הוויכוחים והספקולציות על תמיכת הרשימה המשותפת בממשלה הבאה נמשכים בצל משבר הקורונה, וניתוח תוצאות הבחירות מוסיף אלמנט נוסף למשוואה: בבחירות האחרונות בני העדה הדרוזית נהרו לרשימה המשותפת, והצביעו לה במספרים גדולים מבעבר, למרות שמפלגות נוספות הציבו נציגים דרוזיים במקומות ראליים. כך שבפועל, ניתן לומר כי הרשימה המשותפת מייצגת גם חלק ניכר מהעדה הדרוזית, שרבים מבניה משרתים בצבא ואוחזים בעמדות ציוניות. זאת, על אף שכחול לבן, הליכוד וישראל ביתנו שיבצו דרוזים במקומות ראליים.
על פי התוצאות הרשמיות, הבוחרים הדרוזים הצביעו באחוזים גבוהים יותר לרשימה המשותפת בבחירות האחרונות בהשוואה לבחירות בספטמבר: בכל יישוב בעל רוב דרוזי, ללא חישוב היישובים הנמצאים ברמת הגולן, אחוז התומכים ברשימה המשותפת רשם עלייה לעומת ספטמבר, מלבד סאג'ור.
במספר יישובים עם רוב דרוזי, אחוז התומכים במשותפת גדל משמעותית. למשל, בירכא, עיר הולדתו של פטין מולא, אחד מהמועמדים של הליכוד, 15.76% מהבוחרים הצביעו לרשימה המשותפת, לעומת רק 5.99% בספטמבר.
בעוספיה, שבה מתגורר ג'אבר עסאקלה אחד מהמועמדים המובילים של המשותפת, המפלגה קיבלה 30.55% מהקולות בהשוואה ל-20.74% בספטמבר. בבית ג'אן, 10.10% מהבוחרים בחרו במשותפת, לעומת 3.45% בלבד בספטמבר.
במספר יישובים עם רוב דרוזי, כמו ג'וליס, יאנוח-ג'ת ועין אל-אסד, התמיכה ברשימה המשותפת עלתה בהשוואה לספטמבר, אבל בשיעורים קטנים יותר.
היסטוריה של תרומה לביטחון
הדרוזים, שהתפצלו מהאסלאם השיעי לפני 1,000 שנים, כוללים כ-145,000 איש, החיים בעיקר ביישובים בצפון ישראל. יש להם היסטוריה של תרומות משמעותיות לשירות הציבורי במדינה, במיוחד בתחום הביטחוני.
אריק רודניצקי, מומחים לפוליטיקה ערבית ישראלית במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמר כי המסר של המשותפת נגד חוק הלאום ותיקון קמיניץ לחוק הבנייה והתכנון, הדהדו אצל דרוזים שהצביעו בעבר למפלגות ציוניות: "ההתנגדות של המפלגה לחוקים האלו מצאה אוזן קשבת אצל הדרוזים. אי אפשר להתעלם מכך שיותר מ-40% מהם תמכו בכחול לבן, אך ברור שיותר ויותר דרוזים מביטים בעין ביקורתית על הממשלה ומה שגנץ עשוי לעשות עם חוק הלאום וחוקי קמיניץ".
חוק הלאום, שאושר בכנסת ב-2018, קידש את ישראל כ"בית הלאומי לעם היהודי", הכיר במועדים יהודיים, הצהיר על כך שהשפה הלאומית היחידה במדינה היא עברית, וגיבה את "פיתוח ההתיישבות יהודית בתור ערך לאומי".
החקיקה לא כללה התייחסות לשוויון של כל אזרחי ישראל בהתאם להתייחסות שנעשתה במגילת העצמאות, אשר התחייבה לכך שהמדינה הצעירה "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין". חלק ניכר מהקהילה הדרוזית מחו בזעם נגד החוק, ורבים קראו לו גזעני.
אריק רודניצקי: "יותר מ-40% מהדרוזים תמכו בכחול לבן, אך ברור שיותר ויותר דרוזים מביטים בעין ביקורתית על הממשלה ומה שגנץ עשוי לעשות עם חוק הלאום וחוקי קמיניץ"
תיקון קמיניץ, שאושר ב-2017, ריכז את סמכויות האכיפה בנושאי תכנון בידי רשות לאומית, הרחיב את השימוש בסמכויות המנהלתיות של המדינה לביצוע הריסה וצווי פינוי, והגדיל את השימוש בקנסות נגד עבריינים. הדבר השפיע באופן משמעותי על יישובים דרוזיים, שסובלים במחסור בתכניות עיר והיתרי בנייה.
מסרים ייעודיים לדרוזים
עאיד כיאל, יועץ אסטרטגי בכיר של קמפיין הרשימה המשותפת, אמר כי הרשימה אכן פנתה לבוחרים דרוזים והדגישה את ההתנגדות של הרשימה המשותפת לחוק הלאום ולתיקון קמיניץ. "פרסמנו מסרים שאמרו 'אתם צריכים להצביע נגד חוק הלאום', ו'אתם צריכים להצביע נגד חוק קמיניץ'", הוא סיפר לזמן ישראל.
כיאל הוסיף כי לדעתו התמיכה הדרוזית במשותפת גדלה משום שהרשימה הייתה היחידה שקראה לביטול שני חוקים אלו. "חלק מהדרוזים גילו בסופו של דבר כי העמדות שלנו בנושאים אלו מייצגים אותם יותר מאשר מפלגות אחרות", אמר.
על פי המכון הישראלי לדמוקרטיה, כ-21.1% מהדרוזים הצביעו למשותפת, לעומת 16.3% בספטמבר. כאשר הרשימה המשותפת רצה כשתי מפלגות נפרדות (חד"ש-תע"ל ורע"מ-בל"ד) באפריל 2019, רק 10.8% מהדרוזים תמכו בהן.
עאיד כיאל: "חוק הלאום אמר להם שהם ערבים ללא אותן זכויות כמו אזרחים אחרים. כך שבהצבעה לרשימה המשותפת, הם אומרים: 'או.קיי, אנחנו ערבים'"
בניגוד לכך, נתוני המכון הורו על כך ש-41.4% מהבוחרים הדרוזים תמכו החודש בכחול לבן, לעומת 46% בספטמבר. כחול לבן קראו ל"תיקון", ולא ביטול, של חוק הלאום, והקפאת תיקון קמיניץ לכמה שנים לפני תיקונו.
כיאל טען גם כי המספר הגבוה יותר של בוחרים דרוזים שבחרו ברשימה המשותפת שיקף שינוי בדרך בה הם רואים את הזהות שלהם. "חוק הלאום אמר להם שהם ערבים ללא אותן זכויות כמו אזרחים אחרים", הוא אמר. "כך שבהצבעה לרשימה המשותפת, הם אומרים: 'או.קיי, אנחנו ערבים'".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם