הדמוקרטיה שלנו תקליט תקוע, מנגן כמה צלילים והופ מגיעה שריטה מכוערת וחוזר חלילה. בחירות מספר ארבע בדרך ובינתיים העולם כולו משתגע בבית, אנשים מבוהלים ולא מבינים איך בכלל שורדים בעולם הזה.
רק לפני שבועיים שיסו מנהיגינו זה בזה קלון וביוש בזירות הגלדיאטורים התקשורתיות וצהלנו, כי שכחנו שהנבל האפל של האחד הוא הגיבור המואר של האחר ולהיפך. בחירות אחרי בחירות עונה אחר עונה התרגלנו לעולם טוטאלי של משחקי ספורט ומנצחים ומנוצחים, לאוהדים שמאחלים מוות לקבוצות היריבות.
רק לפני שבועיים שיסו מנהיגינו זה בזה קלון וביוש בזירות הגלדיאטורים התקשורתיות וצהלנו, כי שכחנו שהנבל האפל של האחד הוא הגיבור המואר של האחר ולהיפך
וכשטיטאו את השלטים, הפתקים והמדבקות מהרחובות בפעם השלישית ורוחות רעות של קורונה החלו לנשב. נפלה דממה מבעיתה ומערפלת המופרת מדי פעם בהודעות לתקשורת, הודעות של מנהיגות זמנית.
השקט הזה הוא הזמן הפורה של תיאוריות הקשר, כל הדמונים מקבלים פתאום מימדים מפלצתיים והם באים להרוס כל חלקה טובה.
ואיך יוצאים מכל הריאליטי המפלג הזה עם ממשלה שנאמין בה ביחד? אחרי כל התוקפנות הפוליטית אני כבר לא רואה קומבינציה לממשלה צרה שלא תתפס כבזויה, לא לגיטימית ומבישה לחצי עם. את התבשיל ההזוי הזה בישלתם מנהיגים יקרים. השחרת האחר שביצעתם ללא בושה לא מתירה אופציה לממשלה צרה שלא תהיה שנואה ברמות מסוכנות.
כבר עכשיו מערכות השלטון המגוונות מותקפות על ידי תיאוריות קשר מבעיתות מימין ומשמאל. העם הנרדף בכל העולם הגיע לארצו, קם על רגליו רק כדי להיות מוכה מחדש והפעם ע"י שגיונות רדיפה מתוצרת בית. חייבים להרגיע את זה ועכשיו, לעבוד בשקט וחכמה ולהשיב את האמון במערכות ובמנהיגות, כי האדישות והיאוש מתחממים על הקווים וזה מוות, מוות של השיח בינינו.
הגיע הזמן להרים את הראש ולהיזכר, שכולנו יחד במדינה הזאת, לכולנו מגיע לשאת עיניים אל הנהגה מכבדת ומקובלת. אז מנהיגים יקרים, אם יש בכם עצם מנהיגותית אחת בגוף קומו ותתעלו מעל הפוליטיקה הקטנה, הקמפיינרים ויועצי התקשורת והקימו ממשלת אחדות רחבה עם כל הגושים שתוכלו להכניס.
חייבים להרגיע את זה ועכשיו, לעבוד בשקט וחכמה ולהשיב את האמון במערכות ובמנהיגות, כי האדישות והיאוש מתחממים על הקווים וזה מוות, מוות של השיח בינינו
יש כאן עם שלם עוצמתי אבל מודאג שמגיעה לו ממשלה חזקה שמתאימה לזמנים המטורפים הללו, ממשלה רחבה ויציבה, ממשלה שעצם הרכבתה תלמד על גדלות נפש וערבות הדדית. אחרי שדיממנו פתקים כבר שלוש פעמים נדרשת ענווה גדולה כדי ליצר שלום בית בבית התוסס שלנו.
האם יש מנהיגים בשיעור קומה ראוי בשני הצדדים? אני מתפלל שכן. אנחנו שרוצים ממשלה, אנחנו חייבים להראות להם כמה אנחנו צריכים שהם יטפסו מעל האגו. צריכים להרים קריאה רמה שתעלה על קולות הפלגנים, הבדלנים, הגזענים והאנוכיים, עלינו לקרוא בקול ברור "תסתדרו כבר! אנחנו רוצים אחדות עכשיו!"
הכותב הוא קובי אוז. צילום: רונן אקרמן
רוברט אופנהיימר, ראש פרוייקט מנהטן, נחשב לאבי הפצצה האטומית שהוטלה בסיום מלחמת העולם השנייה על הירושימה ואחר כך על נגסקי. אופנהיימר חש רגשי אשמה ופעל אחרי המלחמה למען הקמת פיקוח בינלאומי על המשך פיתוח הנשק הגרעיני.
אופנהיימר המשיך לעסוק עד שנות השישים במחקר מדעי של מבנה גרעין האטום. יחד עם שאר המדענים הוא הופתע לגלות שהפרוטונים והניוטרונים בגרעין, שאותו פוצצו בסוף מלחמת העולם השנייה, אינם חלקיקי יסוד ויש עשרות חלקיקים לא מוכרים שהתקבלו בניסויים של מאיצי חלקיקים אשר נעשו לאחר המלחמה. בשנות השישים עדיין לא היה ברור מי הם החלקיקים הנוספים, גן חיות של חלקיקים קוונטיים.
ד"ר רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור.
יום ראשון בבוקר, נכנס ללמד בכיתה שהיא לא לגמרי כיתה, אלא אולם אכסניה שהוסב לכיתת לימוד. שולחנות מתקפלים מסודרים ב-ח', עטופים מפות לבנות חד פעמיות. סביב השולחנות תלמידות ותלמידי י"ב מתיכון "נופי הבשור", שהתאספו מחדש, ביוזמתם, לסיים יחד את שנת הלימודים האחרונה שלהם – בתנאי פנימייה בעין גדי.
"אמרו לך כבר שאנחנו מהעוטף?", שואל אחד התלמידים, במבט מעט מעורר רחמים.
דניאל טופז הוא מנחה בכיר במכון החינוך דרך כפר, שפעיל בלמעלה מ-70 קהילות חינוך בפריפריה החברתית של ישראל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה על שבוע משמעותי לנוער הנפלא שלנו שמסב לנו גאווה עצומה. הבן שלי חזר מהשבוע הזה עם אור בעיניים. אכן מה שהם עשו מרגש אותנו מאוד ומלמד מאוד אותנו שיעור. ההורים. על תקומה מהאבל. הם דור התקומה ואנחנו גאים בהם על כך כל כך
תודה רבה דניאל על המעשה וסיכומו הכתוב. היטבת.ם להבין את נפש הנוער שלנו.
כבת למורה למקרא, לשמוע דור שלישי חוזרת מהשבוע המרוכז ואומרת "היה מעניין, נהניתי ללמוד"- דייני.
ממש היום שיחה עם בתי שאומרת -" תנו לחזור להיות אנחנו. בשום אופן לא קורבנות מסכנים, אבל גם לא סמל, לא שליחות". ואני מסבירה שקצת מאוחר מדי כי אכן הם נותנים לכולנו כוחות והוכחה שאפשר לצאת מהסיפור הזה אחרת. לפחות ברמה האישית של כל אחד מאיתנו. ושכל המסביב רק לא יפריע…
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם