"ישראל היום" זה לא עיתון, זה עוטף נתניהו. אתם בטח לא קוראים את התועבה הזאת, לא בכבוד שלכם, מי בכלל קורא את זה?

ובכן, אני. קבלו אותי. מי לא אוהב קומיקס פטריוטי? זה משלנו. כמו בננה עברית, אבל לרוחב, ועם הקליפה.

"ישראל היום" לנתניהו זה חמניה אחר השמש, אבל הם כבר לא לבד כי זה משתלם, החרא הזה. אחריהם במדרון חלקלק במיוחד, בצליל ואומר, ערוצי החדשות. לפני הבחירות הם מגנט תן-ביס על מקרר המעון בבלפור. כן כן. נתניהו משחרר הצהרה ובחדשות משחררים כפתור. חמין בקיץ זה בעיה, אבל כל יום? רחמנות על עמית סגל, היה לו שבוע לא עלינו.

בערוצים מזייפים יושרה ומתכופפים ברוחב לב ובישראל היום העיתונאים נבחרים לפי גמישות עמוד השדרה ואורך הלשון, כל מאמר- פרנצ'סקה פוליטיקה, יד העורך הראשי, מעניין מי זה, אה, כן, מבצבצת מכל כותרת.

כל ציוץ של הנסיך המעורער משובץ כיהלום בראש העיתון. כל צילום של שרה- סנדרה רינגלר. העולם כולו נגדנו ויש טובים ורעים. נחשו, ילדים מי הטוב וצבעו בצבעים מדכאים.

השבוע נפרץ הסכר, המשפחה במצוקה והכותרות בלחץ. אפשר רק לדמיין איך נראית ישיבת מערכת. כולם על הברכיים כשהידיים של שרה סביב הגרון של… שלה, שלה, היא משתדלת לא לצעוק עכשיו. זה לא בריא. היא שומרת על החצוצרה שלה כמו כל אישה ובת-

שימו לב לכותרות השבוע האחרון ב"ישראל היום". זה מתחיל בצונאמי ואז מגבירים, הבית הלאומי לא מאמין בניואנסים. שימו צ'אקלקה וצאו לדרך:

יום א', אזהרת מסע: "הונאה ושמה ליברמן" (ביג מיסטייק. ליברמן מבעבע)

יום ב', רמז עבה: "רוה"מ: אפשר לעשות הרבה ב-24 שעות" (ליברמן: אר יו טוקינג טו מי? אמרנו בלי הורים והנייה)

יום ג', פונים ללב שלך: "כבדו את הבוחרים" (ליברמן מתחיל ליהנות)

יום ד', אמא'לה, ג'וק: "ליברמן מנסה להפיל בכוח ממשלת ימין" (חוגר אקדח)

יום ה', האקדח מהמערכה הראשונה מאבד את זה: "בפעם השניה: ליברמן מפיל ממשלת ימין".

בום.

אפשר לשער, אבל לא כדאי, מה עבר על המערכת הקטנה של האב הקדמון, הנסיך המעורער ופלורנס הקטנה והמסכנה שהתכנסו במטבח המתפורר בבלפור. תמונות קשות, דברים שלא ראתה שפחה על הביסקוויט הישן שניקול ראידמן מצאה בתנור של הנזל וגרטל והזדעזעה עד קצות צ'רנוי. למה לי אין חברים כאלה? מי יציל את הבית המתפורר שלי?

עוד מעט תהיינה בחירות חדשות, ועוד ביום הנישואים שלי, היש רומנטי מזה? אני יודעת מה לבקש במתנה. שרה אימנו הבטיחה פעם בחום "נרד מהארץ ושהמדינה תישרף". אז הסדר קצת השתבש, המדינה כבר נשרפה לפני שבועיים ובעלך עוד עם גפרור ביד, מה עם החצי השני של ההבטחה? בואי, שרה'לה, הולכים.

אדושם, כרטיס לכיוון אחד. זה היא ביקשה, לא אני.

וקצת שקט.

כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת

מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023, ישראל נמצאת במצב ביטחוני וחברתי חריג. הלחימה המתמשכת, האובדן הקשה והיעדר אופק מדיני יוצרים תחושת קיפאון ואי-ודאות.

במציאות כזו, היה מצופה מהתקשורת הישראלית למלא את תפקידה המרכזי: לשאול שאלות נוקבות שנוגעות בשורשן של בעיות, להציב סימני שאלה ולאתגר את מוקדי הכוח. במקום זאת, קולה של התקשורת הפך מהוסס וזהיר, ולעתים נעלם כמעט לחלוטין.

פרופ' לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה, אוניברסיטת בר-אילן. חוקר ומפרסם בתחום היעוץ הארגוני ויועץ לחברות ולמנהלים/ת. אזרח מודאג, בזוגיות ואב לשני בנים.

כל אירוע קטקליזמי, הרה אסון – ומלחמה היא בקטגוריה הזו – יכול לפתוח פתח לשינויים, גם מסוגים שלא קשורים ישירות באירוע עצמו. יכולות לצוץ הזדמנויות שאחרת לא הייתה להן היתכנות ממשית.

אפשר אף להציע את הרעיון שאולי זה "תפקידם" של אירועים כאלה, לייצר הזדמנויות. כך שבצד הקשיים הרבים והסבל שמתלווים אליהם, הם מאפשרים "חילוץ פקקים" שתקועים כבר זמן רב.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

פיצוץ עז הרעיד את ביתנו כולו והעיר אותנו בבהלה קצת לפני השעה 3 לפנות בוקר. לאחר שחיינו בישראל בתקופת המלחמה עם חמאס, ובהמשך גם במלחמה עם איראן, היינו אמורים להיות רגילים לזה. אבל הרעש הפעם היה חזק יותר והרגיש קרוב מאי פעם. האם טיל פגע בקרבת מקום? האם רסיסים נופלים סביבנו? למרות עוצמת הקול, לא נשמעו אזעקות באזור שלנו. מבולבלים, חזרנו לישון בחרדה.

למחרת בבוקר גילינו שתימן ירתה שוב טיל לעברנו, כפי שהיא ממשיכה לעשות. הרעש ששמענו היה יירוט שחצה את מחסום הקול בדרכו אל המטרה. כמה שזה עשוי להישמע מוזר, ההפרעות האלה באמצע הלילה עדיין מרגישות כמו ניצחונות קטנים. ואם ראיתם את ההרס שטיל בליסטי יכול לגרום לו, תבינו למה. טיל בודד יכול להפוך גוש בניינים שלם לעיי חורבות.

חיים לייטר הוא רב, מוהל, מסדר קדושין וחבר בית דין פרטי. הוא הקים את מגן הברית, ארגון המחויב לשמירה על הטקס הקדוש של ברית המילה, וכן על הילדים הנימולים. הוא עלה לארץ ב-2009 ומתגורר באפרת עם אשתו וארבעת ילדיו.