת עצמאית במדיה הדיגיטלית, תוביל בסופו של דבר למהפכה. חשוב מכך, ברני נתן מענה לבעיה הכי גדולה של השמאל באשר הוא – ההתארגנות.

השמאל שדוגל בשוויון פלורליזם וחופש דעה וביטוי, נמצא תמיד בנקודת פתיחה לרעתו מול הימין, כיוון שקואליצית הימין מטבעה מורכבת מאוסף של מבנים היררכיים ממושמעים וחד גוניים. זה נושא למאמר אחר, אבל קל להרגיש ביום יום שהימין מאורגן הרבה יותר מהשמאל, בטח בקמפיינים בתקופת בחירות. לכן, אחד ההישגים הכי גדולים של ברני הוא תנועת השטח שנבנתה סביב דמותו, וכינסה אזרחים עם זהויות שונות ומגוונות, תחת ההגנה שמציעה המטריה הסוציאל-דמוקרטית.

גם אם בסיבוב הזה הסוציאל-דמוקרטיה תפסיד, המודעות הפוליטית שעורר ברני בקרב צעירי ארה"ב בני 45 ומטה, דור העתיד שצורכים את המידע מתקשורת עצמאית במדיה הדיגיטלית, תוביל בסוף למהפכה

ברני שם סוף לשבטיות ולרעיון המדכא של פוליטיקת הזהויות עבור רבים מהמצטרפים לתנועה זו, וגם ייסד למעננו תנועת שטח עם ארגונים שמקלים מאוד את חרישת התלם הארוך. אז נביט קדימה ונרתם כולנו לבחירות 2024, עד אז "ימצא הזמן" את ממשיך/כת דרכו, שיסחפו את המדינה הכי משפיעה בעולם למאה עשרים ואחת מרחיבת שוויון, זכויות, חירויות, שלום, ואיכות סביבה.

נמרוד גז-חבר הוא איש שמאל פרוגרסיבי. סוציאל-דמוקרט. אתאיסט. רודף צדק אמת ושוויון בין בני האדם כולם. תובע אחריות על החלשים. ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. נולד בעיר. גדל במושב. התחנך בעיקר בחינוכית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
ארה"ב היא אכן דוגמא רעה, כיוון שהיא הפכה לאוליגרכיה, או תאגידיקרטיה, אבל אתה טועה אם אתה לא מחבר בין התהליך שעוברת ישראל למה שקורה בארה"ב, והרי זה אותו התהליך. האם זה מקרי בעיניך שבשתי ... המשך קריאה

ארה"ב היא אכן דוגמא רעה, כיוון שהיא הפכה לאוליגרכיה, או תאגידיקרטיה, אבל אתה טועה אם אתה לא מחבר בין התהליך שעוברת ישראל למה שקורה בארה"ב, והרי זה אותו התהליך. האם זה מקרי בעיניך שבשתי המדינות שליטי-ההון ובעלי המונופולים השתלטו על הגה הרשויות, באותם העשורים?

תהליך הפיכתה של ישראל מדמוקרטיה ליברלית לאוליגרכיה אתנו-דתית, החל שנים ספורות אחרי שרייגן הניאוליברל (ביחד עם טאצ'ר) הצליח להכחיד את המורשת הסוציאל-דמוקרטית של FDR – מורשת שמבחן התוצאה שלה היה ה-"New Deal", חילוץ מהמיתון הגדול, ניצחון במלחמת העולם השניה, מחשב לכל ילד, אדם על הירח, ובקיצור שגשוג כלכלי של מעמד הביניים לאורך ארבעים שנים שהפכו את ארה"ב למעצמה שמובילה את העולם. באותן שנים.

בעיני יש קשר ברור בין כיוון הרוח שנושבת בארה"ב, לכיוון אליו נסחפת ישראל, והעולם המערבי כולו. לכן אני מייחס לברני סנדרס חשיבות כה גדולה, שכן ברני הוא ממשיך דרכו הישיר של FDR, והמנהיג המוביל של התנועה הסוציאל-דמוקרטית. משמעות של כזה נשיא היא שינוי של 180 מעלות בכיוון הרוח.

לגבי התומכים של ברני, צר לי אבל נפלת למלכודת. מאחורי ברני עומדים תומכים ותומכות מכל הסוגים, והפרופיילינג החפוז שעשית לתומכיו הוא דקלום של תעמולה זדונית יציר כפיהם של הנהנים מהסטטוס קוו הנוכחי. המכנה המשותף של תומכיו של סנדרס הוא מעמדם הסוציואקונומי, לא גזעם, לא מינם, לא דתם, לא מוצאם, לא מבטאם, לא נטיתם המינית… ברני מוכיח שפוליטיקת הזהויות היא פיקציה, ושעם רעיונות מיטיבים + רקורד עקבי כבסיס לאמון, בני-אדם שוכחים את ההבדלים ביניהם ומתארגנים יחד.

והתאוריה שלך על נשיאות יהודית שתדלק אנטישמים לדעתי מסגירה אצלך חוסר אמון בבריות ופחד אינהרנטי מהמחר שמנווט אותך. אני לא מסכים שעצם יהדותו של נשיא תקבע היחס אליו, אלא ביצועיו ותוצאות כהונתו. להאמין שהזהות שלנו, או התדמית שלנו, היא שקובעת מה אנשים חושבים עלינו בעיני זה שטחי ולא בוגר. נראה לי שהפוסטמודרניזם לפיו אין אמת והכל שאלה של שיווק אחז דוקא בך, והאין זה מה שכינית אותו "איוולת" ביחס לארה"ב? עדיף להאמין בביצועים ותוצאות, ולהאמין באדם, כלומר באנשים שידעו לזהות מי היטיב עימם ומי פגע בהם – האסימון נופל חזק כשהחיים מפסיקים להיות קשים פיננסית. וגם ההפך הוא הנכון, נתניהו הוא יהודי פאשיסט, ויחד עם הבן שלו שמגדים פאשיזם טהור, הם שמתדלקים אנטישמיות ואנטישמים (עשה חיפוש עם השם של הבן ו-Der Sturmer). לברני שהוא ההפך הגמור במדיניות, תהיה גם השפעה על אנטישמיות שהיא ההפך הגמור ממה שאתה חושש ממנו.

בוא רק נקווה ונייחל שיהיה נשיא.

ארה"ב היא אכן דוגמא רעה, כיוון שהיא הפכה לאוליגרכיה, או תאגידיקרטיה, אבל אתה טועה אם אתה לא מחבר בין התהליך שעוברת ישראל למה שקורה בארה"ב, והרי זה אותו התהליך. האם זה מקרי בעיניך שבשתי ... המשך קריאה

ארה"ב היא אכן דוגמא רעה, כיוון שהיא הפכה לאוליגרכיה, או תאגידיקרטיה, אבל אתה טועה אם אתה לא מחבר בין התהליך שעוברת ישראל למה שקורה בארה"ב, והרי זה אותו התהליך. האם זה מקרי בעיניך שבשתי המדינות שליטי-ההון ובעלי המונופולים השתלטו על הגה הרשויות, באותם העשורים?

תהליך הפיכתה של ישראל מדמוקרטיה ליברלית לאוליגרכיה אתנו-דתית, החל שנים ספורות אחרי שרייגן הניאוליברל (ביחד עם טאצ'ר) הצליח להכחיד את המורשת הסוציאל-דמוקרטית של FDR – מורשת שמבחן התוצאה שלה היה ה-"New Deal", חילוץ מהמיתון הגדול, ניצחון במלחמת העולם השניה, מחשב לכל ילד, אדם על הירח, ובקיצור שגשוג כלכלי של מעמד הביניים לאורך ארבעים שנים שהפכו את ארה"ב למעצמה שמובילה את העולם. באותן שנים.

בעיני יש קשר ברור בין כיוון הרוח שנושבת בארה"ב, לכיוון אליו נסחפת ישראל, והעולם המערבי כולו. לכן אני מייחס לברני סנדרס חשיבות כה גדולה, שכן ברני הוא ממשיך דרכו הישיר של FDR, והמנהיג המוביל של התנועה הסוציאל-דמוקרטית. משמעות של כזה נשיא היא שינוי של 180 מעלות בכיוון הרוח.

לגבי התומכים של ברני, צר לי אבל נפלת למלכודת. מאחורי ברני עומדים תומכים ותומכות מכל הסוגים, והפרופיילינג החפוז שעשית לתומכיו הוא דקלום של תעמולה זדונית יציר כפיהם של הנהנים מהסטטוס קוו הנוכחי. המכנה המשותף של תומכיו של סנדרס הוא מעמדם הסוציואקונומי, לא גזעם, לא מינם, לא דתם, לא מוצאם, לא מבטאם, לא נטיתם המינית… ברני מוכיח שפוליטיקת הזהויות היא פיקציה, ושעם רעיונות מיטיבים + רקורד עקבי כבסיס לאמון, בני-אדם שוכחים את ההבדלים ביניהם ומתארגנים יחד.

והתאוריה שלך על נשיאות יהודית שתדלק אנטישמים לדעתי מסגירה אצלך חוסר אמון בבריות ופחד אינהרנטי מהמחר שמנווט אותך. אני לא מסכים שעצם יהדותו של נשיא תקבע היחס אליו, אלא ביצועיו ותוצאות כהונתו. להאמין שהזהות שלנו, או התדמית שלנו, היא שקובעת מה אנשים חושבים עלינו בעיני זה שטחי ולא בוגר. נראה לי שהפוסטמודרניזם לפיו אין אמת והכל שאלה של שיווק אחז דוקא בך, והאין זה מה שכינית אותו "איוולת" ביחס לארה"ב? עדיף להאמין בביצועים ותוצאות, ולהאמין באדם, כלומר באנשים שידעו לזהות מי היטיב עימם ומי פגע בהם – האסימון נופל חזק כשהחיים מפסיקים להיות קשים פיננסית. וגם ההפך הוא הנכון, נתניהו הוא יהודי פאשיסט, ויחד עם הבן שלו שמגדים פאשיזם טהור, הם שמתדלקים אנטישמיות ואנטישמים (עשה חיפוש עם השם של הבן ו-Der Sturmer). לברני שהוא ההפך הגמור במדיניות, תהיה גם השפעה על אנטישמיות שהיא ההפך הגמור ממה שאתה חושש ממנו.

בוא רק נקווה ונייחל שיהיה נשיא.

להמשיך להביט בדמוקרטיה האמריקאית כאילו היא עודנה (או מעולם הייתה) איזו דוגמת מופת לניהול מדיני תקין היא איוולת, מביך שעיתונאים עדיין נותנים כזו משמעות לקרקס הפוליטי שלהם. ההבלים הפוליטי... המשך קריאה

להמשיך להביט בדמוקרטיה האמריקאית כאילו היא עודנה (או מעולם הייתה) איזו דוגמת מופת לניהול מדיני תקין היא איוולת, מביך שעיתונאים עדיין נותנים כזו משמעות לקרקס הפוליטי שלהם. ההבלים הפוליטיים והמוסר החברתי שיוצא מאמריקה רק מתדרדר משנה לשנה. אם אתה, כפי שרשמת "ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו", אזי הגיע הזמן להפסיק להביט במזבחי-הבעל המוסריים של ארה"ב ולהתחיל לחשוב באופן עצמאי על מוסר ופוליטיקה יהודית-ישראלית, ללא הצורך לשאוב את ריקבון פסגות אמריקה ומוסרה הקלוקל.

יתרה על כך, אני לא רואה כיצד מועמד כברני, שמאחוריו עומדים תומכים ותומכות (ושבעצמו תומך בהם חזרה) אנטי-ציונים מובהקים עם נטייה "קלה" לאנטישמיות, מועיל למישהו, מלבד לדורשי רעתנו.
וגם אם נשים בצד את תומכיו, דעותיו את השאלה עד כמה הביקורת של סנדרס של ישראל לגיטימית, הגיונית, עניינית ומושכלת: מפחיד לחשוב על היום בו נשיא ארה"ב יהיה יהודי. זו תהיה הוכחה ניצחת וברורה לאנטישמים, מגדול ועד קטן להוציא שוב בענק את המרצע מהשק. תהיה דרכו של ברני כנשיא לטוב או לרע, בסוף מי שיחטפו לשנים רבות קדימה יהיו אנו, העם היהודי. אין שום ספק בכך.
לטובת כולנו, לא ראוי שהאיש הזה יהיה מועמד לנשיאות אמריקה.

עוד 2,916 מילים ו-4 תגובות
כל הזמן // יום רביעי, 3 ביוני 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

מגפת הקורונה שוודיה: פסק דין, וחשבון

מסתבר שמגפת הקורונה חידדה גבולות בין מדינות וטישטשה גבולות אחרים: בין מומחים והדיוטות, בין מדענים וחובבי מדע, בין אפידמיולוגים בהכשרתם ויודעי דבר מטעם עצמם. כתבי חוץ, עיתונאֵי חצר, שלוחי מצווה, בעלי חשבון פייסבוק, ואפילו סתם בעלי מקלדת – כולם מזהים מגמות, מחשבים קיצים, ומוכיחים באותות ובמופתים איך טעו פרופסורים שסרבו לזמר עם המקהלה. ניחא. בין כל המכות שהנחיתה הקורונה, זאת נמנית עם הקלות ביותר.

מגפת הקורונה חידדה גבולות בין מדינות וטישטשה אחרים: בין מומחים והדיוטות, מדענים וחובבי מדע, אפידמיולוגים בהכשרתם ויודעי דבר מטעם עצמם

"האם שוודיה פירסמה את פסק הדין?" שאלה כותרת פוסט קודם. פירסמה גם פירסמה. האם טעה העולם כששיתק את החיים במדינה אחר מדינה? טעה גם טעה. הכיצד? 435 מתֵי קורונה למליון נפש בשוודיה ועדיין סופרים, לעומת 99 למליון בדנמרק ו-44 למליון בנורווגיה (31 במאי). היש הוכחה טובה מזו ליעילות הסגר? אין ספק שאם היה מוטל סגר בשוודיה, מספר המתים לא היה בדרכו לחצות את ה-500 למליון, אלא היה בדיוק כמו ב… בלגיה? (816 למליון, עם סגר), ספרד? (580 למליון, עם סגר), בריטניה? (566 למליון, עם סגר), צרפת? (441 למליון, עם סגר), הולנד? (347 למליון, עם סגר), אירלנד? (335 למליון, עם סגר), דנמרק? (99 למליון, עם סגר), נורווגיה? (44 למליון, עם סגר), ישראל? (31 למליון, עם סגר), בלארוס? (24 למליון, ללא סגר), יפן? (7 למליון, ללא סגר). עוד נחזור לבקר במועדון ההשוואות.

