החללית "בראשית", הידועה בשם בנימין נתניהו, התרסקה אתמול על הראש של המאור הקטן מאוד הידוע בשמו מדינת ישראל. מישהו לקח לנתניהו את הדובי, וזה שלו מהבית.

האיש שהעיד על עצמו שירצה להיזכר כפרוטקטור של מדינת ישראל ייזכר יותר כפרוקטולוג שלה. כמויות השפכים (אני מנסה להתנסח באיפוק) בהם הציף את חציר העם יכולות לפרנס את 'עמוד האש'- גרסת הפירומן.

השליט הרמאי כותב בכל פעם פרק חדש ומופרע עם אשת הדייג שרוצה להיות קיסרית ועם הנסיך המעורער, ואין פוצה פה ומצפצף. עכשיו הוא נמלט מאימת הדין וכולנו בני ערובה לתעלול הנבזי שלו.

תקשורת מופקרת מסייעת בידו תחת מעטה של ניטרליות כוזבת. כלב השמירה מוכה שחין והוא מפקיר את הזירה. לשונו הארוכה משמשת את הישבן המלכותי.

אין הרבה קרן מרציאנו במסדרונות, וכל האיילות והדנות והסגלים מתאבקים בעפר רגליו. אדוננו מלכנו מקיים מסיבות עיתונאים על זמן החדשות והתקשורת מפנה לו את הבמה.

הוא נואם ומתפוגג כמו שד בבקבוק, בלי לענות על שאלות והעיתונות מסתפקת בסיגריה שאחרי ומנקה אחריו. האולפנים רוטטים מהתרגשות פרשנית. אין שמץ ביקורת, רק הערצה לטריק האחרון של הקוסם הרשע. מעט מאוד צדיקים בסדום וגם הבושה אבדה. כולנו מרכז הליכוד.

רבין התפטר בגלל חופן דולרים. נתניהו מעשן אותם ונושף את העשן לפרצוף שלנו. 'יבוא לך, דינה,' אומר הבמאי הגאון שעוד לא חזר בתשובה וגם לא יחזור, 'יבוא לך'. מי יכול עליו?

יום הכיפורים של התקשורת נמשך זמן רב מדי ומסיבות ציניות לחלוטין. הן מגש הכסף עליו נמלט נתניהו מאימת הדין.

נתניהו הוא רייטינג, ה'עם' אוהב את השטיקים שלו. הוא שולט בסדר היום ולא בוחל באף טריק מטונף. האולפנים הם הזירה שלו והוא מבצע בהם את זממו בהסכמה. העיתונות מתה. הנה מוטלות גופותינו.

האיש שמסרב להתראיין במשך קדנציה שלמה, נולד מקצף הגלים דקה לפני הקלפי בבליץ מתוזמן ומוטרף, וממציא את עצמו מחדש בכחש. האולפנים מוליכים את הקול בשידור חי, הוא מדבר, הוא מדבר, עוברת הרינה בין האולפנים כשהשכינה יורדת לעם ומכייסת אותו בגלוי.

התקשורת משחקת משחק בזבזני של מגלומן שחושב שהמדינה היא אחוזתו הפרטית, עדר פוליטיקאקות צייתנים וחסומי פה הולך אחריו ואנחנו כולנו משלמים את המחיר.

אם לא יתעשתו שם בתיאטרון האבסורד הזה, עוד נמצא את עצמנו חיים בתוך עוד פרק מטורלל.

ראו, הוזהרנו.

לא, אה?——

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת