המשלחת האמריקאית בהובלתו של סגן הנשיא ג'יי די ואנס עזבה הלילה את פקיסטן בלי שהושגה עסקה בין ארה"ב לאיראן, כך שמצב העניינים במפרץ הפרסי – וכפועל יוצא מזה גם כאן אצלנו בישראל – עדיין לא ברור ורחוק מהסכמה.

קשה לדעת בשלב הזה האם נכון להתייחס לאירוע כאל "פיצוץ שיחות" – כינוי שרומז על דרמה אזורית מעבר לפינה – או שמדובר בסך הכול בכיפוף ידיים ובעשיית שרירים לצרכי משא ומתן, שבסיומם שני הצדדים יתכנסו שוב ועשן לבן יצא מאסלאמאבאד.

סגן נשיא ארצות הברית ג'יי די ואנס נפגש עם ראש ממשלת פקיסטן שהבאז שריף, במסגרת השיחות עם איראן. 11 באפריל 2026 (צילום: AP Photo/Jacquelyn Martin, Pool)

משרד החוץ של טהרן פרסם הלילה הודעה לפיה השיחות התנהלו באווירה של חוסר אמון הדדי, ולכן "טבעי שלא נגיע להסכם בסבב שיחות אחד". עוד נמסר מטהרן כי שני הצדדים "הגיעו להסכמה על כמה נקודות, אך הדעות נותרו חלוקות בשני נושאים חשובים, ולכן השיחות לא הובילו להסכם".

שתי נקודות המחלוקת שנותרו פתוחות הן בסך הכול סוגיית עתיד פרויקט הגרעין האיראני וסוגיית עתיד השליטה במצר הורמוז. מה שנקרא: בקטנה.

בניגוד למסרים המחושבים היוצאים מטהרן, הבית הלבן משדר לעולם בלבול מלווה בזחיחות וביהירות. זה התחיל משיגורו של סגן הנשיא ואנס לשיחות, על פי דרישת טהרן. בסולם הדיפלומטי הבינלאומי מדובר בדרג גבוה מאוד של נציגות לשיחות, למעשה הגבוה ביותר שארה"ב ניהלה עם איראן מאז משבר בני הערובה ב-1979.

מול ואנס – ואיתו סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר – התייצבו בראש המשלחת האיראנית יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף ושר החוץ עבאס עראקצ'י.

הזווית האמריקאית

ארה"ב העמידה בראש המשלחת לשיחות פוליטיקאי צעיר וחסר ניסיון, שהמו"מ הגדול היחיד שניהל בחייו היה המו"מ על עיבוד ספרו האוטוביוגרפי "יומני האפלצ'ים" לסרט.

ואנס הבדלן הוא נושא דגל "אמריקה תחילה" במפלגה הרפובליקאית וידוע בכך שהוא התנגד למלחמה עם איראן מיומה הראשון. ומאחר שמדובר בפוליטיקאי צעיר ששואף להתמודד על הנשיאות אחרי עידן טראמפ, ברור למה האיראנים היו מעוניינים שהוא זה שיוביל את השיחות.

על פי ההערכות, טראמפ מינה אותו לעמוד בראש השיחות, כדי שאם יהיה צורך הוא יוכל להפיל עליו את תיק הכישלון.

הזווית האיראנית

בעיני האיראנים, עצם העובדה שנציגים בכירים מהמחנה הכי שמרני בטהרן ישבו בחדר אחד לשיחות פנים אל פנים עם סגן נשיא ארה"ב אחרי חמישה שבועות של מלחמה קשה ביותר, נתפסת כהישג גדול.

"איראן, בעניין הזה, מאמצת טרמינולוגיה הישרדותית", כותב הבוקר אמיר בר-שלום, הפרשן הצבאי של זמן ישראל, "אם לא הפסדת – ניצחת. זה המסר שהיא מעבירה פנימה לציבור האיראני ולמדינות המפרץ שאותן תקפה. כך רואים את זה באיראן, גם אם הפרשנות המערבית שונה לחלוטין".

הזווית הישראלית

בירושלים לא הופתעו מכישלון המו"מ בפקיסטן. ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש עוד דחייה של שבוע במשפטו אחרי ששכנע את בית המשפט שעניינים ביטחוניים ומדיניים בוערים דורשים את מלוא תשומת הלב שלו. אפשר לדמיין מה הם. התביעה תמכה בבקשתו במילים "אין ברירה".

"בישראל נערכים לאפשרות של חזרה מהירה ללחימה", כותב הבוקר איתמר אייכנר ב-ynet, "התיאום בין ישראל לארצות הברית מקסימלי, גם בין טראמפ לבין נתניהו וגם בין הצבאות ושירותי הביון".

וכשמדברים על "חזרה מהירה ללחימה", כדאי לזכור שבצפון ישראל בינתיים המלחמה מעולם לא נעצרה: תושבי הצפון בילו שוב את סוף השבוע במרחבים המוגנים עם אין-ספור אזעקות בשל ירי רקטות מלבנון, בזמן שבשאר הארץ החיים חוזרים לשגרה.

הזווית הפקיסטנית

מי שאין ולא יכולה להיות מחלוקת שהיא מרוויחה גדולה מהאירוע היא פקיסטן, שזכתה לארח את השיחות ושודרגה למעמד מתווכת במשבר בינלאומי חמור.

שר החוץ של פקיסטן אישאק דאר אמר הלילה לאחר פיצוץ השיחות, כי הוא "מבקש להביע תודה לארה"ב ולאיראן על כך שהעריכו את מאמצי פקיסטן לסייע להשגת הפסקת אש".

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בתדרוך לעיתונאים בבית הלבן, 6 באפריל 2026 (צילום: AP Photo/Mark Schiefelbein)

עושה רושם שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ איבד את סבלנותו ביחס לסכסוך הזה ושואף להמשיך הלאה.

טראמפ כבר הכריז שארה"ב ניצחה בכל מקרה, וחזר לעסוק באינטנסיביות בפרשת ג'פרי אפשטיין – שחזרה לכותרות אחרי מסיבת העיתונאים המפתיעה שבה אשתו מלניה הודיעה, בלי שום הסבר או עילה נראים לעין, שהיא מעולם לא הייתה חברה וגם לא קורבן של הפדופיל המפורסם.

טראמפ התקשר ביומיים האחרונים מיוזמתו לעיתונאים רבים בעולם כדי להסביר להם את עמדתו בעניין הזה, ואמר שהעליבו את רעייתו ולכן היא החליטה לכנס מסיבת עיתונאים ולו עצמו – כך הוא אמר – לא היה אכפת שתעשה את זה.

טראמפ גם ניצל את שיחותיו עם העיתונאים כדי להציג לעולם הדמיה של שער הניצחון שהוא מתכוון לבנות בוושינגטון, שיציין לדורי דורות את ניצחונו הגדול, שעדיין לא לגמרי ברור מהו. גובהו של הפרויקט, שבראשו יתנוסס נשר, יהיה פי שניים מאנדרטת לינקולן בוושינגטון. עלותו המשוערת של הפרויקט הנרקיסיסטי הזה מוערכת ב-400 מיליון דולר.

כשנשאל בראיונות מה עמדתו ביחס למו"מ עם איראן הגיב טראמפ בזלזול ואמר:

טראמפ גם כינה את איראן "אומה כושלת" וחזר והזהיר שארה"ב יכולה לשוב ולהילחם בכל רגע.

המועמד לראשות הממשלה פטר מגיאר בעצרת בחירות בדברצן, הונגריה, 11 באפריל 2026 (צילום: AP Photo/Darko Bandic)

בהונגריה הולכים היום לבחירות מכריעות שעל פי הסקרים עשויות לשים קץ ל-16 שנות שלטונו של ראש הממשלה ויקטור אורבן.

אורבן הוביל את המדינה אל סף אוטוקרטיה, ונתפס במחנה הליברלי העולמי כמי שכתב את ה-Play Book לפיו פועלים היום מנהיגים ששואפים לבצר את שלטונם על ידי ריסוק מערכת המשפט, השתלטות על התקשורת וניצול הרשתות החברתיות לביצור כוחם (אם זה נשמע מוכר, זה לא מקרי).

לכאורה מדובר במדינה קטנה במרכז אירופה שגודל אוכלוסייתה כגודל אוכלוסיית ישראל. אבל בעולם מייחסים חשיבות עצומה לתוצאות הבחירות שם, ולראייה: סגן נשיא ארה"ב ג'יי די ואנס טס לבודפשט בשבוע שעבר בשיא המערכה עם איראן, כדי לעקוב שם מקרוב אחרי מהלך הבחירות ולקדם את מועמדותו של אורבן.

בסקרים האחרונים בהונגריה מוביל בבטחה פטר מגיאר, שנתפס כאנטיתזה צעירה ומעודכנת יותר לאורבן, הגם שגדל והתפתח לצידו. הסקרים מנבאים למגיאר ניצחון בפער שבין 13% ל-16%.

אורבן – שנתפס כבן בריתם של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא ארה"ב טראמפ (ונתניהו גם) – תוקף את מגיאר בקמפיין נגטיבי ומציג אותו כשותפו של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, וכמי שיסכן את קיומה של הונגריה ויוביל אותה למלחמות מיותרות.

במתקפותיו במהלך מערכת הבחירות על אורבן אמר מגיאר כי הונגריה הפכה תחתיו למדינת בובה רוסית ול"קולוניה שבה בעלי הכוח שודדים את הציבור, בוזזים את הבנק המרכזי ומפעילים את שירותי הביטחון נגד האזרחים". (אם גם זה נשמע מוכר, גם זה לא מקרי).

המשנה לנשיא בית המשפט עליון, השופט נעם סולברג (במרכז), בראש ההרכב שדן בבג"ץ גיוס החרדים, 12 באפריל 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אחרי חודש וחצי של הפוגה כפויה בעקבות המלחמה, שופטי בג"ץ חוזרים השבוע לדון בשני התיקים הנפיצים המונחים על שולחנם – העתירה הדורשת מהממשלה לפעול להגברת השוויון בשירות הצבאי (בג"ץ ההשתמטות, או הגיוס, תלוי את מי שואלים); והדרישה להדיח את השר לביטחון לאומי מתפקידו בשל התערבותו הבוטה והפסולה בעבודת המשטרה (בג"ץ בן גביר).

מהבוקר דנים שופטי בג"ץ בעתירות הדורשות לאכוף את חובת הגיוס על החרדים ולאלץ את הממשלה לנקוט סנקציות אזרחיות-כלכליות נגד משתמטים. הדיון בעתירות בעניין הזה בוטל עם פרוץ המלחמה. ביום רביעי השבוע אמורים שופטי בג"ץ לדון בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירות להדחתו של בן גביר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש הבוקר תגובה לעתירות לפטר את בן גביר ודרש מהשופטים לדחות את העתירות על הסף, "לכבד את ריבונות הממשלה" ולהכיר בכך שמדובר ב"ניסיון לא חוקתי לפטר שר בישראל".

אפרופו הבחירות היום בהונגריה: רבים במערכת הפוליטית מעריכים כעת, כי מאחר שנתניהו יתקשה להתמודד בבחירות הקרובות תחת דגל ה"ניצחון המוחלט" שהוא הבטיח, הוא מתכוון לחזור ל"מתווה אורבן", להציב בחזית הבחירות את שאלת "מי הריבון?" ולחזור ולהאשים את המערכת המשפטית בכך שהיא מערערת לכאורה על בחירת העם.

אצטדיון טדי בירושלים, 4 באפריל 2026 (צילום: אורן בן חקון/פלאש90)

חובבי הכדורגל בישראל ינשמו הערב לרווחה עם הסרת ההגבלות שמנעו עד כה קיום משחקים מול קהל.

30 אלף צופים אמורים למלא הערב את אצטדיון טדי לדרבי הירושלמי בין בית"ר להפועל – משחק שעשויות להיות לו השלכות גם על המרוץ לאליפות המדינה – כשבמקביל יתמודדו במשחק האחרון של העונה הסדירה, לפני הפלייאוף, מוליכת הטבלה הפועל באר שבע מול מכבי תל אביב.

וקצת מאוחר יותר ייפתח – עדיין בבלגרד הרחוקה – הדרבי הגדול בכדורסל בין הפועל תל אביב למכבי תל אביב, כשהפעם רק להפועל עוד נשארו שאיפות להגיע להישג באירופה.

מכבי – שכבר סיימה למעשה את העונה – תנסה לשמח את אוהדיה ולשבש את תוכניותיה של היריבה העירונית להגיע לפלייאוף. ניצחון הערב של הפועל בדרבי יבטיח סופית את עלייתה לפלייאוף האירופי.

בנימין נתניהו, מאי 2008