פחות מחודש לאחר השבעת הכנסת היוצאת באפריל האחרון, חברת הכנסת מכחול-לבן, ר'דיר כמאל-מריח, החלה ביוזמה לתיקון חוק הלאום.
כמאל-מריח, האישה הדרוזית הראשונה אי פעם בפרלמנט הישראלי, בת 35 ותושבת דליית אל כרמל, הגישה למזכירות הכנסת הצעה לשינוי החוק – הצעד הנדרש הראשון מצד חבר כנסת המנסה לקדם שינוי בחקיקה קיימת.
למרות שלא נערכו דיונים או הצבעות באף ועדה לפני פיזור הכנסת ב-28 במאי, כמאל-מריח אומרת כי היא עדיין מחויבת לתיקון החוק.
"אישה דרוזית בפוליטיקה זה לא מובן מאליו. חששתי שהחברה סביבי לא תקבל את זה שאני מתמודדת לתפקיד, אבל בסוף החלטתי לעשות את זה, ושמחתי לראות שאפילו האנשים הדתיים בעדה הדרוזית הצביעו עבורי"
"אנחנו צריכים להפוך את החוק לשלם, לתקן אותו ולהוסיף לו את ערך השוויון", מסבירה כמאל-מריח במשרדה החדש במרכז דליית אל כרמל, ומוסיפה כי הצעתה לא מנסה "לאיים על האופי או הזהות של ישראל כמדינת הלאום היהודי".
חוק הלאום, שעבר בכנסת ביולי 2018, קידש את ישראל כ"בית הלאומי של העם היהודי", הכיר בחגים יהודיים וימי זיכרון, הצהיר על העברית בתור השפה הלאומית היחידה ותמך ב"פיתוח התיישבות יהודית בתור ערך לאומי".
החוק לא כלל התייחסות לשוויון זכויות של כל אזרחי ישראל כפי שנכתב במגילת העצמאות ב-1948, אשר התחייבה כי המדינה הצעירה "תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".
תוספת לחוק הלאום
חברת הכנסת הצעירה, עם זאת, ביטלה קריאות, חלקן מצד מספר גורמים בקהילה הדרוזית, לביטול החוק, ותיארה אותן כדרישות לא פרקטיות.
"אני אדם מאוד ראלי. אני יודעת שבנסיבות הנוכחיות, ישראל נעה ימינה, לימין הקיצוני", אומרת כמאל-מריח. "למרבה הצער, לא נצליח לחסל את חוק הלאום.
"יש מציאות ויש את מה שאנחנו רוצים שהמציאות תהיה. אנחנו צריכים לתקן את חוק הלאום ולהבטיח שוויון. זה מהלך פרקטי", היא הצהירה.
תחת זאת, היא מציעה להוסיף לחוק פסקה חדשה, המציינת כי "ישראל היא ביתה של כל אזרחיה ומספקת להם זכויות שוות".
הפסקה תכיל התייחסות לכך שערבית היא השפה הרשמית השנייה של ישראל והצהרה בדבר מחויבות המדינה לקידום פיתוח ותכנון קהילות לכל אזרחיה.
טכנאית אולטרה-סאונד לשעבר
כמאל-מריח, דוברת הערבית היחידה מבין 35 חברי הכנסת של כחול-לבן, היא נשואה ואם לשניים. היא השלימה את לימודי התואר הראשון במדעי החברה ודימות רפואי באוניברסיטת בר אילן ב-2007, ועבדה כטכנאית אולטרה-סאונד.
מאוחר יותר סיימה לימודי תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה, פנתה לקריירה בעיתונאית והפכה, לאישה הלא-יהודייה הראשונה בישראל שהגישה מהדורת חדשות ערב בעברית באופן שוטף (בערוץ הראשון).
היא אומרת כי בתחילה היססה באשר לכניסה לתפקיד ציבורי: "היו לי הרבה קשיים לקבל את ההחלטה משום שאני חיה בחברה שמרנית ופטריארכלית.
"אישה דרוזית בפוליטיקה זה לא מובן מאליו. חששתי שהחברה סביבי לא תקבל את זה שאני מתמודדת לתפקיד, אבל בסוף החלטתי לעשות את זה, ושמחתי לראות שאפילו האנשים הדתיים הצביעו עבורי". ואכן, כ-19,000 דרוזים הצביעו למפלגת כחול-לבן בבחירות באפריל, יותר מרבע בעלי זכות הבחירה בעדה.
איימן ואני
כמאל-מריח משבחת את איימן עודה, ראש הרשימה המשותפת, על כך שאמר כי היה מצטרף לקואליציה, אך מבקרת את התנאים שקבע למהלך שכזה.
"ראשית, ההצהרה של עודה הייתה אמיצה, אבל הוא קבע תנאים שאפילו הוא מבין שהם לא ראליים ולא אפשריים", היא אומרת. "איימן יודע שחידוש תהליך השלום וסוף לכיבוש הם תנאים שאי אפשר לעמוד בהם בחודשיים הקרובים".
"ההצהרה של עודה הייתה אמיצה, אבל הוא קבע תנאים שאפילו הוא מבין שהם לא ראליים ולא אפשריים. איימן יודע שחידוש תהליך השלום וסוף לכיבוש הם תנאים שאי אפשר לעמוד בהם בחודשיים הקרובים"
בראיון שפורסם בידיעות אחרונות באוגוסט, עודה אמר שהיה מוכן להצטרף לקואליציה, אך פירט תנאים רבים לכך, בהם החייאת תהליך השלום, הקמת עיר ערבית וסיום הריסת הבתים הפלסטיניים בגדה. ביום פרסום הראיון, עודה צייץ בטוויטר תנאי נוסף לכניסה לקואליציה – סיום השלטון הצבאי על הפלסטינים. בתגובה, כמה ח"כים מכחול לבן פסלו הקמת קואליציה עם הרשימה המשותפת.
כמאל-מריח מאשימה גם את חברי הרשימה המשותפת, בכך שהם לא מפנימים את החששות המרכזיים של הציבור הערבי. "העובדה כי רק 49% מהבוחרים הערבים הלכו להצביע בבחירות האחרונות, היא סיבה לבושה עבור המפלגות הערביות, והיא מורה על כך שהאזרחים הערביים לא מרוצים מהן.
לדבריה, "אזרחים ערבים שאנחנו פוגשים רוצים לקבל זכויות שוות ותשובות בנושאים שמדאיגים אותם. הם רוצים להשתלב בכל המקומות בחברה ובמוסדות ממשלה. הם גם מקווים להקים אזורי תעשייה בקהילות שלהם".
"נכון לעכשיו, הדאגה הכי גדולה של האזרחים הערבים היא לא מה שמתרחש בגדה המערבית או רצועת עזה. הם רוצים להשיג את הזכויות שלהם, אבל איימן עודה, השותפים שלו והמפלגות הערביות לא מבינים זאת.
"הם שמים את מה שמתרחשת בסכסוך במרכז האג'נדות שלהם, בניגוד למה שהאזרחים הערבים רוצים, וממשיכים לפספס הזדמנויות להביא לשינוי".
ללא מוסלמים ונוצרים
בעוד שהח"כים של כחול-לבן מגיעים מטווח רחב של החברה הישראלית, אף אחד מהם אינו מוסלמי או נוצרי, אוכלוסייה המהווה חמישית מאוכלוסיית ישראל.
כשהיא נשאלת מדוע לכחול לבן אין מוסלמים או נוצרים ברשימה, למרות שהיא מתגאה בייצוג של כמה שיותר מגזרים בחברה הישראלית, כמאל-מריח טוענת כי היא משרתת בכנסת בשם הקהיל הערבית כולה.
"אני רואה עצמי כנציגה של כל האוכלוסייה הערבית. השייכות שלי לקהילה הדרוזית לא אומרת שאני מייצגת רק את האוכלוסייה הדרוזית. יותר מכך, הגעתי לכאן כדי לייצג את כל החלשים וכל אזרחי ישראל", היא מציינת.
"אני כאן כדי לשרת את כל אזרחי ישראל. העבודה שאני דרוזית לא אומרת שאני אעבוד רק בשביל הקהילה הדרוזית. אני כאן בשביל כולם".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו