"ישראל היום" זה לא עיתון, זה עוטף נתניהו. אתם בטח לא קוראים את התועבה הזאת, לא בכבוד שלכם, מי בכלל קורא את זה?
ובכן, אני. קבלו אותי. מי לא אוהב קומיקס פטריוטי? זה משלנו. כמו בננה עברית, אבל לרוחב, ועם הקליפה.
"ישראל היום" לנתניהו זה חמניה אחר השמש, אבל הם כבר לא לבד כי זה משתלם, החרא הזה. אחריהם במדרון חלקלק במיוחד, בצליל ואומר, ערוצי החדשות. לפני הבחירות הם מגנט תן-ביס על מקרר המעון בבלפור. כן כן. נתניהו משחרר הצהרה ובחדשות משחררים כפתור. חמין בקיץ זה בעיה, אבל כל יום? רחמנות על עמית סגל, היה לו שבוע לא עלינו.
בערוצים מזייפים יושרה ומתכופפים ברוחב לב ובישראל היום העיתונאים נבחרים לפי גמישות עמוד השדרה ואורך הלשון, כל מאמר- פרנצ'סקה פוליטיקה, יד העורך הראשי, מעניין מי זה, אה, כן, מבצבצת מכל כותרת.
כל ציוץ של הנסיך המעורער משובץ כיהלום בראש העיתון. כל צילום של שרה- סנדרה רינגלר. העולם כולו נגדנו ויש טובים ורעים. נחשו, ילדים מי הטוב וצבעו בצבעים מדכאים.
השבוע נפרץ הסכר, המשפחה במצוקה והכותרות בלחץ. אפשר רק לדמיין איך נראית ישיבת מערכת. כולם על הברכיים כשהידיים של שרה סביב הגרון של… שלה, שלה, היא משתדלת לא לצעוק עכשיו. זה לא בריא. היא שומרת על החצוצרה שלה כמו כל אישה ובת-
שימו לב לכותרות השבוע האחרון ב"ישראל היום". זה מתחיל בצונאמי ואז מגבירים, הבית הלאומי לא מאמין בניואנסים. שימו צ'אקלקה וצאו לדרך:
יום א', אזהרת מסע: "הונאה ושמה ליברמן" (ביג מיסטייק. ליברמן מבעבע)
יום ב', רמז עבה: "רוה"מ: אפשר לעשות הרבה ב-24 שעות" (ליברמן: אר יו טוקינג טו מי? אמרנו בלי הורים והנייה)
יום ג', פונים ללב שלך: "כבדו את הבוחרים" (ליברמן מתחיל ליהנות)
יום ד', אמא'לה, ג'וק: "ליברמן מנסה להפיל בכוח ממשלת ימין" (חוגר אקדח)
יום ה', האקדח מהמערכה הראשונה מאבד את זה: "בפעם השניה: ליברמן מפיל ממשלת ימין".
בום.
אפשר לשער, אבל לא כדאי, מה עבר על המערכת הקטנה של האב הקדמון, הנסיך המעורער ופלורנס הקטנה והמסכנה שהתכנסו במטבח המתפורר בבלפור. תמונות קשות, דברים שלא ראתה שפחה על הביסקוויט הישן שניקול ראידמן מצאה בתנור של הנזל וגרטל והזדעזעה עד קצות צ'רנוי. למה לי אין חברים כאלה? מי יציל את הבית המתפורר שלי?
עוד מעט תהיינה בחירות חדשות, ועוד ביום הנישואים שלי, היש רומנטי מזה? אני יודעת מה לבקש במתנה. שרה אימנו הבטיחה פעם בחום "נרד מהארץ ושהמדינה תישרף". אז הסדר קצת השתבש, המדינה כבר נשרפה לפני שבועיים ובעלך עוד עם גפרור ביד, מה עם החצי השני של ההבטחה? בואי, שרה'לה, הולכים.
אדושם, כרטיס לכיוון אחד. זה היא ביקשה, לא אני.
וקצת שקט.
כרמלה כהן שלומי היא אזרחית מודאגת
תחת הכותרת סוחטת הרגשות: "בנק הפועלים הורה לבטל סליקת תרומות להנצחת לוחם" – פורסמה השבוע כתבה (Ynet, 24/03/2024) המתארת תביעה נגד מסכת התעללות לכאורה של הבנק ושל חברת סליקה – בעמותה, המנהלת קמפיין תרומות להנצחת זכרו של לוחם שנהרג בצפון הרצועה.
התביעה קובלת על התערבות הממשל האמריקאי בפרויקט הנצחה תמים לכאורה, שמקושש תרומות למפעל חייו של הנופל. למעשה, מדובר בטענות מניפולטיביות, המצניעות את העובדה ש"מפעל החיים" המדובר הוא מאחז בלתי חוקי, שספג סנקציות אמריקאיות בשל אלימות כלפי פלסטינים. המוסדות הפיננסיים הישראליים נענים לדרישת הממשל בסירובם להעביר דרכם תרומות, שבפועל עוקפות את אותן סנקציות.
ארנון הראל הוא פעיל חברתי, קהילתי ופוליטי. גמלאי מחינוך והוראה בתיכון. לימודי תואר שני למשפטים, למערכות מידע; לימודי תואר ראשון לגיאוגרפיה ומדע המדינה, לימודי ארץ ישראל. 25 שנות אפיון, עיצוב פיתוח וניהול פרויקטים של מערכות מידע גדולות, 20 שנות קבע ועוד 15 שנות מילואים בחיל האוויר בתפקידי פיקוד בשדה, מודיעין ומטה.
בשם אלוהים הרחמן והרחום
לאחרונה נתקלתי בדבריו של הרב שלמה אבינר, הקושרים את כל המוסלמים ואת כל הערבים לחמאס. מכאן נבע הצורך להעמיד דברים על דיוקם ולשפוך אור על הנקודות שעלו מדבריו.
שיח' מוחמד שריף עודה הוא ראש העדה האחמדית בישראל, מחמד פועל רבות על מנת לשמור על מרקם החיים בין האוכלוסיות בארץ ומרבה לארח כנסים לכלל אנשי הדת והתושבים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כמו שמתחת למע' ההפעלה החלונאיות של מיקרוסופט ניתן למצוא תשתית של Dos
כך מתחת למעטה הדקיק של המונותיאזים רוחשת ג'אהיליה: יהודית, נוצרית ומוסלמית. מתברר שכמה פסוקים בכתבי הקודש אין בהם די בכדי למגר את העובדה שהומו סאפיינס הוא החיה הרצחנית ביותר בחלד. דאעש, חמאס וחיזבאללה הם בראש וראשונה ארגוני פשע שמציעים לאנושות אפיקים לתיעול הברוטאליות הטבעית, ולא בכדי ההתקפה הרצחנית, כמו גם עריפות הראש ומעשי האונס משלהבים את העולם כולו.
אני מאמין לשיח' בכוונותיו הטובות, אבל העובדות מסביב סותרות את הצהרותיו. תכביר אינה קריאה לאהבת אדם, תשאלו את היזידים והישראלים.
קשה להגזים בחשיבות היוזמה לבנות לעזה נמל. על אף ההתחלה הצנועה – בינתיים מדובר ברציף צף בצפון עזה – היא עשויה להתפתח לבניית נמל של ממש, שיסיר אחת ולתמיד מישראל את נטל "המצור", יאפשר לעזתים חופש תנועה ויפתח להם אופקי מסחר וכלכלה.
אלא מה – מדובר נכבדות בכך שהגורם אשר יבנה את נמל עזה – זאת קטאר. אומנם בהקשר המיידי מדובר בנמל אמריקאי במימון של האמירויות לצורכי סיוע הומניטרי בלבד, אך אם אכן תהיה זאת המתכונת גם להמשך – אפשר לומר כבר מייד, כי זה עשוי להיות צעד ראשון לנטרול אונר"א מן הסיוע. כמו כן, זה יכול להוביל להקמת גוף בינלאומי וערבי של בעלות בריתנו שיחליף את אונר"א ואולי אפילו יאותת על שובה של סעודיה לעזה, שאותה עזבה אחרי שגילתה שישראל מעדיפה את קטאר על פניה. סעודיה וקטאר לא יכולות לדור בכפיפה אחת, מסיבות שנפרט בהזדמנות אחרת.
פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני רוצה לדעת מי בא עם הרעיון המתועב של "מכסות" גיוס. הגיוס הוא חובה פרסונלית של האזרח, לא של אירגונים. או שיש או שאין הצדקה לגיוס של האזרח – מה פתאום להעביר את הסלקציה לישיבות או גופים סקטוריאליים אחרים שיחליטו על פי שיקוליהם את מי לשלוח לגיוס? האזרחים אינם ליטרת בשר שרב כלשהו יחליט האם ישלח אל הצבא. מכסות גיוס מנרמלות את היחס של מנהיגי הציבור החרדי אל הציבור שלהם כצאן חסר בינה שיעשה מה שיגידו לו – את זה בדיוק יש לפרק ולהפוך את הציבור החרדי מעדר לאנשים.
רוצים מכסות? בבקשה. 400 עילויים בתורה שיקבלו מעמד מקביל לספורטאי מצטיין. כל אחד יכול להגיש מועמדות, הרבנים יכולים להגיש המלצות, ומערכת הביטחון תאשר פרטנית את האנשים.
כל השאר – מלש"בים.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם