קומיקס פטריוטי

ישראל היום (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
ישראל היום

"ישראל היום" זה לא עיתון, זה עוטף נתניהו. אתם בטח לא קוראים את התועבה הזאת, לא בכבוד שלכם, מי בכלל קורא את זה?

ובכן, אני. קבלו אותי. מי לא אוהב קומיקס פטריוטי? זה משלנו. כמו בננה עברית, אבל לרוחב, ועם הקליפה.

"ישראל היום" לנתניהו זה חמניה אחר השמש, אבל הם כבר לא לבד כי זה משתלם, החרא הזה. אחריהם במדרון חלקלק במיוחד, בצליל ואומר, ערוצי החדשות. לפני הבחירות הם מגנט תן-ביס על מקרר המעון בבלפור. כן כן. נתניהו משחרר הצהרה ובחדשות משחררים כפתור. חמין בקיץ זה בעיה, אבל כל יום? רחמנות על עמית סגל, היה לו שבוע לא עלינו.

בערוצים מזייפים יושרה ומתכופפים ברוחב לב ובישראל היום העיתונאים נבחרים לפי גמישות עמוד השדרה ואורך הלשון, כל מאמר- פרנצ'סקה פוליטיקה, יד העורך הראשי, מעניין מי זה, אה, כן, מבצבצת מכל כותרת.

כל ציוץ של הנסיך המעורער משובץ כיהלום בראש העיתון. כל צילום של שרה- סנדרה רינגלר. העולם כולו נגדנו ויש טובים ורעים. נחשו, ילדים מי הטוב וצבעו בצבעים מדכאים.

השבוע נפרץ הסכר, המשפחה במצוקה והכותרות בלחץ. אפשר רק לדמיין איך נראית ישיבת מערכת. כולם על הברכיים כשהידיים של שרה סביב הגרון של… שלה, שלה, היא משתדלת לא לצעוק עכשיו. זה לא בריא. היא שומרת על החצוצרה שלה כמו כל אישה ובת-

שימו לב לכותרות השבוע האחרון ב"ישראל היום". זה מתחיל בצונאמי ואז מגבירים, הבית הלאומי לא מאמין בניואנסים. שימו צ'אקלקה וצאו לדרך:

יום א', אזהרת מסע: "הונאה ושמה ליברמן" (ביג מיסטייק. ליברמן מבעבע)

יום ב', רמז עבה: "רוה"מ: אפשר לעשות הרבה ב-24 שעות" (ליברמן: אר יו טוקינג טו מי? אמרנו בלי הורים והנייה)

יום ג', פונים ללב שלך: "כבדו את הבוחרים" (ליברמן מתחיל ליהנות)

יום ד', אמא'לה, ג'וק: "ליברמן מנסה להפיל בכוח ממשלת ימין" (חוגר אקדח)

יום ה', האקדח מהמערכה הראשונה מאבד את זה: "בפעם השניה: ליברמן מפיל ממשלת ימין".

בום.

אפשר לשער, אבל לא כדאי, מה עבר על המערכת הקטנה של האב הקדמון, הנסיך המעורער ופלורנס הקטנה והמסכנה שהתכנסו במטבח המתפורר בבלפור. תמונות קשות, דברים שלא ראתה שפחה על הביסקוויט הישן שניקול ראידמן מצאה בתנור של הנזל וגרטל והזדעזעה עד קצות צ'רנוי. למה לי אין חברים כאלה? מי יציל את הבית המתפורר שלי?

עוד מעט תהיינה בחירות חדשות, ועוד ביום הנישואים שלי, היש רומנטי מזה? אני יודעת מה לבקש במתנה. שרה אימנו הבטיחה פעם בחום "נרד מהארץ ושהמדינה תישרף". אז הסדר קצת השתבש, המדינה כבר נשרפה לפני שבועיים ובעלך עוד עם גפרור ביד, מה עם החצי השני של ההבטחה? בואי, שרה'לה, הולכים.

אדושם, כרטיס לכיוון אחד. זה היא ביקשה, לא אני.

וקצת שקט.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 387 מילים
סגירה