הנשיא יצחק הרצוג נאם באזכרה לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע ואמר כי "החוב של מדינת ישראל להביא אותם למנוחה נכונה ולקבר ישראל הוא צו מוסרי עליון".

"מדי שנה אנחנו מתכנסים כאן לטקס האזכרה של בנינו אהובינו ובנותינו אהובותינו, שנפלו במערכות ישראל ולא נודע מקום קבורתם; ביום הולדתו ופטירתו של משה רבנו, שגם מקום קבורתו לא נודע.

"משאה של משפחה שכולה הוא כואב וכבד מנשוא. אבל משאה של משפחה לחלל שמקום קבורתו לא נודע – קשה מאוד וכבד שבעתיים. לכן – אין קבר שאתן יכולות לעלות אליו. אין איפה להתייחד ולבכות. כמי שמודע לכאב הזה היטב, שהרי הדוד של מיכל – תא"ל זוריק לב – הוא עצמו חלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע ממלחמת יום הכיפורים – כמו רבים רבים, טובים ואהובים כל כך, באותה מלחמה ומלחמות נוספות. אני יודע היטב עד כמה הכמיהה, הציפייה והתקווה למנוחה אחרונה ליקיריכן, ולכן, משפחות יקרות – לא מרפא גם בחלוף שנים רבות כל כך.

"המאמץ של יחידת איתן, שהוא מרשים ביותר ומבורך, וכל הגורמים העוסקים במלאכת הקודש – הוא עצום. ורק לפני למעלה משנה, ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה הנוראה בשבעה באוקטובר, צה"ל הצליח לאתר את קברו של ברודר, נעדר במשך 75 שנה. במבצע מורכב הצליחו לאתר אותו בחלקת קבר 'אלמוני' – בבית עלמין בפתח תקווה. נציגי היחידה התאימו את טבעת הנישואין שלו לזו של בתיה, רעייתו, אלמנתו, שבגיל 95 זכתה סוף סוף לסגירת המעגל שכרוכה בעלייה לקברו של בעלה, באומרה: 'לא התייאשתי'.

"לכן החוב של מדינת ישראל להביא אותם למנוחה נכונה ולקבר ישראל הוא צו מוסרי עליון. החובה להתיר את הספקות, ולאפשר לכל המשפחות לסגור מעגל ולהמשיך בחייהן לצד היגון והכאב – מונחת על כתפינו, קדושה וחשובה עד אין קץ. זה נכון לחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע לכל אורך השנים, בהם כמובן אלו שנפלו עוד בקרבות בסיני במלחמת יום הכיפורים; ונכון ליקירינו שהצטרפו למעגל הנורא הזה במהלך המלחמה שאנחנו עדיין בעיצומה. גם עכשיו, בשעת המעמד המקודש הזה, עשרות חיילים ואזרחים – חללים וחיים – מוחזקים בידי הטרוריסטים המתועבים בעזה, כשהעם כולו מייחלים ומתפללים שיחזרו הביתה – מי לשיקום ומי לקבר ישראל.

"אסור לנוח ואסור לשקוט עד שכולם יחזרו הביתה, כל החטופים החיים וכל החטופים החללים. זוהי ברית עליונה בין מדינה לחייליה ואזרחיה, ועלינו לעמוד בה במלואה. האויב שוב טועה בהבנת נחישותנו ומחויבותנו לשנות את המציאות. הוא טועה בניתוח החברה הישראלית ונחישות צה"ל וכוחות הביטחון, ומביא שוב ושוב אסון לעמו. ישראל מחויבת לאפשר חיים בטוחים לכל תושבינו על קו הגבול, כדי שלא ניתן יהיה לחזור על האסון הנורא. ישראל מחויבת לשינוי המציאות!

"משפחות אהובות ויקרות, אני יודע שחודשי המלחמה הארוכים פותחים אצלכן פצעים עמוקים, מאוד. אני מחבק אתכן, מחזק אתכן, ומתחייב שוב: לעולם לא נחדל מלחפש אחר יקיריכן.

"אני חוזר באופן מיוחד על סיפורה של משפחת גולדין – אני חוזר על המחויבות ללאה, שמחה וכל בני המשפחה, ולומר בפירוש – אנחנו לא שוכחים לרגע את חובתנו להחזיר את סגן הדר הביתה. אחרי החזרת גופתו של אורון שאול, ולהבדיל – חטופינו החיים – אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, עלינו לפעול, בכל הכוח, בכל הכוח – ולהעניק גם למשפחת גולדין את סגירת המעגל הזה.

"ברשותכם, אני מבקש לסיים בתפילה ובזעקה למען אחינו החטופים. אלה רגעים מטלטלים ורגישים ביותר, שבהם אני חוזר וקורא שוב ושוב לפעול בכל דרך, בכל צעד ובכל כלי, להביא אותם הביתה עד האחרון שבהם. את החיים – לשיקום ולביתם, ואת עשרות אחינו החללים הרבים שעודם נתונים שם בידי מפלצות האדם – לקבר ישראל.

"אני קורא לציבור כולו לתמוך במשפחות החטופים, לחבק אותן ולנהוג בהן ברגישות עליונה. יחד איתכם אני מתפלל לרפואת הפצועות והפצועים בגוף ובנפש; להצלחתם ושלומם של חיילות וחיילי צה"ל וכוחות הביטחון; לנחמה ומזור עבור כלל המשפחות השכולות – ואתן בתוכם; ולשובם של כולם מצפון ומדרום לביתם.

"והערה אחרונה – כאן, בהיכל הזיכרון הקדוש הזה, המלחמה הפנימית מרימה ראש. כאילו לא למדנו דבר! כאילו אנחנו לא זוכרים שאימפריית הרשע האיראנית רק חוגגת על מלחמות היהודים. למדנו את זה, וצערנו וכאבנו על בשרם של עוד עשרות ישראלים שמקום קבורתם לא נודע, בעזה, ואנחנו חייבים להחזיר אותם. אני זועק וקורא: לא רוצים עוד, הפסיקו!".