הדמוקרטיה שלנו תקליט תקוע, מנגן כמה צלילים והופ מגיעה שריטה מכוערת וחוזר חלילה. בחירות מספר ארבע בדרך ובינתיים העולם כולו משתגע בבית, אנשים מבוהלים ולא מבינים איך בכלל שורדים בעולם הזה.

רק לפני שבועיים שיסו מנהיגינו זה בזה קלון וביוש בזירות הגלדיאטורים התקשורתיות וצהלנו, כי שכחנו שהנבל האפל של האחד הוא הגיבור המואר של האחר ולהיפך. בחירות אחרי בחירות עונה אחר עונה התרגלנו לעולם טוטאלי של משחקי ספורט ומנצחים ומנוצחים, לאוהדים שמאחלים מוות לקבוצות היריבות.

רק לפני שבועיים שיסו מנהיגינו זה בזה קלון וביוש בזירות הגלדיאטורים התקשורתיות וצהלנו, כי שכחנו שהנבל האפל של האחד הוא הגיבור המואר של האחר ולהיפך

וכשטיטאו את השלטים, הפתקים והמדבקות מהרחובות בפעם השלישית ורוחות רעות של קורונה החלו לנשב. נפלה דממה מבעיתה ומערפלת המופרת מדי פעם בהודעות לתקשורת, הודעות של מנהיגות זמנית.

השקט הזה הוא הזמן הפורה של תיאוריות הקשר, כל הדמונים מקבלים פתאום מימדים מפלצתיים והם באים להרוס כל חלקה טובה.

ואיך יוצאים מכל הריאליטי המפלג הזה עם ממשלה שנאמין בה ביחד? אחרי כל התוקפנות הפוליטית אני כבר לא רואה קומבינציה לממשלה צרה שלא תתפס כבזויה, לא לגיטימית ומבישה לחצי עם. את התבשיל ההזוי הזה בישלתם מנהיגים יקרים. השחרת האחר שביצעתם ללא בושה לא מתירה אופציה לממשלה צרה שלא תהיה שנואה ברמות מסוכנות.

כבר עכשיו מערכות השלטון המגוונות מותקפות על ידי תיאוריות קשר מבעיתות מימין ומשמאל. העם הנרדף בכל העולם הגיע לארצו, קם על רגליו רק כדי להיות מוכה מחדש והפעם ע"י שגיונות רדיפה מתוצרת בית. חייבים להרגיע את זה ועכשיו, לעבוד בשקט וחכמה ולהשיב את האמון במערכות ובמנהיגות, כי האדישות והיאוש מתחממים על הקווים וזה מוות, מוות של השיח בינינו.

הגיע הזמן להרים את הראש ולהיזכר, שכולנו יחד במדינה הזאת, לכולנו מגיע לשאת עיניים אל הנהגה מכבדת ומקובלת. אז מנהיגים יקרים, אם יש בכם עצם מנהיגותית אחת בגוף קומו ותתעלו מעל הפוליטיקה הקטנה, הקמפיינרים ויועצי התקשורת והקימו ממשלת אחדות רחבה עם כל הגושים שתוכלו להכניס.

חייבים להרגיע את זה ועכשיו, לעבוד בשקט וחכמה ולהשיב את האמון במערכות ובמנהיגות, כי האדישות והיאוש מתחממים על הקווים וזה מוות, מוות של השיח בינינו

יש כאן עם שלם עוצמתי אבל מודאג שמגיעה לו ממשלה חזקה שמתאימה לזמנים המטורפים הללו, ממשלה רחבה ויציבה, ממשלה שעצם הרכבתה תלמד על גדלות נפש וערבות הדדית. אחרי שדיממנו פתקים כבר שלוש פעמים נדרשת ענווה גדולה כדי ליצר שלום בית בבית התוסס שלנו.

האם יש מנהיגים בשיעור קומה ראוי בשני הצדדים? אני מתפלל שכן. אנחנו שרוצים ממשלה, אנחנו חייבים להראות להם כמה אנחנו צריכים שהם יטפסו מעל האגו. צריכים להרים קריאה רמה שתעלה על קולות הפלגנים, הבדלנים, הגזענים והאנוכיים, עלינו לקרוא בקול ברור "תסתדרו כבר! אנחנו רוצים אחדות עכשיו!"

הכותב הוא קובי אוז. צילום: רונן אקרמן