הנשיאות כבר היתה בכיס של ברני סנדרס, והפוסט הזה יראה איך הכוחות הקפיטליסטים – המפלגה הדמוקרטית והתקשורת הממסדית – התגייסו יחד ברגע האחרון למנוע מעבר של סמכויות המדינה מידם של המחנה הניאוליברלי שמשרת את התאגידים הגדולים, לידיו של המחנה הסוציאל-דמוקרטי שמשרת את העם. ברני בסוף לא עמד למבחן מול טראמפ. הכשילה אותו המפלגה הדמוקרטית שמטעמה ביקש לרוץ בדיוק כמו ב-2016 אז נגד הילרי קלינטון, באותו שלב בפריימריס, המקום היחיד שהיה לקפיטליסטים סיכוי לעצור את חילופי השלטון.
נסיונות המפלגה הדמוקרטית לחבל לברני במומנטום החלו מהרגע הראשון שהגיש מועמדות לנשיאות – הילרי קלינטון הפסידה את בחירות 2016, וכבר מחוץ לחיים הפוליטיים, ובכל זאת ניסתה לשכנע במהלך הפריימריס האחרונים בראיונות ביוזמתה, שהפסדה לטראמפ היה באשמת ברני סנדרס מכל האנשים. העובדה שברני בן ה-78 התרוצץ לפני הבחירות ל-39 כנסי בחירות בכל רחבי ארה"ב למענה כדי לשכנע מצביעים לתת לה את קולם ולא לטראמפ, כלל לא הרשימה את הילרי. 39 אלו הרבה יותר כנסים משהיא עצמה השתתפה בהם למען אובמה.
נמרוד גז-חבר הוא איש שמאל פרוגרסיבי. סוציאל-דמוקרט. אתאיסט. רודף צדק אמת ושוויון בין בני האדם כולם. תובע אחריות על החלשים. ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. נולד בעיר. גדל במושב. התחנך בעיקר בחינוכית
הכי אהבתי את הפוזה של מגן העולם החופשי מול הנאצים.
מחולל הפיכה משטרית כדי להחריב את הדמוקרטיה ולהיות דיקטטור, ואז מציג עצמו כמגן הדמוקרטיה והעולם החופשי.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
היה זה המדינאי היהודי הענק הנרי קיסינג'ר שאמר, שלישראלים אין מדיניות חוץ, רק מדיניות פנים. משפט גאוני שלעיתים היה מדויק להפליא ולעיתים מדויק פחות. מה שבטוח, מעולם לא היה הביטוי הזה נכון יותר מאשר בשנות שלטונו האינסופיות של בנימין נתניהו.
האדם שמבחינתו הכל זה מילים, והרבה פחות מכך מעשים, התמחה זה שנות דור בנאומים חוצבי להבות שמשכנעים את הבייס ואך ורק את הבייס. מספיק היה לגלוש שלשום בטוויטר, לאחר נאום האיש החלול הזה, בשביל להבין את גודל התופעה.
יעוז סבר, איש עסקים, סופר, מנכ״ל MyTeam Group, יו"ר לשכת המסחר ישראל-המפרץ, לשעבר עיתונאי, דובר עיריית רעננה וראש יחידת התקשורת במשרד הביטחון. ישראלי שאכפת לו.
כרונולוגיה של פרישה בלתי נמנעת
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ארה"ב היא אכן דוגמא רעה, כיוון שהיא הפכה לאוליגרכיה, או תאגידיקרטיה, אבל אתה טועה אם אתה לא מחבר בין התהליך שעוברת ישראל למה שקורה בארה"ב, והרי זה אותו התהליך. האם זה מקרי בעיניך שבשתי המדינות שליטי-ההון ובעלי המונופולים השתלטו על הגה הרשויות, באותם העשורים?
תהליך הפיכתה של ישראל מדמוקרטיה ליברלית לאוליגרכיה אתנו-דתית, החל שנים ספורות אחרי שרייגן הניאוליברל (ביחד עם טאצ'ר) הצליח להכחיד את המורשת הסוציאל-דמוקרטית של FDR – מורשת שמבחן התוצאה שלה היה ה-"New Deal", חילוץ מהמיתון הגדול, ניצחון במלחמת העולם השניה, מחשב לכל ילד, אדם על הירח, ובקיצור שגשוג כלכלי של מעמד הביניים לאורך ארבעים שנים שהפכו את ארה"ב למעצמה שמובילה את העולם. באותן שנים.
בעיני יש קשר ברור בין כיוון הרוח שנושבת בארה"ב, לכיוון אליו נסחפת ישראל, והעולם המערבי כולו. לכן אני מייחס לברני סנדרס חשיבות כה גדולה, שכן ברני הוא ממשיך דרכו הישיר של FDR, והמנהיג המוביל של התנועה הסוציאל-דמוקרטית. משמעות של כזה נשיא היא שינוי של 180 מעלות בכיוון הרוח.
לגבי התומכים של ברני, צר לי אבל נפלת למלכודת. מאחורי ברני עומדים תומכים ותומכות מכל הסוגים, והפרופיילינג החפוז שעשית לתומכיו הוא דקלום של תעמולה זדונית יציר כפיהם של הנהנים מהסטטוס קוו הנוכחי. המכנה המשותף של תומכיו של סנדרס הוא מעמדם הסוציואקונומי, לא גזעם, לא מינם, לא דתם, לא מוצאם, לא מבטאם, לא נטיתם המינית… ברני מוכיח שפוליטיקת הזהויות היא פיקציה, ושעם רעיונות מיטיבים + רקורד עקבי כבסיס לאמון, בני-אדם שוכחים את ההבדלים ביניהם ומתארגנים יחד.
והתאוריה שלך על נשיאות יהודית שתדלק אנטישמים לדעתי מסגירה אצלך חוסר אמון בבריות ופחד אינהרנטי מהמחר שמנווט אותך. אני לא מסכים שעצם יהדותו של נשיא תקבע היחס אליו, אלא ביצועיו ותוצאות כהונתו. להאמין שהזהות שלנו, או התדמית שלנו, היא שקובעת מה אנשים חושבים עלינו בעיני זה שטחי ולא בוגר. נראה לי שהפוסטמודרניזם לפיו אין אמת והכל שאלה של שיווק אחז דוקא בך, והאין זה מה שכינית אותו "איוולת" ביחס לארה"ב? עדיף להאמין בביצועים ותוצאות, ולהאמין באדם, כלומר באנשים שידעו לזהות מי היטיב עימם ומי פגע בהם – האסימון נופל חזק כשהחיים מפסיקים להיות קשים פיננסית. וגם ההפך הוא הנכון, נתניהו הוא יהודי פאשיסט, ויחד עם הבן שלו שמגדים פאשיזם טהור, הם שמתדלקים אנטישמיות ואנטישמים (עשה חיפוש עם השם של הבן ו-Der Sturmer). לברני שהוא ההפך הגמור במדיניות, תהיה גם השפעה על אנטישמיות שהיא ההפך הגמור ממה שאתה חושש ממנו.
בוא רק נקווה ונייחל שיהיה נשיא.
ארה"ב היא אכן דוגמא רעה, כיוון שהיא הפכה לאוליגרכיה, או תאגידיקרטיה, אבל אתה טועה אם אתה לא מחבר בין התהליך שעוברת ישראל למה שקורה בארה"ב, והרי זה אותו התהליך. האם זה מקרי בעיניך שבשתי המדינות שליטי-ההון ובעלי המונופולים השתלטו על הגה הרשויות, באותם העשורים?
תהליך הפיכתה של ישראל מדמוקרטיה ליברלית לאוליגרכיה אתנו-דתית, החל שנים ספורות אחרי שרייגן הניאוליברל (ביחד עם טאצ'ר) הצליח להכחיד את המורשת הסוציאל-דמוקרטית של FDR – מורשת שמבחן התוצאה שלה היה ה-"New Deal", חילוץ מהמיתון הגדול, ניצחון במלחמת העולם השניה, מחשב לכל ילד, אדם על הירח, ובקיצור שגשוג כלכלי של מעמד הביניים לאורך ארבעים שנים שהפכו את ארה"ב למעצמה שמובילה את העולם. באותן שנים.
בעיני יש קשר ברור בין כיוון הרוח שנושבת בארה"ב, לכיוון אליו נסחפת ישראל, והעולם המערבי כולו. לכן אני מייחס לברני סנדרס חשיבות כה גדולה, שכן ברני הוא ממשיך דרכו הישיר של FDR, והמנהיג המוביל של התנועה הסוציאל-דמוקרטית. משמעות של כזה נשיא היא שינוי של 180 מעלות בכיוון הרוח.
לגבי התומכים של ברני, צר לי אבל נפלת למלכודת. מאחורי ברני עומדים תומכים ותומכות מכל הסוגים, והפרופיילינג החפוז שעשית לתומכיו הוא דקלום של תעמולה זדונית יציר כפיהם של הנהנים מהסטטוס קוו הנוכחי. המכנה המשותף של תומכיו של סנדרס הוא מעמדם הסוציואקונומי, לא גזעם, לא מינם, לא דתם, לא מוצאם, לא מבטאם, לא נטיתם המינית… ברני מוכיח שפוליטיקת הזהויות היא פיקציה, ושעם רעיונות מיטיבים + רקורד עקבי כבסיס לאמון, בני-אדם שוכחים את ההבדלים ביניהם ומתארגנים יחד.
והתאוריה שלך על נשיאות יהודית שתדלק אנטישמים לדעתי מסגירה אצלך חוסר אמון בבריות ופחד אינהרנטי מהמחר שמנווט אותך. אני לא מסכים שעצם יהדותו של נשיא תקבע היחס אליו, אלא ביצועיו ותוצאות כהונתו. להאמין שהזהות שלנו, או התדמית שלנו, היא שקובעת מה אנשים חושבים עלינו בעיני זה שטחי ולא בוגר. נראה לי שהפוסטמודרניזם לפיו אין אמת והכל שאלה של שיווק אחז דוקא בך, והאין זה מה שכינית אותו "איוולת" ביחס לארה"ב? עדיף להאמין בביצועים ותוצאות, ולהאמין באדם, כלומר באנשים שידעו לזהות מי היטיב עימם ומי פגע בהם – האסימון נופל חזק כשהחיים מפסיקים להיות קשים פיננסית. וגם ההפך הוא הנכון, נתניהו הוא יהודי פאשיסט, ויחד עם הבן שלו שמגדים פאשיזם טהור, הם שמתדלקים אנטישמיות ואנטישמים (עשה חיפוש עם השם של הבן ו-Der Sturmer). לברני שהוא ההפך הגמור במדיניות, תהיה גם השפעה על אנטישמיות שהיא ההפך הגמור ממה שאתה חושש ממנו.
בוא רק נקווה ונייחל שיהיה נשיא.