המהלך של גנץ: הגזענות ניצחה את המאבק בשחיתות

חוקר השחיתות ד"ר דורון נבות לא רואה בהצטרפות של גנץ ואשכנזי לממשלת נתניהו שינוי כיוון, ומזכיר שמתוך רביעיית הקוקפיט, ״מי שבאמת מתעניין בשחיתות הוא בוגי, אבל הוא האיש הכי חלש שם״ ● גם כל הסיפור עם המשותפת היה תרמית לדעתו, ואפילו ההליכה עם מרצ ● ״המחויבות ללאומיות היהודית ניצחה כל דבר אחר, עד כדי כך שמתברר גם שהיא היתה יותר חשובה מ'רק לא ביבי׳״

בני גנץ ואבי אשכנזי (צילום: גילי יערי/פלאש90)
גילי יערי/פלאש90
בני גנץ ואבי אשכנזי

המכה האנושה שספג המאבק בשחיתות מאז החליטו בני גנץ וגבי אשכנזי לחבור לנאשם בנימין נתניהו, היא עוד תוצר לוואי של שתי מחלות חברתיות עמוקות וקשות לא פחות: לאומיות קיצונית ובת לווייתה הגזענות. אלמלא היו שתי המחלות המידבקות האלה מרכיב מרכזי בדי.אנ.איי הישראלי, היתה מוקמת כבר אחרי סיבוב הבחירות השני ממשלה אזרחית בשיתוף פעולה יהודי-ערבי, שהיתה עוסקת בימים אלה במלאכת שיקום הדמוקרטיה הישראלית.

"זה לא שגזענות מובילה בהכרח לשחיתות, זה שהלאומיות יותר חשובה מהמאבק בשחיתות", אומר חוקר השחיתות ד"ר דורון נבות. "בישראל ההיגיון הלאומי גובר כמעט על כל היגיון אחר – אם לא על כל היגיון אחר – כולל על המאבק למען טוהר המידות. זה תמיד כך בכל מקום בעולם שבו הלאומיות חשובה, ודאי במשטרים פופוליסטיים. זה גם נורא הגיוני לכאורה: הדבר הכי חשוב לך זה קודם כל הלאום שלך, ורק אחר כך חשוב לך שהוא יתפקד".

דורון נבות
דורון נבות

במחנה הימין הישראלי יש שוליים רחבים האוחזים בעמדות פאשיסטיות ממש, המציבות את מה שהם רואים כאינטרסים של הלאום היהודי מעל לכל ערך אחר, כולל הדמוקרטיה, אך הדי התפיסה הזאת מגיעים עד למרכז המפה הפוליטית. זהו ההסבר לדבקות המפליאה של מחנה הימין כולו בנתניהו, למרות שגם שם רבים מסתייגים מהתנהלותו הציבורית והפלילית לכאורה, וגם לחבירת גנץ ונתניהו אליו.

במחנה הימין יש שוליים רחבים האוחזים בעמדות פאשיסטיות, המציבות את מה שהם רואים כאינטרסים של הלאום היהודי מעל לכל ערך אחר, כולל הדמוקרטיה, אך הדי התפיסה הזאת מגיעים עד למרכז המפה הפוליטית

"אם אתה בגישה לאומית, הלאום הרבה יותר חשוב לך מכל דבר אחר, ודאי מהנכונות שלך לעשות ברית עם המשותפת", אומר נבות. בקרב פאשיסטים ולאומנים קיצוניים, אך גם בקרב בעלי עמדות לאומיות "מרכזיות", סדר העדיפויות הזה מגיע לא פעם עד היפוך בהגדרת השחיתות: "מי שלא מקדם את הלאום הוא זה שנתפס כמושחת; ברית עם המשותפת, למשל, יכולה להיחשב סוג של שחיתות בחשיבה הפאשיסטית, כי אצל פאשיסטים שחיתות היא חילול הלאום.

"ראה את ארצות הברית של טראמפ. הוא פוליטיקאי אולטרה-מושחת, והציבור שלו, ציבור פופוליסטי, מעדיף אותו לאין ערוך על פני פוליטיקאים נקיי כפיים, כי טראמפ הוא משלנו, והוא מייצג את האמריקאיות, וזה הרבה יותר חשוב להם מניקיון הכפיים שלו. ללכת עם זרים זאת שחיתות, זה החילול. תראה איך טראמפ מדבר על אלכסנדריה אוקסיו-קורטז (חברת פרלמנט דמוקרטית ממוצא היספני, נ"י).

"היחידה" (משמאל): רשידה טליב, אילהאן עומאר, אלכסנדרה אוקסיו-קורטז ואייאנה פרסלי (צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

"בכל מדינה שיש בה משטר פופוליסטי אתה רואה טולרנטיות לשחיתות של המנהיג. בכל המשטרים האלה – הונגריה, טורקיה, רוסיה – שולטים מנהיגים מושחתים, שהשחיתות שלהם לא נתפסת ככל כך נוראית, כי הם כאילו נקיים במישור הכי חשוב, הפטריוטי. זה הדבר הכי חשוב בשיח הזה. אבל זה לא קשר סיבתי הכרחי שאם אתה גזען אתה אוטומטית גם מושחת".

"בכל המשטרים האלה – הונגריה, טורקיה, רוסיה – שולטים מנהיגים מושחתים, שהשחיתות שלהם לא נתפסת ככל כך נוראית, כי הם כאילו נקיים במישור הכי חשוב, הפטריוטי. זה הדבר הכי חשוב בשיח הזה"

נבות לא רואה במהלך האחרון של גנץ ואשכנזי שינוי כיוון, אלא מימוש של כוונות וערכים שתמיד הנחו אותם. לדבריו, להוציא משה יעלון אף אחד ממנהיגי מחנה "רק לא ביבי" אינו לוחם אמיתי נגד שחיתות. לפיד, הוא מזכיר, תמך באהוד אולמרט כאשר נחקר, והוא מחובר לטייקונים; אביגדור ליברמן נושא על גבו קופת שרצים ענקית וניצל על חוט השערה ממשפט; אשכנזי הסתבך עם הזייפן בועז הרפז ועם חשד להטעיית משקיעים בחברת שמן; וגנץ הפגין בעיקר ריפיון.

"שים לב שהקואליציה שהיתה שם מלכתחילה לא היתה קואליציה של לוחמים בשחיתות. זאת קואליציה שרצתה לדלל את היסוד האתנו-דתי בימין", אומר נבות. "את גנץ ואשכנזי לא באמת מעניין המאבק בשחיתות, ואני מסיק את זה מניתוח המהלכים שלהם. בהתחלה הם אמרו שלא יישבו עם נתניהו אם יהיה כתב אישום, כשעוד לא היה כתב אישום, וכל הפסילה שלו היתה מגומגמת.

לפיד ויעלון. תמכו בהעברת אסדת הגז מול חוף הבונים (צילום: Hadas Parush/Flash90)
לפיד ויעלון. תמכו בהעברת אסדת הגז מול חוף הבונים (צילום: Hadas Parush/Flash90)

"מתוך רביעיית הקוקפיט, מי שבאמת מתעניין בשחיתות הוא בוגי, אבל הוא האיש הכי חלש שם. אשכנזי בעצמו מעורבב בפרשות מפרשות שונות, וגנץ באופן מקרי נהיה ראש המחנה הזה, ששותפיו השתמשו בו כמו שהוא השתמש בהם. וכמו שאתה רואה, ברגע האמת, כשהוא היה יכול לעשות משהו, הוא ואשכנזי בחרו ללכת עם ביבי, כי הם לאומיים וכי הם מעדיפים בהרבה את ביבי מאשר להקים ממשלה דמוקרטית, ליברלית.

"את גנץ ואשכנזי לא באמת מעניין המאבק בשחיתות, ואני מסיק את זה מניתוח המהלכים שלהם. בהתחלה הם אמרו שלא יישבו עם נתניהו אם יהיה כתב אישום, כשעוד לא היה כתב אישום, וכל הפסילה שלו היתה מגומגמת"

"גם כל הסיפור עם המשותפת היה תרמית המאה בערך. אפילו ההליכה עם מרצ היא חצי תרמית. זה היה מהלך שהתפקיד שלו היה ליצור דינמיקה בתוך הליכוד ובתוך הבלוק. אנשים במשותפת ידעו את זה אבל לקחו סיכון, חשבו שאולי. כל המקרה הזה מאפשר לנו להגיד שבפער גדול, המחויבות ללאומיות היהודית ניצחה כל דבר אחר, עד כדי כך שמתברר גם שהיא היתה יותר חשובה מ'לא רק ביבי'".

המסקנה מכל הדברים הללו, כמו מכל הכישלונות הפוליטיים האחרונים של המחנה הדמוקרטי, היא שוב ההכרח להפוך את שיתוף הפעולה עם האזרחים הערבים ועם נציגיהם ללגיטימי. כדי לצרף מספיק יהודים למחנה הדמוקרטי-ליברלי דרושה אמירה חדה ועקבית בנושא של יאיר לפיד, משה יעלון ושאר מנהיגי המחנה – לא רק בצוק העתים ובלית ברירה, אלא מלכתחילה ולאורך שנים, עד שהמסר ייקלט. הלאומנות הישראלית היא שורש השחיתות.

עוד 789 מילים
סגירה