דועכת בשוודיה או לא?

התשובה בגרפים. לא במספר החולים שאובחנו אתמול, לא במספר המתים שדווח הבוקר, ולא באף מספר מצטבר.

נתחיל בשני גרפים פשוטים, שאינם מצריכים תעודות פטירה, סיווג סיבות מוות, או חישוב ממוצעים. שניהם נלקחו מהמרשם השוודי של היחידות לטיפול נמרץ ב-31 במאי.

גרף 1: מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ

מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ
מספר האישפוזים היומי של חולי קורונה ביחידות לטיפול נמרץ

גרף 2: מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ

מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ
מספר חולי קורונה יומי ביחידות לטיפול נמרץ

אין ספק ששני מדדי האישפוז מתארים נאמנה את מגמות המגפה בחולים קשים, שהם מקור התמותה. שני הגרפים תואמים את שלושת השלבים הקלאסים של עקומת מגפה, בכפוף לתנודות יומיות: התפרצות (עליה), שיא (היעצרות העליה ויציבות יחסית), ודעיכה (ירידה). הקו האדום המקווקו מדגים בערך את המהלך הצפוי לולא נעצרה המגפה והמשיך שלב ההתפרצות.

על פי מדדים אלה, מגפת הקורונה בשוודיה החלה להיעצר במחצית הראשונה של חודש אפריל. כדי לדייק בתאריכים נזדקק לגרפי תמותה ותחלואה המייצבים תנודות יומיות ותנודות מחזוריות. בשוודיה, כמו במדינות רבות אחרות, קטֵנים המספרים בסופי השבוע בהשוואה לאמצעיתו. השינויים המלאכותיים האלה נעלמים אם מציגים בכל יום את הממוצע של שבעת הימים האחרונים.

תמותה יומית

התמותה היומית מקורונה בשוודיה חדלה לטפס בקצב ההתפרצות סביב ה-12 באפריל (גרף 3, קו אדום מקווקו). שיא התמותה היומית מתוארך לאמצע אפריל. לאחר השיא נצפה שלב דעיכה איטי ועקבי ברובו, עם שיפוע מתון בהרבה משיפוע ההתפרצות.

גרף 3: ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי).

ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי). 
ממוצע נע של מספר המתים היומי (מקור: המועצה השוודית הלאומית לבריאות ורווחה, 27 מאי).

בעת כתיבת שורות אלה יורדת התמותה היומית הממוצעת בקצב של מקרה מוות אחד עד שניים ביום. אם יישמר הקצב הנוכחי, התמותה הסופית מוערכת בסדר גודל של 500-550 למליון.

התמותה היומית מקורונה בשוודיה חדלה לטפס בקצב ההתפרצות סביב ה-12 באפריל שיאה מתוארך לאמצע אפריל. אחריו נצפה שלב דעיכה איטי ועקבי ברובו, עם שיפוע מתון בהרבה משיפוע ההתפרצות

יש סיבות להניח שמספר המתים האמיתי נמוך ב-5-10% מהמספר המדווח. הספירה הרשמית של המועצה הלאומית לבריאות ורווחה, הגוף הרשמי לסטטיסטיקת תמותה, מושתתת על תעודות פטירה בהן רשומה קורונה כסיבת מוות. הצלבת הנתונים עם דיווחי מתים של הסוכנות לבריאות הצבור הראתה שב-12% ממקרי המוות המיוחסים לקורונה לא נמצאה בדיקת קורונה תומכת.

גם נתוני הסוכנות לבריאות הציבור לוקים בספירת יתר, שכן מוות מקורונה מוגדר כמוות בתוך 30 יום של חולה קורונה מאובחן, גם אם סיבת המוות היתה אחרת. ואכן, הצלבת הנתונים עם תעודות פטירה הראתה כי סיבת המוות לא היתה קורונה בקרוב ל-5% מהמקרים. נסכם: שני המקורות בשוודיה מדווחים על מספר מתים דומה, ושניהם כנראה שוגים בהערכת יתר – מסיבות שונות.

שיעור התמותה בשוודיה

לפני עידן ועידנים, כלומר לפני שלושה חודשים, העריך ארגון הבריאות העולמי את שיעור התמותה הממוצע מקורונה ב-3.4%, גבוה יותר מהערכה קודמת של 2%. גם המספר העגול 4% הוזכר בקצה הטווח.

לא דובים ולא יער. כבר בשלב מוקדם היה ברור כי אחוז לא מבוטל של הנדבקים אינו מפתח סימפטומים ולכן מספר הנדבקים גדול פי כמה ממספר המאובחנים. לפיכך, שיעור התמותה המחושב (אחוז המתים בקרב המאובחנים) גדול בהרבה משיעור התמותה האמיתי.

כבר בשלב מוקדם התברר כי אחוז ניכר מהנדבקים אינו מפתח סימפטומים, ולכן מס' הנדבקים גדול פי כמה ממס' המאובחנים. לפיכך, שיעור התמותה המחושב גדול בהרבה משיעור התמותה האמיתי

כדי לתקן את שיעור התמותה המחושב יש לחלקו ביחס שבין כלל הנדבקים באוכלוסייה לחולים המאובחנים. לדוגמה, שיעור התמותה המחושב בארץ הוא 1.6%. על פי ממצאים ראשוניים של סקר סרולוגי, מספר הנדבקים גדול פי 10 ממספר החולים הידועים, ולפיכך שיעור התמותה האמיתי הוא 0.16%. מחקרים דומים בעולם מייצבים את שיעור התמותה הממוצע מקורונה בטווח של 0.1%-1.1%.

היחס בין נדבקים למאובחנים תלוי, בין היתר, במדיניות הבדיקות בכל מדינה. מספר גדול של בדיקות קורונה ומדיניות בדיקות ליברלית צפויים להקטין את היחס, ולהיפך. בשלב מוקדם הוחלט בשוודיה להגביל את הבדיקות לחולים עם סימפטומים משמעותיים המופנים לבתי החולים ולא לנסות לאבחן כל מקרה אפשרי של המחלה. לפיכך צפוי שם יחס גדול.

ואכן, תוצאות מוקדמות מסקר סרולוגי בשוודיה, מראות כי מספר הנדבקים גדול בערך פי 25 ממספר המאובחנים. בהתאמה לכך, שיעור התמותה האמיתי מוערך ב-0.5%, בערך באמצע טווח התמותה בעולם. נזכיר כי 88% מהמתים בשוודיה היו בני 70 ומעלה (22% בני 70-79, 41% בני 80-89, ו-25% בני 90 ומעלה).

מספר החולים החדשים

מספר החולים החדשים חדל לטפס בקצב הקודם (קו אדום מקווקו) סביב ה-9 באפריל, כשלושה שבועות לאחר תחילת ההתפרצות (גרף 4). בשוודיה, כמו בכל העולם, נעצרה התפרצות המגפה בטווח של 2-4 שבועות מנקודת הזינוק, ללא סגר וללא חסינות נוגדנית של מרבית האוכלוסיה. הכיצד? ככל הנראה חלק גדול מאוכלוסיית העולם נושא חסינות תאית לנגיף כתוצאה מחשיפה קודמת לקרובי משפחתו. בתקופת ההתפרצות נוספו בכל מדינה אחוזים נוספים של חסינות נוגדנית עד שהושגה הרמה הנדרשת להשגת "חסינות עדר". לחילופין, יש המציעים תיאוריה נועזת על החלשות הנגיף.

בשוודיה, כבכל העולם, נעצרה ההתפרצות בטווח 2-4 שבועות מנקודת הזינוק, ללא סגר או חסינות נוגדנית של מרבית האוכלוסיה. כיצד? כנראה חלק גדול מאוכלוסיית העולם נושא חסינות תאית לנגיף

גרף 4: ממוצע נע של מספר החולים החדשים היומי (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, 30 במאי):

חולים חדשים, ממוצע נע
חולים חדשים, ממוצע נע

בניגוד למדינות רבות, גרף החולים החדשים בשוודיה מציג תקופת שיא מתמשכת ובה שני מהלכים גליים. התופעה אינה ייחודית לשוודיה. תמונת שיא מתמשך ניתן לראות גם בארה"ב, בבריטניה, בבלגיה ועוד, אם כי משך השיא חריג בשוודיה. ניתוח התופעה מצביע על שני הסברים אפשריים היכולים להתקיים בו זמנית:

1

עלייה שיטתית במספר הבדיקות במדינה, וכתוצאה מכך איבחון יתר של חולים בהשוואה לתקופה קודמת
גרף 5 תומך בהסבר. מספר בדיקות הקורונה בשוודיה שעמד על כ-20,000 בשבוע באמצע אפריל (תקופת ההתייצבות) עלה בעקביות ל-32,000 בשבוע באמצע חודש מאי. במקביל, ירד אחוז הבדיקות החיוביות מ-19% ל-11%, כך שמספר המאובחנים נותר יציב יחסית. נזכיר כי התמותה היומית ירדה בתקופה זאת – ללא ירידה מקבילה במספר החולים החדשים. כיצד מתיישבות המגמות הסותרות? האם הגדלת מספר הבדיקות העשירה את קבוצת המאובחנים בחולים קלים יותר שלא נבדקו בעבר, וכך הִסוותה מגמת ירידה במספר החולים היומי?

גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)

גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)
גרף 5: מספר חולי קורונה מאובחנים לעומת מספר הבדיקות (מקור: הסוכנות השוודית לבריאות הציבור, דו"ח קורונה שבועי, 29 במאי)

זאת גם השערתה של הסוכנות השוודית לבריאות הציבור. בסיכום הדו"ח השבועי מסוף מאי נכתב:

"הבדיקה המורחבת בקבוצות של אנשים שאינם זקוקים לטיפול בבית חולים עשויה להשפיע על מספר המקרים המדווחים. מספר המקרים השבועי, מבלי לכלול צוותי סיעוד וטיפול, דומה לשבוע הקודם. מכיוון שנתונים אחרים מצביעים על ירידה בהידבקות, הדבר מצביע על כך שיותר אנשים עם תסמינים קלים נבדקים כעת מבעבר, אך אין כיום נתונים זמינים לאשר זאת".

2

המדינה אינה יחידת מגפה אחידה
שיא מתמשך צפוי גם כאשר המדינה מורכבת מתת-יחידות גיאוגרפיות, שלהן תאריכי התפרצות שונים ותאריכי שיא שונים. כפועל יוצא מכך נוצרת סידרת גרפי מגפה החופפים רק חלקית (גרף 6). הגרף הכלל-מדינתי משמר את מישכו של שלב ההתפרצות, אבל "סיכום" העקומות מייצר שיא מתמשך ויכול למתן את שיפוע הדעיכה (גרף 7). כך קרה בארה"ב על 50 מדינותיה, וכך קרה גם בשוודיה על 21 מחוזותיה. למשל, מחוז שטוקהולם (30% מהחולים) הגיע לשיא המגפה בשבוע השני של אפריל, ואילו מחוז ואסטרה גוטלנד (15% מהחולים) הגיע לשיא כחודש מאוחר יותר.

גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים

גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים
גרף 6: סידרת עקומות מגפה זהות, בהסטה של 8 ימים

גרף 7: עקומת מגפה מסכמת

גרף 7: עקומת מגפה מסכמת
גרף 7: עקומת מגפה מסכמת

כתב האישום

תזכורת למי ששכח, או הדחיק.

מודלים אקדמאיים כבדי משקל ניבאו מליוני חולים ועשרות אלפי מתים מקורונה בשוודיה, אם תמשיך בגישתה הליברלית, נטולת סגרים וריחוק חברתי כפוי. על פי התחזית של המכון האמריקאי למדדי בריאות והערכה, מוסד מחקרי בעל שם, היו צפויים בשוודיה כ-2,800 מתים ביום בשיא המגפה, ומספר מצטבר של כ-75,000 מתים בסופה. קבוצת חוקרים רב-מיקצועית שוודית, בתיגבור בלגי, חזתה שההתנהלות השערורייתית של הרשויות בשוודיה תסתיים בקריסת היחידות לטיפול נמרץ (עומס של פי 40 מהתפוסה), ולפחות 80,000 מתים עד סוף חודש יוני.

קבוצת חוקרים רב-מיקצועית שוודית, בתיגבור בלגי, חזתה שההתנהלות השערורייתית של הרשויות בשוודיה תסתיים בקריסת היחידות לטיפול נמרץ (עומס של פי 40 מהתפוסה), ולפחות 80,000 מתים עד סוף יוני

אין-ספור כותרות בתקשורת העולמית הדהדו את התחזיות האפוקליפטיות. העולם עצר את נשמתו אל מול טיפשותה ורשלנותה של שוודיה וחיכה לספירה הנוראה. זאת, כידוע, בוששה לבוא. כמאה מתים ביום בשיא התמותה, לעומת צפי של 2,800. כ-5,000 מתים במגפה, לעומת צפי של 80,000 ויותר. היחידות לטיפול נמרץ לא הגיעו לשיא התפוסה.

כתב אישום מתוקן

משזוכתה שוודיה מכתב האישום המקורי בקול ענות חלושה, מיהר העולם להגיש כתב אישום מתוקן, שהרי זיכויה של שוודיה פרושו הרשעת העולם. כתב האישום המתוקן היה מוקטן וחלש אבל הודפס באותיות גדולות במיוחד. בעצם היה זה כתב אישום בצירוף פסק דין: שוודיה מואשמת ומורשעת בגרימת מוות ברשלנות מפני ששיעור התמותה למליון גבוה פי חמישה עד פי עשרה מזה של שכנותיה. המשחק ברולטה רוסית נסתיים באסון.

או שלא היתה זאת רולטה, ולא היה זה אסון.

סיבתיות

כל מי שנחשף ליסודות הפילוסופיה של המדע יודע שאין הוכחה לוגית לקשר סיבתי. כדי לדעת שהעדרו של סגר גרם לתמותה יתירה בשוודיה, יש לדעת את התשובה לשאלה "מה היתה התמותה מקורונה בשוודיה אילו הוטל בה סגר?". התשובה אינה בנמצא, כמובן. אם כן, מדוע סוברים כה רבים שהתשובה בידם? קל להבין. הם סמוכים ובטוחים שהתמותה בשכנות הסקנדינביות מייצגת בערך את התמותה בשוודיה, אם היה מוטל בה סגר (עד 100 למליון). אבל על מה מסתמכת האמונה הזאת, אם לא על הנחת יסוד לפיה תמיד היתה בארצות הסקנדינביות תמותה דומה מנגיף רספירטורי (שפעת למשל)?

נחדד את הנקודה: אם הנחת היסוד שגוייה, קורסת השרשרת כולה: התמותה מקורונה בשוודיה – אם היה מוטל בה סגר – לא בהכרח היתה דומה לתמותה מקורונה בדנמרק או בנורווגיה. יתכן שהיתה זהה לתמותה הנצפית. ואם כך, לא ניתן לטעון שהיעדר הסגר שיחק תפקיד כלשהו בקביעת מספר המתים. ההיסטריה העולמית סביב שוודיה אמורה להתחלף בהיסטריה עולמית על הפיאסקו העולמי.

התמותה מקורונה בשוודיה – אם היה מוטל בה סגר – לא בהכרח היתה דומה לתמותה מקורונה בדנמרק או בנורווגיה. ההיסטריה העולמית סביב שוודיה אמורה להתחלף בהיסטריה עולמית על הפיאסקו העולמי

למרבית המזל גם שר ההסטוריה יקבל הזדמנות לומר את דברו. הטבלה מציגה תמותה מוערכת למליון נפש בארצות הסקנדינביות במגפת הקורונה (נכון ל-31 במאי) ובשתי עונות השפעת הקודמות. עונת השפעת של 2017/2018 היתה קשה במיוחד: בארה"ב נרשמה התמותה הגבוהה ביותר מזה ארבע עשורים, כ-60,000 מתים, ושיעור התמותה באירופה הוערך ב-250 למליון.

טבלה: תמותה מוערכת למליון נפש

תמותה מוערכת למיליון נפש
תמותה מוערכת למיליון נפש

ברור כי תמותת השפעת אינה אחידה בשלוש המדינות בשנתיים הקודמות, והיא גבוהה יותר אצל שכנותיה של שוודיה (להוציא נתון חסר מנורווגיה). יתר על כן, בשפעת העונתית של 2017/2018 היתה התמותה בדנמרק גבוהה כמעט פי חמישה מהתמותה בשוודיה – הפוך ליחס התמותה מקורונה – ובלי כותרות בתקשורת. האם ייתכן הבדל תמותה מנגיף בין שוודיה ודנמרק בסדר גודל של פי חמישה, ללא סגר באף מדינה? קרה. בכיוון ההפוך לתמותה מקורונה! האם תתכן תמותה משפעת בארצות הסקנדינביות בסדר גודל של תמותה מקורונה? קרה. קרסה התשתית להנחת האסון בשוודיה.

בשפעת העונתית של 2017/2018 היתה התמותה בדנמרק גבוהה כמעט פי 5 מהתמותה בשוודיה – הפוך ליחס התמותה מקורונה – בלי סגר באף מדינה ובלי כותרות בתקשורת

ואם לא די בכך, הרי שגם בנורווגיה החלו להישמע ניצני פקפוק ביעילות הסגר. ניתוח שלאחר מעשה מלמד כי מקדם ההדבקה של הנגיף ירד ל-1.1 בקירוב בשעה שהוטלו ההגבלות הגורפות במדינה, וספק אם הללו תרמו להיעצרות המגפה.

לבסוף, נזכיר כי אין בסיס מחקרי ליעילותו של סגר כלל-מדינתי בהורדת תמותה ממגפה. שוודיה לא הימרה יותר משהימר העולם כולו, שכן פרט לחורבן כלכלי יכול סגר ממושך להעלות תמותה ממחלות אחרות שהטיפול בהן הוזנח ונדחה. סטטיסטיקת התמותה של 2020 תוציא פסק דין אמיתי בכל מדינה.

קורונה בבתי האבות

לפחות שליש מהמתים מקורונה, במדינות רבות, היו דיירי בתי אבות. כבר נכתב, ועוד ייכתב, על הנסיבות האומללות שהובילו לכך, ביניהן מדיניות סגר גורפת במקום טיפול ממוקד בפלח אוכלוסייה בסיכון גבוה. למרבה הצער, גם בהעדרו של סגר כללי, לא פסח המחדל על שוודיה, שכן כמחצית מהמתים מקורונה היו דיירי בתי אבות. תיאורים אנקדוטלים משוודיה ומנורווגיה (שהצליחה להימנע מגורל דומה) מלמדים עד כמה היו חשובים צעדי מנע נקודתיים.

לענייננו, קשה לדמיין כיצד סגר כלל מדינתי יכול להפחית תמותת דיירים סיעודיים בבתי אבות, וקל לדמיין כיצד סגר של בית אבות, בדיקות קורונה יומיות, ובידודי דיירים, יכולים להשיג את אותה מטרה.

קשה לדמיין כיצד סגר כלל מדינתי יכול להפחית תמותת דיירים סיעודיים בבתי אבות, וקל לדמיין כיצד סגר של בית אבות, בדיקות קורונה יומיות ובידודי דיירים, יכולים להשיג את אותה מטרה

יותר מכך, גם במדינות שקיימו את הסגר ככתבו וכלשונו – אירלנד למשל – מחצית מהמתים מקורונה היו דיירי בתי אבות. אגב, תמותת הקורונה באירלנד טיפסה ל-335 למליון (נכון ל-31 במאי), אבל בניגוד לשוודיה, אירלנד אינה מעסיקה את התקשורת בארץ ובעולם. ברור מדוע. אירלנד לא חרגה מהקונצנזוס העולמי.

טעויות

נתחיל בציטוט של לנסלוט הוגבן, זואולוג וסטטיסטיקאי (1895-1975):

"אין שום דבר מדעי במיוחד בזהירות מופרזת. המדע משגשג באמצעות הכללות נועזות".

ואפשר להוסיף: כל מדען טועה לפעמים, ומי שאינו רוצה להסתכן ולטעות, אולי עדיף שלא יהיה מדען. אבל אין דין שווה לכל הטעויות. יש טעויות מהותיות ויש אי דיוקים בניבוי. אם חזית מליוני חולי קורונה וחלו רק עשרות אלפים – הטעות מהותית. כך גם אם חזית 80,000 מתים, והמספר הסופי היה 5,000.

לעומת זאת, אם חזית 2,000 מתים והמספר הסופי היה 5,000, כשלת בדיוק הניבוי. אם חזית את שיא התמותה בשבוע הראשון של אפריל וטעית בשבוע – לא קלעת לתאריך.

בפוסט קודם כתבתי: 

"בעת כתיבת שורות אלה נפטרו בשוודיה כ-900 חולי קורונה. במדינה מתגוררים כ-10 מליון תושבים. אם אכן עברה שוודיה את תקופת השיא, התמותה מקורונה תהיה, לכל היותר, כפולה מהתמותה השנתית שם משפעת (הנעה בין 50 ל- 100 נפטרים למליון)".

על מה הסתמך הניבוי שנתברר כשגוי?

ראשית, באותה עת היו רק מדינות בודדות שהגיעו לשלב הדעיכה של המגפה, ביניהן סין, דרום-קוריאה, אוסטרליה ואוסטריה. בכולן נצטיירה עקומת פעמון סימטרית למדי של מספר החולים החדשים, ושיא שנמשך עד לשבוע. להדגמה, מוצגים כאן הגרפים של אוסטריה (מקור: וורלד-או-מיטר).

מספר החולים באוסטריה
מספר החולים באוסטריה
מספר המתים באוסטריה
מספר המתים באוסטריה

כאשר עקומת המגפה סימטרית בערך, מספר המתים הסופי הוא בערך פי שניים ממספר המתים עד לשיא. לדוגמה, עד לשיא התמותה באוסטריה (7-10 באפריל) נספרו כ-300 מתים, וסך המתים הסופי מתקרב ל-700. אם שיא התמותה בשוודיה היה בשבוע הראשון של אפריל, ומספר המתים עמד על 900, הרי שסך המתים אמור היה להיות כפול (ולכל היותר פי שניים משפעת, עד 200 למליון). רק בשבועות הבאים נתברר כי במרבית המדינות, כולל ישראל, שלב הדעיכה איטי וממושך בהרבה משלב ההתפרצות. עקומות התמותה לא היו סימטרית.

שנית, שוודיה לא עברה את שיא התמותה ביום כתיבת המאמר (11 באפריל). השיא מתוארך לאמצע אפריל. בחמשת הימים הבאים עלה מספר המתים ל-1300.

בפוסט קודם עוד יותר כתבתי: 

"למרבה הצער, האווירה הנוכחית מלמדת ששום טיעון לא ישכנע את המשוכנעים פרט לקבוצת ביקורת אחת: שוודיה".

כנראה שגם זאת היתה טעות. דבר לא ישכנע את מי שמשוכנע שהסגר העולמי הציל את העולם מנגיף הקורונה. לא הפוסט הנוכחי, לא מאמרים אחרים, וגם לא סטטיסטיקת התמותה של 2020.

אייל שחר הוא פרופסור אמריטוס לבריאות הציבור (אוניברסיטת אריזונה), בוגר בית ספר לרפואה (אוניברסיטת ת"א), מוסמך באפידמיולוגיה (אוניברסיטת מינסוטה), היה בגימלאות ונהנה מכל רגע עד שפרצה מגיפת הקורונה והכריחה אותו לחזור לעבודה. http://www.u.arizona.edu/~shahar/

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 2,413 מילים

נ' עברה בדיקת קורונה ונשלחה לבידוד ביתי עד לקבלת התוצאות, אבל לא היה לה בית מתאים להתבודד בו ● כשפנתה לקופת החולים עם הבעיה, היא הופנתה למשרד הבריאות, שהפנה אותה לעירייה, משם הופנתה לפיקוד העורף וחוזר חלילה ● לבסוף היא נאלצה לשכור דירה זמנית על חשבונה - ולא בפעם הראשונה ● בפיקוד העורף אומרים בתגובה שהמלוניות עדיין פעילות, אך הם לא אחראים לשיכון המבודדים

עוד 627 מילים

הזהב השחור של ד"ר זיו

פרק 9כמעט בלתי נמנע שעיתונאי מתל אביב יגיע להתנחלות בגדה המערבית עם סטיגמות בתא המטען, ולכן זה תמיד משמח כשהסטיגמות האלה חוטפות כאפה ● אמיר בן-דוד פוגש במסעו דוקטור למדעי המוח ומנסה לדבר איתו על הסיפוח, על פוליטיקה ועל יחסי המתנחלים והפלסטינים ● את ד"ר נדב זיו הרבה יותר מעניין לדבר על תשוקתו הגדולה: ייצור ביו-פחם ● בסוף הם התפשרו - ויצא ראיון מעניין במיוחד

עוד 2,087 מילים

מנהיגי יוון וקפריסין יגיעו החודש לישראל לדון על חידוש הטיסות בין המדינות

השימוע של דוד ביטן ייערך בחודש הבא ● יושב ראש האופוזיציה לפיד נפגש עם ראש הממשלה נתניהו, לראשונה מאז הושבעה הממשלה החדשה ● סמוטריץ' על גניבת ציוד צבאי בדרום: "בדואי שמתקרב לגנוב - צריך לירות בו" ● דובר צה"ל לשעבר רונן מנליס ימונה למנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים

עוד 29 עדכונים

"גם אם נוכל לעזור לאישה אחת בלבד, זה שווה את המאמץ"

כל אישה שמגיעה לבית מרקחת בספרד ואומרת את מילות הקוד "מסכה 19", מאותתת בכך על מצוקה ● בתגובה, הרוקח ממלא טופס מיוחד ומעביר אותו בדיסקרטיות לרשויות ● היוזמה הספרדית כבר אומצה בצרפת ובהולנד, ונתונים ראשוניים מעידים על תרומתה למאבק באלימות במשפחה ● למה בישראל היוזמה הזו נדחתה, ומדוע רשויות הרווחה מסתייגות מקמפיינים ברוח דומה ברשתות החברתיות?

עוד 1,977 מילים

למקרה שפיספסת

חינוך פיננסי אחרי קורונה

כשהתחלתי ללמוד את תחום הכלכלה האישית לפני בערך 20 שנה, היו מומחים שאמרו: "שימו בצד 10% מההכנסה השוטפת שלכם לחיסכון". אחרים אמרו 30%, והיו גם כאלה שאמרו 50%.

50%?!

איך ישראלים, שבקושי סוגרים את החודש, יכולים לשים בצד 50% עבור חיסכון ממשכורות הנטו שלהם?

לפני כ-20 שנה היו מומחים שאמרו: "שימו בצד 10% מהכנסתכם השוטפת לחיסכון". אחרים אמרו 30%, והיו שאמרו 50%. איך ישראלים שבקושי סוגרים את החודש יכולים לשים בצד 50% ממשכורות הנטו שלהם?

לאחרונה שמעתי את דן אריאלי מעביר פרזנטציה מצויינת על רקע תקופת הקורונה. הוא שיתף תובנה מעניינת.

חלק מהשווי הפיננסי שלנו נראה לכל: הבית שאנחנו גרים בו, הרכב שאנחנו נוסעים בו, הבגדים והתכשיטים שאנחנו לובשים ועונדים, והשמחות שאליהן אנחנו מזמינים את קרובינו וחברינו.

אבל חלק מהשווי שלנו מוסתר ואינו ידוע לאנשים מבחוץ, כלומר כמה כסף ונכסים אחרים צברנו.

אריאלי הצביע על כך שאנשים נוטים להשקיע יותר ברכוש הנראה, אשר מרשים אחרים ומקנה מעמד חברתי. לעתים קרובות, השווי האמיתי שלהם במדד של יציבות כלכלית נמוך בהרבה לעומת האופן שבו הוא נראה לקהילה מסביב.

כתוצאה מכך, כשנוחת משבר, אנשים אינם נערכים ואין להם כרית מגינה ליפול עליה.

מאחורי הקלעים ממתינים כמובן הבנקים וסוחרי השוק האפור, שמציעים הלוואות עם סיכוי גבוה שהלווים לא יוכלו להחזיר.

ככל שחוסר היציבות החברתית קשה כרגע, הצרות יהיו הרבה יותר קשות בעוד שנה-שנתיים כאשר מספר גדול של אנשים לא יוכלו להחזיר את ההלוואות ויכנסו להליכי הוצאה לפועל.

אז מסתבר שאולי המומחים הפיננסים צדקו, אולי צריך באמת לשים בצד יותר כסף למצבי חירום.

אולי הקורונה היא הזדמנות טובה לבחון מחדש את הרגלי הקניות שלנו, ובמיוחד לחשוב על הערכים שאנו רוצים להעביר לדור הצעיר.

מי קובע מה אנחנו צריכים לקנות? הסטייליסטים ומעצבי המותגים שמרוויחים הון עתק מהתאווה האינסופית שלנו לרכוש אופנה חדשה וחפצים יותר חדשניים?

דן אריאלי הצביע על הנטיה להשקיע יותר ברכוש הנראה, שמרשים אחרים ומקנה מעמד חברתי. לעתים קרובות, השווי האמיתי במדד היציבות הכלכלית נמוך בהרבה לעומת האופן שבו הוא נתפש בעיני הקהילה מסביב

מי אומר שאנחנו צריכים להזמין מאות אנשים לשמחות משפחתיות? האם אנשים באמת נהנים מהאירועים הללו?

כל כמה זמן אנחנו צריכים לאכול בחוץ? האם אנחנו יכולים להכין יותר אוכל בעצמנו ולשבת ולהינות מארוחות בבית?

מה מביא לנו אושר? ארון צפוף ודחוס בדברים, או יותר מדפים מרווחים ומסודרים?

בשורה התחתונה, מי אחראי למצב הכלכלי שלנו? על מי אנחנו יכולים לסמוך שיושיע אותנו? הממשלה, הבנקים, ההורים והחמים שלנו, או אנחנו עצמנו?

קורונה היא שעון מעורר חשיבה מחדש כפויה של הניהול הכלכלי האישי שלנו.

אולי נחשוב לעשות דברים אחרת, ולשנות כמה הרגלי קניה וחיסכון.

והכי חשוב מכל, אנחנו חייבים להעביר את הלקחים הללו לדור הצעיר.

מינדי אייזנר היא מייסדת ומנכ"לית עמותת "חיים בפלוס". היא פועלת למניעת חובות ועוני באמצעות חינוך פיננסי לצעירים. מינדי עלתה לארץ מטורונטו, קנדה וגרה עם משפחתה ברעננה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 390 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

לא סביר שארה"ב תאפשר את הסיפוח כבר ב-1 ביולי

ארבעה שבועות לפני המועד שקבע נתניהו להחלת הריבונות, נראה כי ראש הממשלה ייאלץ לחכות עוד זמן מה ● עבודת ההכנה של צוות המיפוי המשותף לישראל ולארה"ב ספגה עיכוב של שבועות ואולי אף חודשים בגלל משבר הקורונה, אומר מקור בכיר לזמן ישראל ● בנוסף, אומר המקור, ביקור של קושנר בירושלים לפני סיום התהליך נתפס כהכרחי

מאד לא סביר שהממשל האמריקאי יאשר מהלך חד-צדדי של ישראל לסיפוח חלקים בגדה המערבית ב-1 ביולי, כפי שתכנן ראש הממשלה בנימין נתניהו. כך אמר הלילה מקור בכיר המעורב בנושא לזמן ישראל.

למעשה, יעברו שבועות ואף חודשים עד שהצוות הישראלי-אמריקאי האמון על הכנת המפות יסיים את עבודתו – תנאי שהבית הלבן הציב לפני שיתמוך בהחלת ריבונות, אמר המקור.

צוות המיפוי אמור לשרטט את הגבולות המדויקים של האזורים עליהם ישראל מבקשת להחיל ריבונות – משימה קשה הדורשת עבודת שטח מדויקת, על פי המקור. אלא שחבר משמעותי בצוות מהצד האמריקאי – הממונה על העניינים הישראליים-פלסטיניים במועצה לביטחון לאומי, סקוט ליית' – נבצר מלהגיע לאזור מאז התפרצות מגפת הקורונה.

צוות המיפוי המשך לפעול באופן חלקי במהלך התפרצות המגפה, אך גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי.

גורמים רשמיים המעורבים בתהליך אישרו כי נוכחותו של ליית' נחוצה על מנת להשלים את עבודת הצוות. לא ברור מתי ליית' יוכל להגיע לישראל, וגם אם יגיע בקרוב, ספק אם הצוות יוכל לסיים את עבודתו לפני ה-1 ביולי

סיבוך נוסף במאמץ הישראלי לסיים את עבודת המיפוי במהרה היא העובדה שבכירים בבית הלבן, האחראים על נושא הסיפוח – יועץ הנשיא ג'ארד קושנר והשליח המיוחד לתהליך השלום אבי ברקוביץ' – לא ביקרו בישראל מאז שדונלד טראמפ חשף את תוכנית המאה בינואר.

מקורות המעורים בנעשה אמרו לזמן ישראל כי לא סביר שהבית הלבן יתמוך בסיפוח ישראל לפני שהשניים יגיעו לירושלים לשיחות בנושאים שנותרו פתוחים.

נתניהו אמר לחברי סיעת הליכוד בשבוע שעבר כי הוא מתכנן לפתוח בתהליך החלת הריבונות ב-1 ביולי – התאריך שנקבע בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לכחול-לבן, הסכם המאפשר לראש הממשלה שיקול דעת אבסולוטי בנושא.

אך על פי ההסכם, ישראל תוכל לקדם את תוכניתו של נתניהו להחיל ריבונות בבקעת הירדן ועל כל היישובים בגדה המערבית רק עם שיתוף פעולה מלא של הבית הלבן.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שגריר ארצות הברית בישראל, דיוויד פרידמן, ושר התיירות, יריב לוין, במהלך פגישה לדיון במיפוי הרחבת הריבונות הישראלית לשטחים בגדה המערבית, שהתקיימה באריאל ב-24 בפברואר 2020 (צילום: David Azagury/US Embassy Jerusalem)

ממשל טראמפ התחייב להכיר בריבונות שתוחל כל עוד ההנהגה בישראל תפעל על פי המתווה שהוצג בוושינגטון בתחילת השנה. מאז, כמה שרי ליכוד העריכו כי יישום תוכנית הריבונות תיאלץ להידחות.

זאב אלקין, למשל, אמר בראשון כי אין כל ביטחון שעבודת צוות המיפוי תסתיים עד ה-1 ביולי, וכי החלת הריבונות תצטרך להידחות מעט.

"אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן", אלקין אמר בראיון לגלי צה"ל. "ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות".

אלקין: "אני יודע שעובדים על המפה ויכול להיות שהתהליך הזה ייקח עוד קצת זמן. ה-1 ביולי הוא התאריך הראשון שבו אפשר להביא את זה לדיון בממשלה ובכנסת. ייתכן שזה ייקח עוד כמה ימים או כמה שבועות

ביום שני, נתניהו קיים שיחת ועידה בנושא עסקת המאה – ובכלל זה תוכנית ישראל לספח כ-30% מהגדה המערבית – עם קושנר וברקוביץ'. שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר השתתפו בשיחה גם כן.

