JavaScript is required for our website accessibility to work properly. דואר היום ליום ראשון, 10 במאי 2026: נתניהו סוף-סוף לוקח אחריות | זמן ישראל
 
  אמיר בן-דוד  
 
דואר היום: ניוזלטר יומי עממי עם אמיר בן-דוד
יום ראשון, 10 מאי 2026
 
נתניהו סוף-סוף לוקח אחריות

אל תקנאו בגלי בהרב-מיארה. לא משנה כמה לחוצה העבודה שלכם, אתם כנראה לא מתמודדים עם מסכת לחצים אינסופית כמו זו שהיועצת המשפטית לממשלה נאלצת להתמודד איתה בקדנציה הנוכחית.

הבוקר נוסף נדבך לחצים נוסף, ומורכב להפליא, כשהיועמ"שית הודיעה לבג"ץ כי עמדתה היא שיש לבטל את מינוי המזכיר הצבאי של ראש הממשלה רומן גופמן לראש המוסד. הסיבה: נפלו פגמים מהותיים בהליך המינוי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ את ידו של מזכירו הצבאי רומן גופמן (צילום: דוברות ראש הממשלה)
ראש הממשלה בנימין נתניהו לוחץ את ידו של מזכירו הצבאי רומן גופמן (צילום: דוברות ראש הממשלה)

על פי בהרב-מיארה, פרשת הפעלתו של הקטין אורי אלמקייס כסוכן השפעה על ידי רומן גופמן "מטילה צל כבד על טוהר המידות של גופמן, וממילא על מינויו לתפקיד ראש המוסד". היועמ"שית גם חושפת כי חברי הוועדה למינוי בכירים – שאישרו את מינויו של גופמן – אף עיוותו את עדותו של הרמטכ"ל בפניהם ונמנעו מלהזמין את אלמקייס עצמו למסור עדות.

בהרב-מיארה מוסיפה כי לקראת הגשת התגובה לבג"ץ היא קיבלה "מכתב חסוי" מטעמו של ראש המוסד המכהן דוד ברנע, שעל פי תיאורה הוא "מכתב מהותי המציג את הייחודיות של הארגון שהיא רלוונטית לבחינת טוהר המידות על ידי הוועדה".

שלשום ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו משופטי בג"ץ לדחות את העתירות נגד מינויו של גופמן, המתבססות על חוות דעתו של יו"ר הוועדה למינוי בכירים, נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס, שהתנגד בדעת מיעוט למינוי של גופמן.

אפשר לזהות מניסוח הפנייה של נתניהו לבג"ץ את רוח קמפיין הבחירות הקרב ובא:

"סבירות החלטתו של ראש הממשלה עדיפה עשרות מונים על פני ה'סבירות' של כל אחד אחר, ובכלל זה בית המשפט הנכבד. אפילו אם ראש הממשלה היה סבור כי נפל פגם במידותיו של גופמן, לא היה בכך כדי לסתום את הגולל על מינויו".

כלומר: נתניהו בעצם מודיע כאן – תוך שימוש מניפולטיבי במונח הטעון "סבירות" – שהחלטתו של ראש ממשלה לא יכולה לעמוד לביקורת שיפוטית כלשהי, כי מעצם טבעה היא עדיפה תמיד "עשרות מונים" על פני כל עמדה אחרת.

להמחשת גודל האבסורד שבטענה הזו: אם ראש הממשלה יחליט שזה סביר למנות את בנו יאיר לראש המוסד, אי אפשר יהיה לטעון שזו החלטה בלתי סבירה, כי הרי "סבירות החלטתו של ראש ממשלה עדיפה עשרות מונים על פני הסבירות של כל אחד אחר".

וכדי להצדיק את הטענה המדהימה הזו, שמשנה סדרי עולם, נתניהו מסביר:

"האחריות על ביטחון המדינה ואזרחיה מופקדת בידי ראש הממשלה, ורק בידיו. המנדט החוקי והדמוקרטי לנווט את ביטחון המדינה ואזרחיה הוטל בידי הציבור על ראש הממשלה, ורק בידיו".

מילים כדורבנות! שעליהן נאמר שוב ושוב: אתה הראש, אתה אשם (בטבח השבעה באוקטובר).

 
הכנסת נכנסת לקיץ סוער
משכן הכנסת (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
משכן הכנסת (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

היום מתחיל מושב הקיץ של הכנסת, שיהיה האחרון לפני שישראל תיכנס למערכת בחירות דרמטית במיוחד.

נכון שכל מערכות הבחירות עד היום הוגדרו תמיד "דרמטיות" ו"גורליות", אבל בחירות אחרי שלוש שנים רצופות של מלחמה בכל החזיתות ובעורף עוד לא היו לנו. וגם לא בחירות בעיצומו של ניסיון בוטה לשנות סדרי עולם ולחולל הפיכה משטרית בישראל.

מושב הקיץ של הכנסת אמור להימשך עד סוף יולי, אבל ברור שהפעם הוא תלוי בקביעת מועד הבחירות. אם נתניהו יחליט על בחירות בתחילת ספטמבר, הכנסת תתפזר כבר בתחילת חודש יוני.

מקורות בסביבת ראש הממשלה המצוטטים הבוקר אצל אמיר אטינגר ב"ידיעות אחרונות" אומרים כי אחד השיקולים המרכזיים של ראש הממשלה בקביעת מועד הבחירות, הוא הרצון של נתניהו להשלים שורה של חוקים ומינויים קריטיים מבחינתו, כדי שיוכל להציג הישגים מול הבייס של בוחריו.

המשמעות של הקדמת הבחירות לספטמבר היא שכבר מתחילת חודש יוני הממשלה לא תוכל יותר לקדם מינויים או חקיקה שנויים במחלוקת. מצד שני: לכולם ברור שבחירות באוקטובר בעייתיות מבחינת נתניהו כי הן ידגישו ויבליטו את כתם השבעה באוקטובר שמלווה אותו.

אילו חוקים דחוף לממשלה הנוכחית לקדם?

  • פיצול תפקיד היועמ"ש – החוק שמוביל ח"כ שמחה רוטמן שמשמעותו פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ליועץ משפטי ולתובע כללי.
  • חוק מח"ש – החוק שמבקש להוציא את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות ולהכפיפה לשר המשפטים, כמו גם לשנות את אופן מינוי ראש מח"ש, כך שייעשה על ידי ועדת איתור שרוב חבריה ממונים על ידי מנכ"ל משרד המשפטים (כלומר בפועל להפוך את מח"ש לזרוע של שר המשפטים).
  • חוק המינויים – חוק שאפשר לכנות אותו גם "החוק למלחמה בדיפ סטייט". לפי הצעת החוק, שתעלה ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה, כל ממשלה תוכל למנות את בכירי השירות הציבורי – יועמ"ש, מפכ"ל, רמטכ"ל, ראש שב"כ, ראש אגף תקציבים ועוד – כשלאחר פירוק הממשלה הם יפוטרו ויוחלפו, אלא אם כן הממשלה החדשה תחליט להשאירם בתפקידם.
  • החוק להפקעת סמכות נשיא העליון – חוק המוציא מידיו של נשיא בית המשפט העליון את הסמכות לקבוע הרכבים בדיונים, לטובת מחשב שיקבע את הרכב השופטים באופן אקראי. במערכת המשפט מתנגדים להצעה, שלא מביאה בחשבון את המומחיות המיוחדת שיש לשופטים שונים בשדות משפטיים שונים.
  • חוק הגיוס – כנראה הדילמה הפוליטית הקשה ביותר המונחת על שולחן הקואליציה. החשש הוא שאם החוק לא יעבור, אחוז ההצבעה עבור המפלגות החרדיות ייפגע וחרדים רבים לא יצאו מהבית ביום הבחירות. אך ראש הממשלה יודע כי במצב הנוכחי, יהיה לו קשה ואולי בלתי אפשרי להעביר את החוק.
 
הקשקוש של מיקי זוהר
שר התרבות מיקי זוהר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שר התרבות מיקי זוהר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שר התרבות והספורט מיקי זוהר טען הבוקר, בריאיון לרדיו FM103, כי מתקפת החמאס בשבעה באוקטובר אמנם התרחשה "במשמרת שלנו" אבל תוכננה בתקופת ממשלת השינוי בהובלת נפתלי בנט ויאיר לפיד, אחרי שבחמאס – לטענת שר התרבות – זיהו שההנהגה הישראלית חלשה ואפשר לתקוף אותה.

הטענה הנבזית הזו, שכנראה הולכת לככב בקמפיין הבחירות הקרוב, היא פשוט שקר מוחלט. ויש עובדות ברורות שמוכיחות את זה

הטענה הנבזית הזו, שכנראה הולכת אף היא לככב בקמפיין הבחירות הקרוב (אולי תחת הסיסמה "אנחנו הראש – אבל אתם אשמים"?), היא פשוט שקר מוחלט. ויש עובדות ברורות שמוכיחות את זה.

ב-17 באוקטובר 2023, עשרה ימים אחרי הטבח, אבנר הופשטיין חשף בזמן ישראל תכתובות שהעידו על כך שתוכנית האימונים של חמאס שכללה פלישה מאסיבית לישובים בעוטף עזה החלה כבר בתקופת ממשלת נתניהו, והחלו ארבע שנים לפני שבעה באוקטובר.

ממשלת השינוי הושבעה ב-13 ביוני 2021. שבועיים קודם לכן כתב הקשב מנחם גידה ליפעת בן-שושן שמתגוררת בנתיב העשרה:

"השכנים שלך מעבר לגבול בגדודי אל-קסאם מתאמנים במרץ בימים האחרונים. התנהגות מוזרה שלהם בקשר… רק שלא יעשו לנו הפתעה תרגיל על רטוב מחר או מוחרתיים".

זאת ועוד: כבר ב-2017, שש שנים לפני שבעה באוקטובר – ארבע שנים לפני השבעת "ממשלת השינוי" – ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו העיד במהלך דיון בוועדת חוץ וביטחון כי ישראל ידעה על תוכנית של חמאס לפלוש לשטחנו "חדירה סימולטנית ליישובים סמוכי גדר" ושימוש ב"אנשי קומנדו ימי".

נתניהו עצמו תיאר באריכות (כבר ב-2017!) את כל מה שחמאס תכנן לעשות, כולל "חדירה המונית של מחבלים", "כיבוש יישובים ומוצבים", "חטיפת אזרחים וחיילים" ו"יצירת מכה מורלית קשה לישראל".

הוא התגאה בכך שמנע את כל זה מלהתרחש ומילא את תפקידו כ"מגן עם ישראל". זמן לא רב מאוחר יותר החלו לעבור מזוודות הכסף לחמאס ונתניהו חזר על ההבטחה "שקט ייענה בשקט".

 
כתבי אישום על רצח זלקה
בני משפחתו של ימנו בנימין זלקה מתאספים מחוץ לבית המשפט בלוד עם הגשת כתבי האישום נגד רוצחיו. 10 במאי 2026  (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
בני משפחתו של ימנו בנימין זלקה מתאספים מחוץ לבית המשפט בלוד עם הגשת כתבי האישום נגד רוצחיו. 10 במאי 2026 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

לא פחות מ-16 כתבי אישום נגד 16 נערים המעורבים ברצח ימנו בנימין זלקה הוגשו הבוקר לבית המשפט המחוזי בלוד.

הנאשם המרכזי – בן 15 – מואשם ברצח באדישות, לאחר שלא נמצאו ראיות המעידות על תכנון מוקדם המאפשר להעמיד אותו לדין בעבירה חמורה יותר, של רצח בנסיבות מחמירות או רצח בכוונה תחילה.

הנאשם המרכזי מואשם ברצח באדישות, לאחר שלא נמצאו ראיות המעידות על תכנון מוקדם המאפשר להעמידו לדין בעבירה חמורה יותר

15 הנאשמים הנוספים מואשמים בחבלה מחמירה בצוותא. שלושה מהם מואשמים בתקיפה בנסיבות מחמירות. אחד מואשם באיומים.

עבירת רצח באדישות מאפשרת לשופטים לגזור את דינו של מי שמורשע בפשע למאסר עולם כעונש מירבי. אתמול מחו מפגינים רבים מול בניין פרקליטות תל אביב בדרישה להחמיר עם המעורבים ברצח.

הסיבה שהנאשם המרכזי לא מואשם ברצח בנסיבות מחמירות או בכוונה תחילה היא כי לא נכח בשיחה המקדימה שבה חלק מהנאשמים החליטו לדקור את זלקה, וכי אין ראיות לתכנון מוקדם מצידו. הפרקליטות דורשת להאריך את מעצרם של כל המעורבים בפרשה עד לתום ההליכים.

לפי כתב האישום, אחד הנאשמים שהרגיש שזלקה "פגע בכבודו" כשדרש ממנו לעזוב את הפיצרייה ולהפסיק להשתולל בה, אמר לחבריו כי הוא מתכוון לדקור את זלקה, הבטיח שבכוונתו לחזור "לסגור איתו חשבון" ו"לזיין אותו" וגם אמר שהוא "מוכן לשבת על זה בבית סוהר".

 
התזכורת היומית

"ראש ממשלה השקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים במדינת ישראל – כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על בסיס האינטרס הלאומי".

בנימין נתניהו, מאי 2008

 
משהו לקרוא
 
עוד מכותבי זמן ישראל
 
זירת הבלוגים
 
 
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.