הכנרת (צילום: משה שי/פלאש90)
משה שי/פלאש90

חדשות טובות מהכנרת: האצות האדומות ניצחו את הכחוליות

לראשונה מזה שנים, אצת הכנרת - הפרידיניום - חזרה לפרוח באגם ● המדובר באצה הפורחת רק כאשר איכות המים טובה והמערכת האקולוגית של האגם בריאה ● את מי שלא אוהב לשחות עם אצות, ראש רשות המים, גיורא שחם, מרגיע: "הפרידיניום פורחת באביב ובשיא עונת הרחצה היא כבר כמעט לא נמצאת. אז נשאר רק לקוות שהסגר ייגמר במהירות כדי שלקראת הקיץ הציבור יוכל ליהנות מהכנרת"

הרחק מעיניו של הציבור הישראלי, שבמסגרת מגבלות התנועה אינו מורשה להגיע לחופי הכנרת, נרשם בימים אלה במימי האגם הישג מרשים: האצות האדומות ניצחו את הכחוליות. הטובות ניצחו את הרעות.

זה מה ששני חורפים מוצלחים עושים: לראשונה מזה 8 שנים, אנשי רשות המים והמעבדה לחקר הכנרת הבחינו בימים האחרונים שאצת הכנרת – הפרידיניום – חזרה לפרוח באגם.

מדובר באצה אדומה שמעניקה למים גוון אדמדם, ופורחת רק כאשר איכות המים טובה והמערכת האקולוגית של האגם בריאה. עד אמצע שנות ה-90' היא פרחה מדי שנה, אבל אז הופיעו לראשונה האצות הכחוליות ואילו נוכחותן של האדומות הפכה מאוד לא יציבה.

אצות פרידיניום בכנרת (צילום: פיראס תלחמי, רשות המים)
אצות פרידיניום בכנרת (צילום: פיראס תלחמי, רשות המים)

"במשך עשרות שנים הכנרת נחשבה לאגם יציב", אומר גיורא שחם, ראש רשות המים, "בניגוד לאגמים רבים בעולם שהמערכות שלהם שבריריות וחשופים לתנודות באיכות המים. בכל העולם אפשר לראות אגמים שבגלל הפרת האיזון האקולוגי ריכוז החמצן במים שלהם יורד לאפס, יש תמותה של דגים וקריסת מערכות אקולוגיות.

"חשבו שהכנרת מוגנת מזה, אבל רצפים של שנות בצורת וירידת המפלס גרמו להזדקנות של האגם. החוקרים הגדירו שורה של פרמטרים שמשקללים את איכות המים ובריאות המערכות האקולוגיות, ובשנים האחרונות הכנרת ירדה מציון 70 לאיזור ה-30. בהתאם לזה, מ-2012 הפרידיניום נעלמה ובמקביל חלה עלייה משמעותית בהתרבות של האצות הכחוליות הרעלניות".

"רצפים של שנות בצורת וירידת המפלס גרמו להזדקנות הכנרת. בשנים האחרונות, הכנרת ירדה מציון 70 לאיזור ה-30. ובהתאם לזה, מ-2012 הפרידיניום נעלמה"

שחם מסביר שהמערכה בין האצות צריכה לעניין לא רק חובבי טבע ומחבקי אצות מובהקים: "האצות הכחוליות מפרישות רעלנים, בשנים האחרונות התחלנו לקבל תלונות מאנשים ששוחים בכינרת על צריבות בעור ותגובות אלרגניות. הן הופכות את המים לדייסה עכורה, אם שחית בכנרת לא יכולת לראות במים ממטר.

"אנחנו מעבירים עשרות מיליוני קוב בשנה מהכנרת לירדן, רק היה חסר שיגידו שאנחנו מרעילים אותם, וכמובן שמים מהכנרת מועברים גם לחקלאות באיזור. אמנם לא הגענו למצב שבו המים ממש מסוכנים לאדם, אבל המגמה הייתה מדאיגה מאוד".

במהלך העשור האחרון, כשההשתלטות של האצות הכחוליות הגיעה לשיאה, המליצו חלק מהמומחים להימנע משחייה באגם בעיקר באיזורים עתירי אצות. רגע לפני שהכנרת תהפוך למקווה מים שאינו ראוי לרחצה, המגמה התהפכה.

אחרי שמפלס האגם הגיע לשפל היסטורי בנובמבר 2018, 21 סנטימטר בלבד מעל הקו השחור, שני החורפים האחרונים הביאו לזינוק דרמטי במפלס. יותר ממיליארד קוב של מים טריים ורעננים מילאו את האגם ושיפרו מאוד את האיכויות הביולוגיות שלו. רמת המליחות של המים, למשל, ירדה בכ-20%, והמגמה הזו אמורה להימשך בתקופה הקרובה. האצות הכחוליות, הרעלניות, נעלמו, והאדומות חזרו.

החדשות בהחלט משמחות, אומר שחם, אבל הן מביאות איתן גם אתגרים חדשים: "בתור מהנדס צעיר הייתי שותף לעבודה שהוכיחה שהמרכיב הכי משמעותי בבריאות של הכנרת זה משך השהייה של המים באגם – כמה זמן עובר מרגע שהם נכנסים עד שהם יוצאים. אז זה מצוין שעכשיו נכנסים המון מים, אבל גם צריך לדאוג להם ליציאה. כבר הגדלנו את כמות השאיבה פי 6 – מ-30 מליון קוב בשנה ל-180 – ובמקביל אנחנו עובדים על פתרונות שיאפשרו לנו להעביר מים לבקעת בית שאן ובקעת הירדן, לחקלאים ישראלים ופלסטינים שזקוקים להם".

מבחינת האדם הסביר, אצות שמחליפות אצות זה לא חדשות כל כך טובות – רוב האנשים לא אוהבים לשחות בתוך אצות, גם אם הן מעידות על כך שהאגם בריא.

"הפרידיניום פורחת באביב ובשיא עונת הרחצה היא כבר כמעט לא נמצאת, והיא גם לא יוצרת את התופעות השליליות של עכירות המים. אז נשאר רק לקוות שהסגר ייגמר במהירות כדי שלקראת הקיץ הציבור יוכל ליהנות מהכנרת".

יחידת הפיקוח של רשות הכנרת, אגב, מדווחת שבמהלך החג חופי האגם נותרו ריקים כמעט לחלוטין, חוץ משני גולשי סאפ שניסו את מזלם בחוף גופרה ונשלחו הביתה. כדי לחזות בניצחון האצות האדומות, ניאלץ כנראה להמתין לתבוסתו של נגיף הקורונה.

עוד 555 מילים
סגירה