לא ישראל ולא ארה"ב פרסמו את תוכנה של השיחה, אולם ערוץ 13 ציטט מקורות אמריקאים כאומרים שבכירים בממשל שם בוחנים מתי ואיך בדיוק ישראל מתכוונת להתקדם עם סיפוח חד-צדדי – וכי לא הצליחו לקבל תשובה חד-משמעית בשיחת הוועידה הזו.

הדיווח בערוץ 13 אף ציטט מקור ישראלי בכיר שאמר כי "הרושם הוא שבבית הלבן מצננים את ההתלהבות בעניין הסיפוח ורוצים להאט את התהליך", מאחר שהממשל האמריקאי עסוק כרגע במחאות ברחבי ארצות הברית ובמשבר הקורונה – הבריאותי והכלכלי.

אתמול (שלישי), נתניהו נפגש במשרד ראש הממשלה עם נציגי מועצת יו"ש, המתנגדים לתוכנית טראמפ משום שהיא תומכת, לפחות בתיאוריה, בהקמת מדינה פלסטינית על 70% משטחי הגדה המערבית.

בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)
בנימין נתניהו עם ראש עיריית אפרת עודד רביבי, בעת ביקור ראש הממשלה בהתנחלות ב-31 ביולי 2019 (צילום: גרשון אלינסון/פלאש90)

גורם בקרב ראשי המתנחלים אמר לזמן ישראל כי נתניהו רמז בפגישה שהאמריקאים מקשיחים את עמדותיה וציטט את ראש הממשלה כאומר שהבית הלבן "כבר פחות נלהב מהרעיון של החלת הריבונות". על פי אותו גורם, הפגישה היתה מתוחה וראשי המתנחלים יצאו ממנה בתחושה כי הסיפוח לא יקרה "במהירות או בהיקף" שנתניהו הבטיח במקור.

מצד משרד ראש הממשלה, עם זאת, ציינו כי נתניהו אמר בפגישה כי השיחות עם האמריקאים עדיין נמשכות בהתייחסו, ככל הנראה, לעבודת צוות המיפוי.

עוד 634 מילים

משהו השתבש במערכת ההפעלה של ניר ברקת

ראש עיריית ירושלים לשעבר מצליח לעשות כל טעות טירון אפשרית בזירה הפוליטית ● הוא הרגיז את האיש החזק בליכוד, ישראל כ"ץ ● הוא העליב את האיש המסוכן בליכוד, גדעון סער ● הוא מעצבן את נתניהו ובני ביתו, מפר הנחיות משרד הבריאות ונעדר מהצבעות החשובות למפלגתו ● בליכוד מתבדחים בסרקזם על המיליארדר בעירייה שהפך למיליונר בכנסת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 689 מילים ו-1 תגובות

התעשיינים רוצים הקלות מהמדינה, אבל משחקים באש

בחסות משבר הקורונה, התעשיינים מצפים להקלות בפיקוח ובביורוקרטיה, בהתאם למגמות בעולם המערבי ● אבל אירועים כמו שרפת הענק בבז"ן - שהובילה השבוע להרשעה ועסקת טיעון - מזכירים לנו שכאן זה ממש לא אירופה ● אם המפעלים הגדולים רוצים שהציבור ייתן בהם אמון, הם צריכים לשמור הרבה יותר טוב על הסביבה והבריאות

עוד 764 מילים

הרשות הפלסטינית הסירה את הסגר שהטילה עם פרוץ הקורונה, אבל החנויות שם עדיין ריקות והתושבים בלא מקור הכנסה ● הקצביות מציעות סחורה בחצי המחיר, אך איש לא קונה, ותושבי הגדה המערבית חיים על פיתות וירקות ● כוונות הסיפוח רק מחמירות את המצב ● "הפלסטינים בבקעה לא יקבלו אזרחות, ואת האדמות שלהם ייקחו. במקרה הטוב הם ימשיכו להיות כוח עבודה זול לישראל" ● ועל המקרה הרע איש לא מעז לחשוב

עוד 1,242 מילים ו-1 תגובות

חוק הסמכויות המיוחדות הוא שעת חירום לדמוקרטיה

ההיגיון בבסיס הצעת החוק, שאמור להחליף את תקנות שעת החירום למאבק במגפת הקורונה, משקף פגיעה קשה בעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, ובכלל זה עקרון הפרדת הרשויות ● העובדה שאלפי אזרחים כבר הגישו התנגדויות לחוק היא מעודדת ● אבל דווקא דברי הרגיעה של בני גנץ אתמול הם זריית חול בעיני הציבור ● פרשנות

עוד 1,044 מילים

בתום הערכת מצב אצל רה"מ: התיכונים והחטיבות לא ייסגרו

כחול לבן וישראל בכר הגיעו לפשרה לאחר שנשמע בהקלטה מכנה את גנץ "טיפש" ● כעשרת אלפים תלמידים ומורים נמצאים בבידוד ● תושב הצפון נעצר בחשד שפרסם פוסט, שבו איים לפגוע בנתניהו ● בנט: ישראל איבדה אפשרות לבצע 60,000 בדיקות ביום

עוד 43 עדכונים

לנתניהו לא תהיה ברירה אלא לדחות את הסיפוח לאוקטובר

בזמן שארה"ב מתמודדת עם מאה אלף מתים מקורונה ושבוע רצוף של מחאות אלימות ברחבי המדינה, נתניהו ממשיך בדיונים עם הבית הלבן במטרה לקדם את תוכניתו להחיל ריבונות בגדה המערבית כבר בחודש הבא ● אך נתניהו צריך לתמרן את מסלול הריבונות גם בתוך הימין הישראלי, וכאן הדרך רצופת מוקשים - כולל במפלגתו שלו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 777 מילים ו-1 תגובות

נתניהו ניצח? אנחנו ניצחנו!

בזמן שאחרים עסקו בסיפוח, ברוטציות ובהמצאת משרדי ממשלה, ש"ס ויהדות התורה זכו במשרדים חשובים ובהשפעה חסרת תקדים על קביעת המדיניות הכלכלית של ישראל - בלי רעש וצלצולים ● חביב רטיג גור משרטט את דרכן של המפלגות החרדיות למוקדי הכוח, ואת הפחד שלהן לאבד השפעה ● פרשנות

עוד 1,939 מילים

סיפור מסריח

פרק 8מפעלים לטיפול בפסולת הם הדבר האחרון שמישהו רוצה ליד הבית ● תהליך הטיפול בפסולת, בעיקר בפסולת מסוכנת, מייצר מפגעים בריאותיים ואסתטיים; מזהם את המים, האוויר והקרקע; וכרוך במטרדי רעש וריח ● לא הפלא וגם ממש לא פלא, אם כך, שרוב אזורי הפסולת של מדינת ישראל הם בכלל בגדה המערבית ● אמיר בן-דוד ממשיך במסעו על מפת הסיפוח, והפעם הוא נוסע בעקבות הריח

עוד 2,102 מילים

גם כאשר הם מחמיאים לראש הממשלה וגם כאשר הם "תוקפים" אותו, שקד וחבריה לא מתבלבלים לרגע ● מהלכי ימינה בימיה הראשונים באופוזיציה מציירים אותה כמפלגה השייכת בכל מהותה לממשלת נתניהו החמישית ● השחיתות זורמת לה בציציות והיא סלע קיומה, שהרי בלעדיה לא יתאפשר משטר האפרטהייד שאליו היא חותרת ● פרשנות

עוד 1,457 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה