המפלגה הדמוקרטית הכשילה את ברני

ברני סנדרס (צילום: AP-Photo-Patrick-Semansky)
AP-Photo-Patrick-Semansky
ברני סנדרס

הנשיאות כבר היתה בכיס של ברני סנדרס, והפוסט הזה יראה איך הכוחות הקפיטליסטים – המפלגה הדמוקרטית והתקשורת הממסדית – התגייסו יחד ברגע האחרון למנוע מעבר של סמכויות המדינה מידם של המחנה הניאוליברלי שמשרת את התאגידים הגדולים, לידיו של המחנה הסוציאל-דמוקרטי שמשרת את העם. ברני בסוף לא עמד למבחן מול טראמפ. הכשילה אותו המפלגה הדמוקרטית שמטעמה ביקש לרוץ בדיוק כמו ב-2016 אז נגד הילרי קלינטון, באותו שלב בפריימריס, המקום היחיד שהיה לקפיטליסטים סיכוי לעצור את חילופי השלטון.

נסיונות המפלגה הדמוקרטית לחבל לברני במומנטום החלו מהרגע הראשון שהגיש מועמדות לנשיאות – הילרי קלינטון הפסידה את בחירות 2016, וכבר מחוץ לחיים הפוליטיים, ובכל זאת ניסתה לשכנע במהלך הפריימריס האחרונים בראיונות ביוזמתה, שהפסדה לטראמפ היה באשמת ברני סנדרס מכל האנשים. העובדה שברני בן ה-78 התרוצץ לפני הבחירות ל-39 כנסי בחירות בכל רחבי ארה"ב למענה כדי לשכנע מצביעים לתת לה את קולם ולא לטראמפ, כלל לא הרשימה את הילרי. 39 אלו הרבה יותר כנסים משהיא עצמה השתתפה בהם למען אובמה.

נמרוד גז-חבר הוא איש שמאל פרוגרסיבי. סוציאל-דמוקרט. אתאיסט. רודף צדק אמת ושוויון בין בני האדם כולם. תובע אחריות על החלשים. ציוני שמאמין שהעם היהודי חייב להיות אדון לגורלו. נולד בעיר. גדל במושב. התחנך בעיקר בחינוכית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
ארה"ב היא אכן דוגמא רעה, כיוון שהיא הפכה לאוליגרכיה, או תאגידיקרטיה, אבל אתה טועה אם אתה לא מחבר בין התהליך שעוברת ישראל למה שקורה בארה"ב, והרי זה אותו התהליך. האם זה מקרי בעיניך שבשתי ... המשך קריאה

ארה"ב היא אכן דוגמא רעה, כיוון שהיא הפכה לאוליגרכיה, או תאגידיקרטיה, אבל אתה טועה אם אתה לא מחבר בין התהליך שעוברת ישראל למה שקורה בארה"ב, והרי זה אותו התהליך. האם זה מקרי בעיניך שבשתי המדינות שליטי-ההון ובעלי המונופולים השתלטו על הגה הרשויות, באותם העשורים?

תהליך הפיכתה של ישראל מדמוקרטיה ליברלית לאוליגרכיה אתנו-דתית, החל שנים ספורות אחרי שרייגן הניאוליברל (ביחד עם טאצ'ר) הצליח להכחיד את המורשת הסוציאל-דמוקרטית של FDR – מורשת שמבחן התוצאה שלה היה ה-"New Deal", חילוץ מהמיתון הגדול, ניצחון במלחמת העולם השניה, מחשב לכל ילד, אדם על הירח, ובקיצור שגשוג כלכלי של מעמד הביניים לאורך ארבעים שנים שהפכו את ארה"ב למעצמה שמובילה את העולם. באותן שנים.

בעיני יש קשר ברור בין כיוון הרוח שנושבת בארה"ב, לכיוון אליו נסחפת ישראל, והעולם המערבי כולו. לכן אני מייחס לברני סנדרס חשיבות כה גדולה, שכן ברני הוא ממשיך דרכו הישיר של FDR, והמנהיג המוביל של התנועה הסוציאל-דמוקרטית. משמעות של כזה נשיא היא שינוי של 180 מעלות בכיוון הרוח.

לגבי התומכים של ברני, צר לי אבל נפלת למלכודת. מאחורי ברני עומדים תומכים ותומכות מכל הסוגים, והפרופיילינג החפוז שעשית לתומכיו הוא דקלום של תעמולה זדונית יציר כפיהם של הנהנים מהסטטוס קוו הנוכחי. המכנה המשותף של תומכיו של סנדרס הוא מעמדם הסוציואקונומי, לא גזעם, לא מינם, לא דתם, לא מוצאם, לא מבטאם, לא נטיתם המינית… ברני מוכיח שפוליטיקת הזהויות היא פיקציה, ושעם רעיונות מיטיבים + רקורד עקבי כבסיס לאמון, בני-אדם שוכחים את ההבדלים ביניהם ומתארגנים יחד.

והתאוריה שלך על נשיאות יהודית שתדלק אנטישמים לדעתי מסגירה אצלך חוסר אמון בבריות ופחד אינהרנטי מהמחר שמנווט אותך. אני לא מסכים שעצם יהדותו של נשיא תקבע היחס אליו, אלא ביצועיו ותוצאות כהונתו. להאמין שהזהות שלנו, או התדמית שלנו, היא שקובעת מה אנשים חושבים עלינו בעיני זה שטחי ולא בוגר. נראה לי שהפוסטמודרניזם לפיו אין אמת והכל שאלה של שיווק אחז דוקא בך, והאין זה מה שכינית אותו "איוולת" ביחס לארה"ב? עדיף להאמין בביצועים ותוצאות, ולהאמין באדם, כלומר באנשים שידעו לזהות מי היטיב עימם ומי פגע בהם – האסימון נופל חזק כשהחיים מפסיקים להיות קשים פיננסית. וגם ההפך הוא הנכון, נתניהו הוא יהודי פאשיסט, ויחד עם הבן שלו שמגדים פאשיזם טהור, הם שמתדלקים אנטישמיות ואנטישמים (עשה חיפוש עם השם של הבן ו-Der Sturmer). לברני שהוא ההפך הגמור במדיניות, תהיה גם השפעה על אנטישמיות שהיא ההפך הגמור ממה שאתה חושש ממנו.

בוא רק נקווה ונייחל שיהיה נשיא.

ארה"ב היא אכן דוגמא רעה, כיוון שהיא הפכה לאוליגרכיה, או תאגידיקרטיה, אבל אתה טועה אם אתה לא מחבר בין התהליך שעוברת ישראל למה שקורה בארה"ב, והרי זה אותו התהליך. האם זה מקרי בעיניך שבשתי ... המשך קריאה

ארה"ב היא אכן דוגמא רעה, כיוון שהיא הפכה לאוליגרכיה, או תאגידיקרטיה, אבל אתה טועה אם אתה לא מחבר בין התהליך שעוברת ישראל למה שקורה בארה"ב, והרי זה אותו התהליך. האם זה מקרי בעיניך שבשתי המדינות שליטי-ההון ובעלי המונופולים השתלטו על הגה הרשויות, באותם העשורים?

תהליך הפיכתה של ישראל מדמוקרטיה ליברלית לאוליגרכיה אתנו-דתית, החל שנים ספורות אחרי שרייגן הניאוליברל (ביחד עם טאצ'ר) הצליח להכחיד את המורשת הסוציאל-דמוקרטית של FDR – מורשת שמבחן התוצאה שלה היה ה-"New Deal", חילוץ מהמיתון הגדול, ניצחון במלחמת העולם השניה, מחשב לכל ילד, אדם על הירח, ובקיצור שגשוג כלכלי של מעמד הביניים לאורך ארבעים שנים שהפכו את ארה"ב למעצמה שמובילה את העולם. באותן שנים.

בעיני יש קשר ברור בין כיוון הרוח שנושבת בארה"ב, לכיוון אליו נסחפת ישראל, והעולם המערבי כולו. לכן אני מייחס לברני סנדרס חשיבות כה גדולה, שכן ברני הוא ממשיך דרכו הישיר של FDR, והמנהיג המוביל של התנועה הסוציאל-דמוקרטית. משמעות של כזה נשיא היא שינוי של 180 מעלות בכיוון הרוח.

לגבי התומכים של ברני, צר לי אבל נפלת למלכודת. מאחורי ברני עומדים תומכים ותומכות מכל הסוגים, והפרופיילינג החפוז שעשית לתומכיו הוא דקלום של תעמולה זדונית יציר כפיהם של הנהנים מהסטטוס קוו הנוכחי. המכנה המשותף של תומכיו של סנדרס הוא מעמדם הסוציואקונומי, לא גזעם, לא מינם, לא דתם, לא מוצאם, לא מבטאם, לא נטיתם המינית… ברני מוכיח שפוליטיקת הזהויות היא פיקציה, ושעם רעיונות מיטיבים + רקורד עקבי כבסיס לאמון, בני-אדם שוכחים את ההבדלים ביניהם ומתארגנים יחד.

