שבעה שבועות אחרי הבחירות לכנסת, מתברר שבני גנץ לא היה היחיד שנשא נאום ניצחון מוקדם מידי.
מנהיג כחול-לבן ספג לעג רב על ההצהרה, בשעת לילה מאוחרת של ה-9 באפריל, על 'אור גדול' שהאיר על המדינה, וכי הוא יהיה 'ראש ממשלה של כולם'. בשניות האחרונות של ה-29 במאי, כשמחוגי השעון התקדמו באיטיות לדד ליין של חצות לבניית קואליציה, התגלה שהבדיחה היתה על חשבון בנימין נתניהו.
"זה לילה של ניצחון מדהים, מדהים", הצהיר נתניהו 50 יום לפני כן. מפלגת הליכוד בראשותו השיגה תוצאה "כמעט חסרת תקדים", הוא התרגש. "מתי קיבלנו כל כך הרבה מנדטים? אני אפילו לא מצליח להיזכר".
עכשיו חזרנו לנקודת המוצא, עם בחירות חדשות שצפויות להתרחש ב-17 בספטמבר. והקמפיין לכנסת ה-22 מסתמן בתור קמפיין שונה מאוד מהקודם.
לפני הקמפיין של ה-9 באפריל, המערכת הפוליטית בישראל התעסקה בדבר אחד בלבד: המועמדות של הטירון הפוליטי בני גנץ. מעטים דיברו על הבעיות המשפטיות של ראש הממשלה או המתקפות המתמשכות על הדרום מכיוון עזה.
במקום זאת, אנשים היו סקרניים בנוגע לרמטכ"ל לשעבר: מה יהיה שם המפלגה שלו? מי יהיה ברשימה שלו? מה העמדות שלו? האם הוא יצטרף למשה יעלון ו/או יאיר לפיד? ובשלב מאוחר יותר, מה היה בטלפון הסלולרי שלו, אשר נפרץ על ידי האיראנים?
לעומת זאת, הקמפיין הקרוב יתמקד ככל הנראה בפוליטיקאי ותיק שהוביל תהפוכות פוליטיות במשך עשורים: אביגדור ליברמן.
המנהיג של ישראל ביתנו הוא הסיבה המרכזית לכך שישראל עומדת לפני בחירות חוזרות, ובעוד שאפשר רק לשער בנוגע למניעים שלו, הוא ללא ספק מקדם אסטרטגיה מחושבת שלדעתו תשרת את האינטרסים שלו.
ביניים
ליברמן מנהל משחק מסוכן עם תגמול גבוה. על ידי גרירת המדינה כולה שוב לקלפי, לכאורה על רקע ההתעקשות שלו להעביר, ללא שינוי, את החקיקה המפרטת את הפטורים מגיוס של תלמידי ישיבה, הוא לוקח סיכון גדול.
שר הביטחון ושר החוץ לשעבר עשוי לשפר את התוצאות שלו בבחירות ב-17 בספטמבר, כפי שמראים סקרים ראשוניים המורים על 10 מנדטים לרשימה שלו. אך הוא עשוי גם למצוא את עצמו מתחת לאחוז החסימה
שר הביטחון ושר החוץ לשעבר עשוי לשפר את התוצאות שלו בבחירות ב-17 בספטמבר, כפי שמראים סקרים ראשוניים המורים על 10 מנדטים לרשימה שלו (בכנסת קצרת הימים הנוכחית, הכנסת ה-21, ישראל ביתנו כללה רק חמישה מנדטים). אך הוא עשוי גם למצוא את עצמו מתחת לאחוז החסימה.
מפלגות הימין לא בזבזו זמן, וירו את התחמושת הראשונה שלהם לכיוון ליברמן מספר דקות לאחר ההצבעה של הכנסת להתפזר.
"אביגדור ליברמן הוא חלק מהשמאל. הוא מפיל ממשלות ימין. אל תאמינו לו שוב", אמר נתניהו לכתבים בזמן שעזב בכעס את מליאת הכנסת.
Мы начали
— Topaz Luk טופז לוק (@TopazLuk) May 29, 2019
זמן קצר לאחר מכן, יועץ הניו-מדיה של ראש הממשלה, טופז לוק, צייץ "התחלנו" ברוסית. יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, צייץ מאז הרבה פעמים, ברוסית ובעברית, מה שמורה על כך שליברמן הוא היעד המרכזי של הליכוד בקמפיין הקרוב.
מפלגות אחרות שקיוו להיות חלק מהשלטון בשלב זה, אבל במקום זאת מוצאות עצמן מתכוננות שוב לקמפיין בחירות, תקפו באופן דומה את מנהיג ישראל ביתנו על חבלה במגעים של הקואליציה.
"הדיקטטור ליברמן מכתיב את האג'נדה של המדינה: הוא קבע איזה חוק יעבור, איך יעבור, ומתי הבחירות ייערכו"
"הדיקטטור ליברמן מכתיב את האג'נדה של המדינה: הוא קבע איזה חוק יעבור, איך יעבור, ומתי הבחירות ייערכו", זעם חבר הכנסת מיהדות התורה, משה גפני, ביום חמישי בבוקר. "הציבור הישראלי לא ייסלח לו על כך. הוא לא יעבור את אחוז החסימה".
האמנם?
ליברמן, אחד מהשועלים הפוליטיים הוותיקים ביותר בפוליטיקה הישראלית, מודע לכך שהמפלגות הדתיות והחרדיות זועמות עליו וישאפו להשמיד את המפלגה שלו ב-17 בספטמבר. עם זאת, ראש מפלגת ישראל ביתנו ככל הנראה מסיק שזה היה שווה את זה.
איבה אישית?
חלק מהפרשנים חושדים כי איבה אישית עומדת בשורש המהלכים האחרונים של העוזר-שהפך-ליריב של נתניהו. יכול להיות שזה אכן המקרה. אבל ברור גם כי יש רציונל ברור מאחורי הפיכת הצעת החוק ל-"הכל או כלום" שלו. זה חלק מ'מייקאובר' פוליטי שמטרתו הפיכת העולה הוותיק ממולדובה לאביר הישראלים החילונים הסובלים מהדומיננטיות של החרדים בפוליטיקה הישראלית.
ההצלחות הקודמות של ליברמן במערכות בחירות היו באופן כמעט מוחלט בעקבות עולים מברית המועצות לשעבר. אך הזמנים משתנים, וישראלים דוברי רוסית פחות ופחות נוטים להצביע על רקע אתני או שפה.
יתרה מכך, ללא הישגים משמעותיים להתגאות בהם בשנתיים שלו בתור שר ביטחון, יכול להיות שליברמן לא ראה ערך רב בהצטרפותו לנתניהו ובכניסה לאותו תפקיד. אולי העריך כי ישראל תערוך בחירות בקרוב בכל מקרה, אם וכאשר היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, יחליט להאשים באופן רשמי את נתניהו על תיקי השחיתות המתמשכים שלו.
לכן, במקום לשרת בנאמנות בתור שר הביטחון של ראש הממשלה עד לכתב האישום, ליברמן העדיף, אולי, לפעול כדי לבדל את עצמו בתור מגן הישראלים החילונים שלא נרתע מפני סכנה, שנמאס לו מהמפלגות החרדיות שתמיד מקבלות את מה שהן רוצות.
"הציבור עייף מהכניעה לחרדים", אמר ליברמן ביום חמישי במסיבת עיתונאים בתל אביב, ותיאר את ההסכם הקואליציוני לו סירב בתור "ויתור מוחלט" לחרדים. "אנחנו רוצים ממשלת ימין, אנחנו לא רוצים ממשלת הלכה", הוסיף.
התססה נגד החרדים וההשפעה המוגזמת שלהם לכאורה על הפוליטיקה הישראלית, היא לא טקטיקה חדשה. ב-2013, מפלגת יש עתיד של יאיר לפיד השיגה אז נתון מדהים של 19 מנדטים – במידה רבה בעקבות קמפיין שהבטיח לייצג את הרוב החילוני הדומם של ישראל וההבטחה להוציא את המפלגות החרדיות מהממשלה.
כרגע, ליברמן הוא כנראה הפוליטיקאי השנוא ביותר במדינה. אך הוא קיבל הרבה יחסי ציבור בחינם מפעולת החבלה שלו, וכמאמר האימרה הידועה, אין כזה דבר פרסום שלילי
צריך להודות, הסיכוי שליברמן יצליח לשכפל את ההצלחה של לפיד בספטמבר קטן מאד. בלתי אפשרי לחזות, בנקודה זו, מי יזכה באותם מצביעים ימניים חילוניים, אשר, מסיבה כלשהי, לא רוצים להצביע לליכוד. אולי נפתלי בנט ואיילת שקד יעשו קאמבק? אולי משה פייגלין יצליח לתרגם הפעם את ההייפ סביב מפלגת זהות למנדטים ממשיים בכנסת?
כרגע, ליברמן הוא כנראה הפוליטיקאי השנוא ביותר במדינה. אך הוא קיבל הרבה יחסי ציבור בחינם מפעולת החבלה שלו, וכמאמר האימרה הידועה, אין כזה דבר פרסום שלילי. לפני הבחירות האחרונות, אף אחד לא הראה עניין גדול בישראל ביתנו. היום, מפלגת הנישה בת חמשת המנדטים היא נושא השיחה הכי חם בעיר – לטוב ולרע.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו