כל הזמן
תגובות
ככה נראית אלימות, עושק גזל ונישול כלכלי אמיתי....של גברים - בנישאין וללא שידברנו על ההתעלות ושוד הגירושין. אז מי באמת האלים ומי המדוכא כאן? נשים חולשות על יותר מ 60 אחוז של העושר האישי... המשך קריאה
ככה נראית אלימות, עושק גזל ונישול כלכלי אמיתי....של גברים - בנישאין וללא שידברנו על ההתעלות ושוד הגירושין. אז מי באמת האלים ומי המדוכא כאן? נשים חולשות על יותר מ 60 אחוז של העושר האישי (למרות שהן מרוויחות פחות נשים קונות 50% מהמוצרים הגבריים נשים קונות בין 70 ל 80 אחוז ממוצרי הצריכה (בממוצע) כ 75 אחוז מהנשים הודו שהן הכוח הקונה והקובע לגבי הקניות במשק הבית נשים קובעות את 70% מההחלטות לגבי ההוצאות בטיולים ונסיעות יותר נשים מטיילות לבד מגברים נשים מקבלות 90 אחוז מההחלטות במשק הבית לגבי הוצאות בריאות נשים מקבלות כ 65 אחוז מן ההחלטות בנוגע לקניית רכבים כנ"ל לגבי 61 אחוז בתחום האלקטרוניקה. בנוסף לשליטתן של נשים בכשני שליש מהעושר הלאומי והאישי - משפחתי נשים יחלשו בשני העשורים הקרובים על כשני שליש מהעושר הצרכני. הסטטיסטיקה המלאה לרבות ההפניות למקורות נמצאת בלינק פה: https://girlpowermarketing.com/statistics-purchasing-power-women/
הפגנה נגד אלימות נגד נשים (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

אחת מתוך חמש בעלך לא מרשה לך לבדוק את חשבון הבנק? זאת אלימות

"הן לא מודעות לכך שהן סובלות מאלימות, אבל את הסימנים הכחולים שלהן אנו רואים בחשבון הבנק" ● כל אישה חמישית בישראל סובלת מאלימות כלכלית - אך הממשלה לא מקצה משאבים לטיפול בתופעה ● יוזמה של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, מסייעת לחלק מהנפגעות

אני מציע לכלל המקטרגות והמסיתות כנגד גברים בחוסר הבנה לשים במקום המילה גבר את הבן/האח/האב/הדוד שלהן. במקום רק אלימות כלכלית גם בריונות נפשית ורגשית בכית ובכלל כולל אלימות פיזית כלפי הגב... המשך קריאה
אני מציע לכלל המקטרגות והמסיתות כנגד גברים בחוסר הבנה לשים במקום המילה גבר את הבן/האח/האב/הדוד שלהן. במקום רק אלימות כלכלית גם בריונות נפשית ורגשית בכית ובכלל כולל אלימות פיזית כלפי הגבר/הבן ומיד הפרופורציות מסתדרות. אלימות והשלכותיה אינם מובנות עד שאין מגע ישיר עם הצד הנפגע. אח שסובל מבריונות של בת משפחה, בן שעבר התעללות בידי האם, תינוק שהוכה בידי המופלת בגן או בבית, עובד שסובל ממנהלת או קולגה מתעללת בתלונת שווא וכן גם גברים שעוברים נישול כלכלי, ניכור הורי, גניבת זרע, אבהות כפויה ועוד. אני פוגש יום יום מקרים כאלו ויש לזה אין ספור השלכות קשות. צניעות, מוטיבציה להבין וחמלה אלה הצעדים הראשונים. וגם מחשבה תחילה לפני שמשלשלים מילים לכתבות השחרה ותגובות ברשת! נא לקחת אחריות למילים יש כוח. בריאות לכולם
הפגנה נגד אלימות נגד נשים (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

אחת מתוך חמש בעלך לא מרשה לך לבדוק את חשבון הבנק? זאת אלימות

"הן לא מודעות לכך שהן סובלות מאלימות, אבל את הסימנים הכחולים שלהן אנו רואים בחשבון הבנק" ● כל אישה חמישית בישראל סובלת מאלימות כלכלית - אך הממשלה לא מקצה משאבים לטיפול בתופעה ● יוזמה של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, מסייעת לחלק מהנפגעות

אני מציעה לכלל המקטרגים והמגיבים בחוסר הבנה לשים במקום המילה אישה את הבת שלהם במקום אלימות כלכלית בריונות בכיתה ומיד הפרופורציות מסתדרות. אלימות והשלכותיה אינם מובנות עד שאין מגע ישיר ע... המשך קריאה
אני מציעה לכלל המקטרגים והמגיבים בחוסר הבנה לשים במקום המילה אישה את הבת שלהם במקום אלימות כלכלית בריונות בכיתה ומיד הפרופורציות מסתדרות. אלימות והשלכותיה אינם מובנות עד שאין מגע ישיר עם הצד הנפגע אחות שסובלת מבריונות של בן משפחה, עובד שסובל ממנהל מתעלל, וכן גם נשים שעוברות אלימות כלכלית. אני מלווה מקרה כזה ויש לזה אין ספור השלכות קשות. צניעות, מוטיבציה להבין וחמלה אלה הצעדים הראשונים. וגם מחשבה תחילה לפני שמשלשלים מילים למקלדת! נא לקחת אחריות למילים יש כוח. בריאות לכולם
הפגנה נגד אלימות נגד נשים (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

אחת מתוך חמש בעלך לא מרשה לך לבדוק את חשבון הבנק? זאת אלימות

"הן לא מודעות לכך שהן סובלות מאלימות, אבל את הסימנים הכחולים שלהן אנו רואים בחשבון הבנק" ● כל אישה חמישית בישראל סובלת מאלימות כלכלית - אך הממשלה לא מקצה משאבים לטיפול בתופעה ● יוזמה של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, מסייעת לחלק מהנפגעות

נשים חולשות על 70 אחוז מההון הלאומי, על שבעים אחוז ויותר מהתקציב המשפחתי, אחראיות ל 70% אחוז מהקניות וההוצאות למרות שהן מרוויחות פחות ובעיקר הן לא משאירות לבעל שום מקום או מילה בהחלטה. ... המשך קריאה
נשים חולשות על 70 אחוז מההון הלאומי, על שבעים אחוז ויותר מהתקציב המשפחתי, אחראיות ל 70% אחוז מהקניות וההוצאות למרות שהן מרוויחות פחות ובעיקר הן לא משאירות לבעל שום מקום או מילה בהחלטה. כך שגם רוב המתעללים אם בכלל הם לא גברים אלא מתעללות נשים. והסיפור של 25 אחוז נשים הוא עוד מאותו השקר של 25 אחוז נפגעות אלימות במשפחה שהנתון זה לא אחת לארבע או חמש נשים אלא אחת ליותר מעשרים וחמש שנים שנפגעות מאלימות במשפחה כמו שחשפה כריסטינה הוף סאמרס. אותו דבר גם כאן. מעין נתון גנרי ללא הוכה ששונאוצ הגברים מפיצות כדי להסיט נגד מחצית האוכלוסיה. בשורה התחתונה, בעוד גברים נפגעים בסיטונות נשים בקושי נפגעות ומציגות בחוצפה את התמונה ההפוכה. גברים, פשוט אל תתחתנו ואל תהיו בקשר עם נשים, ככה תשמרו על כספיכם וגם תמנעו מתלונות שווא ואלימות כנגדכם.
הפגנה נגד אלימות נגד נשים (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

אחת מתוך חמש בעלך לא מרשה לך לבדוק את חשבון הבנק? זאת אלימות

"הן לא מודעות לכך שהן סובלות מאלימות, אבל את הסימנים הכחולים שלהן אנו רואים בחשבון הבנק" ● כל אישה חמישית בישראל סובלת מאלימות כלכלית - אך הממשלה לא מקצה משאבים לטיפול בתופעה ● יוזמה של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, מסייעת לחלק מהנפגעות

כתבה מצויינת ! צריך יותר כותבים כמוך !!

Gazavision#

במקביל לאירוויזיון בתל אביב, שישה מוזיקאים צעירים התחרו בסוף השבוע האחרון ב"עזה-וויזיון" ● היו שם שתי בלדות על אהבה, וארבעה שירי מחאה שעסקו באדמה ובהתנגדות לכיבוש ● המנצח הגדול הוא ג'יהאד שחאדה, סטונדט להנדסה ביו-רפואית, שמעולם לא יצא מהרצועה

תחרות שירה צעירה בעזה במקביל לאירוויזיון

במקביל לאירוויזיון בתל אביב, שישה מוזיקאים צעירים התחרו בסוף השבוע האחרון ב"עזה-וויזיון" ● היו שם שתי בלדות על אהבה, וארבעה שירי מחאה שעסקו באדמה ובהתנגדות לכיבוש ● המנצח הגדול הוא ג'יהאד שחאדה, סטונדט להנדסה ביו-רפואית, שמעולם לא יצא מהרצועה

קישקוש מבית היוצר של גדודי הג'יהאד הפמנסטי.... כ200 אבות גרושים מתאבדים בשנה בשל ניכור הורי ודמי מזונות מנופחים. ממש זעקת הקוזאק הנגזל
הפגנה נגד אלימות נגד נשים (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

אחת מתוך חמש בעלך לא מרשה לך לבדוק את חשבון הבנק? זאת אלימות

"הן לא מודעות לכך שהן סובלות מאלימות, אבל את הסימנים הכחולים שלהן אנו רואים בחשבון הבנק" ● כל אישה חמישית בישראל סובלת מאלימות כלכלית - אך הממשלה לא מקצה משאבים לטיפול בתופעה ● יוזמה של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, מסייעת לחלק מהנפגעות

ככה לא בנוים חומת מיתוסים!!! כמה זמן ארגוני הנשים עוד ירכבו על :מסכנותן" לצרכים פוליטיים וכלכליים?
הפגנה נגד אלימות נגד נשים (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

אחת מתוך חמש בעלך לא מרשה לך לבדוק את חשבון הבנק? זאת אלימות

"הן לא מודעות לכך שהן סובלות מאלימות, אבל את הסימנים הכחולים שלהן אנו רואים בחשבון הבנק" ● כל אישה חמישית בישראל סובלת מאלימות כלכלית - אך הממשלה לא מקצה משאבים לטיפול בתופעה ● יוזמה של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, מסייעת לחלק מהנפגעות

״אלימות כלכלית״ זה שם נהדר, ושוב הנשים המסכנות שלא מסוגלות לחיות בזוגיות בריאה או מאוזנת (הפעם לא מדובר בבעל מכה אלא ״אלים כלכלית
הפגנה נגד אלימות נגד נשים (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90

אחת מתוך חמש בעלך לא מרשה לך לבדוק את חשבון הבנק? זאת אלימות

"הן לא מודעות לכך שהן סובלות מאלימות, אבל את הסימנים הכחולים שלהן אנו רואים בחשבון הבנק" ● כל אישה חמישית בישראל סובלת מאלימות כלכלית - אך הממשלה לא מקצה משאבים לטיפול בתופעה ● יוזמה של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, מסייעת לחלק מהנפגעות

ככל שעובר הזמן, מתברר עד כמה חוק יסוד חופש העיסוק הוא חוק נורא ואיום מבחינה סביבתית. כל בעל עסק המבוסס על פגיעה בסביבה, נאחז בחוק הזה כדי להצדיק את המשך קיומו.
מלחמת חוף הכרמל

תיאסר לינה באוהלים בחוף הבונים ובחוף דור

חשיפה המועצה האזורית חוף הכרמל החליטה לשים סוף לבאלגן: תאסור כליל על קיום מסיבות ואירועים ברצועת החוף ● לינה באוהלים תותר בשני מקטעים קצרים בלבד - ותוגבל בזמן ● הכללים ייכנסו לתוקף החל מה-1 ביוני, בעוד שבועיים

נופשים בחוף הבונים, לפני שהפף לחוף הצפוף בארץ (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
נופשים בחוף הבונים, לפני שהפף לחוף הצפוף בארץ
תיקונים סתמיים: 1. לקורס טייס מהמחזור שלו נרשמו 7, 4 נשרו מהר. 2. אחרי סגירת המפעל סבא התקין מלכודות זבובים בנגריה וגם אותם עשה בצורה מושלמת...

זוגיות עם תרגום

סבא שלי היה מסתכל כל יום בחדשות בערבית.

אני מדבר על ישראל של שנות השבעים, ערוץ אחד שחור לבן, בתשע מבט לחדשות עם חיים יבין ובשש חדשות בערבית.
 שלא יהיו אי הבנות, אשכנזי לגמרי הוא היה הסבא שלי, עלה מפינסק בתחילת שנות השלושים לקיבוץ גבת ואחרי הפילוג הגדול עבר ליפעת.

סבתא שלי היתה מקטרת, בלי הפסקה היא היתה מקטרת, אבל שום דבר לא מנע מסבא שלי לצפות בחדשות בערבית. למעלה משישים שנה הם חיו ביחד בסימביוזה מוחלטת, היא מקטרת והוא שותק. סבא שלי תמיד שתק, סבתא שלי אף פעם לא.

כשהקיבוץ החליט לא לאשר לאבא שלי ללכת לקורס טייס סבתא שלי הטריחה את עצמה לאסיפת החברים וגם שם היא לא שתקה, או הו איך שהיא לא שתקה, נתנה להם באבי אביהם. אסיפת החברים נכנעה ללא תנאי לפני סבתא שלי, ואישרה את יציאתו של אבא לקורס טייס. למרות שכבר היו שני פרחי טייס בשנתון, למרות שלאבא שלי בקושי היה את המשקל המינימלי שמאפשר גיוס לצבא ושאף אחד לא האמין שיש לו סיכוי לגמור את הקורס.

כמה שהיא התחרטה הסבתא שלי על הנצחון הזה באסיפה, כמה רגשות אשמה שהיא סחבה איתה. עשר שנים אחרי אסיפת החברים הזו, ולאחר שאבא שלי היה היחיד מבני המשק באותו שנתון שסיים את קורס הטייס כטייס קרבי, הוא נהרג. ולמרות שסבתא שלי האשימה את כל העולם במותו, את הרוח המערבית שסחבה את המצנח שלו לעומק שטח ירדן, את מכשיר הקשר שלא עבד, את הטייס שהוצמד אליו כדי לשמור עליו והתברבר בלי לראות שהמטוס שלו נפגע מתותחי הנ"מ, את הערבים ימח שמם, אפילו את אמא שלי שלטענתה של סבתא לא אהבה את הרעיון שאבא יפרוש מחיל האוויר ויעבור לאל על.

אבל למרות שכולם היו אשמים, כולנו הרגשנו שסבתא יודעת ובטוחה בכל ליבה שהאשמה כולה שלה, בגלל אסיפת החברים ההיא בה היא לא שתקה.
כמעט שלושים שנה חיה סבתא שלי עם האשמה הזו, מאז שנהרג אבא ועד שנפטרה בשיבה טובה. שלושים שנה כמעט היא שרדה את המוות של בנה הצעיר, אבל פחות משנה אחרי שהלך סבא היא וויתרה והלכה אחריו.

את סבא שלי הרג הקיבוץ.

סבא שלי

את המפעל למכונות חקלאיות בו עבד רוב חייו החליטו לסגור כדי "להתיעל".
לסבא היה ברור שלא התיעלות  חיפשו בקיבוץ אלא איך להפטר ממנו ומשאר הזקנים העקשנים שהמשיכו ללכת לעבודה יום יום בגיל שמונים ושמונה, למפעל בו סבא פיתח פטנטים שהועתקו אחר כך בעולם כולו.

סבא היה נגר, אבל אף מהנדס לא היה מתכנן טוב יותר את הסליקים של ההגנה אותם הוא תכנן ובנה בסגנון המערה החשמלית של חסמב"ה, מאחורי תנור אפיה בקיבוץ או מתחת לארגז החול בגן הילדים.

כשלא היו יותר אנגלים בארץ, ולא צריך היה לבנות סליקים, העביר סבא את כל היצירתיות והחריצות למפעל למכונות חקלאיות, שם המשיך לתכנן ולבנות את המכונות המופלאות שלו עד שאמרו לו די.

את השבץ המוחי הראשון שלו הוא קיבל זמן קצר אחרי שהבין שאין בשביל מה להוציא את הבגדים הכחולים מהארון. בגדי העבודה הכחולים עם העטים בכיס החולצה המגוהצת, העטים ששימשו אותנו הנכדים כדי לקשקש על שולחן השרטוט המשופע במפעל ועל הדף הלבן המהודק שהיה פרוש עליו.

כשהמפעל הפך למגרש גרוטאות, הזקנים נשלחו הביתה, אבל הקיבוץ דואג יפה לזקניו ומציע להם שלל של עיסוקים יצירתיים כדי להעביר את היום, עבודות יד למיניהן. רק המחשבה לראות את סבא שלי קולע סלים מקש מעבירה בי צמרמורת, אצלו הצמרמורת  הפכה לשבץ, אחד ואחריו עוד אחד ודי.

סבתא לא יכלה לסבול את החדר הריק, פתאום לא היה למי לקטר, על מי להתלונן. לעלות לבית הקברות כדי להשקות את העציצים על הקבר של אבא נהיתה מטלה קשה מדי עבורה. בכל זאת שלושים שנה כמעט, להשקות עציצים ולחשוב על אסיפת החברים ההיא.

כמו סטריאוטיפ של פולניה זקנה, ולמרות שהיתה בכלל מרוסיה, התלוננה סבתא שלי במשך כל החיים על מכאובים מכל הסוגים. סבא לעומת זאת היה בריא וזקוף גם בגיל שמונים ושמונה. בחמש בבוקר היה מתעורר בכל יום לשגרת תרגילי ההתעמלות היומית שלו.

סבא היה מתרגל יוגה שלמד בעצמו מספר שמצא, השד יודע איפה, כשבארץ עוד בכלל לא ידעו מה זה יוגה.
בקיץ היה מחליף את ההתעמלות בשחיה בבריכת הקיבוץ.

כל החיים שמר על בריאותו באגוצנטריות ונרקיסיזם כל כך לא קיבוצי.
רק לאחר מות אבא הפסיק לחלוטין את הפעילות הגופנית למשך שנה, ואז חזר זקוף  ושתקן  יותר מתמיד.

בריא כשור אבל כבד שמיעה היה, ללא מכשיר השמיעה שלו לא היה שומע מאומה כמעט, ובדרך כלל היה צריך להזכיר לו להדליק אותו. סבא שתק ורצה שהעולם ישתוק אליו בחזרה.

בערב הוא היה יושב בכורסא בפינה, צופה בחדשות בערבית בעוד סבתא מסתובבת בחדר ללא הפסקה. מקטרת, מדברת, מתלוננת שואלת  שאלות רטוריות ועונה לעצמה: שישים שנה אנחנו ביחד ואתה עוד לא יודע שכשעורכים את השולחן צריך לשים מפית ליד כל צלחת? יצחק? יצחק?? יצחק??? הוא לא יודע, נו טוב…

רק שנים אחר כך הבנתי איך החזיקו הנישואין שלהם מעמד כל כך הרבה זמן, ולמה סבא היה צופה בחדשות בערבית.

כדי לצפות במבט לחדשות הוא היה צריך להדליק את מכשיר השמיעה שלו, בחדשות בערבית היה צופה עם מכשיר השמיעה כבוי, וקורא את התרגום.
זה היה המתכון לזוגיות מושלמת.

סגירה