והתאוריה שלך על נשיאות יהודית שתדלק אנטישמים לדעתי מסגירה אצלך חוסר אמון בבריות ופחד אינהרנטי מהמחר שמנווט אותך. אני לא מסכים שעצם יהדותו של נשיא תקבע היחס אליו, אלא ביצועיו ותוצאות כהונתו. להאמין שהזהות שלנו, או התדמית שלנו, היא שקובעת מה אנשים חושבים עלינו בעיני זה שטחי ולא בוגר. נראה לי שהפוסטמודרניזם לפיו אין אמת והכל שאלה של שיווק אחז דוקא בך, והאין זה מה שכינית אותו "איוולת" ביחס לארה"ב? עדיף להאמין בביצועים ותוצאות, ולהאמין באדם, כלומר באנשים שידעו לזהות מי היטיב עימם ומי פגע בהם – האסימון נופל חזק כשהחיים מפסיקים להיות קשים פיננסית. וגם ההפך הוא הנכון, נתניהו הוא יהודי פאשיסט, ויחד עם הבן שלו שמגדים פאשיזם טהור, הם שמתדלקים אנטישמיות ואנטישמים (עשה חיפוש עם השם של הבן ו-Der Sturmer). לברני שהוא ההפך הגמור במדיניות, תהיה גם השפעה על אנטישמיות שהיא ההפך הגמור ממה שאתה חושש ממנו.

בוא רק נקווה ונייחל שיהיה נשיא.

עוד 2,916 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 20 ביוני 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־257 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

דיווח: בתחקירים על הלחימה בעוטף נמצא שכוחות לא חתרו למגע ושחיילים נפגעו מאש צה"ל

דובר צה"ל: "מי שחושב שאנחנו יכולים להעלים את חמאס – טועה; העניין שאפשר להשמיד את חמאס – זה פשוט לזרות חול בעיני הציבור"; לשכת ראש הממשלה בתגובה: הצבא מחויב להשמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של הארגון ● נסראללה: אם תחול הסלמה ייתכן שחזבאללה יפלוש לגליל ● נתניהו לשותפיו: "התאפסו; זה לא הזמן לחקיקה שמסכנת את הקואליציה"

עוד 47 עדכונים
אמיר בן-דוד

האם הערכות אמ״ן נגזרות בפועל מהקונספציה של הממשלה?

ניתוח ההפתעות במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת עזה, מראה שהערכות אמ"ן בשני המקרים תאמו באופן מלא את הקונספציה של ההנהגה המדינית-ביטחונית.

כלומר, בהערכות גורליות לביטחון המדינה, בשני המקרים, אמ"ן אימץ את הקונספציה של ההנהגה המדינית-ביטחונית, וההנהגה המדינית-ביטחונית אימצה את הערכות אמ"ן באופן מוחלט, ללא שום ספק.

יחיאל גלבוע הוא ד"ר לפילוסופיה של המדע ומהנדס פעיל בתעשיה הבטחונית והאזרחית שנים רבות. מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בשני המקרים נבע הכשל כפי הנראה מקדושת ״השבתת החגים״ ואיזה מבצע מודיעיני יכול להתחרות במבצע משולב של ״חבר״ ומלונות פתאל לימי הסוכות באילת? בשני המקרים קדמה למתקפת הפתע העלאת כוננות בחג ה... המשך קריאה

בשני המקרים נבע הכשל כפי הנראה מקדושת "השבתת החגים" ואיזה מבצע מודיעיני יכול להתחרות במבצע משולב של "חבר" ומלונות פתאל לימי הסוכות באילת?
בשני המקרים קדמה למתקפת הפתע העלאת כוננות בחג הקודם (פסח 73 ו- פסח 23) ששיבשה את תוכניות האירוח המשפחתיות של משרתי הקבע
משיכתו של השיבוש לחג הבא היתה עלולה לשבש את שלום הבית וחיי המשפחה של הקצינים
הסכנה המרכזית של מבנה המודיעין הנוכחי היא המעבר מ"פוש" – דחיפת הידיעות החשובות לצי"ח מלמטה למעלה ל"פול" בו הגורמים הממונים על הערכת המצב שולפים את הידיעות החשובות להם
וכך, מידע שהגיע מ8200 לאוגדת עזה ב1/7 לגבי תרגילי הסיום של החמאס, נשאר ללא דורש עד לאחר המתקפה

עוד 1,674 מילים ו-1 תגובות

כשל הפיקוח על כלבים מסוכנים עלול להוביל לתוצאות קטלניות

חוק הכלבים המסוכנים שנכנס לתוקף לפני בדיוק 20 שנה היה אמור להעלים את הגזעים המסוכנים מישראל ● אלא שמאז מספרם רק עלה ● בחודשים האחרונים אירעו מספר מקרי תקיפה שעלולים היו להסתיים בטרגדיה קטלנית ● רוב הכלבים מוחזקים על ידי עבריינים, בכפרים ויישובים שקשה לפקח עליהם או להתעמת בהם עם בעלי הכלבים

עוד 1,350 מילים

החרם על וגנר הוא ניתוק

לא מכבר חל יום הולדתו של ריכרד וגנר (יליד ה-22 במאי 1813), אחד מגדולי המלחינים והפרשנים בתולדות המוזיקה הקלאסית, ומי שעד היום השפעתו על התרבות העולמית, במגוון רב של תחומים, עצומה.

שעה שבעולם המערבי, הנאור, צוין יום הולדתו בהוקרה צופנת עונג – בארץ, בחברה המתפלשת בחזיונות דת ולאומנות, המסתגרת והמתנתקת מהעולם, הוא לא יושמע, כי מוטל עליו עד היום חרם.

לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 815 מילים

למקרה שפיספסת

מועסקים רק על הנייר

בתחילת המלחמה הקואליציה דחתה את מודל החל"ת הגמיש שיכול היה להציל את העובדים השעתיים מקריסה כלכלית ● באוצר חשבו שהעובדים האלה יסתדרו כמו בקורונה ומשה גפני הבטיח לקיים דיון בהמשך, אלא שרק השבוע ועדת הכספים דנה בנושא ● למשרד האוצר אין כוונה להציע פיצוי חירום – ועד שלא תקודם הצעת חוק בנושא, העובדים השעתיים ייפלו בין הכיסאות

עוד 808 מילים

אני מאשים

לכבוד,
ראש הממשלה,
חברי ממשלת ישראל,
חברי הכנסת של הקואליציה

אני מאשים אתכם בהפקרת אחיותינו ואחינו החטופים

במשך יותר משמונה חודשים בידי חיות האויב האכזר ביותר שידענו מאז הנאצים, בוויתור על ההזדמנויות להחזיר רבים מהם בחיים, בהותרתם במחילות כאשר כל יום נוסף פוגע בבריאותם הפיזית והנפשית, ובפגיעה בערך הלאומי והערכי והעליון של ערבות הדדית בראש סדר העדיפויות.

ד"ר ישראל טירקל הוא מרצה במחלקה להנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת בן-גוריון, ב-15 השנים האחרונות ויועץ בתחומי התוויה וניהול אסטרטגיה, ניהול תפעול וניהול פרויקטים. לשעבר מנהל בכיר באינטל, ברמת סמנכ"ל, כולל 23 שנות ניסיון בישראל ובארה"ב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 556 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

אין צורך במחקר מעמיק כדי לדעת שהמשטרה עברה השתלטות עוינת על ידי השר הממונה עליה והיא פועלת כעת במידה רבה כזרוע אלימה בשירות השלטון ● דווקא בשל פעלתנותו האינסופית של בן גביר ניתן להניח שלפחות את החלק הנפיץ ביותר בתיקון לפקודת המשטרה, זה המעניק לשר דריסת רגל בתחום החקירות, השופטים יפסלו ● פרשנות

עוד 835 מילים

דרעי לזמן ישראל: לא אוציא היום את ש"ס מהממשלה

חזרנו בטורבו לימי העסקנות הפוליטית שהייתה כאן עד ה-7 באוקטובר, כאילו שאנחנו לא נמצאים בעיצומה - ואולי רק בתחילתה - של מלחמה קשה ● הקואליציה סערה אתמול סביב "חוק הרבנים" - מה שהוביל את בן גביר לאיים כי לא יתמוך בחוק אם לא יקבל מקום בקבינט המצומצם ● נתניהו נבהל ומשך את החוק, שהיה חשוב לדרעי לא פחות מחוק הגיוס - שבינתיים נקבר גם הוא בדיוני ועדת החוץ והביטחון ● פרשנות

עוד 1,337 מילים

אחרי יותר מעשור שבו התושבים השליכו את שאריות המזון לפח נפרד כדי שיהפכו לקומפוסט, מועצה אזורית מנשה הורידה את הדגל הירוק לחצי התורן ואספה לאחרונה את הפחים החומים מבתי התושבים ● כישלון הפרדת הפסולת במועצה הקטנה הוא תמצית מזוקקת של המחדל הלאומי בתחום הטיפול בפסולת ● "כל העולם הולך קדימה ורק אנחנו הולכים אחורה"

עוד 1,857 מילים

העולם חוזר לשירות חובה

השוואה בינלאומית רוב המדינות באירופה ביטלו בעבר את גיוס החובה ● כעת, בצל האיום הרוסי ורוחות המלחמה בעולם, אחדות מהן חידשו אותו, ובאחרות – כולל גרמניה, בריטניה וצרפת – הממשלות מציגות תוכניות לחידושו ● בניגוד לעבר, באירופה מגייסים גם נשים ● גם מדינות ערביות כמו ירדן וקטאר הנהיגו גיוס חובה

עוד 1,812 מילים

המבחן של אדלשטיין

ועדת החוץ והביטחון תחל היום לדון ב"חוק ההשתמטות" לקראת הקריאה השנייה והשלישית ● ההצבעה על דין הרציפות הסתיימה ב"תמונת הניצחון" הפרטית של נתניהו אך יו"ר הוועדה אדלשטיין הבטיח כי החוק יותאם לצרכים של צה"ל ● שמונה ח"כים מהקואליציה ושמונה מהאופוזיציה ייאבקו על כל פסיק וסעיף – ואדלשטיין עשוי להיות האצבע המכרעת ● פרשנות

עוד 932 מילים ו-2 תגובות

נתניהו צריך להתמודד עם סיום הפעולה ברפיח

ההערכה בצה"ל היא כי המהלך ברפיח יסתיים בשבועות הקרובים – לכל היותר חודש ● אחרי זה, צה"ל יוכל להכריז כי סיים את משימת פירוק יכולותיו של חמאס כצבא והחזיר אותו להיות ארגון גרילה ● ההכרזה תגלגל את הכדור למגרש של נתניהו, שיצטרך לקבל החלטות שהוא נמנע מהן מזה זמן רב ● פרשנות

עוד 754 מילים
היום ה־256 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

המפכ"ל לבג"ץ: "מאז 'חוק בן גביר' התערערו העקרונות הבסיסיים בעבודת המשטרה"

חברי הליכוד שהתנגדו לחוק הרבנים הוחלפו, החוק יעלה להצבעה מחר בבוקר; דיווח: בן גביר דורש מנתניהו להכניסו לקבינט המצומצם תמורת תמיכה בחוק ● המתווך הוכשטיין שב מביירות ונפגש עם נתניהו; צה"ל אישר תוכניות אופרטיביות להתקפה בלבנון ● גלנט: "על כולנו, כוחות הביטחון והדרג המדיני, מוטלת האחריות לקיים תחקיר עמוק ונוקב בעקבות ה-7.10"

עוד 54 עדכונים

המוסדות הגריאטריים לקשישים מבקשים להגדיל את התקציב

בשבועיים הקרובים ייצא לדרך מכרז הרכש החברתי הגדול במדינה ● 22 אלף מבוגרים סיעודיים ותשושי נפש מתוקצבים לפי מחירים שנקבעו לפני יותר מעשור ● המוסדות הגריאטריים פועלים בגירעון לפי דרישות המדינה אך הוצאותיהם גבוהות בכ־30% מהתקציב הממשלתי – והם דורשים לעדכן את התעריף: "אסור לצאת לדרך עם הפערים האלה"

עוד 1,008 מילים

ככה לא בונים אלטרנטיבה

ריאיון רונן צור, לשעבר היועץ האסטרטגי של גנץ, מותח ביקורת חריפה על מחנה המרכז–שמאל וממליץ להפסיק להתבכיין: "אין לגוש הליברלי אלטרנטיבה, אין פלטפורמה ואין מנהיגות מוסכמת" ● הוא מציע לבחור את מנהיג המחנה בבחירות פנימיות דמוקרטיות ולהתמקד בגיוס מנהיגים עם יכולות מגוונות וחשיבה עצמאית

עוד 1,857 מילים ו-5 תגובות

הסיכום בין היועמ"שית לגלנט עלול להסתיים במפח נפש

היועמ"שית בהרב־מיארה אומנם הודיעה כי קידום הצעת החוק בעניין הכבדת נטל שירות המילואים לוקה ב"מניעה חוקתית", אך הסכימה להאריך את הוראת השעה המעלה את גיל הפטור ממילואים למשך שלושה חודשים נוספים בתנאי שמערכת הביטחון תפעל למיצוי פוטנציאל הגיוס ● זאת כשבימים הקרובים ממילא אמור להינתן פסק דינו של בג"ץ בעניין גיוס תלמידי הישיבות ● פרשנות

עוד 858 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה